נגיד שאתם רוצים להוסיף מנה חדשה לתפריט המסעדה שלכם. בוודאי תידרשו להתמודד עם הדילמה הבאה: האם ליצור מנה קלאסית, שופעת במסורת ומזכירה טעמים מוכרים אך נשכחים מבית אבא ואמא, או ללכת על מנה חדשנית, עם שילובים מפתיעים בין מרכיבים אקזוטיים שהגיעו מארצות אחרות. האפשרות השלישית היא ללכת על בטוח - לראות אילו מנות הן המצליחות ביותר בשאר מסעדות העיר ולהוסיף אותן גם לתפריט שלכם, אולי עם איזשהו טוויסט אישי קטן. בכל זאת, חייבים קצת אישיות.
רגע לפני שאנחנו נסחפים לשינוס סינרים ומתחילים לקצוץ, נתגלגל חזרה לעולם המכוניות. אנחנו מדברים, כמובן, על קדילאק וליתר דיוק - על הדור השלישי למכונית ששינתה את המותג הזה מהקצה אל הקצה, קדילאק CTS. מותג היוקרה של ג'נרל מוטורס האמריקאי עמד בדיוק בפני אותה התלבטות: המותג קדילאק נדרש לרענון מאסיבי, בכל הקשור במכירות מחוץ לאמריקה וגם בתוכה. ההנחה היתה שקדילאק היה צריך מכונית שתתחרה במיטב האירופי, ב.מ.וו, מרצדס ואודי, שעושים שמות במותגים המקומיים בתחום היוקרה. וכדי להתחרות בהם, צריך ללכת על גישת המסעדה השלישית - לעשות את מה שהם עושים.
מצד שני, קדילאק חייב לזכור את אלו שמחפשים אותו באופן מסורתי. אלו חולמים על הברק האמריקאי הנוצץ, הררי האביזרים, העיצוב המוחצן וממדי הענק, בקיצור - הדברים שהיצרנים האירופים לא ממש מתעכבים עליהם. מה עושים?
עיצוב
מבט קצר על קדילאק CTS, ואז עוד מבט ממושך יותר בפרופיל ובחזית, ואז מבטים מכל הכיוונים וקופצות שתי מסקנות חד משמעיות. האחת - הדור החדש של ה-CTS דומה במאוד לאחיו הקטן, קדילאק ATS (שמתחרה בב.מ.וו סדרה 3 ובמרצדס C קלאס).
המסקנה החד משמעית השנייה: בעיצוב, האמריקאים הלכו על המתכון האמריקאי המסורתי: הפגנה של עיצוב קלאסי מבית היבשת החדשה עם קווים זוויתיים מחודדים, ממדים גדולים ומופגנים, מכסה מנוע מוארך ופנסים זקופים. העיצוב שבו עטפו את מכונית הסאלון החדשה עשוי טוב כל כך, שמשכנו מבטים בכל מקום. קדילאק CTS מפגין אווירה אמריקאית ברורה מהסוג הטוב, עם נגיעה מתוחכמת ושוברת שגרה, ובאלגנטיות אתלטית שמושכת אותך להיכנס פנימה.
ואנחנו נכנסים, ברור שאנחנו נכנסים, ובפנים העושר האלגנטי-מסורתי נמשך, והפעם בקו הרבה יותר מודרני. עם התקדמות הדורות בשושלת קדילאק CTS ההולכת ומתגבשת, משתבח גם עיצוב הפנים. במקום עומס מוגזם ואלמנטים מבלבלים, עיצוב הפנים בדור החדש של ה-CTS הרבה יותר הרמוני ונעים, ועדיין מספק את אותה אווירת מותרות עשירה בסגנון אמריקאי.
ברור שבתחום העיצוב הקברניטים של קדילאק לא הלכו על הקו האירופי של מכוניות הסאלון. העיצוב החיצוני אולי מאופק, אבל בטעם אמריקאי ברור, והעיצוב הפנימי לא זורם עם הקווים המינימליסטיים של ב.מ.וו ומרצדס.
תא הנוסעים
התחושה העשירה שבעיצוב מוכיחה את עצמה כשסוקרים את רשימת האביזרים, בעיקר בגרסת הפרימיום שאבזרה את מכונית המבחן. קדילאק CTS הזו מצוידת בהמוני אביזרים, כולל כמה שלא הצלחנו להבין בשביל מה צריך אותם. למשל: מחזיקי הכוסות יכולים להסתתר מאחורי דלת שמוסטת פנימה והחוצה באופן חשמלי ואת תא הכפפות פותחים באמצעות כפתור חשמלי אחר, שמסתתר בין כפתורי השליטה האחרים במרכז הדשבורד. רק המושבים עצמם ספוגים בהמוני אביזרים: במושבים המרופדים בעור, מובנים בכמה עוצמות חימום וגם מיזוג; אפשר להרחיב ולהצר את המושב, חשמלית כמובן, וגם להאריך את התמיכה בירכיים. נוסף על כך, בתוך המושב הוטבעו רכיבים שמרעידים את הנהג כל אימת שהוא מתקרב יתר על המידה אל הרכב שלפניו, או שהוא סוטה מהנתיב לימין או לשמאל.
אם הזכרנו את המושב, נציין שלמרות אינספור אפשרויות הכוונון וההתאמה, קשה מאוד להגיע לתנוחת נהיגה אידיאלית בקדילאק. ההגה אינו מתרחק מספיק מלוח המחוונים, שבתורו מוטה מעט יותר מדי אחורה. גם גודל המושב הצנוע-משהו והנוקשות שלו, משתלבים בחבילה שאינה מספקת תנוחת ישיבה משובחת.
לוח המחוונים משוכלל במיוחד בפני עצמו. בלחיצת כפתור אפשר לשנות את העיצוב שלו ולקבל גרפיקה רגועה או ספורטיבית, מתוחכמת או קלאסית. בתוך הלוח מופיע עושר רב של מידע, כולל מערכת הניווט, פרטי הטלפון, כולל מצב הבטריה והקליטה, מערכת הקול, מחשב הדרך, מצב תיבת ההילוכים והתאורה, בקרת השיוט ותחזוקת הרכב. ועוד לא דיברנו על המהירות והסל"ד…
אבל רגע, אם אתם לא רוצים לראות את כל המידע המבלבל הזה תוך כדי נהיגה, תוכלו להסתפק במבט קדימה אל השמשה, עליה מוקרן חלק מהמידע (HUD - Heads-up Display), שגם אותו אפשר להתאים לחשקו של הנהג.
כפי שאפשר להבין, קדילאק CTS עשירה באביזרים, אבל הנדסת האנוש לא תומכת בצורה שלמה בכולם. מול ידי הנהג הררי כפתורים מסוגים ומינים שונים. חלק גדול מהם הוא מסוג כפתורי מגע, גישה מודרנית מתוחכמת שסובלת מקושי בתפעול תוך כדי תנועה.
המעבר למושב האחורי מגלה עושר נוסף. היושבים שם זוכים לשני פתחי מיזוג עצמאיים, עם שליטה מאחור על עוצמת וטמפרטורת המיזוג. נוסף על כך, היושבים מאחור זוכים לחימום המושבים שלהם. המרווח מאחור מספק לשני מבוגרים ממוצעים ומעלה, אבל התחושה די צפופה.
דלת תא המטען נפתחת חשמלית בלחיצת כפתור. פתח הגישה אל תא המטען רחב ונוח, אם כי חלק גדול מנפחו של התא נמצא בנקודות עמוקות במרחב.
נוחות נסיעה
עד כאן ברור שהאווירה שמשדרים אנשי קדילאק באמצעות ה-CTS היא אווירה אמריקאית קלאסית. אבל כשמגיעים לסעיף הנוחות, ברור שהם שינו כיוון והלכו אל הסגנון האירופי, הקפדן והנוקשה. קדילאק CTS אינה רכה, מתנדנדת ומתרסקת, אלא קשיחה ונוקשה.
המתלים מרסנים כל אחד ואחד מהפגמים בכביש; הפגמים אינם גורמים ליותר מטלטלה בודדת שמרוסנת, אבל כל אחת ואחת כזאת עוברת היטב לגוף הנהג והנוסעים. התחושה היא מוצקה ואיכותית, אבל לא ממש נוחה, בטח שלא כפי שאפשר היה לצפות ממכונית סאלון, גם אירופית.
את המנוע אפשר לשמוע בתא הנוסעים כשלוחצים אותו חזק, אבל מלבדו מצליחה קדילאק CTS לבודד היטב את הנהג והנוסעים מפני רעשי הרוח, הבולמים, הכביש והצמיגים.
התמרון בעיר משנה את עורו בין קצוות, כמו דוקטור ג'קיל ומיסטר הייד. בתנועה צפופה בין סמטאות ורחובות צפופים התגלתה קדילאק CTS כמכונית גדולה ומסורבלת מעט. קצות המרכב הגדול אינם גלויים לנהג בין הקורות העבות, דבר שמקשה מעט את התמרון העירוני.
הצד השני מתגלה כשצריך להיכנס לתוך חניה. כאן נכנסת לפעולה מערכת החניה האוטומטית של המכונית. רומזים בלחיצת כפתור לקדילאק שאנחנו מחפשים מקום חניה, היא סורקת את המקום המועמד, מבשרת אם הוא מתאים ואז מסובבת באופן עצמאי את ההגה ימינה ושמאלה ומנחה אותנו אם לנסוע קדימה או אחורה - וכמה. המערכת הזו יעילה כל כך עד שהכניסה את ה-CTS אל תוך מקום חניה קטן וצפוף, ולא סיימה עד שתמרנה הלוך ושוב 3-4 פעמים והתיישבה באלגנטיות בתוכו.
מנוע ותיבת הילוכים
אחת הפנינים של קדילאק CTS היא המנוע שלה. במקום הקו המוכר במכוניות הסאלון - באמריקה ובאירופה - של מנועי V6 גדולים וחזקים, קדילאק מציבה ב-CTS מנוע קטן מאוד יחסית, שני ליטר בלבד. אבל שלא תהיה טעות - המנוע הזה הוא אחד ממנועי ה-2,000 סמ"ק החזקים בתחום. מהנפח הצנוע מופק מספר מרשים של 272 כ"ס וההבטחה היא שבזכות הגודל (הקוטן) והטכנולוגיה, ההספק הגבוה אינו בא על חשבון צריכת דלק, שתהיה נמוכה יחסית.
אז בתחום הצריכה המכונית לא הרשימה, אבל גם לא היתה רעה במיוחד. המדידה במבחן הראתה צריכה של כ-8-10 ק"מ לכל ליטר. היות שמדובר במכונית ששוקלת למעלה מ-1.6 טון, ובמבחן דרכים מעט יותר תובעני מאשר בנהיגה רגילה, הרי שהצריכה סבירה.
בתחום הכוח, לעומת זאת, המנוע שמעביר את הכוח שלו לגלגלים האחוריים, מרשים יותר. קצת קשה לומר אם הוא באמת מספק תחושה של סביבת ה-300 כ"ס, והוא גם מעט מחוספס, אבל הוא בהחלט בשרני ומאפשר לנוע מהר מאוד עם מכונית הסאלון האמריקאית.
תיבת ההילוכים דווקא מכוונת אותו לכיוון הספורטיבי פחות והנינוח יותר. ההילוכים עוברים באופן חלק ושמחנו לראות שבמצב העברת ההילוכים הכאילו-ידנית, התיבה אינה מעבירה הילוכים כל עוד לא ביקשנו ממנה לעשות זאת.
התנהגות כביש
ללא ספק, הרגעים היפים ביותר בקדילאק CTS מגיעים כשהנהג או הנהגת מבקשים ליהנות ממלאכת הנהיגה בין פיתולים וישורות. האמריקאית הזו מתגלה כאירופית לעילא. היעדר הרכות והנוחות באוטוסטרדה ובעיר הופכים ליתרון גדול בשלדה מחודדת ומתגמלת בכבישים המתעקלים.
ההגה של הקדילאק חסר מעט מידע ממה שקורה בין הגלגלים, אבל חוץ מזה הוא מעולה: הוא מספק משקל מצוין - כבד במידה ונעים לפעולה. ההגה הזה גם חד ומדויק מאוד, דבר שמאפשר שליטה מרשימה מאוד בהנהגת המכונית הגדולה. אירופה במיטבה - הישר מדטרויט האמריקאית. על ההגה מותקנים גם מנופים מיוחדים שבאמצעותם אפשר להעביר הילוכים תוך כדי תנועה, כדי להמשיך ליהנות מנפלאות ההגה.
השלדה של קדילאק CTS יציבה ומוצקה. כלי הנהיגה מאפשרים לזרוק פה ושם את הזנב, לשם ההנאה, ואז אפשר בקלילות להחזיר אותו למקומו. ואם הגזמנו קצת עם בדיקת הקצוות של הפיזיקה - בקרת היציבות נכנסת לפעולה בצורה אלגנטית ובזמן הנכון, כדי לשמור עלינו בטוחים. אירופה.
סיכום
כשהמהנדסים ואנשי השיווק של קדילאק עמדו בפני שלוש הברירות של שף המסעדה, אם ללכת על מנה מסורתית, מנה חדשנית ומפתיעה או שכפול מנה מצליחה של המתחרים, נראה שהם בחרו לשלב בין האפשרות הראשונה והשלישית. לא מנה חדשנית ומפתיעה, אלא הליכה בדרכם של היצרנים האירופים בכל הקשור בהתנהגות מחודדת, לצד מנה מסורתית עשירה של אופי אמריקאי נוצץ בעיצוב - בפנים ובחוץ - וגם בעושר האביזרים.
הקדילאק תקסום למי שמחפש את הנוכחות הקלאסית-אבל-מתוחכמת, וגם את כל הטכנולוגיה וחווית השליטה. היא תתאים פחות למי שיחפש מכונית סאלון מרווחת ורכב, ויותר - למי שמחפש במכונית שלו חוויות נהיגה ברמות גבוהות במיוחד.
לדגמי קדילאק בישראל -
קדילאק למאמר זה התפרסמו 5 תגובות
