טויוטה סיינה - נהיגה ראשונה

אז איך טויוטה קופץ לסיפור הזה עם כלי רכב הולם? בהתחלה הוא הציע לאמריקאים את אחד העיצובים המעודנים ואלגנטיים בסביבה. קראו ליצירה "טויוטה פריוויה" והיא נחשבה בזמנה (וגם כיום) לאייקון אמיתי של מעצבים. עם הזמן הבינו היפנים שכדי להצליח בארצו של הדוד סם צריך להגדיל. ואז להגדיל עוד. ועוד קצת. בסוף הגיע טויוטה סיינה, מיניוואן שמבוסס על טויוטה קאמרי (הצלחה אמריקאית בפני עצמה), אבל נמתח לאורך של אודי A8 (כלומר, לא פחות מ-509 ס"מ מפגוש לפגוש), לרוחב של כמעט שני מטר ולגובה של מלון ממוצע בלאס וגאס.

והשאר היסטוריה, כלומר - האמריקאים אהבו, טויוטה הצליח להתברג במקום של כבוד בשוק המיניוואנים בגודל מלא, ובמהלך העשור וחצי האחרונים נמכרים ברחבי ארצות הברית של אמריקה למעלה ממאה אלף מדגמי הסיינה, כמעט מדי שנה. ובנקודה הזו הוחלט להביא את טויוטה סיינה לישראל.

הונדה, טויוטה ולקסוס
זה נכון, בישראל ישנו יבואן רשמי של טויוטה (יוניון מוטורס), אבל באולמות התצוגה שלהם אי אפשר להשיג את המיניוואן הגדול. מולם, כעת מתחילים אנשי חברת הליסינג אלבר לייבא לישראל מספר דגמי מכוניות, ובהם טויוטה סיינה. שם העסק: "אלבר יבוא מקביל".


הרבה אבזור, הרבה מרחב, הנדסת האנוש מזמינה שיפור

איך זה קורה? התשובה נעוצה, בעיקר, בשני מונחים - "יבוא מקביל" ו"תקינה אמריקאית". הסיפור הוא שמדינת ישראל החליטה להגביר את התחרות בשוק, למנוע את המצב שבו רק יבואן אחד יכול למכור כל מותג רכב, ולעודד יבואנים חלופיים להתחרות ביבואנים הרשמיים. 

נסיון קודם בתחום הזה הגיע מיבואן קטן ושמו "אילון מוטורס", שהחליט להתחרות באחד היבואנים האימתניים ביותר בשוק הישראלי, דלק מוטורס, ולהביא לכאן דגמי פורד. בינתיים - הוא לא ממש מציף את הרחוב הישראלי. הנסיון המשמעותי השני מגיע מאלבר, עם הבאתם של כמה דגמים מעניינים מבית הונדה, טויוטה ולקסוס - הונדה אקורד האמריקאית ההיברידית, סיוויק האמריקאית וגם המיניוואן הגדול, הונדה אודיסיי, טויוטה פריוס C (בת דודה של טויוטה יאריס ההיברידית), הפריוס הרגילה וגם הקרוסאובר, טויוטה היילנדר. וטויוטה סיינה, כמובן, המיניוואן הגדול שלכבודו התכנסנו. 

גם מתחרים, גם אמריקאים
הגעתם של הדגמים האלה מתאפשרת גם בזכות המונח השני, "תקינה אמריקאית". ישראל, בגדול, רוכשת מכוניות שהותאמו לנסיעה באירופה, ולא איפשרה את הגעתן של מכוניות שיועדו לאמריקה. כדי שלא לפגוע בבני בריתנו הוחלט להתיר בישראל מכירה של מכוניות שנולדו במפעלי היצרנים האמריקאים הגדולים. לאחר מכן הבינו במשרד התחבורה שגם הונדה, ניסאן, ב.מ.וו או טויוטה שמייצרים באמריקה - הם יצרנים אמריקאים לכל דבר - כאלה שמפעילים סביבם תעשייה אמריקאית למהדרין ומעסיקים באמריקה מאות אלפי עובדים. 

קיצורו של עניין - הוחלט לאשר בישראל, בתנאים מוגבלים, מכירה של מכוניות שנולדו לדבר אמריקאית שוטפת, וגם להתחרות ביבואנים הרשמיים. כך נפרצה הדרך סופית עבור אלבר להתחיל למכור בישראל כלי רכב אמריקאים כיבואנים מקבילים.


כורסאות טלוויזיה, לאלה שליד החלון

לרגל החידוש השתתפנו באירוע השקה, שבו זכינו לנהוג נהיגה ראשונה, בין היתר, בטויוטה סיינה. השאלה שעולה: עד כמה מסוגל הלווייתן האמריקאי על מושביו הרבים ונפחו הגדול להחליף ברביקיו במנגל, ישורות של 65 מיילים לשעה בפיתולי המדבר הימתיכוני ובתי מידות פרבריים בדירות 4.5 חדרים בלב העיר. 

איך הוא נראה
כל המטרים האלה לאורך, לרוחב, לגובה ולעומק נוכחים וניכרים כל אימת שמרימים את הראש ורואים את טויוטה סיינה. מצד שני, הוא גם לא נראה מאיים או מטריד. בטויוטה בחרו בקווים מעודנים ואלגנטיים לכלי הרכב הגדול, ריככו מעט את הזוויות החדות ועשו אותו אלגנטי ונעים מאוד לעין. החזית, שאליה נמלטו בכל זאת כמה זוויות חדות, משווה לו קריצה מודרנית-טכנולוגית.

בפנים הוא נראה מעט פחות מעודן ואלגנטי, וקצת יותר גאדג'טי וענקי. האווירה כאן אמריקאית לעילא: ארבעה מחזיקי כוסות עומדים הכן לטובת שני היושבים מלפנים, המראה משובצת במצפן ואפילו המזגן מציג את הטמפרטורות בפרנהייט. הכורסאות גדולות ביותר ומתכווננות באמצעים חשמליים, אם כי רמת הנוחות שבהן אינה מבריקה, בעיקר במהלך נסיעה ארוכה, וגם קשה להשיג בהן תנוחת נהיגה מצוינת. כיאה לרכב בטעם אמריקאי, סביבת הנהג והנוסעים עתירה בתאים: בין היושבים לפנים נמצא תא אחסון ענק נסגר, לפני הנוסע ישנם שני תאי כפפות ובכל הסביבה ישנם עוד כמה וכמה תאים שימושיים.

מקרוב, הכפתורים והפרטים נראים מעט מיושנים, אבל כל מקום שאליו אנחנו שולחים את היד נופל על איזשהו פריט אבזור מפונק - מערכת קול עם צג מגע גדול (דובר עברית!), חיבוריות בלוטות' וכל נגן אפשרי, בקרת שיוט, בקרת אקלים מפוצלת, הפעלה מרחוק של המזגן האחורי, טלפון ומחשב דרך. כלי הרכב כל כך גדול, שלעתים צריך ממש להימתח ולפרוש ידיים למרחקים כדי להגיע לפונקציה זו או אחרת. מזל שכמה מהפעולות המרכזיות נשלטות הישר מגלגל ההגה.

הנדסת האנוש בפנים אינה מבריקה. מעבר לצורך להימתח, המסך אינו קריא במיוחד בשעות השמש, מד המהירות אינו ממורכז ותמונת מצלמת הנסיעה לאחור מוצגת במסך קטנטן ולא בצג המגע הגדול. אבל הדברים שקורים במושבים הקדמיים אינם העיקר בכלי רכב שכזה.

איך הוא עבור ילדים
אל המושבים האחוריים נכנסים הילדים, אבל לא לפני שייפתחו דלתות הצד הגדולות באופן חשמלי לחלוטין, באמצעות לחיצות על השלט הרחוק. כעת נפתחים שערים רחבים, מימין ומשמאל, אל החלל הגדול שבו ממוקמות שתי שורות המושבים האחוריות. גרסת הבסיס של הסיינה מציעה שבעה מקומות ישיבה - שניים מלפנים, שניים באמצע ועוד שלושה מאחור. הגרסאות היקרות יותר מגיעות עם מושב קטן נוסף שמגשר בין שני המושבים בשורה האמצעית.


הבגאז' ענק, גם אם לא מקפלים אף מושב

המושב הנוסף הזה קטן במיוחד, אבל מלבד זאת מדובר במרחב אחורי מרשים ביותר. ראשית, המושב האמצעי מתקפל בקלילות, ומאפשר גישה נוחה מאוד לשורה השלישית. שם, מאחור, יכולים להיכנס שני מבוגרים בגודל מלא ועוד ילד ביניהם, אבל לאורך זמן הם לא ייהנו מהמרווח ומתנוחת הישיבה. השורה האמצעית מציעה לשני מבוגרים מרחב של כורסאות סלוניות, כולל מסעדים לידיים, נוריות קריאה, מחזיקי כוסות ואפשרות להסיט את הכורסאות קדימה ואחורה. 

באמצעות צג ממוחשב, יכולים בני השורה האמצעית לשלוט במיזוג של כל הילדים ושאר האורחים. המיזוג עצמו מציף את הסאלון באוויר קריר בעזרת ארבעה פתחים נפרדים. בשורה האחורית זוכה כל נוסע צדדי לצמד מחזיקי כוסות ותא אחסון, וגם שם - פתחי מיזוג ונוריות קריאה.

אחת הנקודות החזקות ברכב הזה נמצאת לפני הפתח האחורי. תא המטען כאן ענק - גם אם כל המושבים נמצאים בשימוש - וזו נקודה נדירה במיניוואנים - גם בגדולים. רצפת התא מזכירה אמבטיה והוא מציע נפח עצום וגישה מצוינת. נוסף על כך, התא מצויד בלא פחות משישה ווים לתליית שקיות סופרמרקט. בכל זאת, אמריקה. ואם רוצים להעביר דירה ואין צורך להסיע נוסעים - אפשר לקפל בקלילות כמה מושבים שרק רוצים והנפח שמתקבל - צריך לראות כדי להאמין.

איך הוא נוסע
אמריקה איננה ישראל. רוב ערי ויישובי אמריקה גדולים ורחבי ידיים, וכלי רכב בגודל של טויוטה סיינה יכול להסתדר היטב עם תנועה מהבית אל בית הספר, ומשם לחוג ואל מתחם האאוטלט האזורי. בישראל צפוף הרבה יותר, והממדים של המיניוואן הגדול מכבידים מאוד על התמרון ועל הסיכוי למצוא חניה עבור כל כולו. יצוין שדווקא מלפנים קל יחסית להעריך היכן נמצא קצה הרכב ולאחור - ישנה מצלמה עם תמונה קטנה.

פעם דיברו על מכוניות אמריקאיות כמכוניות בעלות מתלים רכים, שמרחפות ומתנדנדות ואינן סופגות היטב את טלטולי ופגמי הכביש. טויוטה סיינה היא אמריקאית מסורתית גם בפן הזה. בתנועה במהירות איטית רמת השיכוך אינה מרשימה והמרכב הגדול מעביר את הפגמים לתחושות הנוסעים. בתנאים בינעירוניים מהירים יותר, הפגמים מרוסנים יותר, אבל המרכב מתנודד ברכות ואינו נעים במיוחד. הבידוד מרעשים טוב מאוד, ומלבד מעט רעשי רוח ודרך במהירויות גבוהות, יכולנו לנהל בתוכו שיחה נינוחה.



האופי הרכרוכי ירחיק מהסיינה כל חובב נהיגה ספורטיבית. ישנם כמה מיניוואנים שמתאימים יותר לחובבי נהיגה, וזה לא המקרה. ההגה של טויוטה סיינה קליל והמרכב רוכן באופן משמעותי על צידו בעיקולים. מאידך, אחיזת הכביש שלו גבוהה והוא מאפשר נסיעה מהירה ובטוחה.

בכל זאת, מי שרוצה ליהנות מכוח אמריקאי רב עוצמה - ייהנה לפגוש את מנוע ה-V6 האימתני של טויוטה סיינה. הנפח שלו עומד על 3.5 ליטר וההספק - 266 כ"ס. תיבת ההילוכים שלצידו - אוטומטית, בת שישה הילוכים. הכוח של המנוע הזה מרשים ביותר, וכך גם הדרך שבה הכוח עובר אל הכביש. הצליל מרשים והכוח נצבר באופן נחוש וממוקד, כאילו שוכח שהוא צריך להטיס מרכב כל כך גדול ששוקל שני טון.

בנהיגת המבחן, שכללה בעיקר נסיעות בינעירוניות, צריכת הדלק נעה בין 9 ל-10 קילומטרים לליטר בנזין. הנתון הזה מתאים לממדים ולכוח.

מול מי הוא מתחרה
ממדיו של טויוטה סיינה מציבים אותו בקצה העליון של המיניוואנים, אבל מחירו (מכ-220 אלף שקלים) הוא דווקא מהנמוכים בסביבה הזו. היצע המיניוואנים בגודל מלא בישראל אינו גדול. אצל אלבר עצמם אפשר לרכוש את המתחרה הישיר, הונדה אודיסיי, אם כי מחירו גבוה משמעותית (כ-260 אלף שקלים). 

שני מתחרים נוספים מגיעים ממותגים אמריקאים קלאסיים: האחד הוא שברולט טראוורס, שהחל השנה להימכר במחיר נמוך משמעותית מבעבר - כ-220 אלף שקלים. השני הוא קרייזלר גרנד וויאג'ר, אחד המותגים הוותיקים בעולם בתחום המיניוואנים, ומחירו מתחיל בכ-270 אלף שקלים. 

מארצות אחרות מגיעים לישראל שני מיניוואנים גדולים נוספים. סאנגיונג רודיוס הוא מפלץ קוריאני שמוצע בישראל עם שבעה מושבים, אבל בארץ מוצאו הוא מגיע אפילו עם 11 מושבים. החטיבה האירופית של פורד מוכרת בישראל את פורד גלקסי - מיניוואן גדול ובו שבעה מושבים. שני האחרונים נמכרים בישראל בין 200 ל-215 אלף שקלים.

אמריקה
הנהיגות הראשונות בטויוטה סיינה אינן מבטיחות שמדובר במיניוואן הכי טוב בישראל. רמת הנוחות, הנדסת האנוש ויכולת התמרון בעיר הצפופה אינן בין הטובות. מצד שני, הוא מציע מחיר נמוך יחסית לקבוצה, מרחב עצום, רשימת אבזור ארוכה בסגנון אמריקאי, צריכת דלק סבירה ואת המותג טויוטה שיקרוץ לרבים. 

לדגמי טויוטה בישראל - טויוטה

למאמר זה התפרסמו 4 תגובות