ההצלחה של צ'רי טיגו 8, בקטגוריה של רכבי פנאי עם 7 מושבים, היתה כמעט מובנת מאליה. בסביבה דלילת מתחרים, עם יתרונות ברורים במחיר ובאבזור, נהנתה היבואנית מחיים קלים יחסית, בדרך לכיבוש טבלת המכירות.
אבל צ'רי טיגו 7? זה כבר סיפור אחר לגמרי. למרות שההבדלים בין שני רכבי הפנאי לא גדולים במיוחד, סביבת הייעוד והמחיר של האח הקטן מאתגרת הרבה יותר. עם לא פחות מעשרות דגמים, רובם בעלי מוניטין מוצק ושנים ארוכות של הצלחה. ובכל זאת, גם טיגו 7 הצליח להתברג בעשיריה המובילה של שוק הרכב הישראלי, שנדמה כי אימץ אל חיקו את כל מותגי היצרן הענק - צ'רי, ג'אקו, אומדה - עם נתח שוק כולל של מעל 25%.
אבל רגע אחרי ההישג המרשים הזה מצרפת צ'רי גרסה חדשה להיצע: היברידית קלאסית. כמעט שכחנו בעידן החשמליים וההיברידיים הנטענים, אבל יש גם טכנולוגיה שנעזרת (מעט) בחשמל, אבל ללא חיבור לשקע. רק על ידי טעינה עצמאית. ומכיוון שהיא מגיעה עם תג-מחיר אטרקטיבי שמתחיל ב-160 אלף שקלים, היא גם מעניינת אותנו מאוד.
סיכום: צ'רי טיגו 7 מרשים למראה, נהנה מאבזור עשיר, תא נוסעים מרווח ותג מחיר נמוך יחסית. כל אלה עושים את הרושם הנדרש באולם התצוגה. על הכביש הוא גם מצליח להתגבר על חלק ממחלות הילדות מהן סבל בתחילת דרכו, והתפעול נוח יחסית, ומערכות הבטיחות לא מטרידות יתר על המידה.
אבל רמת הביצוע עדיין לא מספיק משכנעת. מערכת ההנעה ההיברידית לא מנצלת באופן אופטימלי את יכולותם של צמד המנועים, ולכן הוא סובל ממחסור מהותי בכוח דווקא כשצריך אותו - תחת עומס כמו עקיפה זריזה או עליה. ובירידה, הוא סובל מהיעדרה של בלימת מנוע ודורש שימוש אינטנסיבי ולא בטוח בבלמים.
גם כיול המתלים לא משכנע ואחראי לנוחות נסיעה בינונית ולהתנהגות כביש טעונה שיפור. צריכת הדלק, לשמה התכנסנו? לא מספיק חסכונית.
כן, אפשר בהחלט להבין את מי שבכל זאת יבחר בו. הוא זול ב-40 אלף שקלים (ואף יותר) מחלק מחבריו לקטגוריה הכוללים גם שמות מוכרים ומוערכים מאוד כמו קיה ספורטז' או טויוטה ראב 4. התמורה אחרי הכל, למי שממעט להשתמש בו באופן אינטנסיבי, טובה. אבל כמוצר מוטורי הוא בהחלט מותיר תחושת חוסר בשלות.
איך נראה: כמו כל סדרת דגמי הטיגו של צ'רי, הוא מרשים למראה עם חזית אגרסיבית, גימורי כרום נוצצים (ומיותרים) וכיתובי "פרפורמנס" מביכים מעט בצמוד לפנסי הערפל. מאחור יש יחידות תאורה מחוברות בהתאם לצו האופנה.
גם סביבת הנהג נאה עם קונסולה גבוהה בין המושבים, צמד מסכים מחוברים ("12.3 האחד) כלוח מחוונים ומולטימדיה ושילוב בין מתכת לפלסטיק דמוי-קרבון, שנראה מעט מתאמץ. איכות החומרים לא אחידה, והיינו מעדיפים גם צבעים בהירים יותר מאלו שנבחרו כאן.
בשונה מהמקובל בתוצרת סין, התפעול נוח יחסית הודות למתגים פיזיים עבור מיזוג האוויר, בורר מצבי הנהיגה ועוצמת השמע. אבל לוח המחוונים עמוס באייקונים צבעוניים וקטנים שקשה לקרוא בזמן נהיגה, ומשטחי המגע שעל ההגה לא נוחים לתפעול וגם צוברים סימני אבק וטביעות אצבעות.
תנוחת הנהיגה גבוהה והראות טובה, אך המושב עצמו נעדר תמיכה מספקת, בסיסו קצר והישיבה בו לאורך זמן מעייפת. בסיס גלגלים של 267 ס"מ מעניק מרווח טוב ליושבים מאחור, שגם יהנו מרצפה שטוחה, פתחי מיזוג ושקע טעינה. אך גם כאן המושב עצמו קצר ונמוך, ולכן יהיה פחות נוח לנוסעים בוגרים. לתא המטען נפח נדיב של 484 ליטרים, אך אין גלגל חלופי.
מפרט האבזור עשיר כבר בגרסת הבסיס, וכולל בין היתר מושבים דמויי עור עם כיוון חשמלי, חלון שמש ומצלמות היקפיות. רכב המבחן בגרסה הבכירה מוסיף טעינה אלחוטית לסלולארי, זכרונות למושב, חימום ואוורור למושבים הקדמיים ודלת תא מטען חשמלית.
מערך הבטיחות כולל בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת שטחים מתים כולל על פתיחת דלת ומצלמת ניטור נהג. נקודה חיובית מאוד: קיצורי דרך נוחים על המסך מאפשרים לבטל התרעות מטרידות (הגבלת מהירות ותשומת לב נהג), בעוד יתר המערכות תפקדו באופן סביר.
איך נוסע: מערכת ההנעה משלבת מנוע חשמלי קדמי בהספק של 204 כ"ס המשמש כאחראי עיקרי להנעה, ולצידו בנזין מוגדש בנפח 1.5 ליטרים עם הספק של 143 כ"ס המשמש כגנרטור לטעינת הסוללה ומתחבר לגלגלים במהירות גבוהה או תחת עומס. יחד מייצרים השניים הספק משולב של 246 כ"ס - נתון מרשים למדי עבור רכב פנאי קומפקטי - אך נתון התאוצה הרשמי צנוע בהרבה, ומדווח על 8.7 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש.
כמו בהרבה היברידיות-סיניות אחרות, אין כאן תיבת הילוכים. וכאשר מגיעה דרישה מיידית לכוח, למשל ביציאה לעקיפה, מנוע הבנזין לא תמיד משתלב בסל"ד גבוה מספיק, כך שהכוח מגיע במתינות מרגיזה. לפעמים זה קורה, בדרך כלל זה לא, ואת החוקיות לא הצלחנו למצוא גם אחרי מאות קילומטרים.
בנסיעה בעליות - לנו זה קרה גם בנסיעה שגרתית מתל אביב לירושלים - הסוללות מתרוקנות במהירות (ומציגות משם מה נורת התרעה צהובה לנהג, שלא יכול לעשות מאומה עם המידע הזה) ואז הנסיעה הופכת איטית באופן מטריד.
כפי שכבר ציינו במקרים דומים, להיעדרה של תיבת הילוכים יש השלכה נוספת. בנסיעה במורד הסוללות נטענות במהירות (באמצעות רגנרציה בשלוש רמות עוצמה), ולאחר שהן מתמלאות - אין כל דרך לבלום בעזרת המנוע, כך שהנהג נדרש לשימוש אינטנסיבי בבלמים. ועם שחיקה מוגברת של הרפידות ובעיקר סכנת דעיכה בעוצמת הבלימה עקב התחממות. צריכת הדלק היתה מאכזבת ביחס להבטחות, עם 14 ק"מ לליטר בימי המבחן.
כיול המתלים איננו מוצלח, ונוחות הנסיעה נעה בין לא טובה בעיר לבינונית מחוץ לה, בכל המהירויות. בתוך העיר הטיגו 7 מרגיש קופצני, ובכבישים מהירים שאינם סלולים למשעי, יש לא מעט תנודות של המרכב. גם הבידוד מרעשי כביש אמור להיות טוב יותר.
אותו כיול מתלים מביא גם להתנהגות כביש לא משכנעת. אחיזת הכביש סבירה, הודות לצמיגי Maxxis שעדיפים משמעותית על ה-Giti איתם שווק הטיגו 7 בתחילת דרכו כאן. אבל גם הוא רוכן יותר מדי בעיקולים, עם מינימום תחושה מההגה והבלמים והשפעה שלילית ישירה על ביטחון הנהג.
קראו את חוקי הקהילה שלנו בתנאי השימוש של iCar
1. לא שווה אגורה
אבי, 07-05-2026
עדיף שהייתם נותנים כותרת: זבל סיני לא לגעת
3. כמה תאונות בגלל מסכים
מסובכים להפעלה, 07-05-2026
מתי יוציאו תקנות נגד המסכים???
4. אחרי כל זה נתת להם ציון 7?
משה, 07-05-2026
היית צריך לתת 5 וגם זה בחסד. הרכב לא שווה.
074-799-1900 
בשיתוף כלמוביל
קבלו ייעוץ מומחה
* אני עדיין בתקופת למידה של התוכן באתר וייתכנו טעויות
