הביקוש העירני בישראל לרכבים עם 7 מקומות הוא כמעט חסר תקדים, והוא בא לידי ביטוי גם בקטגוריות היוקרה. אמנם, רכב פנאי של מותג יוקרתי עם שבעה מושבים עולה בדרך כלל חצי מיליון שקלים ויותר, אבל הנתון הזה לא מפריע לרכבים האלו להימכר בישראל בכמות ארבע-ספרתית.
לכן, כאשר מרצדס השיקה את ה-GLB לפני כשנתיים, הפוטנציאל היה בשמיים. רכב פנאי עם הסמל הנוצץ ומקום לשבעה במחיר של 350,000 שקלים אמור היה להיות סיפור הצלחה. אבל לאחר שנמסרו כמה עשרות יחידות בלבד במהלך שנת השיווק הראשונה, עצרה היבואנית את המכירות והמתינה להתפתחויות טובות יותר מכיוונה של שטוטגרט.
והן לא איחרו להגיע. מרצדס EQB הוא בעצם אותו GLB מוכר, אבל עם הנעה חשמלית מלאה; וכאשר המחיר נותר זהה גם עם מערכת ההנעה החדשה והמתבקשת, הציפיות מהדגם חזרו להתרומם.
ה-EQB הוא למעשה גרסה מוארכת של EQA, או GLA, אבל מבחינה חיצונית קשה למצוא את קווי הדמיון. מלפנים ה-EQB עוטה את החזית המוכרת של דגמי מרצדס החשמליים, עם הסבכה השחורה-מבריקה שמתחברת אל צמד יחידות התאורה הגדולות. אבל מהצד הסגנון הוא ריבועי-קשוח, אולי גם קצת מיניוואני. שלושה חלונות גדולים עם קווים מרובעים מעטרים את הפרופיל, פסי גגון מלמעלה וחצאיות שחורות מלמטה מפזרים רמזי שטח, בעוד חישוקים ב"עיצוב AMG" משלימים את ההופעה האגרסיבית משהו. החלק האחורי שוב חוזר לעידון החשמלי, עם יחידת תאורה שנפרסת לרוחב דלת תא המטען ועם מראה נקי ומינימליסטי.
תא הנוסעים הוא כבר העתק כמעט מדויק של יתר האחים במשפחת ה-A קלאס. מדובר באחד מתאי הנוסעים המרשימים והאיכותיים שניתן למצוא בסביבת המחיר הזו. העיצוב קלאסי עם שני מסכים גדולים, משטחים רכבים ושילוב צבעים בהיר, תאורת אווירה צבעונית מוסיפה לאווירה בלילה ואהבנו גם את פתחי המיזוג דמויי הטורבינה. באיזורים הנמוכים ניתן לפגוש פלסטיקה פחות איכותית, וגם החיפויים דמויי האלומיניום בדלתות מזוהים בקלות כפלסטיק דק.
תא הנוסעים
מלפנים אנחנו פוגשים בצמד מושבים גדולים וקשים יחסית עם תמיכת ירכיים מצוינת - אך היינו שמחים לתמיכת מותניים עדיפה. הישיבה גבוהה יחסית והראות טובה מאוד. היצע תאי האחסון מספק בהחלט.
מרבית הפיצ'רים ברכב מופעלים באמצעות צמד המסכים הגדולים (10 אינץ' ורבע). מול עיני הנהג ישנו לוח מחוונים דיגיטלי גדול וברור ברזולוציה גבוהה, עם אפשרויות אינסופיות להתאמה אישית של התצוגות והתפריטים השונים. מסך המולטימדיה גם הוא גדול וברור, ושניהם תומכים בעברית באופן מלא. השליטה על לוח המחוונים מתבצעת באמצעות משטח מגע קטנטן בצידו השמאלי של ההגה. על מסך המולטימדיה ניתן לשלוט ממשטח זהה בצד הימני של ההגה, במשטח מגע נוסף (ומיותר משהו) שממוקם בין המושבים או במגע על גבי המסך עצמו.
גרסת הבסיס מכונה "אלקטריק" ומגיעה עם מפרט אבזור שכולל פריטים כמו מושבי עור, צמד חלונות שמש בגג, שני המסכים האמורים, דלת תא מטען חשמלית, מראת נהג ופנים נגד סנוור, תאורת לד, חיישני חנייה היקפיים ומצלמת רוורס, תאורת אווירה עם 64 צבעים, חישוקי 19" ועוד.
גרסת הביניים "אלקטריק ארט" שנבחנה מוסיפה גם חימום למושבים הקדמיים, מערכת שמע משודרגת (ומצוינת) עם 10 רמקולים ובקרת אקלים עם פתחים בשורה השניה. כן, קראתם נכון: בגרסת הבסיס, על אף מחירה הלא-נמוך, אין יציאות מיזוג מאחור. בכולן אנחנו מסתפקים במצלמת רוורס רגילה (גם אם באיכות טובה), ללא מצלמות היקפיות. טעינה אלחוטית לסלולארי היא אופציה בלבד, ורק בשתי הגרסאות היקרות. הגרסה הבכירה דואגת בעיקר לשדרוג עיצובי מבית AMG, יחד עם בולמי זעזועים אדפטיביים.
מפרט אביזרי הבטיחות זהה בכל הגרסאות וכולל בלימת חירום אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל ודו-גלגלי, תיקון סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת רכב בשטח מת, בלימת חירום בנסיעה לאחור, התרעת פתיחת דלת בזיהוי רכב חולף, התרעת עייפות ואורות גבוהים אוטומטיים. לאור היעוד של ה-EQB כמוביל נוסעים, בולטת בהיעדרה מערכת להתרעה על שכחת ילד מאחור.
למרות שה-EQB לא נראה גדול במיוחד כלפי חוץ, בפועל הוא דומה במימדיו לסקודה קודיאק או מיצובישי אאוטלנדר, למעט במימד הרוחב - שם המרצדס צר בכמה סנטימטרים. המושב האחורי של ה-EQB מציע מרווח טוב מאוד לשני מבוגרים, שגם יהנו מחומרי דיפון איכותיים ומשקע USB לטעינה. עם זאת, המושב עצמו נמוך וקצר יחסית, כך שלמבוגרים לא יהיה נוח שם לאורך זמן. בנוסף, מימד הרוחב המוגבל של הרכב הופך את המושב האמצעי לצפוף למדי. בין שני כסאות בטיחות בקושי נשאר מקום לילד נוסף.
השורה השלישית גם היא צפופה מאוד, ותתאים לילדים בלבד. הישיבה עצמה נמוכה, המרווח לברכיים גבולי וכל ניסיון להושיב שם נוסע ידרוש הזזה של השורה השניה לפנים, על גבי המסילות היעודיות. הילדים שישבו בשורה האחרונה יהנו משקעי טעינה, אך לא מפתחי מיזוג.
דלת תא המטען נפתחת בנוחות באופן חשמלי, אך תא המטען עצמו קטן מאוד כאשר כל המושבים בשימוש. קיפול של מושב אחד או שניים יחשוף נפח גדול ושימושי. מתחת לרצפת הבגאז' ישנו תא יעודי לאחסון כבל הטעינה.
נוחות נסיעה
עם משקל עצמי של למעלה מ-2.1 טונות, לא קל ל-EQB לרסן את תנועות הגוף הכבד. לשם כך נדרשים מתלים נוקשים יחסית, ואלה מעבירים לתא הנוסעים רבים משיבושי הכביש הקטנים בעיר. עם זאת, משימת הריסון מתבצעת בהצלחה, כך שאין טלטלות מיותרות אחרי רצף שיבושים או פסי האטה.
מחוץ לעיר הנוחות מצוינת והשיוט למרחקים הארוכים נעים מאוד, כמעט ללא תנודות מרכב מיותרות. גם בידוד הרעשים משובח, זאת למרות עיצוב מאתגר מבחינה אווירודינאמית.
יחידת הנעה
מרצדס EQB מגיע עם צמד מנועים חשמליים, אחד על כל סרן, בהספק משולב של 228 כוחות סוס ועם מומנט של 39.8 קג"מ. בהתחשב במשקל הכבד של הרכב, הכוח הזה מספק תאוצה ל-100 קמ"ש שאורכת 8 שניות בדיוק.
אלה לא נתונים שמבטיחים ביצועים מסחררים, אך בפועל התחושה זריזה מאוד, בעיקר בתחילת הנסיעה. היציאה מהמקום נחושה ומהירה והתגובות מיידיות, ורק לאחר מאמץ ממושך של המנועים מורגשת מגבלת ההספק והמשקל. זו לא EQE העוצמתית, אבל לא חסר כאן כוח זמין.
צמד המנועים ניזונים מסוללה קטנה יחסית בקיבולת של 66.5 קוט"ש. כיום משפחתיות ורכבי פנאי עממיים מגיעים בדרך כלל עם סוללות גדולות יותר, לרוב בקיבולת של 70-80 קוט"ש. טווח הנסיעה המוצהר של ה-EQB עומד על 410 קילומטרים; בנסיעת המבחן השגנו נתון צריכת חשמל של 203 וואט-שעה לק"מ, ששווה לטווח נסיעה של 330 קילומטרים בלבד.
טעינה מהירה מתאפשרת כאן בקצב מירבי של 100 קילוואט, נמוך בהשוואה לדגמים חשמליים יקרים יותר של מרצדס וגם בהשוואה למרבית הדגמים החשמליים של המותגים העממיים; עם זאת, הצלחנו להשיג את הקצב המובטח במלואו, מה שאפשר טעינה מהירה למדי של הסוללה הלא-גדולה. בעמדה אולטרא-מהירה הסתפקנו ב-21 דקות של טעינה על מנת למלא חצי מקיבולת הסוללה.
ה-EQB מצויד גם במערכת מצוינת לבלימה רגנרטיבית, שמאפשרת נהיגה כמעט בדוושה אחת. המערכת נשלטת באמצעות מנופי "החלפת ההילוכים" שממוקמים מאחורי ההגה.
התנהגות כביש
למרות המשקל הכבד, מרצדס EQB מפגין יכולות דינאמיות לא רעות בסך הכל. אחיזת הכביש מצוינת הודות למרכז הכובד הנמוך, הצמיגים הרחבים (235/50R19) וההנעה הכפולה. הכניסה לעיקולים מיידית וגם הבלמים מספקים תחושה טבעית, ורק התקשורת מההגה ומהשלדה מעורפלת משהו.
סיכום
מרצדס EQB עושה כמעט הכל כמו שצריך. הוא נראה מרצדסי-להפליא, בעיקר בתא הנוסעים היוקרתי והמהודר. יש לו את כל האביזרים והטכנולוגיה שמצופה למצוא אצל רכב במעמדו (למעט היעדר פתחי המיזוג מאחור) והוא גם זריז, נוח לנסיעה, שקט ואפילו מהנה לנהיגה, לפרקים.
אבל יש גם חסרונות. טווח הנסיעה המובטח אינו גבוה, ובמבחן שלנו הוא היה קצר אפילו יותר. גם הנוחות בעיר לא מושלמת אך בעיקר צריך לשים לב למרווח המוגבל בשתי השורות האחוריות ולתא המטען הקטן. משפחה שזקוקה לרכב מרווח עבור 4-5 ילדים תוכל לרכוש רכבי פנאי לא יוקרתיים, שיציעו מימדים גדולים בהרבה באותו המחיר. ומי שירצה בהכרח את האופציה החשמלית עם סמל מרצדס בחזית, יצטרך לבצע פשרה משמעותית בנושא הזה. וכמובן, יש את אופציית הביניים, של הלקוחות שצריכים בשגרה רק 5 מושבים, אבל מדי פעם ישמחו להשתמש במושב אחד נוסף בשעת הצורך. עבורם, ה-EQB הוא מוצר כמעט חסר תחרות.
לצפיה בכל דגמי
מרצדס בישראל
למאמר זה התפרסמו 5 תגובות
