רכבי הרודסטר הולכים ונעלמים מהנוף, אבל ב.מ.וו Z4 מציינת כבר דור שלישי - ולא מתכוונת ללכת לשום מקום. האם החוויה עדיין טהורה?
היצע מכוניות הרודסטר בישראל הולך ומצטמצם בשנים האחרונות. צריך להודות שאין באמת הגדרה ברורה ומוסכמת למכונית רודסטר - אבל די ברור שזו צריכה להיות מכונית פתוחה ייעודית (כלומר, לא גרסת קבריולה למכונית אחרת), עם שני מקומות ישיבה, מימדים קטנים יחסית ודגש על התנהגות כביש חדה ומהנה. אם תשוטטו באולמות התצוגה של יבואני הרכב בישראל תוכלו להיתקל בדגמים בודדים שעונים על ההגדרה הזו: מאזדה MX-5, פורשה בוקסטר, ב.מ.וו Z4, אולי גם יגואר F-Type.
זה לא תמיד היה ככה. במילניום הנוכחי היו דגמי רודסטר גם אצל טויוטה, הונדה, מרצדס, מיני, פיאט ויצרנים אחרים, אבל הביקוש העולמי נע בחדות לכיוונם של רכבי הפנאי, ולמרבית היצרנים אין מספיק משאבים להשקיע בפיתוח של דגמים שמיועדים ללקוחות מעטים מצד אחד, ודורשים תקציבי פיתוח גדולים מצד שני.
לכן, עוד לפני שקיבלנו את המפתחות של ב.מ.וו Z4 החדשה, מגיעות מחמאות ליצרנית הבווארית שבוחרת להשקיע במוצר יעודי עבור חובבי הנהיגה והחוויות. בעוד כמה שורות, אנחנו מבטיחים, יגיעו המחמאות (וגם הביקורות) על המכונית עצמה.
| ב.מ.וו Z4 20i, מנוע 2.0 טורבו-בנזין, 197 כ"ס, אוט' 8 הילוכים, מ-399,000 שקלים | |
| יתרונות | חסרונות |
| חוויית רודסטר אמיתית | עיצוב לא מגובש |
| נוחות מפתיעה | מחסור באביזרי רודסטר |
| יחידת הנעה | התנהגות טובה - אך לא חדה |
עיצוב
אני יורד לחניון של דלק מוטורס, סוקר במבט את ה-Z4 החדשה שתיכף אכנס אליה וחוטף מיד מבט מלא בוז מלקוח בגיל הזהב שהגיע לבצע נסיעת מבחן על סדרה 7. "בגילך", הוא אומר לי, "נסעתי באוטובוסים". אני קצת נבוך, תוהה אם לספר לו שאין לי כל כוונה (או יכולת) לרכוש לעצמי את ה-Z4 המוחצנת, אבל בסוף מסתפק בתשובה קצרה ועניינת יותר. "עכשיו מסוכן לנסוע באוטובוסים", אני משיב, "יש קורונה".
ובכל זאת, מכיוון שלא משלמים לי כדי לספר מה חשבו עוברי האורח, אציין כי ה-Z4 נראית מצוין לטעמי - אך גם סובלת ממספר איזורים שעוצבו ביד מעט מגושמת. גריל הכליות, למרבה המזל, מעוצב כאן לרוחב ולא לגובה - אך יחידות התאורה מלפנים מעט "בולבוסיות" ושמנמנות, והתפיחות המוגבהות על מכסה המנוע יוצרות מראה עגלגל וחייכני ופחות ספורטיבי-קרבי.
מהצד ה-Z4 נהנית מפרופורציות נהדרות של רודסטר קלאסית, עם מכסה מנוע ארוך וזנב קצר שמסתיים בספויילר קטנטן. אהבנו גם את יחידות התאורה הצרות מאחור ואת צמד פתחי המפלט.
ניכר שהושקעה מחשבה גם בפרטים הקטנים: הקשתות שמאחורי משענות הראש צבועות בגוון כסוף ועליהן מוטבע שם הדגם, בפנסי הלד מוטמעת חתימה ייחודית ולפני הדלתות הקדמיות ישנם כונסי אוויר נאים. לא רע בשביל הגרסה הבסיסית של הדגם.
תא הנוסעים
תנוחת הישיבה נמוכה, כצפוי, אבל אחרי ההתכופפות וההיאנחות - מתקבלת ישיבה מושלמת מול ההגה. הכסא נוח, רך במידה אך גם תומך; הידיים ממוקמות בזווית האידיאלית מול ההגה, זווית כיפוף הברכיים מצוינת. אין טענות.
סביבת הנהג מתגלה כפרקטית, במגבלות הז'אנר. יש משענת יד מרכזית ובה שני מחזיקי כוסות ותא לארנק (אבל אם הכנסתם כוס או בקבוק, לא תוכלו לסגור את המשענת); יש תא קטן נוסף לפני ידית ההילוכים, תא כפפות סביר, תאים זעירים בדלתות ועוד רשת אחסון קטנה משמאל למושב הנוסע.
עיצוב הקוקפיט לא מדבר בשפה של "יוקרה משתפכת" מהסוג שאנחנו רגילים לפגוש אצל מרצדס למשל, וגם לא בסגנון הייטקי מינימליסטי נוסח אודי. יש כאן את סביבת הנהג המוכרת של ב.מ.וו, מעט מיושנת ולא מספיק מחניפה, עם יותר מדי כפתורים אך גם עם חומרים באיכות גבוהה.
לוח המחוונים הוא דיגיטלי, אך לא מאפשר שינוי משמעותי מאוד בתוכן המוצג בו. מסך המולטימדיה עשיר מאוד במידע וגם נהנה מתפעול קולי נרחב, אך הוא נעדר קישורית אנדרואיד אוטו ומאפשר רק חיבור אפל קארפליי.
מפרט האבזור בגרסת ה-20i הבסיסית שבחנו לא רע - אך גם לא הפיל אותנו מהכסא. בין היתר מצאנו ברכב תאורת לד מלאה מבחוץ ותאורת אווירה מבפנים, מושבי עור בכוונון ידני, בקרת אקלים (לא מפוצלת), הנעה בכפתור (אך פתיחת הרכב דורשת לחיצה על השלט) ומערכת שמע לא רעה עם 10 רמקולים.
מפרט אביזרי הבטיחות נדיב יותר וכולל בלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון סטיה מנתיב, ניטור שטחים מתים במראות שמשולב גם הוא בהיגוי אקטיבי, התרעת עייפות וגם מערך נרחב של עזרי חניה: חיישני חניה היקפיים, מצלמת רוורס, חניה אוטומטית ומערכת ה"זוכרת" את 50 המטרים האחרונים של הנסיעה ומסוגלת לשחזר אותם במדויק באופן עצמאי. 
גג הבד נהנה מפתיחה מהירה יחסית - 10 שניות בלבד, כאשר התהליך יכול להתבצע בנסיעה במהירות של עד 50 קמ"ש. עם זאת, חסרה לנו האפשרות לפתוח את הגג מרחוק, וגם בלטו בחסרונים "אביזרי רודסטר" שעשויים לשפר את ההתמודדות עם המפגש הבלתי-אמצעי מול מזג האוויר: חימום למושבים או להגה, "צעיף אוויר" ממשענת הראש או אפילו פתחי מיזוג גדולים ויעילים יותר.
תא המטען מציע נפח סביר לגמרי של 281 ליטרים, שמאפשרים להכניס פנימה את הקניות השבועיות או מזוודה בינונית לסופ"ש זוגי. גלגל חלופי נעדר.
נוחות נסיעה
ב.מ.וו Z4 היא מכונית נוחה לנסיעה, באופן מפתיע למדי. למרות היעוד הספורטיבי, המתלים כאן רכים מספיק ומהלכם ארוך מספיק על מנת לספק ספיגה טובה בהחלט של מרבית השיבושים בעיר. לא מדובר בנוחות של מכונית סאלון מפנקת, אך מי שהורגל למשל בגרסאות ה-M-Sport של סדרה 3 - מכונית מנהלים ולא רודסטר - יפגוש כאן רמת נוחות דומה. יפה.
מחוץ לעיר הנוחות נותרת טובה, אם כי על כבישים גליים במיוחד מורגשת לעיתים תנועת יתר של המתלים. לא נורא.
בידוד הרעשים סביר כאשר הגג סגור, אם כי לא מצטיין. כאשר הגג פתוח, ובכן, הכל נכנס פנימה. מרעשי הרוח, דרך ניחוח הדשן של השדות ועד עשן האגזוזים של מערבל הבטון שחלף בסמוך.
מנוע ותיבת הילוכים
גרסת ה-20i הבסיסית של ה-Z4 מצוידת במנוע ה-2.0 ליטרים המוכר, עם הגדשת טורבו, הספק של 197 כ"ס שמתקבל ב-4,500 סל"ד ומומנט של 32.6 קג"מ שמתקבל ב-1,450 סל"ד. על משקל עצמי לא נמוך של טון וחצי, פלוס מינוס, זה מספיק כדי לייצר תאוצה של 6.6 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש.
אלה לא ביצועים ששמים את ה-Z4 בשורה הראשונה של רכבי הספורט, והיא כנראה תפסיד במיאוצי רמזורים לקופרה לאון או אפילו לב.מ.וו סדרה 3. אבל האמת? כוח לא חסר לה.
היא מרגישה זריזה בכל מצב, מצליחה לייצר קצב מהיר ולספק כוח על פי דרישה בכל רגע נתון. התגובות של המנוע ותיבת ההילוכים ללחיצה על דוושת הגז מגיעות בשברירי שניה. המנוע מתמקם מיד בטווח היעיל ומתחיל בהזרמת הכוח לגלגלים, כך שלא רק שהמספרים על מחוג המהירות מתחלפים במהירות - אלא שמתקבלת גם תחושה מהנה של דחף בגב. כן, עם פחות מ-200 כ"ס.
רק במאמץ מתמשך, שבו נדרשת תאוצה אינטנסיבית לפרקי זמן ארוכים, הב.מ.וו מאבדת אוויר ומורגש מחסור מסוים בכוח. אבל בין עיקולים, איפה שהכוח נדרש לפרקי זמן קצרים, הוא מגיע בזמן ובכמות הדרושה. לא מספיק לכם? יש גם שני מנועים חזקים יותר.
תיבת 8 ההילוכים האוטומטית המוכרת מתפקדת כאן מצוין ונשלטת גם ממנופים שממוקמים מאחורי גלגל ההגה. ההחלפות חלקות ומהירות.
צריכת הדלק עמדה על כ-12 ק"מ לליטר בנהיגה מנהלתית, וירדה לסביבות ה-9.5 ק"מ לליטר לאחר הנהיגה הדינאמית.
התנהגות כביש
רכות המתלים העלתה לא מעט חששות בנוגע ליכולת הדינאמית של ה-Z4, אך החששות האלו התבדו כמעט במלואם. אמנם, זוויות גלגול בהחלט קיימות כאן, והרודסטר הבווארית רוכנת בעיקולים, אך לא מדובר ברכינה קיצונית אלא דווקא בכזו שמסייעת למנן את העברות המשקל במדויק. 
בשל אותה רכות מסוימת, זו לא מכונית שנוהגים "מהדוושה" כמו סובארו BRZ למשל; היא יותר מזכירה את מאזדה MX5 מהדור הרביעי, כך שיהיו נהגים שיעדיפו להחליף בולמים וקפיצים לסט מוקשח יותר. אנחנו דווקא אוהבים את הכיול הזה, שמאפשר פשרה מאוד הגיונית בין נוחות לבין יכולת דינאמית מוצלחת, גם אם העברות המשקל צריכות להיות ברורת יותר ולפעמים נדרשת בלימה נוספת לפני עיקול ולא רק הרפיית גז.
התקשורת מהשלדה נהדרת, חלוקת המשקל מושלמת, הכניסה לעיקולים חדה וההיגוי מהיר ומדויק - מהסוג שפעם היינו מוצאים בכל דגם של ב.מ.וו, והיום הופך נדיר יחסית. היינו שמחים לבלמים יותר נושכים, אך מלבד זאת מדובר ברודסטר מהנה במיוחד שמאפשרת לקבוע קצב גבוה בכבישים הנכונים ולהעלות חיוך על פניו של הנהג. תת היגוי לא קיים כאן, והיגוי יתר אמנם לא מושג בכל כיכר ליד הבית - אך ניתן לפגוש בו בהינתן התנאים הנכונים והמהירות המתאימה.
וכמובן, כאשר הגג פתוח, הכל מרגיש דרמטי יותר. הרוח בפנים (או בשיער, למי שעדיין יש...), חריקות הצמיגים, ניחוח הבלמים המעשנים, משק כנפיהן של ציפורים מבוהלות - כל אלו הופכים את חוויית הנהיגה ב-Z4 למהנה הרבה יותר. מסוג הריגושים שאי אפשר למדוד בזמני ההקפה.
סיכום
חוויות מהסוג של ב.מ.וו Z4 הופכות נדירות יותר ויותר, ולכן המפגש עם המכונית הזו - אחת האחרונות מסוגה - היה מרגש ומיוחד כל כך. זו לא מכונית הספורט הקיצונית ביותר, ודאי שלא החזקה ביותר וכנראה שגם לא היוקרתית או היפה ביותר.
אבל השילוב של רודסטר מושכת מבטים, שנהנית מסמל יוקרתי בחזית, מעניקה נוחות נסיעה לגמרי לא רעה ביומיום ומצליחה לייצר חוויה ספורטיבית טהורה, אמיתית ומהנה כל כך בכבישים המתאימים, הופך את ה-Z4 למכונית שכמעט סירבנו להחזיר. איזה כיף.
לדגמי ב.מ.וו בישראל - ב.מ.וו
074-799-1900 
מתעניין ברכישת רכב ?
קבל ייעוץ מומחה
