פולקסווגן גולף GTI Performance - מבחן רכב

עיצוב

פולקסווגן גולף אף פעם לא היתה מהמכוניות הנוצצות והאוונגרדיות שהסתובבו על כבישינו. אחרי 6 שנים על הכביש היא גם לא נראית הכי מודרנית. זה פחות נכון כשמדובר ב-GTI. החישוקים קיבלו מסגרת אדומה א-לה הונדה סיוויק Type R. החזית זכתה לנגיעה של פס אדום שחולף לרוחב – ואי אפשר לפספס אותו. הגולף החביבה עשתה קוצים בשיער ושמה מעיל עם "ניטים".

כמובן שלתוספות החדשות מצטרפים האלמנטים האופייניים למכוניות שמסתירות מנוע שרירי מתחת למכסה המנוע: חצאית נמוכה, דיפיוזר גדול מאחור, צמד אגזוזים ושאר מטעמים. 

תא נוסעים

המושב של הגולף לא גבוה, אבל דשבורד עם קו חלונות נמוך מאפשר ישיבה נמוכה ועדיין עם תצפית סבירה על מה שקורה מסביב. את הנהג מקבלים מושבי עור חשמליים שמאפשרים להגיע לתנוחת ישיבה מדוייקת. ההגה מציע טווח תנועה ארוך שמאפשר לשבת רחוק יחסית. 

הכסא נוח מאוד ותומך. העברנו בו מאות קילומטרים, והיינו מעבירים עוד מאות נוספים אם היה צריך. המושב ליד הנהג מרווח אף הוא. מאחור יוכלו לשבת בכיף שני מבוגרים. אמנם גבוהים מאוד לא יהנו ממרווח מושלם וגם הכניסה לא קלה, אבל המרווח עצמו בהחלט מספק. שלושה אנשים יבלו פחות בנעימים בגלל רוחב המושב וגובה תעלת ההינע. תא המטען קטן יחסית. 

האבזור הצנוע של ה-GTI מהשנים האחרונות שודרג משמעותית. ראשית יש את ה-Virtual Cockpit המרשים, כלומר לוח מחוונים דיגיטלי במקום סט המחוונים האנלוגי שהיה שם קודם. צריך לציין שבגרסה של ה-GTI אין את מגוון הקונפיגורציות שיש במסכים האלו בדגמי אודי לדוגמא. מעבר לכך יש כניסה והנעה ללא מפתח, בקרת שיוט אדפטיבית, בקרת סטייה מנתיב (תוספת חדשה), פנסי LED ומראות מתקפלות חשמלית, מושבים מחוממים והמון חיישנים ועזרי חנייה. 

הנדסת האנוש, איכות החומרים וההרכבה - כולן מעולות.   

נוחות נסיעה

עוד פריט אבזור שהצטרף ל-Performance הם חישוקי "18 שהחליפו חישוקי "17. התוספת החדשה נראית טוב אבל היא ממש לא מסייעת לנוחות הנסיעה. בתוך העיר ה-GTI זזה ונעה על כל מהמורה ובור שמסתתרים להם. היא סוגרת מתלה על מכשולים רציניים ומבהירה לנהג שהיא ממש לא פה לטיול עירוני. ההגה הקצר (קצת יותר מ-2 סיבובים בין נעילות) מגדיל את רדיוס הסיבוב ומקשה על חניות. 

צריך להזכיר פה, בלי ש-GTI תשמע, שלאחות המעצבנת מספרד יש בולמים אדפטיביים שמאפשרים לה להיות יותר נוחה. 

כשהקצב עולה נוחות הנסיעה משתפרת' עם הלימה ישירה בין העלייה בקצב לבין איכות הנסיעה. במהירות הגבוהה שהכתיבה נסיעת המבחן הגולף מבודדת היטב. אם היינו נניח על אוטובאן, היינו מבקרים את הבידוד במהירויות גבוהות. אבל אנחנו לא על האוטובאן אז נוותר על הפרט הזה.

מנוע ותיבת הילוכים

245 כוחות סוס זה המון, עד שנזכרים שבקטגוריה הזאת זה בערך כמו להגיע לדו קרב תותחים עם דוידקה. תשוו את זה ל-270 של פיג'ו 308GTI, ל-275 של יונדאי i30N, ל-290 של הקופרה או ל-320 כוחות סוס הפסיכיים שמפיקה הונדה סיוויק טייפ R - ומיד תבינו שזה לא ממש כוחות. אבל כשהסוסים עוזבים את האורווה ויוצאים לכיוון האחו, הסיפור משתנה. 

הפער בהאצה ממש לא גדול, רק 0.4 שניות מפרידות בין הגולף להונדה המהירה. הסיפור הוא לא במשקל; הפיג'ו למשל קלה בהרבה וגם ההונדה לא אכלה לפני החתונה יותר מדי. רצועת הכוח של הגרמניה לא חריגה ובכל זאת היא לא נשארת הרבה מאחור בהאצות. הסיבה המרכזית היא תיבת ההילוכים. הרובוטית כפולת המצמדים מעבירה הילוכים כברק, ופעם אחר פעם חושפת את היתרונות המובנים של תיבה כפולת מצמדים. 

המנוע עצמו מתחיל למשוך כבר בסל"ד אפסי והוא מושך צפונה צפונה כאילו שהגבול נגמר בביירות ולא בראש הנקרה. הוא אולי מאבד קצת אוויר אי שם למעלה אבל הוא ליניארי באופן מעורר כבוד. 

מעבירים ל-S והאוטו שולף ציפורניים, זנב וקלשון. במצב ספורט הוא פשוט מרגיש רע - במובן הכי חיובי של המילה. הוא מתחיל לחרחר ולגרגר בצורה שמזכירה נמר רעב ומגיב לכל ליטוף דוושה כאילו נגעו לו באוכל. משהו באופי של המנוע מרגיש יותר "מוכן ללחימה" מהגרסאות הקודמות, והקצת יבשושיות, של ה-GTI. 

מה שכן חסר לנו זה Drive Mode (ששש... כמו שיש בקופרה). כזה שיכול להכתיב אופי שונה ואפילו איניבידואלי של הרכב בלחיצת כפתור. אולי פספסנו את זה... אבל חיפשנו בכל תפריט אפשרי לאורך כל ימי המבחן.

צריכת הדלק עמדה על כ-9.5 ק"מ לליטר בתנאי נהיגה קשוחים למדי. בהחלט הפתעה נעימה ביחס למקבילות שבחנו בעבר. 

התנהגות כביש

פולקסווגן גולף GTI קיבלה ביקורות די טובות כשהיא הוצגה, אי שם לפני 6 שנים. כבר אז כתבנו שהיא הרגישה קלילה וחדה יחסית. זה היה יחסי, כי עדיין היה לה תת היגוי די חריף במצבים מסויימים והיא לא הכי אהבה כבישים חלקלקים. גם המעבר שלה מתת היגוי להיגוי יתר היה קצת קיצוני ולא מספיק עגול. 

ואולי כאן הסיפור הגדול של ה-Performance: המכונית נוסעת פגז. זה מתחיל באחיזה פנומנאלית. ה-245 היא מהמכוניות האלו שבכל סיבוב משחקות איתך "צ'יקן" - ובדרך כלל אתה מפסיד, את הכבוד או את ההשתתפות העצמית של הביטוח - תלוי מה היה אחרי הסיבוב.

אחר כך נכנס הדיפרנציאל המכאני לפעולה, ושוב, אתה מתחיל בתחרות עם הרכב מה יקרה קודם: הוא יצא לתת היגוי או שאתה תרפה מדוושת התאוצה. לא משנה כמה ניסינו, הרבה לא נכנס לתת היגוי תחת כוח וממש אפשר לחוש במערכת המכאנית מתערבת ומונעת את יציאת האף מקו הסיבוב. 

אוי, זה כיף. והקצב עולה, וכל סיבוב מרגיש כמו ישורת כי העברת המשקל וקורטוב של היגוי זורקים את החרטום פנימה ומשם זה משחק של לצאת הכי חזק שאפשר. אפילו הסיבובים המרושעים האלו, שנסגרים לקראת הסוף בהפתעה, לא מצריכים יותר מהעברת משקל ברורה קדימה והפנייה החלטית של ההגה. 

את כל הטירוף המהיר הזה מגבים בלמים חזקים ונחושים שמזכירים קצת מאבטחי אישים של השב"כ... רק קורה משהו בסביבה והם קופצים ומנקים את העסק בשקט וביעילות.

אז מה לא טוב? וואלה, אין הרבה. ההגה מהיר ומדוייק אבל חסר תחושה. די נורמלי היום. ה-Turn In (האופן בו היא נכנסת לסיבוב) לא חד כמו חלק מהמתחרות והשלדה עצמה לא מתקשרת כמו בטובות שבמכוניות הספורט. זה יכול לפגוע בביטחון במהירויות שמגיעים אליהן איתה. נו, שוין.

סיכום

זה באמת בקטנה, כי גרסת ה-Performance של הגולף GTI היא שידרוג אדיר לליין-אפ של הדגם. התנהגות הכביש השתפרה פלאים, המנוע מרגיש נשוך נחש והאבזור השתדרג (אבל למה אין בולמים אדפטיביים ומצבי נהיגה משתנים?). 

החבילה הכוללת נותרה במחיר מאוד תחרותי שהופך אותה לאחת הספורטיביות המשתלמות והמוצלחות בסביבה. נכון שאין לה את הפראות של החזקות בקבוצה ולא את ההתנהגות של המעולות שבהן, אבל זאת הגולף, עם כל הטוב שבגולף - ועכשיו גם עם כל כך הרבה טוב שצריך לקבל במכונית ספורטיבית.

לדגמי פולקסווגן בישראל - פולקסווגן

למאמר זה התפרסמו 7 תגובות