מדריך: כך תתחברו עם הסמארטפון למחשב הרכב

 מתי השקעים האלה נולדו?
מחשבי רכב ראשונים עם יכולת אבחון נולדו בעולם כבר בשנות השישים (פולקסווגן), ועד לסוף שנות השמונים מרבית יצרני הרכב כבר הציגו מערכת דומה, זו או אחרת, לפחות בחלק מהדגמים שלהם. בקליפורניה, שבה התחבורה העמוסה והמזהמת הפכה לדרישות מתקדמות מאוד להפחתת זיהום של כלי רכב, דרשו מ-1991 הימצאות של מחשב דרך עם יכולת אבחון בכל כלי רכב שנמכר במדינה הגדולה.

5 שנים מאוחר יותר, ב-1996, תקן האבחון, OBD, הפך לתקן שדורש יכולות אבחון מתקדמות הרבה יותר, שמו היה OBD-II והחובה להשתמש בו היתה על כל כלי הרכב שנמכרו באמריקה. התקן האירופי המקביל, EOBD (ראשי תיבות של European On-Board Diagnostics, ובעברית, אבחון מובנה - אירופי), הפך לדרישה חוקית לכל המאוחר בשנת 2001 ברכבי בנזין, ובשנת 2004 ברכבי דיזל.


שקע ה-OBD. הפך לחובה משנת 2001.

באילו מכוניות אפשר למצוא את שקע האנליזה?
המשמעות היא שכל המכוניות שנמכרות כיום בישראל, ואף מרבית המכוניות הוותיקות יותר שנוסעות בדרכי ציון, נהנות משקע אנליזה שכזה. בזכות הימצאותו של הסמארטפון, יכול כל אחד לגשת אל מרבית המידע הזה, אבל איך עושים את זה?

ראשית, צריך מחשב קטן ופשוט שיתחבר לשקע הזה. השם המוכר הוא 'ELM327', על שם יצרן של מחשב שכזה, שיודע לתרגם את המידע מהמכונית לשפה שמחשבים אחרים יידעו להבין. מוסכים ואנשי מקצוע ישקיעו בוודאי במחשב יקר ויציב, אבל הציבור הרחב יכול להסתפק בדרך כלל ברכיב פשוט מאוד שאפשר לקנות באתרי המכירות באינטרנט (דוגמת איביי, DX ואמזון). הרכיב הזה, שמחירו דולרים בודדים, יתחבר לשקע ה-OBD, בין אם מדובר בתקן האמריקאי (OBD-II) או האירופי (EOBD) וישדר את המידע לטלפון באמצעות חיבור בלוטות' אלחוטי. חלופות נוספות הן חיבור חוטי או חיבור רשת WIFI.

ברגע שקיבלנו את הרכיב, נחבר אותו אל שקע ה-OBD שנמצא בדרך כלל מאחורי דלתית נסתרת ליד ברך שמאל של הנהג, ולצידו של ההגה. אם לא מצאנו - מיקומו של השקע יוסבר בספר הרכב.


מתאם ELM27. הוא המקשר בין ה"שפה" בה מדבר הרכב לבין זו של הסמארטפון שלכן

האפליקציות שעובדות עם המחשב והרכיב
אחרי שנצמד בין רכיב ה-ELM327 (ודומיו) והטלפון, נרצה להתקין בו יישומון (אפליקציה) שידע לתרגם את המידע הזה עבורנו. האפליקציה המוכרת ביותר נקראת Torque (גרסת ה'פרו' שלה עולה כ-18 שקלים, ומומלצת מאוד עבור מי שרוצה ליהנות ממידע רחב), ומתחרה בה אפליקציה מוכרת אחרת שנקראת DashCommand (בפועל, חייבים לרכוש אותה כדי להשתמש בה. מחירה - כ-40 שקלים).

שתי האפליקציות הללו יודעות לפרט לעינינו הרבה מהמידע שמוצע דרך שקע האבחון, ומיד נפרט באיזה מידע מדובר. רק נציין ש-Torque, הזולה יותר, מציעה מידע נרחב הרבה יותר מכפי שמציעה DashCommand היקרה יותר. עם זאת, הפעלת Torque מורכבת ומסורבלת הרבה יותר, ורבים יעדיפו את שיטת DashCommand הקלה הרבה יותר להבנה ולשימוש. במידה מסוימת, Torque הולכת בדרך אנדרואיד ו-DashCommand נוקטת בשיטת אייפון. חשוב לציין ששתיהן מתאימות לשתי הפלטפורמות.

מלבד שתי האפליקציות הרחבות הללו, חנויות האפליקציות מציעות יישומונים מגוונים נוספים. חפשו את המונח OBD, או OBD2, או OBD-II, ושוטטו ביניהן.

המידע שאפשר לקבל
רכיב המידע הכי משמעותי ומיידי שאפשר לקבל דרך האפליקציה הוא רשימת התקלות במערכות הרכב. חיישנים תקולים, צילינדר שלא עובד, תקלות מנוע שונות וכדומה - יופיעו כולן כקודים רשמיים באפליקציות. כל שצריך לעשות הוא לסרוק את מחשב ומערכות המנוע בלחיצת כפתור. ומה משמעותם של הקודים? חיפוש קצר באפליקציה או באינטרנט ישפוך לא מעט אור על מהות התקלה. עם זאת, לא תמיד אפשר לדעת כך מה הסיבה לתקלה. היתרון שבהשגת המידע הזה הוא בהכנה מוקדמת לפני הגעה למוסך - תוכלו להגיע לשם כשאתם כבר יודעים מה לא בסדר, ותוכלו לדעת אם דברי המוסכניק והערכת מחיר התיקון מתיישבים על הדעת.


סורק OBD מקצועי אך מיושן יציג את המידע בצורה פחות ברורה מאשר אפליקציה פשוטה אך מודרנית

מחשב דרך ומד סל"ד למי שאין
מקבץ רכיבי המידע הבאים, שאפשר לקבל משקע ה-OBD, יהיו משמעותיים ביותר עבור מי שהמכונית שלו אינה מצוידת במחשב דרך. באמצעות הרכיב שמתחבר לשקע האנליזה, אפשר לקבל את כל המידע המוכר ממחשבי דרך: צריכת הדלק הרגעית והממוצעת, המהירות הממוצעת ומספר הקילומטרים שנותרו עד לתדלוק הבא.

למידע הזה יכולים היישומונים להוסיף מידע חשוב ומעניין (לעתים בתוך האפליקציה עצמה ולעתים כתוסף, Plug-in): כמה עלתה הנסיעה. אפשר להקליד את מחיר הדלק ולקבל חישוב מיידי ורצוף, כמה כסף נשפך עם הלחיצה שלנו על הגז. בהתאם, אפשר לקבל מחוון שיציג בפנינו עד כמה הנהיגה שלנו חסכונית או בזבזנית.

ומי שאין במכונית שלו מד סל"ד יוכל ליהנות מאחד כזה ישירות בתוך האפליקציות.

המהירות האמיתית של המכונית
החשדניים והסקרנים יוכלו לקבל דרך מחשב המכונית לא מעט פרטי מידע נוספים. כוח המנוע, למשל, נכתב בכוח סוס במפרט הרכב, וזמינות הכוח (המומנט) גם כן. האפליקציה יכולה למדוד בזמן אמת כמה כוח ומומנט באמת מפיק המנוע בתנאים שונים. בדומה לכך יכול מחשב המכונית לשלוח לנו מידע על המהירות האמיתית שלנו, וגם אם לא, היות שהאפליקציות יודעות למדוד מהירות גם באמצעות מקלט ה-GPS שבסמארטפון, הרי שהן יכולות להצליב מידע בין המהירות המוצגת והמהירות בפועל.

עם המידע אודות המהירות המדויקת, אפשר למדוד באמצעות האפליקציה האצות שונות באופן אוטומטי ופשוט, ואם זה חשוב לכם באמת - תוכלו לקבל ממנה גם את עוצמת כוח ה-G שהופעל על המכונית בהאצה או בעיקולים.

חובבי נהיגת השטח יקבלו באמצעות האפליקציות הללו מידע נוסף, כמו זוויות שיפועי הצד בנהיגה מאתגרת, וכמו זוויות הגישה והנטישה שבהן הרכב מצוי.

וזה רק קצה הקרחון
כל המידע שהזכרנו כאן הוא שימושי וטוב עבור מרבית הנהגים. המעמיקים יותר יוכלו לקבל הרבה יותר מזה. דרך שקע האנליזה אפשר לקבל המון מידע טכני והנדסי על אודות מה שקורה בתוך המנוע. מהוולטאז' של הסוללה ושל המערכות החשמליות, דרך זרימת הדלק המדויקת בתוך כל אחד מרכיבי המערכת ועד ללחצי האוויר בצינורות. אם חשוב לכם לדעת מידע כלשהו מתוך המנוע, סביר להניח שמחשב הדרך, דרך שקע ה-OBD, יוכל לגלות לכם אותו. אנחנו לא בטוחים שהאסטרונאוטים של אפולו 11 קיבלו כל כך הרבה מידע.

למאמר זה התפרסמו 2 תגובות