השכן מלמעלה, נהג מונית במקצועו, דפק בדלת בערב יום המבחן וביקש לראות מבפנים את מרצדס C קלאס החדשה שעמדה אצלי בחניה. "אני כבר 15 שנה עם C קלאס, כמעט 100,000 ק"מ בשנה, ואין מצב שאני מחליף למשהו אחר". ירדנו לרכב, והבחור בהחלט הביע שביעות רצון ממה שראה. הנהנתי בהסכמה, נפרדתי ממנו ביציאה מהמעלית ונכנסתי בחזרה הביתה עם מחשבה מעניינת: האם העובדה שנהגי המוניות נאמנים ל-C קלאס משחקת לטובתה או דווקא להיפך? ולמה היא כל כך יותר יקרה מהמתחרות שלה?
עיצוב
נהגי המוניות הולכים על הפשוט והקבוע, וזו אחת מהסיבות שתמצאו אותם בסקודה אוקטביה השמרנית ולא במאזדה 3 הנועזת. מרצדס C קלאס לא חורגת מהשטאנץ הזה, ומציגה עיצוב חיצוני אלגנטי ומאוד נקי ופשוט. לקוחות רבים עלולים להשתעמם מהעיצוב הזה, ולהעדיף את ה-CLA או את אינפיניטי Q50, למשל. בסך הכל היא נראית טוב מאוד, מזכירה את ה-S קלאס הגדולה ומקנה תחושה של מכונית מכובדת. פחות אהבנו את החלק האחורי, שהשתלב בצורה לא הרמונית לטעמנו.
.jpg "מרצדס C קלאס")
תא הנוסעים
כאן מתחילה החגיגה. עושר של צבעים, חומרים איכותיים, תצוגות ואלמנטים עיצוביים מרשימים למראה עוטפים את הנהג מכל כיוון, ומקנים תחושה סופר-יוקרתית ומודרנית. גימורי המתכת על פתחי המיזוג והדלתות, דיפוני העור המשובח בכל מקום, הפרפקציוניזם של תגובת הכפתורים למגע האצבע והמסכים השונים שמציגים גרפיקות נקיות ומתוחכמות - כל אלו הופכים את סביבת הנהג ב-C קלאס למקום שמחניף לנהג ומנעים עליו את השהות ברכב.
זוג המושבים הקדמיים, עם כוונון חשמלי חלקי בגרסת הבסיס, רך במידה המתאימה וגם עוטף את הנהג - אם כי המידות ירגישו מעט מצומצמות לגדולי גוף. תנוחת הישיבה נמוכה ומתאימה לחובבי נהיגה ספורטיבית, אך טווח הכוונון הרחב של המושבים וההגה יאפשר למצוא שם מגוון תנוחות שונות.
שפע של תאי אחסון משלים את תמונת המצב הפרקטית, אך חסרונם התמוה של מחזיקי כוסות עוד יעסיק רבות את הרוכשים בדרך מסניף "ארומה" אל המשרד. מאחור המרווח טוב לשני נוסעים, וגם המושב עצמו מספק תמיכה טובה. אך למרות זווית "שכיבה" של משענת הגב, המרווח לראש עדיין גבולי ונוסעים בגובה ממוצע עלולים לשפשף את פדחתם בתקרה. ייתכן בהחלט שלגג השמש הפנוראמי שהצטרף לרכב המבחן יש חלק בכך. תא המטען מציע נפח גדול מאוד של 480 ליטר.
רשימת האבזור אולי לא יוצאת דופן בטבלאות ההשוואה של iCar, אבל המפרטים לא מייצגים נאמנה את מה שקורה ב-C קלאס. מסך המולטימדיה המרכזי, ואחיו הקטן שבמרכז לוח המחוונים, מציעים עושר בלתי נגמר של אפשרויות והגדרות שונות. מעבר לשליטה הרגילה על מערכת הקול והדיבורית, ניתן לבחור במגוון של מצבי נהיגה ותגובות שונות של הדוושה וההיגוי, ללמוד על היסטוריית צריכת הדלק, לבדוק את לחץ האוויר בצמיגים ולהגדיר את רגישותן של מערכות הבטיחות. כדי שלא תצטרכו להסיר כמעט את העיניים מהכביש, מציעה מרצדס שליטה ממשטח מגע קטן שממוקם בין המושבים, ופועל בדיוק כמו זה שבלפטופ. וזה עובד פשוט מעולה.
מעבר לפיצ'רים ולפקדי השליטה, כוללת ה-C קלאס רשימת אבזור נדיבה מבעבר (אם כי פחות עשירה ממה שמציעות המתחרות במחיר דומה).
נוחות נסיעה
להגדיר את מרצדס C קלאס כמכונית עם "נוחות נסיעה גבוהה" לא יהיה נכון. מאידך, גם לא ניתן לומר עליה שהיא "לא נוחה לנסיעה". אז מה כן? ובכן, בתוך העיר ה-C קלאס מעבירה את רוב פגמי הכביש אל תא הנוסעים, מה שבהחלט פוגע בחוויית הנסיעה. מנגד, גם לאחר שיבושים קשים במיוחד או רצף ארוך של מהמורות, הרכב שומר על ריסון מופלא ולא מקפצץ בחוסר נינוחות. מערכת המתלים עוסקת יותר בריסון מאשר בספיגה, ולמרות שלפעמים זה מעצבן - לטווח הארוך זהו כיול מוצלח, שמשאיר את הרכב מאוזן ולא יוצר תחושה של "מחלת ים" וגם לא כאבי גב.
מחוץ לעיר זה בולט אפילו יותר, כאשר ה-C מרוסנת להפליא על כבישים מכל הסוגים, ורק על שברים רוחביים בכביש מועבר זעזוע קל לנוסעים. באופן ייחודי לקטגוריה, את ה-C קלאס ניתן להזמין גם עם מתלי אוויר, שאמורים לשנות לחלוטין את תמונת המצב בתחום הנוחות.
בידוד הרעשים בינוני בלבד. המנוע אמנם שקט רוב הזמן, אך רעשי כביש נוכחים ברכב וגם רעשי רוח מצטרפים במהירויות גבוהות.
מנוע ותיבת הילוכים
אל המבחן התייצבה מרצדס C180, עם מנוע 1.6 ליטר טורבו בהספק של 156 כ"ס. לא נתונים מסמרי שיער עבור מרצדס, אך הביצועים בהחלט מספקים. המנוע הזה פועל באופן חלק ונעים, מעביר את הכוח לגלגלים באופן ליניארי והשהיית הטורבו שלו כמעט ולא מורגשת. כאשר רוצים לסחוט ממנו קצת יותר מגלים כי 156 כ"ס הם לא מעט עבור מכונית שכזו, והתאוצה בהחלט משביעת רצון. רק בעליות תלולות, תוך כדי עקיפה, הורגש מחסור בכוח.
תיבת ההילוכים כאן היא אוטומטית עם 7 הילוכים, שמצוידת גם בפקדי שליטה (קצת מיותרים) מאחורי ההגה. החלפת ההילוכים מהירה ושקופה לנהג, אך בנהיגה ספורטיבית ההחלפות לא תמיד היו חלקות. בגרסאות חזקות יותר העניין הזה עלול להפריע מעט יותר, אך עדיין מדובר בתיבה מעולה.
בורר מצבי הפעולה מאפשר לבחור בין נהיגה רגועה וחסכונית (מצב אקו, עם תגובת דוושה מעודנת והיגוי קליל), נהיגה "נורמלית" ונהיגה ספורטיבית (עם הגה מוקשח, דוושה נמרצת ובקרת יציבות משוחררת קלות). המצב החסכוני נעים מאוד לנסיעה בעיר, בעוד הספורטיבי מצדיק את שמו ומעניק תגובות חדות יותר בנהיגה הדינאמית. צריכת הדלק בהתאם: במצב החסכוני הצלחנו להגיע ל-15.8 ק"מ לליטר בנסיעה בין עירונית, ול-12.1 ק"מ לליטר בנהיגה ששילבה גם תוואי עירוני צפוף. בקטעים הדינאמיים צרכה המרצדס כ-9 ק"מ לליטר - עדיין נתון מעולה לרכב שכזה.
התנהגות כביש
מי שציפה למצוא כאן רכב גרמני כבד, נטוע ורציני להחריד, יופתע. מי שציפה למצוא מכונת נהיגה חדה ומושחזת נוסח ב.מ.וו סדרה 3 או קדילאק ATS, עלול להתאכזב. מרצדס C קלאס, מן הצד האחד, היא מכונית רגועה ומרגיעה, עם אחיזת כביש גבוהה מאוד ושפע של מערכות בטיחות שמעניקות את תחושת "המלאך השומר". מן הצד השני, ה-C קלאס כיום היא מכונית קלילה, שמדלגת בין פניות בקצב מהיר ויודעת גם לשחרר את הזנב כשצריך. ניתן לנהוג אותה מהר ואף ליהנות מכך, אפשר גם להוציא אותה להחלקה מעודנת עם הרפיית דוושה, אבל מה שמפריד בינה לבין מכוניות באמת מהנות זו התקשורת: ההגה ובעיקר השלדה לא מעבירים מספיק מידע לנהג, ובכך הופכים את מרצדס C קלאס למכונית שלא מדברת לנהג הספורטיבי.
סיכום
מרצדס C קלאס, כמו מכוניות אחרות בקבוצתה, לא חפה מחסרונות - בעיקר בתחומי המרווח והנוחות. למרות סמל הכוכב על החרטום לא מדובר ברכב מושלם, וזה בהחלט קביל בקטגוריה הזו. אבל המהלך שמרצדס C קלאס עשתה בדור הזה העביר אותה שלב אחד קדימה. העובדה כי היום מרצדס מציעה לא פחות מ-4 דגמים זולים מה-C קלאס (A, B, GLA ו-CLA) אפשרה ליצרנית הגרמנית להפוך את ה-C למוצר יוקרתי יותר ממתחריו, שמעניק עושר בכל תחום ומספק חוויה שונה. חוויה של רכב יוקרה, עם תא נוסעים מהודר שעד היום פגשנו רק במכוניות סאלון. היבואנית אמנם העלתה את רף המחירים בהתאם, אך מי שיהיה מוכן לשלם את הסכום עבור מרצדס C קלאס חדשה יקבל מכונית יוקרה ברמה הגבוהה ביותר, שמציבה סטנדרטים חדשים של פאר בקטגוריית המנהלים.
לדגמי מרצדס בישראל -
מרצדס למאמר זה התפרסמו 10 תגובות
