יונדאי וניו - מבחן רכב

נציין לטובה גם את יחידות התאורה הנאות שמסודרות בשתי קומות, את מסגרת הלד הרבועה ואת הצביעה הדו-גוונית של גרסת הסופרים אותה בחנו.

בתא הנוסעים המראה הוא יונדאי-קלאסי, שזה אומר שהכל מסודר ונעים. גם כאן יש כמה תוספות יחודיות כמו המסגרות הלבנות למולטימדיה, לפתחי המיזוג ולידית ההילוכים. איכות החומרים בסיסית מאוד, כמקובל בקטגוריה.

תא הנוסעים

מושב הנהג של יונדאי וניו ממוקם גבוה ומעניק תחושה של נהיגה ברכב פנאי-שטח אמיתי. תמיכת הצד טובה, אך בסיס המושב מעט קצר והיינו שמחים לתמיכה טובה יותר לגב התחתון. ההגה יוצא הרחק לכיוון הנהג ומאפשר תנוחה מוצלחת. שדה הראיה טוב לכל הכיוונים.

היצע תאי האחסון לא רע וכולל תא גדול יחסית מתחת ליחידת המיזוג, ובו צמד שקעי USB ושקע 12 וולט, ובנוסף יש גם צמד מחזיקי כוסות ותא נוסף בתוך משענת היד.

ביונדאי הצליחו ליצור רשימת אבזור שמצד אחד מעניקה תחושה של רכב מודרני עם כל הפריטים ש"צריך", ומצד שני הרשימה קצרה מספיק כדי לשמור על תג מחיר נמוך. באף אחת מהגרסאות אין הנעה בכפתור, תאורת לד מלאה או חלון שמש בגג, אך בכולן יש מולטימדיה מצוינת ומערכות בטיחות אקטיביות.

המולטימדיה עצמה, בגודל 8 אינץ', מוכרת לנו מדגמים אחרים של יונדאי. זו מערכת נוחה לתפעול שתומכת באופן חלקי בעברית וכוללת מצלמת רוורס מצוינת וקישוריות אנדרואיד אוטו ואפל קאר פליי. למערכת תפריטים גדולים וברורים וכן כפתורי תפעול פיזיים. נהדר.

היצע מערכות הבטיחות כולל בכל הגרסאות בלימת חירום אוטונומית, תיקון סטיה מנתיב (שמתקן לאחר הסטיה ולא שומר על מרכז הנתיב), אורות גבוהים אוטומטיים והתרעת עייפות. 

גרסת הבסיס אינספייר, שתוצע מן הסתם בעיקר בחברות הליסינג, כולל בנוסף לנ"ל גם חיישני חניה אחוריים מקוריים ומחשב דרך בסיסי. חישוקי הגלגלים מסתפקים בקוטר של "15 ועוטים צלחות פלסטיק.

הגרסה הבאה מכונה בשם פרימיום ומשדרגת לא מעט בנראות של הרכב: כאן תמצאו חישוקי "17 קלים וגם עיטורי כרום בגריל הקדמי, תאורת יום מבוססת לד ופנסי איתות במראות הצד. בתחום אביזרי הנוחות כוללת הפרימיום גם קיפול מראות חשמלי, תאורה עוקבת פניה ובקרת שיוט (לא אדפטיבית). גרסת הסופרים הבכירה שנבחנה מוסיפה למפרט גם ריפוד בד משולב דמוי-עור וצביעה דו גוונית.

בחזרה לתחומי הפרקטיקה, המושב האחורי של הוניו מפתיע עם מרווח פנימי טוב לשני נוסעים בוגרים. המרווח לברכיים אמנם סביר בלבד, אך המרווח לראש נדיב וגם המרווח לכתפיים מספק. לנוסע שלישי יהיה כבר צפוף מאוד. 

הנוסעים מאחור נהנים מתאי אחסון קטנים בדלתות ומרשתות אחסון בגב המושבים הקדמיים, אך נאלצים להסתדר עם המיזוג שמגיע מלפנים. כמו בדגמים רבים אחרים בקטגוריה, גם כאן אין יציאות מיזוג מאחור.

תא המטען מציע נפח לא רע של 355 ליטרים והמבנה שלו רבוע ושימושי. ניתן לשנות את מפלס הרצפה של תא המטען.

נוחות נסיעה

בתוך העיר קל מאוד לתמרן את הוניו. בזכות המימדים הקטנים, ההגה הקל והראות המצוינת, הוא הופך לרכב אידיאלי עבור סמטאות צפופות וחניונים עמוסים. עם זאת, נוחות הנסיעה שלו לא מושלמת. מערכת המתלים אמנם סופגת באופן סביר את תחלואי הכבישים העירוניים, אך היא לא מרוסנת או מהודקת במיוחד - כך שנוצרת תנועה רבה של המתלה (ובהתאם גם של הרכב) במעבר על רצף שיבושים או על פסי האטה גדולים.

גם מחוץ לעיר הנוחות סבירה, אך לא מצטיינת. הופעתנו לגלות רגישות מסוימת לרוחות צד, פועל יוצא של מימד הגובה הבולט.

בידוד הרעשים הוא אחד החסרונות הבולטים של יונדאי וניו. רעשי כביש ורוח נשמעים בחלל הרכב בכל מהירות.

מנוע ותיבת הילוכים

בניגוד למרבית המתחרים שמוצעים עם מנועי טורבו קטנים, ליונדאי וניו יש יחידת הנעה מסורתית יותר. מדובר במנוע חדש לחלוטין, בנפח 1.6 ליטרים עם הספק של 123 כ"ס ומומנט של 15.7 קג"מ. אל המנוע משודכת תיבת הילוכים רציפה בעלת חלוקה מלאכותית ל-8 הילוכים. התאוצה ל-100 קמ"ש, על פי נתוני היצרן, אורכת 11.2 שניות.

בנהיגה עירונית-מנהלתית יונדאי וניו נוסע למופת. השילוב של המנוע והגיר מייצר תנועה חלקה מאוד, ולא מדובר בעניין מובן מאליו כיום. אין מערכת לדימום מנוע בעמידה, אין כניסת טורבו ואין מצמדים שזקוקים להמתנה קלה לטובת שילוב. הכל חלק, נעים ורגוע.

כשרוצים להאיץ בחוזקה, לעקוף או לטפס בעליות, מגלים שהוניו מייצר את כוחו רק תחת מאמץ. שיא המומנט מושג ב-4,500 סל"ד, שיא ההספק מגיע אי שם ב-6,300 סל"ד. זה אומר שאם תרצו לקבל את הביצועים - תקבלו יחד איתם גם לא מעט רעש. בסוף היום מדובר ברכב זריז יחסית, אך הזריזות לא מתקבלת לפני שסוחטים היטב את הדוושה.

חדי עין ואוזן יבחינו ברקע בהחלפות ההילוכים של התיבה, אך היא הרבה יותר דומה לתיבות רציפות מוכרות מאשר לתיבות אוטומטיות עם הילוכים אמיתיים. המשמעות: לחיצה בריאה על הדוושה תמקם את מחוג הסל"ד בקצה העליון של הסקאלה באופן כמעט קבוע, מה שמייצר צליל מתכתי רצוף ולא מאוד ערב לאוזן. מילא. התפעול הידני של התיבה מאפשר בלימת מנוע מוצלחת בירידות.

צריכת הדלק של יונדאי וניו עמדה על 13 ק"מ לליטר במהלך המבחן.

התנהגות כביש

בניגוד ליונדאי קונה הספורטיבי באופיו, ליונדאי וניו אין שאיפות גבוהות בתחום הדינאמי. הוא מייצר אחיזת כביש מוצלחת ויספק תחושת בטחון כמעט בכל מצב, אך הוא גם רוכן בעיקולים, ההגה שלו קל מאוד והוא לא ידבר אל מחפשי החוויות. לא נורא.

סיכום

יונדאי וניו הוא הג'יפון שיונדאי היתה צריכה. יונדאי קונה, על כל מעלותיו, הוא רכב יקר שממוקד בחוויות על חשבון הפרקטיקה - כך שהוא לא מצליח לענות על הצרכים של כל הלקוחות.

הוניו, לעומתו, פונה להיגיון. הוא נראה מצוין, פרקטי מאוד כרכב שני במשפחה, בטיחותי וגם מציע אבזור סביר במחיר יחסית זול. 

כל המאפיינים של יונדאי וניו ממקדים אותו כרכב עירוני קלאסי: ברשימת היתרונות ניתן לדבר על כושר התמרון המצוין, יחידת ההנעה החלקה והמימדים החיצוניים הזעירים. בהתאם, החסרונות שלו בתחומי הביצועים, בידוד הרעשים והתנהגות הכביש מתבטאים בעיקר בנסיעות בין עירוניות.

השילוב הזה, כך נראה, עשוי לענות על צרכים של לקוחות ישראלים רבים. לא נופתע אם הוניו יתגלה כאחד מלהיטי המכירות של השנה הקרובה.

לצפייה בכל דגמי יונדאי בישראל

למאמר זה התפרסמו 10 תגובות