המכונית הזו, בעולמות אחרים, היתה יכולה לטלטל את השוק באופן משמעותי. היא משתייכת למותג פופולארי, מציעה מפרט אבזור נדיב ונמכרת במחירים תחרותיים. אבל קיה אופטימה הייבריד משתייכת, לצערה, לקטגוריית מכוניות המנהלים - קטגוריה שכיום תופסת כ-3% משוק הרכב בלבד, והמספר הזה הולך ומצטמצם מדי שנה.
המתחרות שלה יהיו בעיקר יונדאי סונטה וסקודה סופרב, אולי גם קצת מאזדה 6. פורד מונדיאו והונדה אקורד כבר מזמן לא בתמונה, גם סובארו B4 ושברולט מאליבו לא מהוות איום משמעותי, ורובם המוחלט של הלקוחות נמצא בציי הרכב. ואחרי כל הסייגים וההתנצלויות האלו, אנחנו חושבים שלקיה אופטימה הייבריד יש הרבה מאוד מה להציע לנהג הישראלי.
עיצוב
כאן דווקא אין בשורות יוצאות דופן, למרות שהאופטימה מצליחה להעניק פרשנות מכובדת ואלגנטית ל"אף הנמר" שעיצב פיטר שרייר. זו מכונית נאה, מזוהה מיד כמכונית מנהלים, אבל אין לה את היכולת לסובב ראשים ברחוב.
בתוך תא הנוסעים אנחנו פוגשים את סביבת הנהג המוכרת של קיה, עם קווים רוחביים ומעודנים, איכות טובה ותחושה ביתית ונעימה. האופטימה לא קורצת לתחום היוקרה, כפי שעושות חלק ממתחרותיה.
.jpg "קיה אופטימה")
תא הנוסעים
כניסה לאופטימה מלווה בתחושת נינוחות מרגיעה. אין כאן אפקט של "וואו", אבל יש את כל מה שצריך כדי לצאת לעוד יום עבודה ארוך. המון אבזור, פרקטיקה, מרווח ויעילות. אגב, מי שנהג ביונדאי סונטה ירגיש כאן בבית - אלה מכוניות כמעט זהות, וזה מתבטא בתחומים רבים.
נתחיל מסעיפי השימושיות: האופטימה מציעה כמות נדיבה של תאי אחסון, כולל תא גדול מתחת למשענת היד, צמד מחזיקי כוסות עם מכסה נגלל, תא נוסף לפני ידית ההילוכים ועוד.
המושבים הקדמיים נוחים למדי, אם כי לא "כורסתיים" כמו אלו של ניסאן אלטימה וגם לא מהודרים כמו בגרסאות הבכירות של הסופרב. הם מציעים טווח רחב של כוונונים חשמליים ובגרסה הבכירה יש גם ריפוד עור, חימום ואוורור. פריט נהדר בקיץ הישראלי.
במושב האחורי האופטימה מרווחת מאוד, ותהיה מוצלחת לנסיעה ממושכת של מבוגרים. המרווח לראש אמנם נפגע מעט בגרסה הבכירה בשל הגג הפנוראמי, אבל רק גבוהים במיוחד ירגישו בכך. הנוסעים מאחור יהנו משפע של אבזור: פתחי מיזוג, שקע 2 וולט, שקע USB, משענת יד מרכזית וגם וילונות להצללה. לנוסע השלישי יהיה פחות מרווח, בעיקר בשל מבנה הכסא שתומך בשני הנוסעים שבקצוות. הגג הנמוך יקשה מעט על חגירתם של פעוטות בכסאות בטיחות.
תא המטען הוא מנקודות החולשה הברורות של האופטימה: אמנם יש לו נפח סביר, 425 ליטרים לאחר הוספת הסוללה, אך הפתח שלו צר והוא נעדר אבזור פנימי שימושי כמו ווים, ידיות או תאי אחסון קטנים. גם גלגל חילופי לא נמצא ברכב.
ובחזרה לסביבת הנהג, להתרשמות מחבילת האבזור. זו מצטיינת ומרשימה במיוחד, מזכירה את האמריקאיות שבחבורה - ובעיקר את יונדאי סונטה. כבר בגרסת הבסיס המפרט נדיב, אך גרסת הפרימיום הבכירה היא המצטיינת ללא ספק. בין היתר תמצאו באופטימה גג שמש פנוראמי, חימום לגלגל ההגה, בלם יד חשמלי שמחזיק את הרכב בעמידה, תאורת לד מלאה, חיישני חניה היקפיים עם מצלמת רוורס, כניסה והנעה ללא מפתח וגם מפרט עשיר של מערכות בטיחות.
ברשימה כלולה מערכת לבלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית המסייעת גם בזחילת פקקים (בניגוד לזו של קיה נירו למשל), התראה על סטיה מנתיב (ללא תיקון אקטיבי) ובגרסה הבכירה גם התראה על שטח מת במראות וניטור תנועה חוצה מאחור. כל המערכות פועלות היטב, ללא דופי.
מהצד השני עומדת מערכת המולטימדיה, שמנסה להתחקות אחרי המערכות המקומיות של יבואנים אחרים - אך לא בהצלחה רבה. היא אמנם מציעה ניווט של וויז, אפליקצית חניה של פאנגו ותמיכה בעברית, אך היא פועלת לאט, לא מגיבה מיד ללחיצות ומרגישה מסורבלת ולא עדכנית.
.jpg "קיה אופטימה")
נוחות נסיעה
בניגוד לסונטה האמריקאית והרכה, קיה אופטימה מציגה איכות נסיעה בסגנון גרמני- אירופאי. היא נוקשה, לעיתים מעבירה חבטה קלה לאחר מעבר מהיר על פס האטה, אך היא גם יציבה מאוד, מרוסנת, מרגיעה ומוצקה. זו מכונית שאפשר להעביר שעות רבות ונעימות מאחורי ההגה שלה, לנסוע על כבישים שבורים וגליים מבלי לעבור דרמות יוצאות דופן, ולהיות מאוד בטוחים ביכולות שלה. היא מזכירה יותר את פולקסווגן פאסאט מאשר את הסונטה או הקאמרי של טויוטה.
בידוד הרעשים גם הוא מעולה, ולא רק כשנוסעים על חשמל. האופטימה היא מכונית שקטה ומבודדת היטב.
מנוע ותיבת הילוכים
יחידת ההנעה של קיה אופטימה הייבריד מורכבת ממנוע בנזין בנפח 2,000 סמ"ק, שלצידו מנוע חשמלי. יחד נותנים השניים הספק של 192 כ"ס, שמספיק לביצועים לא רעים - אבל הסיפור הוא לא ה"כמה", אלא ה"איך". תחילת הנסיעה, במצב חשמלי, מתבצעת באופן חרישי לחלוטין. התאוצה משביעת רצון הודות למומנט הנדיב של המנוע החשמלי, וההצטרפות של מנוע הבנזין כמה שניות מאוחר יותר מתבצעת באופן חלק ושקוף כמעט לגמרי.
כשמנסים לסחוט ביצועים מהמנוע הזה, מגלים שהאופטימה אמנם חזקה למדי - אך היא לא "עושה חשק" לרמוס את הדוושה. אין לה את הדחף והשעטה של מנועי הטורבו, היא מרגישה מתאמצת ומעט מחוספסת בסל"ד גבוה ולא תתאים למחפשי החוויות.
היא כן תתאים למי שמבחינתו הנהיגה היא משימה נוספת שיש לבצע: עבור הנהגים האלו, שלהערכתנו מהווים את מרבית הלקוחות הפוטנציאליים, היא מספקת שקט, יעילות, נינוחות וגם יכולות גבוהות בתנאי עליות או עקיפות. תיבת ההילוכים האוטומטית, עם 6 יחסי העברה, ממשיכה גם היא את המגמה הזו.
צריכת הדלק במהלך המבחן עמדה על 15.5 ק"מ לליטר, נתון דומה לזה שמדדנו ביונדאי סונטה - ומצוין בהתחשב בגודל ובמשקל הרכב. גם אחרי נהיגה מאומצת, ואפילו בתום צילומי הוידאו שלרוב פוגעים משמעותית בצריכת הדלק, לא ירדה האופטימה מ-12.5 ק"מ לליטר.
התנהגות כביש
ובהמשך ישיר לאופיה של יחידת ההנעה, גם בתחום הדינאמי מספקת האופטימה תשובות ברורות: בטיחות ויציבות - כן, חוויות - לא. היא שומרת על אחיזת כביש טובה מאוד, נוסכת בטחון ולא מרגישה פחות יציבה בגלל תוספת המשקל של הסוללה (שהתמקמה בנקודה לא אידיאלית - מאחורי הסרן האחורי).
אבל כשמתחילים ללחוץ אותה ולהדק פניות בקצב מתגבר, מגלים כי החרטום לא שש להיכנס לפניות, ההגה אילם וכך גם השלדה. הפאסאט ומאזדה 6 יתגמלו טוב יותר את חובבי הנהיגה. האופטימה תספק את כל היתר.
סיכום
לקיה אופטימה יש את כל מה שצריך כדי להפוך למכונית מנהלים מוצלחת. היא נוחה, שקטה, מרווחת ומאובזרת עד מעל הראש. היא מוותרת מראש על חובבי הנהיגה, ולא מציעה חוויה מרגשת של ביצועים או יכולת דינאמית - אבל יש לה את ה"אקס פקטור" בדמותה של צריכת דלק נהדרת.
במחיר שגבוה בכ-40,000 שקל מזה של קיה פורטה, היא מעניקה תמורה עדיפה בהרבה על מה שנותנות המכוניות המשפחתיות - אבל מי שמושך כיום את משדרגי המשפחתיות אלו רכבי הפנאי ולאו דווקא מכוניות המנהלים. כך, על אף האיכויות הגבוהות שלה, קיה אופטימה הייבריד תיאלץ לחרוק שיניים ולהילחם על קהל מצומצם מול מספר מתחרות אגרסיביות. קל זה לא יהיה, אבל אנחנו סבורים שיש לה את הכלים כדי להתמודד שם בכבוד.
לדגמי קיה בישראל -
קיה למאמר זה התפרסמו 4 תגובות
