יגואר F-Type - מבחן רכב

מבפנים יש תמהיל עדין בין ספורטיבי ליוקרתי. אין פה כל מיני משחקי קפלים בעור או דיפוני אלומיניום מוברש. יש פה עיצוב מוכוון נהיגה כשהכל עוטף ממש את היושבים ברכב. לא נעדר כאן אפקט ההתרוממות של שני פתחי המיזוג המרכזיים. מרשים. במסגרת מתיחת הפנים עברו ביגואר ללוח שעונים דיגיטלי ומסך מולטימדיה גדול יותר, כאשר השאר נותר דומה למדי עם מושבי הבאקט הספורטיביים מצופי העור, הגה עם פס מרכוז, התפירה האדומה במושבים, בדשבורד, בדלתות וגם בדיפוני העור שבקונסולה המרכזית. דיפוני העור מגיעים גם לקורות ולגג, וסוככי השמש הזעירים (אך יעילים) עטופים אלקנטרה.

תא הנוסעים

הכניסה למושב הנהג (או הנוסע) לא פשוטה. אם אתם סובלים באופן קבוע מכאבי גב או ש"גמישות" היא מילה זרה עבורכם, ה-F-Type לא בשבילכם. כבר הזכרנו שהישיבה ממש נמוכה?

מצד שני, ברגע שהתיישבתם תגלו מושב שתומך כמעט בכל חלק בגוף ויתאים גם לבעלי מבנה גוף רחב. המושב עצמו נוקשה, אבל מספק נוחות טובה גם בנסיעה ארוכה.

המרווח הפנימי טוב, יחסית למכונית קופה דו-מושבית כמובן. שדה הראייה סביר בלבד עקב שמשה קדמית צרה יחסית, חלון אחורי קטן וכמובן אותה תנוחת ישיבה שממקמת את הנהג בעומק הרכב.

הנדסת האנוש טובה יחסית. כל מה שחשוב נמצא בהישג יד ומקבל כפתור פיזי משלו - בורר מצבי הנהיגה, ניתוק בקרת האחיזה, כפתור צליל מערכת הפליטה וכן, גם תפעול בקרת האקלים עם הגלגלות הגדולות ופסנתר הכפתורים מצופי הגומי שתחתן. רק תקדישו כמה דקות (קצרות) ללמידה של מחשב הדרך והמולטימדיה והכל ירגיש אינטואיטיבי הרבה יותר.

ה-F-Type המחודשת מגיעה אלינו ברמת גימור אחת שכוללת מסך מולטימדיה בגודל 10 אינץ' עם קישוריות לטלפון הנייד ומערכת ניווט מקורית, מערכת שמע מבית Meridian, לוח מחוונים דיגיטלי, חיישני חנייה אחוריים וקדמיים, מצלמת רוורס באיכות טובה, גג פנורמי, מראות פנים וצד נגד סנוור, מושבים והגה מתכווננים חשמלית, תא מטען נפתח חשמלית, חישוקי 19 אינץ' ועוד. גם מערך הבטיחות מכובד וכולל בלימת חירום אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, התרעת רכב בשטח מת כולל היגוי אקטיבי ואורות גבוהים אוטומטיים.

איכות החומרים והרכבה טובה מאוד. ישנם דיפוני עור בכל מקום, גם במקום בו ברך ימין פוגשת בקונסולה המרכזית או בקורות ובגג. סוככי השמש כאמור עטופים אלקנטרה וגימורי האלומיניום מרגישים איכותיים, כמו למשל במנופי העברת ההילוכים שמאחורי ההגה.

תא המטען בנפח 299 ליטרים, לא גדול אך יספיק לשימושיים יום-יומיים. מצד שני, הוא מאחסן בתוכו את הגלגל החלופי (בגודל מלא), כך שבפועל תוכלו לדחוס לתוכו 2-3 תיקי גב, לא יותר מזה. גם נפח האחסון בתוך הרכב סביר בלבד עם תא מחזיקי כוסות נסגר, תא כפפות ותא מתחת למשענת היד סבירים בגודלם, ועוד רשת קטנה בין המושבים.

נוחות נסיעה

כשמהנדסי ה-F-Type עמלו על כיול המתלים שלה, כנראה שברחבי המחלקה היו תלויות תמונות של מסלולי מרוץ מרחבי העולם ולא כאלו של כביש עירוני ישראלי ממוצע. היגואר הספורטיבית מכויילת על הצד הנוקשה, אמנם לא מתרסקת או סוגרת בולם בחבטה, אך כל חריץ או מפגע יורגשו בתא הנוסעים.

מחוץ לעיר המצב משתפר, אך לא בהרבה. לאותה נוקשות וריסון חסר פשרות יש חיסרון גם בכביש גלי למשל, שם ה-F-Type מרגישה קופצנית.

בידוד הרעשים לא מצטיין. גם בנסיעה עירונית נשמע רעשי כביש ובדרך בין-עירונית יצטרפו רעשי רוח, בנוסף לתהודה בתא הנוסעים.

מנוע ותיבת הילוכים

לא נופתע אם נגלה שרגע אחרי שקראתם את כותרת המבחן והבנתם באיזה רכב מדובר, דילגתם ישר לפרק הזה של המבחן. כי ברגע שהשפתיים מגלגלות את השם יגואר F-Type (או ג'אאאג כמו שנהג להגיד ג'רמי קלרקסון) האסוציאציה המיידית היא מנוע V8 מגרגר שפועם תחת מכסה המנוע הארוך.

אז כן, ליגואר הספורטיבית הזו יש גרסאות V8 בנפח 5.0 ליטרים ובהספקים של 575 כ"ס בגרסת R או עם הספק מופחת של "רק" 450 כ"ס. אבל אלו לא מגיעות בייבוא סדיר לישראל. אנחנו מקבלים את גרסת 2.0 הליטרים המוגדשת שהצטרפה ממש לקראת מתיחת הפנים.

מדובר במנוע 4 צילינדרים בהספק של 300 כ"ס ועם מומנט מירבי של 40.7 קג"מ שזמינים מ-1,500 סל"ד. המנוע הצנוע מבין גרסאות ה-F-Type מספק ביצועים מעולים. הוא די גמיש, חזק ומצליח להזיז את המכונית הלא-קלה הזו בקצב לגמרי ספורטיבי. כן יש מקום למנועים חזקים יותר עם השלדה הזו, אבל לא – לא תרגישו שחסכו מכם ביצועים. זה רכב מהיר.

בנוסף, הצליל בשיתוף מערכת הפליטה פשוט משכר. עד כמה? זו אולי המכונית היחידה שלא הרגשתי צורך לכבות את מערכת ה"עצור וסע" בימים החמים של המבחן, פשוט כי בכל הנעה מחדש הרכב התעורר עם פצפוץ משובב נפש ממערכת הפליטה. נציין כי ישנו גם כפתור ייעודי להגברת אפקט הצליל ממערכת הפליטה שגם מסתייע במערכת השמע, אך הביצוע לא נשמע מלאכותי כלל.

אל המנוע משודכת תיבת ההילוכים אוטומטית (פלנטרית) עם 8 הילוכים. בנסיעה שגרתית היא פועלת בצורה חלקה, אך ישנה השהייה מסויימת בהורדת הילוכים בקיק-דאון למשל. מצב ספורט משפר את התגובה.

כדי להעצים את החוויה קיים המצב הידני, שבהחלט שמשפר את המצב ומשדרג עוד יותר את החוויה הספורטיבית. כל משיכה במנוף הימני מלווה בכניסה כמעט עצבנית של ההילוך הבא, והורדת הילוכים מלווה בפצפוצי "בקפייר". פשוט תענוג.

צריכת הדלק בסיום ימי המבחן עמדה על 6.8 ק"מ לליטר. זה לא שהיא לא יכולה להיות חסכונית יותר, פשוט לא בטוח שתרצו לנהוג בה כך.

התנהגות כביש

יגואר F-Type היא מיחידות הסגולה שזכו לחלוקת משקל מושלמת של 50:50, אבל זה לא רק האיזון המשולם אלא גם כיול שלדה מהמוצלחים ביותר.

היגואר הספורטיבית הזו מתקשרת עם היושב/ת מאחורי ההגה דרך הישבן, שלה ושלו (או שלה ושלה). הנכונות להיכנס לפניות מושלמת, היא גם יודעת לשדר בדיוק לאן הזנב הולך לצאת, בצורה פרוגרסיבית ונשלטת, עם משחקי זנב שמעלים חיוך כל פעם מחדש.

הנוקשות שמפריעה בכביש העירוני נשכחת לגמרי, ואפשר גם לשכוח באותה הזדמנות מזוויות גלגול ורכינות כי כמעט ואין כאלו. ההגה נוח לאחיזה עם משקל טוב, הוא מדויק להפליא ומהיר יחסית למרות שהוא לא קצר במיוחד, והוא גם יכול להשתפר בתחום התקשורת.

ה-F-Type לא תעניש אתכם, אבל בהחלט צריך לדעת מה עושים מאחורי ההגה שלה. כל עוד לא ניתקתם את הבקרות כמובן. כי ברגע שתנתקו, זו כבר לא אותה יגואר - כי אם הזנב יוצא בקלות במצב הרגיל, אז על אחת כמה וכמה כאשר בקרת האחיזה מנוטרלת. איזה כיף של רכב.

סיכום

יגואר F-Type היא לא עוד מכונית יוקרה עם יומרות ספורטיביות. היא נושאת את הטייטל "מכונית ספורט" בזכות ולא בחסד. העיצוב החיצוני מרשים מאוד, תא הנוסעים ספורטיבי למהדרין והתנהגות הכביש פשוט נדירה.

נכון, אפשר (וצריך) להגיד שנוחות הנסיעה ובידוד הרעשים לא מצטיינים, וגם תא המטען סמלי. אבל תרשו לי – למי אכפת? ה-F-Type היא אחת מאותן יחידות סגולה שמסוגלות למרוח חיוך טיפשי על הפנים של הנהג בכל פנייה, הצלילים שהיא מפיקה פשוט מייתרים את מערכת השמע המשודרגת ובכל סיום של סשן נהיגה היא תגרום גם לבעליה לסובב את הראש ולתת לה עוד מבט אחד. כזו היא – אייקונית.

לדגמי יגואר בישראל – יגואר

למאמר זה התפרסמו 3 תגובות