סקודה אוקטביה (1.0 בנזין) - מבחן רכב

גם מבפנים התחושה מכובדת. מסך המולטימדיה צר, אנכי וצף מעל הדשבורד, קווי רוחב ארוכים מעניקים תחושת מרחב וגם כאן יש את הפרטים הקטנים שעושים את ההבדל ומעניקים תחושה טובה: ידית הילוכים אלקטרונית זעירה, הגה עם שני חישורים ועיטורי כרום, טקסטורה יחודית בדלתות. איכות החומרים גבוהה מאוד.
 

תא הנוסעים

האוקטביה נהנית מרשימת אבזור עשירה, גם בגרסת ה"אמבישן" הבסיסית - וגם כאן, הפרטים הקטנים משדרגים את התחושה ומעשירים את האווירה. דוגמאות יש בשפע: כניסה והנעה ללא מפתח יש ברכבים רבים, אבל כאן ניתן לפתוח במגע את כל הדלתות; מראה נגד סנוור היא פריט נפוץ, אבל כאן גם מראת הצד מתכהה; חיישני חניה יש, כמובן, והם גם מסוגלים לייצר בלימת חירום אוטונומית בנסיעה לאחור; 4 שקעי USB זה הרבה, אבל לא ייחודי - אך מה תגידו על שקע חמישי שצמוד למראה המרכזית לטובת חיבור מצלמת דרך?

מערכת המולטימדיה של האוקטביה כוללת מסך בגודל 8 אינץ' עם תמיכה מלאה בעברית. גם המסך בלוח המחוונים תומך בעברית. המסך עצמו מופעל בעיקר במגע - לא מאוד נוח - אך הוא מציג תצוגה איכותית, מאפשר שליטה במערכות רבות וכמובן כולל גם קישוריות אנדרואיד אוטו ואפל קארפליי. 

מערכת המיזוג תספוג כאן את הביקורת העיקרית: פתחי האוורור נמוכים מאוד ומכוונים בעיקר למותניים, והפעלת המערכת מתבצעת מתוך תפריטי המסך. לא נוח.

היצע מערכות הבטיחות עשיר וכולל בין היתר 7 כריות אוויר, בלימת חירום אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל, תיקון סטיה מנתיב שפעל מצוין ובקרת שיוט אדפטיבית שגם היא יעילה מאוד. 

כרגיל אצל סקודה, היצע תאי האחסון כמעט בלתי נגמר: יש תא קטן משמאל להגה, תא לסלולארי לפני ידית ההילוכים (שבו גם נמצא את שקעי הטעינה), זוג מחזיקי כוסות שגם נסגרים עם מכסה נגלל, תא קטן למפתח, תא בין המושבים, תא כפפות גדול, מגירה מתחת למושב הנוסע והרשימה עוד ארוכה. רבים מהתאים מצופים בבד עבה להפחתת רעשים. 

סקודה אוקטביה מציעה מרווח מעולה לשני נוסעים מאחור, הן במרווח לרגליים והן במרווח לראש. מבנה המושב מעוצב כשתי כורסאות נפרדות, מה שמשפר מאוד את נוחות הישיבה אך גם עשוי להקשות על הושבת נוסע שלישי באמצע. אם תעשו זאת, תגלו שהבחורצ'יק יסבול גם מתעלת הינע גבוהה יחסית.

וגם כאן, במושב האחורי, הפרטים הקטנים עושים את ההבדל: יש לא רק כיסים בגב המושבים, אלא גם כיסים קטנים יותר בתוכם שמיועדים לשאת סמארטפון; יש פתחי מיזוג כמובן, שקעי טעינה, תאורת לד שמופעלת במגע ומספר ווים לתליית מעילים.

תא המטען, כמו תמיד באוקטביה, עצום. הנתונים הרשמיים אמנם מדברים על נפח של 553 ליטרים, שזה לא הרבה יותר ממשפחתיות אחרות, אבל מבט קצר פנימה מראה כי בפועל מדובר בבגאז' גדול בהרבה מכפי שתוכלו למצוא בכל מתחרה אחרת שאיננה בתצורת סטיישן. בנוסף לנפח הנדיב, הבגאז' של האוקטביה נהנה גם מגישה נוחה ומשפע אביזרי עיגון. קרב היום שבו רשויות מקומיות ידרשו תשלום ארנונה נפרד מבגאז'ים של אוקטביות.

נוחות נסיעה

סקודה אוקטביה החדשה היא מכונית רכה, אפילו רכה מאוד. זו כבר לא הפתעה - פגשנו ברכות הזו במבחן לגרסת הדיזל, ומצאנו אותה שוב בבנזין. אין לה את התחושה המרוסנת והמהודקת שאנחנו רגילים לפגוש בדגמים אחרים של הקונצרן. במקום זאת אנחנו מקבלים כאן רכב שסופג באופן סביר את השיבושים הקטנים בעיר, אך גם מתנדנד פעם או פעמיים (או שלוש) אחרי מעבר על פס האטה או בור רציני. קצת מזכיר את הכיול של רנו פלואנס, למשל. מנגד, נציין כי עבודת המתלים שקטה מאוד.

מחוץ לעיר הנוחות טובה על כבישים איכותיים, אך על כבישים גליים חוזר ומופיע הנדנוד. בידוד הרעשים טוב מאוד, על אף שרעשי כביש קלים חודרים מכיוון בתי הגלגלים.

מנוע ותיבת הילוכים

הסעיף הזה הוא החידוש העיקרי לעומת המבחן הקודם שערכנו לאוקטביה. מנוע הליטר מוכר מהדגם היוצא ומדגמים רבים אחרים של קבוצת פולקסווגן: יש לו הספק של 110 כ"ס ומומנט של 20.4 קג"מ, והוא משודך לתיבת DSG כפולת מצמדים עם 7 הילוכים. לראשונה בסקודה, יש כאן גם מערכת מיקרו-היברידית. ואיך כל זה עובד?

המערכת המיקרו-היברידית לא מבטלת את הקופצנות שיוצרת המערכת לדימום מנוע בעמידה, אבל היא בהחלט מעדנת את הפעולה שלה; האוקטביה החדשה פחות "רועדת" מקודמתה בתנועה עירונית צפופה. מנוע העזר החשמלי גם מאפשר מדי פעם לדומם את מנוע הבנזין בשיוט מתון, לפחות לפרקי זמן קצרים.

מבחינת הביצועים, ובכן, לא נפלנו מהכיסא. האוקטביה מצליחה להסתדר תמיד עם קצב התנועה, אבל אין כאן ביצועים סוחפים או תחושה של עודפי כוח מתחת לרגל ימין. לפעמים ההתנהלות איטית משהו והתאוצות מתבצעות בקצב סביר בלבד. בחלק מהעקיפות מומלץ לקחת מרווח בטחון - זו לא מכונית מהירה כפי שזכרנו אותה בדור הקודם.

נחדד: האוקטביה לא נופלת ממנועי 1.6 ליטר סטנדרטיים (אם נשארו בכלל כאלה בסגמנט), ומי שלא מחפש את חוויית הביצועים יסתדר כנראה עם מנוע הליטר הקטן. ובכל זאת, מי שקצת רוצה לזנק ולעקוף מהר יותר מהממוצע, יעדיף כנראה את מנוע הליטר וחצי שמציע 40 כוחות סוס נוספים.

תיבת ההילוכים פועלת טוב בדרך כלל, מגיבה במהירות לפקודות דוושה ולא מתבלבלת יתר על המידה בתנועה עירונית. בשל המעבר לידית הילוכים מוקטנת, נוספו מנופי החלפת הילוכים בגלגל ההגה לכל הגרסאות.

לזכותו של מנוע הליטר, וכנראה שקצת גם לזכותה של המערכת המיקרו-היברידית, עומדת צריכת הדלק הנפלאה. במהלך המבחן מדדנו 15.7 ק"מ לליטר בשיוט מתון ו-13.6 ק"מ לליטר אחרי מספר קטעים דינאמיים ועמידה בפקקים.

התנהגות כביש

כיול המתלים הרך יוצר רכינה ברורה בעיקולים ומנטרל את הציפיות לאופי דינאמי ומהנה, אם היו כאלה. ועדיין, האוקטביה היא רכב שניתן לנוע בו מהר ובבטחה גם בכבישים מפותלים: אחיזת הכביש מעולה, ההיגוי מדויק והרכב נשלט, צפוי ומאוזן. אין הפתעות.

סיכום

כמו תמיד, סקודה אוקטביה היא מכונית מאוד שימושית ומרווחת, על אף קושי מסוים באכלוס שלישיה במושב האחורי. בנוסף היא גם חסכונית בדלק, מאובזרת, בטוחה, איכותית ונעימה לנסיעה, ובעיקר מרשימה בזכות ההקפדה על הפרטים הקטנים - בין אם באבזור, בין אם בשימושיות ובין אם באיכות החומרים. סקודה מציגה כאן, בפעם המי יודע כמה, מוצר מרשים מאוד.

מוצר מרשים, אבל לא מושלם. כיול המתלים הרך פוגע בנוחות הנסיעה (ועשוי להשתפר בגרסת הדיינמיק המוקשחת) וגם ביצועי המנוע לא מצטיינים. אם אתם מסוגלים לסלוח לה על החסרונות האלו, תקבלו כאן רכב משפחתי מוצלח במיוחד.

צפייה בתוכן סקודה אוקטביה (1.0 בנזין) - מבחן רכב

לצפייה בכל דגמי סקודה בישראל

למאמר זה התפרסמו 4 תגובות