יונדאי סונטה היא מכונית מנהלים אמריקאית, גדולה ומאובזרת. למדנו לאהוב אותה כשערכנו לה מבחן ארוך טווח; הקהל הישראלי גם כן החזיר לה אהבה, וגמל לה באלפי מכירות בסגמנט שהולך ונעלם. למעשה, מכל קטגוריית המנהלים נשארו כיום שני שמות דומיננטיים - האחד הוא של הסונטה והשני של סקודה סופרב.
מתיחת הפנים שעברה היונדאי אמורה לשפר מספר מרכיבים במתכון המוצלח, ולאפשר לה להתמודד בכוחות מחודשים עם המתחרות הותיקות וגם הצעירות שנכנסו לסגמנט. ביונדאי כמובן לא נגעו במרכיבים המוצלחים שלה: היא עדיין מרווחת, מאובזרת והיברידית. בשורות שלפניכם ננסה למצוא את מה שכן השתנה במסגרת מתיחת הפנים של אמצע החיים.
עיצוב
בראש ובראשונה, מתיחת הפנים של יונדאי סונטה טיפלה בהופעה החיצונית. הסונטה הקודמת נראתה טוב, ומתיחת הפנים גרמה לה להיראות טוב עוד יותר. השינוי הבולט ביותר הוא בחזית, עם פגוש חדש ואגרסיבי יותר ובתוכו יחידות תאורה חדשות, בעלות מראה עתידני משהו עם מסגרות כחולות בתוכן, מרמזות על יחידת ההנעה ההיברידית. תאורת יום לד בעלת 5 קומות ממשיכה את קו העיצוב המחודד וגריל הטרפז קיבל עדכון קל תוך שרדאר מערכות הבטיחות מוטמע כעת בתוך הסמל ויוצר מראה הרמוני יותר.
גם חלקה האחורי של הסונטה עבר עדכון עם פנסים אחוריים חדשים, צרים ומעוצבים יותר, לוחית הרישוי ירדה אל הפגוש האחורי וגם הספויילר האחורי הקטנטן נעלם לטובת עיצוב הרמוני יותר. את תא המטען, אגב, אפשר לפתוח כעת על ידי לחיצה בתוך רקע הסמל האחורי. נחמד.
בפנים השינויים כבר קלים יותר ונוגעים בעיקר לקונסולה המרכזית עם מערך כפתורים חדש וגלגל הגה בעיצוב שונה. הסונטה שמרה על הדיפונים דמויי העץ לאורך הדלתות והדשבורד, התורמים לאווירה היוקרתית - אמריקאית.
תא הנוסעים
חלקו העליון של תא הנוסעים מוצק ונעים למגע. מושבי העור בצבע קרם כוללים תפעול חשמלי מלא וזכרונות, והם תומכים ולא מעייפים - על אף שמשענות הראש נוקשות. יחד עם דיפוני העור הבהירים בדלתות וגג השמש הענק, נוצר מראה אוורירי ומכובד מאוד. מנגד, חלקו התחתון של הרכב עשוי פלסטיק מהסוג שפחות נעים למגע, אך צבעו הבהיר מחפה על כך.
המושבים האחוריים רחבים ונוחים. המרווח לרגליים ולראש טוב מאוד, למרות הגג הפנוראמי. המפתח הרחב של כל הדלתות מאפשר כניסה ויציאה בקלות, כאשר הנהג נהנה גם ממושב הנע לאחור על-מנת לאפשר כניסה ויציאה נוחות עוד יותר.
תא המטען מציע נפח מצוין למרות הסוללות (ובזכות העובדה שאין לה גלגל חלופי). פתח ההטענה פחות נגיש מזה של הסופרב, וגם אין בסונטה ווים, תאי אחסון או פיצ'רים שימושיים אחרים.
האבזור בסונטה שופע, בדיוק כמו לפני מתיחת הפנים. זה מתחיל במערכת המולטימדיה, ה"קונקטד" מבית כלמוביל. המערכת דוברת עברית, נוחה ופשוטה לתפעול, ומציעה כרגיל אפליקציות שימושיות כמו ווייז ופנגו. ברכב ההדגמה המסך היה קטן למדי, ועם מסגרת פשוטה שמוכרת מהתקנות מקומיות. מגיע לסונטה מסך מרשים יותר.
מעבר לזה מציעה הסונטה גם חיישני גשם ואורות, חיישנים אחוריים ומצלמת רוורס (היינו שמחים גם לחיישנים מלפנים), מראה מרכזית נגד סנוור, מערכת Auto Hold המאפשרת להרפות מדוושת הבלם לאחר עצירה (אך יש להפעילה מחדש בכל נסיעה), בלם יד חשמלי, וילונות נגללים בחלונות האחוריים, חימום להגה, למושבים מלפנים ומאחור (!) ואוורור למושבים הקדמיים.
בתחום הבטיחות הסונטה מאובזרת במערכת התראה על סטייה מנתיב (ללא היגוי אקטיבי), מערכת התראה על שמירת מרחק ובלימת חירום אוטונומית, מערכת התראה לרכב בשטח מת במראות, התראה על תנועה חוצה מאחור ובקרת שיוט אדפטיבית.
הנדסת האנוש טובה. קל להבין כבר במבט ראשון איך לתפעל את המערכות השונות וכל הפקדים נמצאים בהישג יד. לצד זאת, הופתענו לגלות שרק שני החלונות הקדמיים מציעים תפעול אוטומטי.
נוחות נסיעה
הקלישאה של נוחות אירופאית או אמריקאית נשחקה כבר עד דק, וגם הסונטה ממשיכה לטשטש את החלוקה הזו. הנוחות בסונטה נהדרת, נקודה. היא יודעת לבודד את פגעי הכביש הארצישראלי בצורה מעוררת כבוד.
אומנם נשמעו רעשי מתלה פה ושם, ויש לה גם נטיה לנדוד קל בפניות וגם לאחר מעבר מהמורה, אך התחושה היא שלאחר מתיחת הפנים הסונטה הפכה מרוסנת, מהודקת ונעימה אפילו יותר - זאת מבלי לוותר על תחושת הרכות המתבקשת.
בידוד הרעשים מצוין בכל תנאי הדרך, עם מנוע שקט ורעשי רוח סבירים בהחלט.
מנוע ותיבת הילוכים
יחידת ההנעה בסונטה הייבריד, בדיוק כמו בתאומתה קיה אופטימה הייבריד, מורכבת ממנוע בנזין בנפח 2.0 ליטר וממנוע חשמלי אשר מספקים יחד 193 כ"ס. בסעיף הזה אין שינויים במסגרת מתיחת הפנים.
ההנעה של הסונטה חרישית. כאשר הצליל היחיד שנשמע הוא הנגינה האלקטרונית בהנעה ובכיבוי (צליל חדש שהתווסף במסגרת העדכון האחרון). לאורך המבחן הביצועים היו נהדרים. מנוע הבנזין יעיל, והמנוע החשמלי מסייע בצורה טובה לתאוצה ולשמירה על כוח זמין. המעבר בין המנועים הוא ההפתעה הגדולה: החיווי בלוח השעונים מראה על המעבר בין נסיעה חשמלית לחלוטין לבין נסיעה המשלבת גם את מנוע הבנזין, אך בלעדיו לא ניתן להבחין בכך. המעבר בין המצבים מתבצע בצורה שקופה וחלקה לחלוטין, זאת ככל הנראה הודות למחשב ניהול חדש שקיבלה המערכת ההיברידית.
במהלך המבחן רשמה הסונטה ממוצע של 16.6 ק"מ לליטר. בנסיעה מתונה וארוכה הגענו גם לנתונים הנושקים ל-20 ק"מ לליטר.
התנהגות כביש
הסונטה היא מכונית נוחה לשיוט ארוך, ונשארת אוחזת ויציבה גם כאשר הכביש מתפתל והקצב עולה. כל עוד לא דוחקים אותה לקצה, היא מרגישה בטוחה מאוד. רכב מנהלים נינוח.
אבל עם נתון משקל עצמי של 1630 ק"ג, לפני נהג, נוסעים וציוד, צריך לזכור שלא מדובר בחיית מסלול. תחת עומס היא מתגלה כמכונית רכה, כזו שלא מתקשרת עם הנהג. ההגה עם משקל טוב, אך ללא פידבק כלל. כמו לפני מתיחת הפנים, גם כאן התחושה בבלימה מעט משונה. הבלמים ספוגיים ובעלי מהלך ארוך, כאילו הם משמשים להטענת הסוללה ורק לאחר מכן לבלימת הרכב.
סיכום
יונדאי סונטה השתפרה. כמו בעבר מדובר במכונית מנהלים מרווחת, חסכונית, מאוד מאובזרת; לאחר מתיחת הפנים היא גם נוחה יותר, מערכת ההנעה ההיברידית עובדת בצורה חלקה יותר ולטעמנו היא גם נראית הרבה יותר טוב.
אבל כמו שאנו מזכירים שוב ושוב, מכוניות המנהלים כבר מזמן לא נלחמות רק בינן לבין עצמן. כבר תקופה ארוכה שהן מדממות מכירות ומאבדות מכוחן באופן עקבי לטובת קטגוריית הג'יפונים. כדי לנסות ולעכב את הזליגה הזו, מכוניות המנהלים צריכות להשיב מאבק עם מוצרים מצוינים, מפרטים עשירים ואיכויות גבוהות במיוחד. מי שלא תעשה את זה תאבד מכוחה, ועל כך תוכלו לשאול לא מעט דגמים שכמעט נכחדו מהשוק. יונדאי סונטה, יחד עם עוד 2-3 דגמים, נלחמת בעוז בקרב המאסף. עכשיו יש לה כלים טובים יותר להתמודדות הקשה הזו.
לדגמי יונדאי בישראל -
יונדאי למאמר זה התפרסמו 7 תגובות
