מבחן השוואתי: פולקסווגן טיגואן אולספייס, סקודה קודיאק וקיה סורנטו

עיצוב וסגנון

הטיגואן אולספייס, שעבר לאחרונה מתיחת פנים, ארוך מהטיגואן ב־11 ס"מ לטובת תוספת שורת המושבים השלישית. אבל העיצוב שלו בכל זאת נראה הרמוני, ולא מורגש שנולד קצר יותר. סולידי, מכובד ופולקסווגני, עם פס לד רוחבי בגריל, שמעניק קצת שאר רוח בחשכה. גם תא הנוסעים שלו שמרני, אך מציג מספר חידושים ואלמנטים סמי-יוקרתיים כמו משטחי מגע לשליטת הטמפרטורה, כפתורים מתכתיים, מסך שמתופעל במחוות יד א-לה ב.מ.וו ולוח מחוונים דיגיטלי גדול ומרשים, שבמרכזו ניתן למקם מפת ניווט (שלא מעודכנת ולא מקוונת).

גם הקודיאק עודכן לאחרונה, אך השינויים זניחים וכוללים בעיקר יחידות תאורה במראה מעט שונה. למבחן התייצבה גרסת הספורטליין המתהדרת בקו ספורטיבי יותר, בתמורה לתוספת גדולה במחיר. גם תא הנוסעים של הקודיאק ספורטיבי באופיו עם מושבים גדולים, דיפוני אלקנטרה ודוושות מתכתיות. בגרסת הסטייל תקבלו אותו יותר אלגנטי ופחות ספורטיבי, עדיין נאה אך פחות יוקרתי מהפולקסווגן.



הסורנטו, למרות שהתייצב בגרסת הבסיס ללא חלון השמש של ה־EX, נראה הכי יוקרתי, בעיקר בצבע השחור של רכב המבחן, עם הניקלים והחזית הדרמטית. המימדים עושים את שלהם וגם קווי העיצוב מעניקים לו חזות קשוחה. מבפנים נשמר המראה החריג לטובה וגם תחושת הגודל, עם צביעה בהירה, דיפוני עור בדלתות מסך רחב והרבה חלקים מבריקים מפלסטיק דמוי מתכת. לוח המחוונים כאן אנלוגי. איכות החומרים כאן לא רעה, אך פחות גבוהה מבשתי האחרות.

אבזור ותפעול

קיה סורנטו בגרסת ה"אורבן", על אף שזו הגרסה הבסיסית של הסורנטו, מגיע מאובזר היטב, עם חישוקי 18 אינץ' קלים, מפתח חכם, תאורת לד, חיישני חניה מלפנים ומאחור, מצלמת רוורס, מראות מתקפלות חשמלית, בלם יד חשמלי, וכאמור גג פנורמי וריפוד עור למושבים, אבל ללא פתיחה חשמלית לדלת תא המטען שהייתה יכולה להיות שימושית יותר. מסך המולטימדיה שלו הוא הגדול ביותר - על הנייר - 10.25 אינץ', והוא גם דיבר עברית. בנוסף, הנדסת האנוש שלו היא הטובה ביותר כאן וכל המערכות מתופעלות בקלות.

לקודיאק ברמת גימור "סטייל" יש את כל מה שיש לקיה וגם פתיחת תא מטען חשמלית, לוח מחוונים דיגיטלי, פנסי מטריקס לד, מושבים חשמליים וזיכרונות מלפנים, החלפת הילוכים מההגה, בולמי זעזועים מתכווננים וטעינה אלחוטית לנייד. הריפוד משולב עור, הגג פנורמי והחישוקים בגודל 18 אינץ'. גרסאות "ספורטליין" או "לורן קלמנט", בתוספת 27 אלף שקל, מוסיפות פתיחת בגאז' ללא מגע, חניה אוטומטית, מצלמות מבט על, מערכת שמע משודרגת וחישוקי 19 אינץ'.

הטיגואן אולספייס מגיע ברמת אבזור אחת עם מנוע ה-2.0 ליטרים, אבל מצוידת היטב, עם כל מה שיש לסקודה בגרסת סטייל (למעט גג פנוראמי, החלפת הילוכים בהגה ומטריקס לד) וגם חישוקי 19 אינץ', ריפוד עור מלא (אך לא באיכות משובחת במיוחד), חימום ואוורור מושבים, מצלמות מבט על, חניה אוטומטית, תצוגה עילית, פתיחת בגאז' בהושטת רגל, ואפילו וו גרירה חשמלי נשלף, תוספת שווה לנשיאת אופניים, ולא רק לגרירת אופנוע ים או קרוואן. גג פנורמי מוצע בתוספת של 10,000 שקלים.

גם רמת הבטיחות מצוינת, בכל הדגמים שנבחנו. לשלושתם ציון מרבי של 5 כוכבים במבחן הריסוק האירופי, בלימת חירום אוטונומית עם זיכוי רכב דו־גלגלי (וגם הולכי רגל בפולקסווגן ובקיה), תיקון סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית והתרעה על רכב בשטח מת. רק לפולקסווגן יש התרעת עייפות, ורק לקיה יש זיהוי תמרורים, התרעה על רכב חולף לפני פתיחת דלת, היגוי אקטיבי שמונע סטייה מנתיב במקרה של רכב בנתיב הסמוך, וחיישן לזיהוי ילד שנשכח מאחור. לקיה 7 כריות אוויר, לפולקסווגן 8 ולסקודה 9.

בשורה התחתונה, לפולקסווגן יש הכי הרבה אביזרי נוחות, לקיה יש את מירב עזרי הבטיחות וגם את הנדסת האנוש הטובה ביותר, ולכן הם חולקים בציון זהה. הסקודה מעט מאחור, אך גם הוא מצויד היטב.

שימושיות ומרווח

שלושת הרכבים מציעים מרווח פנימי מצוין למשפחות. הטיגואן אולספייס הכי מרווח לשלושה בשורה השנייה, למרות תעלת הינע רחבה, ושטח החלונות הגדול יותר שלו מעניק שדה ראייה טוב יותר החוצה לילדים. הנוסעים בשורה השניה יהנו גם ממיזוג עם שליטה נפרדת על הטמפרטורה, שקע מצת, שקע USB ותאורת קריאה.

הקודיאק, למרות שיושב על פלטפורמה זהה, הכי פחות מרווח לשלושה בשורה השנייה, וסובל מאותה תעלת הינע רחבה. האבזור דומה לפולקסווגן, בתוספת וילונות ושקע 220 וולט, כמו בבית.

קיה סורנטו, למרות שמעט גדול יותר פיזית, ממוקם בין שניהם מבחינת המרווח לשלושה בשורה השנייה. המושב עצמו מעט נמוך. יש שקע 12 וולט ותאי אחסון קטנטנים ויש גם תאורת קריאה לד, אך אין שליטה נפרדת על המיזוג.

לעומת זאת השורה השלישית היא נקודת היתרון של הקוריאני. הגישה אליה נוחה ובפנים יש מרווח סביר בהחלט גם למבוגר, אך המושב עצמו נמוך מאוד. יש כאן גם מיזוג נפרד עם שליטה על העוצמה ושני פתחים בשני הצדדים, שני שקעי USB ותאי אחסון גדולים. שאפו.

הפולקסווגן פחות מרווח בשורה השלישית מהקיה, עם מושב זקוף מאוד ותקרה נמוכה. יש בו תאי אחסון קטנטנים, אך אין שקעי טעינה ואין תאורה. בסקודה נדרשות שתי ידיות כדי לקפל מושבי שורה שניה ולגשת לשלישית, אבל יש קצת יותר מרווח מאשר בפולקסווגן, שקע 12 וולט נוסף ותאי אחסון קטנטנים. בשני האחים אין מיזוג בשורה השלישית.

למרות שהקיה ארוך יותר ב־8 ס"מ מהפולקסווגן וב־11 ס"מ מהסקודה, תא המטען שלו הוא הקטן ביותר במצב של שורה שלישית בשימוש עם 187 ליטר נפח לעומת 230 ליטר בפולקסווגן ו־233 ליטר בסקודה. בסקודה ובפולקסווגן יש מדף נגלל שאפשר למקם מתחת לרצפה כאשר אינו בשימוש, בקיה אין.

חלוקת הציונים כאן מורכבת, מכיוון שהמאפיינים שונים. הפולקסווגן והקיה יחלקו את הציון המירבי, שכן הפולקסווגן עדיף בשורה השניה ובתא המטען והקיה עדיף בשורה השלישית. גם הקודיאק מרווח, אבל קצת פחות.

נוחות נסיעה

שלושתם נוחים בעיר, עם יתרון קל לסקודה, שכמו הפולקסווגן נהנה מבולמי זעזועים מתכווננים המאפשרים לנהג לבחור מתי הוא מעדיף נוחות על פני התנהגות. מעט רעשי מתלים נשמעו על רצף שיבושים, עניין שולי. גם מחוץ לעיר הסקודה היה הנוח והשקט מכולם, עם יתרון מפתיע בבידוד רעשי הכביש על פני האח הגרמני. במצב הרך של בולמי הזעזועים היו תנודות רבות מהרצוי על כביש גלי, אך שינוי בבחירת מצב הנהיגה משפר את המצב. מתיחת הפנים הביאה לשיפור ניכר בבידוד הרעשים של הקודיאק.

הפולקסווגן מעט יותר נוקשה במהירויות עירונית, אבל הפער בין השניים זניח. גם מחוץ לעיר הוא היה מעט פחות מעודן וגם פחות שקט.

הסורנטו מרוסן יותר, מעביר את פני הכביש לתוך תא הנוסעים במהירויות נמוכות ולעיתים מרגיש עסוק על רצף שיבושים, אך עדיין נוח לכשעצמו. מחוץ לעיר מורגשת תנועה של המרכב על כבישים גליים, פועל יוצא של כיול הרכב לשוק היעד בארה"ב. הוא גם מבודד פחות טוב את רעשי הרוח ורעשי המנוע.

מנוע וביצועים

לפולקסווגן ולסקודה מנועי 2 ליטר טורבו בנזין זהים, עם 190 כ"ס ותיבה רובוטית כפולת מצמדים עם 7 הילוכים, ה-DSG המוכרת. לקיה מנוע 2.5 ליטר נטול טורבו עם 180 כ"ס ותיבה אוטומטית קלאסית עם 6 הילוכים.

על הכביש יש דמיון די מוחלט במנועים של סקודה ופולקסווגן. שקטים, יעילים, זריזים, כמעט אפס רעידות מהגיר. למרות זאת הסקודה קצת יותר מהיר מהפולקסווגן. המנוע הגדול של הקיה חלק וזריז בעיר, אבל איטי יותר מצמד הפולקסווגנים, עם פחות כוח זמין והוא גם רועש מהם.

גם בצריכת הדלק היה יתרון לצמד האירופי, שסיים את היום בממוצע של 9.1 ק"מ לליטר, ורשם צריכה עדיפה גם במבחן השיוט - 11.4 קמ"ל בפולקסווגן ו-11 קמ"ל בסקודה. הקיה חסכוני פחות עם 10.8 קמ"ל בשיוט ו־8.7 קמ"ל בסיכום.

התנהגות כביש

שלושת הג'יפונים מציגים התנהגות כביש בטוחה וצפויה, מכוונים למשפחה ולא לנהג. הסקודה בגרסת הספורטליין מציע התנהגות קצת יותר מהנה, עם היגוי משופר ונכונות גבוהה יותר לשינויי כיוון הודות לההנמכה הקלה והמתלים המוקשחים. הסורנטו, עם הנעה קדמית בלבד לעומת כפולה באחרים פחות אוחז ופחות מהנה, ומעט רוכן יותר בפניות. ההנעה הכפולה מעניקה לפולקסווגן ולסקודה יכולת נסיעה בשטח קל ובוצי, הקיה יישאר בשבילים מוסדרים ויבשים.

סיכום

שלושת הרכבים שבמבחן מציעים למשפחות יותר מכפי שניתן לקבל ברכבי הפנאי הבסיסיים יותר, אלה שעולים 180 אלף שקלים. קיה סורנטו מציג עיצוב מרשים מבפנים ומבחוץ, יש לו הנדסת אנוש מצוינת וגם את השורה השלישית המרווחת ביותר - ועבור חלק מהלקוחות זה יהיה יתרון מוחץ. מנגד, בגרסה הזאת הוא פחות זריז ופחות חסכוני, מפרט האבזור שלו פחות עשיר וגם נוחות הנסיעה ובידוד הרעשים פחות טובים משל הצמד האירופי.

סקודה קודיאק מעט פחות מרווח מהסורנטו וגם נראה פחות יוקרתי, אבל יש לו יתרונות באבזור, בביצועים, בצריכת הדלק ובנוחות הנסיעה. רכב מרשים, ולא רק בגרסאות היקרות מכולן.



פולקסווגן טיגואן נראה אלגנטי ומכובד, תא הנוסעים שלו מרשים וגם יכולות המנוע גבוהות. האח הכמעט תאום של הקודיאק מפסיד לו בתחומים שפעם היו גולת הכותרת של פולקסווגן - נוחות הנסיעה ובידוד הרעשים - ומנצח אותו בתחומים שהכרנו כיתרון הבולט של סקודה - האבזור, המרווח והתמורה למחיר. התהפכו היוצרות?

למאמר זה התפרסמו 8 תגובות