סקודה אוקטביה RS - מבחן דרכים

עיצוב

הקונספט של 'זאב בעור כבש' אולי עוד קיים איפשהו, אך מתברר שהוא לחלוטין פספס את האוקטביה RS. זה לא שלא ניסו. היא עדיין נראית אוקטביה והמהנדסים בהחלט חסו עלינו ולא צירפו ספויילר דקורטיבי גדול מאחור.

ובכל זאת, ה-RS משדרת זאב. "זאב זאב". החרטום מציג כונסים עמוקים יותר, פנסי LED בוהקים וגריל מושחר. מהפרופיל בולטים החישוקים הגדולים (19 אינץ') ומאחור יש צמד פתחי מפלט גדולים שמחביאים צמד אגזוזים יותר צנועים בתוכם, וספויילר קטן בסגנון קרבון-פייבר שמבצבץ לו אל על.

הצבע בהחלט תורם למראה המושך. צבע הבטון של רכב המבחן מנוגד לשלל רמזים שחורים ותגים כסופים אדומים של גרסת הספורט. בואו נגיד שמרחוק היא גוררת הרבה תשומת לב. למען האמת, אנשים מסוימים שלא היו נותנים זכות קדימה לסבתא שלהם, עצרו וחיכו שהיא תעבור, והמשיכו עד לתחנת הדלק הקרובה כדי לספר לנו כמה הם רוצים לקנות אחת.

תא הנוסעים

הדור החדש שך האוקטביה מציע תא נוסעים שנראה מצוין, והגרסה המאובזרת והחזקה ביותר של המכונית לוקחת את כל העניין כמה צעדים קדימה. זה מתחיל באיכות חומרים מעולה הכוללת אלקנטרה, תיפורים אדומים, פלסטיקה בגוון קרבון ולא מעט פלסטיק רך ונעים למגע. יש פה ושם גם פלסטיקה מחוספסת באזורים פחות מעניינים.

העיצוב גם הוא מרשים אך לא תמיד נוח למשתמש. מסך המולטימדיה המרכזי ניצב על הדשבורד במיקום נמוך יחסית שמוריד קומה את כל מה שמתחתיו. המשמעות היא שישנה שורת כפתורים שמצריכה הסטת מבט למטה ופתחי מיזוג שמקררים בעיקר את הבטן. לוח המחוונים דיגיטלי עם מספר מסכים אפשריים ויחד עם פס תאורת אווירה הדשבורד מעניק לרכב תחושה כמעט יוקרתית.

רשימת האבזור ארוכה יותר מרשימת התירוצים של הפוליטיקאים שלנו (למרות שהיא לא יצירתית כמותם). בראש ובראשונה יש מסך מולטימדיה ענק, מושבי ספורט עם כיוונון חשמלי, חימום וזכרונות, ומצלמת רוורס עם חיישנים לכל הכיוונים. נוסיף ונספר שמצאנו ברכב גם מפתח חכם, טעינה אלחוטית, בלם יד חשמלי עם פונקציית Auto Hold, תצוגה עילית, מראות בקיפול חשמלי, מערכת שמע מעולה של 'קנטון' ועוד ועוד. לצד אלו גם אבזור הבטיחות נפלא עם בלימה אוטונומית, בקרות שיוט אדפטיבית, תיקון סטייה מנתיב, מערכת להתרעה על רכבים בשטח מת ועל תנועה חוצה מאחור וגם כאן הרשימה ממשיכה.

אז האבזור באמת יוצא דופן, אבל את כל הטוב הזה צריך לתפעל. בעולם יש חוק מאוד פשוט - אם זה לא מקולקל, אל תתקן את זה. משום מה הכלל המפורסם לא הגיע לחדרי הפיתוח של קונצרן פולקסווגן. מערכת ההפעלה החדשה שלהם היא ההפך הגמור ביחס לדורות הקודם של מערכות ההפעלה של הקונצרן.

רגע לפני שנעביר את הביקורת, נגיד שמדובר במערכת מהירה עם גרפיקה נפלאה ועיצוב מבריק. העניין הוא שכל פעולה, כמעט, דורשת המון תשומת לב והרבה זמן שבו העין מוסטת לכיוון המסך. המיזוג עוד איכשהו נגיש והפונקציות השונות שלו נמצאות במרחק לחיצה או שתיים. אך תפריטי הצד, הרשימות ושלל המסכים, כולם מסובכים, עמוסים ולא תמיד אינטואיטיביים. את הכיוון הידני לתחנות הרדיו הצלחנו למצוא רק בעזרתם של נציגי החברה בסוף ימי המבחן.

אבל שימו את מערכת המולטימדיה בצד ותגלו את אחד מתאי הנוסעים הטובים שמכונית משפחתית יכולה להציע. מעבר לאיכות החומרים, בתא הנוסעים יש שלל תאי אחסון מרווחים לכל הציוד שאפשר רק לחשוב עליו. מעבר לזה, צמד המושבים הקדמי עוטף למדי והנוחות שהוא מספק הפכה את הנסיעות הארוכות של ימי המבחן לנעימות במיוחד. תנוחת הישיבה נמוכה, אך לא באופן קיצוני, והמרווח לראש ולרגליים מצויין בשני המושבים הקדמיים. שדה הראיה לפנים ולאחור לא מושלם.

המושב האחורי מוטה מעט לאחור, כך שיש תמיכה מצויינת לירכיים. לרגליים יש המון מקום., כך שאם היינו נכנסים לרכב בעיניים עצומות יש סיכוי טוב שהיינו חושדים שמדובר ברכב מקטגוריה אחת למעלה. המבנה הספורטיבי של המושבים מגיע גם לאחור, כאשר שני המושבים החיצוניים מציעים מעט יותר חיבוק לנוסעים ועדיין יש מספיק מרווח למבוגר לא גבוה ביניהם. תעלת הינע גבוהה וקונסולה בולטת יפריעו לנוסע השלישי. לנוסעים מאחור יש גם יציאות מיזוג עם שליטה בטמפרטורה, יציאות USB C, מחזיקי כוסות וחלונות גדולים.

לחיצה על הכפתור ודלת תא המטען הענקית נפתחת וחושפת בגאז' מושלם. שטח ההטענה עצום, יש רשתות לעיגון חפצים, ווים ועוד.

נוחות נסיעה

האוקטביה הספורטיבית ביותר והיקרה ביותר מצויידת בבולמי זעזעים אדפטיביים. העניין הוא שבדרך כלל מכוניות ספורטיביות הן מכוניות בלתי מתפשרות בכל מה שנוגע לנוחות הנסיעה. נכנסים לרכב, נחגרים, נוסעים בעיר... ואז מגיע פתח ביוב בולט. הוא מחייך חיוך זדוני לכיוון הרכב ומי שמאחורי ההגה כבר מרים טלפון לכירופרקט.

לאחרונה נרשם שיפור בנוחות הנסיעה, גם של מכוניות ספורטיביות, אבל האוקטביה RS בהחלט ניצבת בחזית. במערכת המולטימדיה ניתן להגדיר את נינוחות הבולם על טווח מאוד רחב – למעלה מ-10 מצבים לעומת שלושה בכמעט כל רכב אחר (נוח, רגיל וספורט). למה צריך כל כך הרבה? כי הפער בין המצבים השונים באמת משמעותי.

במצב הנוח הבולם הופך רך מאוד ומאפשר תנועה ארוכה ופרוגרסיבית של המתלה תוך שהוא סופג באלגנטיות את המכות. לא מדובר בנוחות מוחלטת, אבל הבולם הופך מצליח להעלים הרבה שיבושים קטנים ולספוח שיבושים גדולים באופן בוגר ודי מרוסן. רק בורות גדולים במיוחד או שיבושים אכזריים יביאו לסגירת מתלה, שתהיה אחידה ובלי מכה כואבת בסוף מהלך המתלה.

אם תבחרו במצב הספורטיבי ביותר, האוקטביה תהפוך בתוך אלפית שניה, לרכב שבו הגלגל שואף להיות צמוד לרצפה והבולם מסרב להתכווץ. פתאום כל אותם שיבושים קטנים יחדרו לתא הנוסעים, המכונית תתחיל לקפץ על רצף מהמורות ואתם תחזרו מהר לאחד המצבים היותר סלחניים. אבל אפילו במצב הזה לא מדובר במכונית מענישה. טריקות מתלה, מכות אכזריות וכל מרעין בישין אחרים לא קיימים כאן.

מרחב האפשרויות הזה הופך את האוקטביה למכונית שמציעה תשובה לכל סוג של אספלט בסביבה. בלחיצת כפתור אחת תוכלו להתאים אותה לצרכים שלכם ולנוחות הנסיעה האהובה עליכם. שוב, זאת מכונית ספורטיבית עם מתלה שבבסיסו הוא מרוסן מאוד, אך בתוך גבולות הגזרה שלו הוא נע בין נוח במידה סבירה ומעלה לעסוק במידה מטרידה.

בנוסף לנוחות הטובה-יחסית, ה-RS מציגה בידוד רעשים מפתיע. רעשי רוח נשמעים כמו אוושה קלה עד למהירויות חסרות אחריות, ורעשי כביש נוכחים בזכות הצמיגים העצומים, אך רק על משטחים רעים. רעשי מנוע - ובכן, זה כבר סיפור אחר לגמרי.

מנוע ותיבת הילוכים

כשמתניעים המנוע פועם בצליל מוכר, שקצת מזכיר את מנועי הבוקסר של פורשה. זה צליל משגע, העניין הוא שהמנוע רחוק מלהיות מנוע של 911. מעבירים למצב "נוחות" והצליל נעלם. פותחים חלונות ולוחצים את הדוושה עד הסוף ומה שבוקע הוא צליל די שגרתי של מנוע 2.0 ליטר מוגדש. כן, הצליל של הרכב מגיע מהרמקולים ולא מהאגזוז. במצב הספורטיבי הוא רועש ולא מספיק משכנע. מצד שני, שימו אותו במצב השקט ותגלו שלסאונד יש אפקט מרתק על רישיון הנהיגה שלכם. הרעש פשוט עוזר להבין כמה מהר אתם זזים.

מכוניות ספורט בקטגוריה של האוקטביה נהנות פעמים רבות ממנועים מופרעים, מרגשים ועם המון כוח. קופרה לאון מגיעה עם 300 כ"ס, מגאן ספורט עם 280, לסיוויק טייפ R יש לא פחות מ-319 סוסים. ועוד הפרסה נטויה.

לעומתן, האוקטביה RS מגיעה לקרב הסוסים עם 245 כוחות סוס. נשמע מוכר? גם לדור הקודם היה את אותו המנוע בדיוק, ומאז האוקטביה השמינה ביותר מ-100 ק"ג. בכל מקרה, זה ממש לא נורא כי המנוע הזה הוא עדין אחד היעילים שבסביבה. עם שיא מומנט שמגיע כבר ב-1,600 סל"ד ו-37.7 קג"מ ברוך השם, גמישות היא לא מה שחסר פה. כשכל הכוח הזה ממשיך עד 6,500 סל"ד - גם אורך נשימה זו ממש לא הבעיה.

בכל מהירות, מזחילה ועד טיסה במהירות אוטובאן, לחיצה עסיסית על דוושת התאוצה תמשוך את מחט הסל"ד צפונה באופן אחיד, ללא תלונות, אבל גם ללא התרגשות. המנוע לא מכוייל להיות ספורטיבי במיוחד. הוא לא מטפס במהירות לכיוון הקו האדום ולא מעניק מכות כוח בשלבים שונים של קשת הסל"ד. אם נצטרך לסכם זאת במשפט אחד, נאמר שהמנוע הרבה יותר יעיל ממרגש.

הכוח נבנה באופן אחיד והופך את הסקודה הכבדה למכונית מאוד מאוד מהירה. עקיפות מתבצעות כהרף עין ובעליה של סדום ערד אנחנו חושדים שהקצב היה גבוה יותר מבדרך לכיוון ים המלח. אחת הסיבות לגמישות האדירה על חשבון התחושות נוגעת לתיבת ההילוכים. ההילוכים ארוכים והם מנצלים את זמינות הכוח לטובת נסיעה רגועה יותר וכמובן לטובת צריכת דלק. בסוף המבחן, שהיה בחלקים מסוימים לא הכי רגוע, עמדה הצריכה על כ-10.5 ק"מ לליטר. נתון מעולה לרכב כזה.

כמו תיבות כפולות מצמדים אחרות, גם ה-DSG של סקודה מעבירה הילוכים באופן מהיר, אך לעיתים, בעיקר בעיר, הפעולה שלה מורגשת מדי. בנוסף, היציאה מהמקום די שלווה ומרגיש שמישהו הרגיע את התיבה כדי למנוע התמודדות ישירה עם כל הכוח.

התנהגות כביש

הירידה של כביש סדום-ערד נפתחת ברצף סיבובים חלקלקים. האספלט הגרוע והירידה הדרמטית חושפים במהירות את האופי של המכונית.

האוקטביה RS מציגה, בראש ובראשונה, אחיזה מרשימה. ביחס למכוניות הנעה קדמית היא עקשנית באופן בו הצמיגים נצמדים לכביש ובחוסר הדרמטיות בה היא מנהלת אובדני אחיזה. ההתנהגות הספציפית הזאת הופכת את ה-RS למכונית מאוד צפויה ומאוד בטוחה. אבל האם זאת הסיבה בגללה קונים אוקטביה RS?

כאן כדאי לפרט מעט, ולהסביר שחובבי נהיגה הם אנשים שונים מנהגים רגילים. ההעדפה הברורה של אנשים שיוצאים לנהיגה לשם הנהיגה, היא להיגוי יתר קל. הרציונאל מאחורי העניין הוא הרצון שהמכונית תחדד את הפנייה כשמרפים מדוושת התאוצה – כך הזנב עוקב טוב אחרי החרטום ומסייע להגביר את מהירות הפנייה. ככל שהפעולה מתבצעת במהירות גבוהה יותר ועם פעולה יותר עדינה של הנהג – מה טוב.

המשפחתית הספורטיבית פועלת באופן מאוד שונה. היא מכויילת דווקא לתת היגוי. כדי להפנות אותה באופן החלטי צריך להוריד המון משקל קדימה, וברוב המקרים צריך ברקס החלטי כדי להשיג את המשקל הנכון לפנייה טובה. אם הבלימה לא ברורה מספיק או אם היציאה מהפנייה מוקדמת מדי, האוקטביה יוצאת בתת היגוי צפוי ונשלט שמרחיב את הקו של הפניה באופן פרוגרסיבי.

נכון, לא מדובר בכוס התה של חובבי הנהיגה. מהעבר השני, ברגע שהבנתם איך המכונית מתנהגת, אפשר לרתום את ההתנהגות הזו לקצב מאוד מהיר. צריך להיכנס לפניות מוקדם ועם הרבה משקל קדימה ואז לצאת עם גז עדין מאוד עד שההגה כמעט ישר. הקצב, אני מבטיח, יהיה מהיר מאוד.

נציין גם כי ההגה, במצב הספורט, מרגיש קצת אלסטי, עם מרכוז שלא מרגיש טבעי. מצד שני, הוא מאוד מדויק. הבלמים מדהימים ופעם אחר פעם הם מביאים את המכונית למהירות הנכונה במקום הנכון.

סיכום

מה אתם מחפשים בדיוק במכונית ספורטיבית? התנהגות חדה מתער או מנוע שקורע את האספלט מתחת לגלגלים? אם אלו הפרמטרים שעושים לכם את זה, ייתכן ותעדיפו את אחת המתחרות. האוקטביה ממש לא שם. אבל בינינו, ככה בשקט, בלי שאף אחד ישמע... כמה פעמים יצא לכם לקום בבוקר ולצאת להשחיז צמיגים בנס-הרים? מתי הפעם האחרונה שמתם את הרכב על הצד עם היגוי נגדי?

התשובה בגוף השאלה. רובנו, גם כותב שורות אלו, לא יוצאים למסעות נהיגה פעמיים בשבוע. מצד שני, אנחנו נוסעים כל יום בפקקים, תופרים קילומטרים בנסיעות ארוכות וגם יוצאים לטיול מדי פעם עם כל המשפחה והציוד הנלווה.

אלה בדיוק המקומות בהם האוקטביה RS זורחת. לא מדובר במכונית ספורטיבית מרווחת, אלא במכונית משפחתית מעולה עם טוויסט ספורטיבי. האוקטביה נוחה, מרווחת במיוחד, האבזור נשפך ממנה, המנוע חזק מבלי להיות צמא מדי והעיצוב יופי טופי. בתוך היצע הספורטיביות הדי-רחב, זו של סקודה מציעה גישה אחרת עם מינימום פשרות בשימוש היומיומי.


לדגמי סקודה בישראל - סקודה

למאמר זה התפרסמו 4 תגובות