ג'יפ רנגלר - מבחן וידאו

עיצוב

כמעט כל המכוניות שאפשר לקנות כיום מעוצבות עם קווים עגלגלים ורכים; את רנגלר מעצבים עם סרגל. העיצוב הרבוע הזה מאוד אייקוני, גם בשל הצורה הייחודית וגם בשל העובדה שהוא מופיע בדרך כלל בסביבות הכי מצ'ואיסטיות שרק אפשר לדמיין - במילואים, במשטרה, עם יחידות מיוחדות… העובדה שאפשר למצוא אותו עם כל מיני קישוטים והתקנים, תוך כדי קפיצות באוויר או טיפוסים הירואיים על סלעי ענק, רק מחדדים את האייקוניות של העיצוב החיצוני הבלתי שגרתי הזה.

אם בחוץ הוא נראה כרכב מעולם הקרבות, בפנים הוא נראה כמו חמ"ל. עמדת השליטה, סליחה, סביבת הנהג עמוסה באינספור פרטים, מכל הכפתורים, המנופים וידיות האחיזה הענקיות (צריך את זה ברכב שטח כמו רנגלר) ועד לשלל השעונים עתירי הפרטים האינסופיים, מטמפרטורת המנוע או הגיר ועד לזווית המרכב בשטח. ומה עוד יש כאן? המון גאוות יחידה - ציורים של רנגלרים בהמון מקומות, על הגלגלים והשמשה הקדמית, ועל ידית ההילוכים וברקעים של המסכים ואיפה לא. גם יש המון כיתובים, "ג'יפ" ו"רנגלר" וגרסת הרכב הספציפית, במקרה שלנו ה"רוביקון", זה שהכי קשוח בשטח.

תא הנוסעים

אחד הרכיבים הכי מיוחדים בתא הנוסעים של הרנגלר הוא האפשרות להסב אותו לרכב פתוח כמעט לגמרי. כמה כמעט לגמרי? אפשר לא רק להסיר את הגג, אלא אפילו לפרק את הדלתות ולהשכיב קדימה את השמשה הקדמית. זה נשמע נפלא, ובסיטואציות מסוימות זה באמת ככה. קצת חבל שזה מאוד מאוד לא פרקטי. הגג הוא בעצם שלוש יחידות שונות. השתיים הקדמיות הקטנות, מעל הנהג והנוסע, מתפרקות כשמשחררים כמה ידיות, רק שהגגות האלה תופסים לא מעט מקום, אז או בבגאז', או במושב האחורי, או להשאיר במחסן.

את עיקר הגג, מה שמאחור, צריך להסיר בעזרת עוד שני אנשים והוא כבד ותופס כל כך הרבה מקום שאין שום אפשרות הגיונית לסחוב אותו ברכב וצריך לאחסן. כדי לפרק את הדלתות ולהשכיב את השמשה הקדמית צריך כבר כלי עבודה. אבל אם עשיתם את כל התהליך, אתם צפויים לחוויה שאי אפשר למצוא בשום רכב כביש-שטח ארבעה-גלגלי אחר. רק תזכרו שאי אפשר להשאיר אותו ככה לבד, בעיקר אם יש בו ציוד.

תחום הבטיחות ברנגלר הוא לא מהחזקים. במבחן הריסוק של איגוד NCAP האירופי הוא "זכה" בכוכב אחד בלבד. העובדה שהוא נמכר בישראל עם ארבע כריות אוויר בלבד מסווגת אותו תחת ציון הבטיחות המקומי 0. למרות שמדובר ברכב בכ-400 אלף שקל (גרסת המבחן), כדי לקבל בלימה אוטונומית או בקרת שיוט שומרת מרחק צריך להוסיף כסף. בגרסת ה"סהרה" היקרה יותר הן מותקנות כסטנדרט.

כדי להיכנס לתא הנוסעים, הן למושבים הקדמיים והן לאחוריים, צריך לטפס על מדרגה גבוהה מאוד, פועל יוצא מהמרחק של הרכב מהסלעים. להבדיל מהג'יפים שאנחנו בוודאי מכירים מהטלוויזיה או מהצבא, כאן יש מסך מגע, די קטן אמנם, אבל עם לא מעט פונקציות שתורמות לתחושה קצת יותר מודרנית ביחס לגרסאות הרנגלר הקודמות. הרבה מהאביזרים והמערכות ברכב נדרשים בשטח, ושם נרחיב לגביהם.

תנוחת הנהיגה כאן לא אידאלית, גם כיוון שההגה לא יוצא הרבה החוצה וגם בשל היעדרו של מדרס טוב לרגל שמאל. מושבי העור, שהותקנו ברכב כאופציה, נוחים מאוד, גם במושבים הקדמיים וגם באחוריים. המרחב, מלפנים ומאחור, לא מאוד נדיב, אבל מספק בהחלט. היושבים מאחור נהנים מפתחי מיזוג והכי חשוב - מידיות אחיזה גדולות וחזקות. במושב האמצעי-אחורי אל תסיעו מישהו שהוא יקר לכם, לנסיעה ממושכת.

נוחות נסיעה

לא קל להחנות את הרנגלר, כיוון שהוא מאוד ארוך ורחב, וגם קוטר הסיבוב שלו גדול וגם קשה לראות איפה הרכב נגמר. ובכל זאת, תנוחת הנהיגה הגבוהה עם לא מעט זכוכית שמקיפה את הנהג, שמצטרפת למצלמת וחיישני רוורס - וגם חיישני נסיעה קדימה בגרסת המבחן - כל אלה משפרים מאוד את היכולת להידחף לסמטאות וחניות.

נוחות הנסיעה לא בולטת לטובה, אבל גם לא רעה. המתלים כאן מיועדים לספוג סלעים ובולדרים; כשהם מנסים את היכולת הזו בכביש, הרכב כן מיטלטל ומעביר את הפגמים לנוסעים, אבל לא בצורה קשה ומעיקה מדי. מחוץ לעיר המצב לא כל כך משתפר, כיוון שכאן גם מרגישים חוסר יציבות כזה, יחסית למכוניות כביש מודרניות. נוסף על כך, לרנגלר קשה לבודד מרעשים. ישנם רעשי כביש, צמיגים, תהודה די חזקה בתוך תא הנוסעים, מנוע שנוכח כל הזמן וגם רעשי רוח מהמרכב הרבוע.

מנוע ותיבת הילוכים

יצרן הרכב האמריקאי, ג'יפ, נמצא בבעלות של קבוצת פיאט האיטלקית, וככה יצא שבמקום מנוע V8 אדיר כוח, יש כאן דווקא מנוע 4 צילינדרים. אבל לפני שמישהו קורע קריעה, נציין שהמנוע הזה מגיע מאלפא רומיאו, ויש לו אופי והמון כוח - 272 כ"ס שמייצרים כאן ביצועים חזקים, משהו כמו 7-7.5 שניות למאה קמ"ש כנראה. מהירות מירבית? אל תנסו.

האופי של המנוע הוא של כוח מתפרץ. קצת מחוספס, חזק מאוד, אבל לפעמים לא מעביר את הכוח בצורה חלקה וליניארית. כשרוצים להתקדם בצורה מאוד נשלטת בטיפוס על מדרגה גבוהה בשטח, למשל, הפעולה הזו לא אידיאלית.

תיבת ההילוכים מצוינת: אוטומטית קלאסית מתוצרת ZF, שמונה הילוכים. הפעולה שלה חלקה וטובה והיא מנצלת יפה את המנוע. איתו האצות מהמקום והאצות ביניים הם עניין מענג.

צריכת הדלק במהלך המבחן היתה משהו כמו 7 קילומטר לליטר, בנסיעות שכללו שטח. בלי שטח, הממוצע היה יותר סביב 8. אבל זה רנגלר. נוסעים גם בשטח.

התנהגות כביש

אפשר לדבר עד מחר על זה שרכבי פנאי לא בולטים לטובה בהנאה מנהיגה וביציבות בעיקולים. ברנגלר הסיפור הרבה יותר חד משמעי: כדאי לבחור בדרכים ישרות יותר. הבסיס המכאני כאן מיועד לפעולת שטח קשוחה ופחות לדיוק העדין בפניות הרריות מהירות.

אחיזת הכביש של הרנגלר די נמוכה. עם מרכז כובד גבוה הוא רוכן מאוד בסיבובים. הצמיגים הענקיים שנולדו לפצח סלעים, לא נותנים להגה להעביר יותר מדי מידע מהאספלט וגם הבלמים לא נושכים. בואו נאמר שיכולת הכביש שלו מיועדת לקחת אותו מתוואי שטח אחד לאחר.

שטח

אין כמעט כלי רכב שמרגיש כל כך טבעי בשטח כמו ג'יפ רנגלר. גם בלי שום מחשב וטכנולוגיה מודרנית, המכאניקה הבסיסית שלו תומכת ביכולת שטח מצוינת. הבסיס ההנדסי הוא שלדת סולם קשוחה שעליה בנוי המרכב. זוויות הקצה של הרכב - גישה, נטישה, זווית בטן, מצטרפות למרווח גחון גדול מאוד וגלגלי ענק. כל אלו כבר ייקחו אותנו למרחבי טבע שכמעט אף מכונית לא יכולה לנסוע בהם, ועוד לא הכנסנו למשוואה את המערכות שיכניסו אותנו עוד יותר עמוק לתוך הבוץ (ויוציאו אותנו בשלום):

יש כאן הנעה כפולה חכמה, כזאת שיודעת להתנתק, ושמתאימה לכביש, או לשטח, או לנסיעת שטח מאומצת במיוחד, עם הילוכי "Low". יש נעילות של דיפרנציאלים - אחורי או קדמי+אחורי (רוביקון), שיכולות להכריח גלגל להתקדם גם במצב של חוסר אחיזה ואפשר אפילו לנתק את המוט המייצב (רוביקון), כדי לאפשר למתלים להתמתח עוד יותר, כדי לטפס על אתגר מיוחד.

כל המערכות הללו, והמבנה הקשוח, שמפריע לפעמים בנסיעה על הכביש, הופכים את ג'יפ רנגלר לבלתי ניתן לעצירה בתנאי שטח, בעיקר ברוביקון עם המתלים המוקשחים עוד יותר, הגלגלים המוגדלים עוד יותר ומסילת ההגנה בתחתית המרכב. דיונות, מעברי מים, סלעים, בוץ… כל דבר שעשוי איכשהו להיחשב ל"דרך", וגם הרבה מקומות שהם ממש לא כאלה, הרנגלר כנראה יצלח ובקלות, גם אם אתם לא נהגי שטח מדופלמים ומנוסים.

סיכום

צריך לוותר על לא מעט איכויות כדי ליהנות מהרנגלר - בטיחות, נוחות, צריכת דלק ולא פחות משמעותי, מחיר רכישה גבוה מאוד. מצד שני, מי שרוצה רכב שיתאים לנסיעה בכל תנאי בשטח, ומוכן לוותר על הדברים האלה, יכול עם הרנגלר להחזיק, כנראה, את מי שמבין המכוניות הפרטיות, הוא רכב הכביש-שטח הטוב ביותר שאפשר לקנות כיום.

לדגמי ג'יפ בישראל - ג'יפ

למאמר זה התפרסמו 5 תגובות