אודי Q2 (מתיחת פנים) - מבחן רכב

ולמרות השמרנות, אודי Q2 נראה טוב בסך הכל. מזוהה מיד כ-SUV קשוח מבית המותג היוקרתי, אבל גם נראה צעיר ועירוני מבלי להיות "קליל".

תא הנוסעים

ההבדל המשמעותי הרציני בתא הנוסעים הוא מסך מולטימדיה שגדל מ-7 ל-8.3 אינץ'. האמת, אם זה לא היה כתוב בדף הנתונים, לא היינו שמים לב לשינוי. בכלל, תא הנוסעים מתחיל להרגיש מעט מיושן עם המסך שניצב מעל הדשבורד, ולוח המחוונים הרגיל שבתוכו מחשב דרך מיושן שמזכיר את ה-A3 מלפני עשור כמעט.

מצד שני, יש כאן המון אלמנטים קטנים שמעניקים תחושה יותר יוקרתית או איכותית. זה מתחיל באיכות החומרים, כאשר לפחות בחלק העליון של הדשבורד התחושה איכותית מאוד עם פלסטיק רך והגה מעור מעולה. החידוש הדרמטי ביותר מגיע בדמות תאורת אווירה ייחודית (בגרסה הבכירה) שמשתלבת בדשבורד ובקונסולה המרכזית באופן יפהפה.

לצד פריטי אבזור שפעם לא הופיעו כסטנדרט ועכשיו נמצאים בכל רמות הגימור, כמו בקרת שיוט אדפטיבית למשל, עדיין נעדרים מגרסת הבסיס כמה פריטים די מתבקשים כמו מראות מתקפלות חשמלית, כפתור הנעה, חיישני חניה, פונקציית  Auto Hold לבלם היד החשמלי או אפילו מצלמת רוורס שלא זמינה באף גרסה ומגיעה רק בתוספת תשלום.

בין הדברים שכן נמצאים בגרסת הבסיס ניתן למנות קישוריות לאנדרואיד ואפל, תאורת לד, בלם יד חשמלי רגיל, בלימת חירום אוטונומית (ללא זיהוי הולכי רגל ורוכבי דו-גלגלי), תיקון סטיה מנתיב ואורות גבוהים אוטומטיים.

גרסת ה-Comfort מוסיפה חיישני חנייה אחוריים ומראה פנימית נגד סנוור, ואילו רק הגרסה הבכירה Luxury כוללת גם בקרת אקלים מפוצלת, גג פנורמי, כניסה והנעה ללא מפתח ותאורת אווירה.

ועכשיו מילה על התפעול. כן, עדיין יש פה את המערכת הישנה של אודי עם הגרפיקות הפשוטות, אבל אם היינו יכולים לבקש מהיצרנית, יש מצב שהיינו מעדיפים להשאיר אותה. אמנם המערכות החדשות של אודי לא רעות, אבל בהתחשב במעבר הטוטאלי למסכי מגע - פתאום המערכת הזאת עם הגלגלת הופכת למשהו שקל מאוד לתפעל תוך כדי תנועה. 

יש משהו בתנוחת הישיבה שהוא כמעט מושלם ברכב שכזה. למרות שמדובר ברכב קטן ולא גבוה במיוחד, שני קליקים להגבהת המושב והתחושה המתקבלת היא ישיבה גבוהה מעל קו המותניים של הרכב. קורה A אנכית, יש מראה שנפרדת מהקורה והחרטום אנכי גם הוא כך שקל מאוד להבין איפה הרכב נגמר ומה קורה מסביבו. מהצד קו המותניים נמוך יחסית והשמשה האחורית גדולה. נכון, אין פה מצלמת רוורס ולא חיווי ויזואלי לחיישנים מאחור, ועדיין קל מאוד להחנות את הג'יפון הקטן.

המושב וההגה מאפשרים לכוון תנוחת ישיבה מצויינת. הכיסא עצמו מעט רך ולא מספיק תומך בגוף בנסיעות ארוכות. המרווח לראש טוב למרות שגבוהים שיגביהו את המושב ירגישו את גג השמש מאוד קרוב לראש. למושב טווח תנועה ענק שמאפשר גם לנפילים להתמקם בנוחות מאחורי ההגה, ואם לא נמצא בסביבה נפיל - אז גם נוסעים יחסית גבוהים ירגישו בנוח מאחור. למרות שמדובר ברכב מאוד קטן (יחסית) המושב האחורי שלו לא רע בכלל. הוא גבוה יחסית כך שנוח לשבת בו, יש תמיכה לרגלים והמרווח לרגלים די טוב. המרווח לראש טוב לנוסעים בגובה של עד 180 ס"מ ואפילו הרוחב סביר יחסית עם אפשרות להושבת ילד באמצע (שלא יחבב את תעלת ההינע). 

נפח תא המטען סביר בהחלט, עם 405 ליטרים, והמבנה הרבוע שלו מאפשר העמסה נוחה. בנוסף יש בו רצפה כפולה, ווים לשקיות, תאורה טובה נקודות עיגון ואפילו מדף שאינו נגלל אך שקל מאוד לפרק ולהרכיב אותו.

נוחות נסיעה

רכבי פנאי קטנים עם מרכז כובד גבוה נוטים להיות מאוד נוקשים. ה-Q2 היה נוקשה ולא נעים בעיר לפני מתיחת הפנים, והמתיחה ככל הנראה לא שינתה דברים משמעותית - אבל בכל זאת הושג שיפור מסוים. הרכב עדיין מכוייל על הצד היותר מוצק. מהמורות מוכרות כמו פסי האטה הוא סופח יפה מאוד וגם על מהמורות קשות יותר אך בודדות הוא מצליח לספוג בלי להעביר הרבה לנוסעים.

ברגע שהשיבושים הופכים קשים ועמוקים יותר, ובעיקר כאשר מצטברים להם שיבושים זה אחרי זה - שם האודי מרגיש יותר עסוק ופחות נינוח ושם יעברו חלק מהדברים לנוסעים. 

יוצאים מהעיר, והנוקשות מתבררת כיתרון מסויים. האודי הקטן מרגיש גדול מהמימדים האמיתיים שלן. הנוקשות מורגשת על פסי חיבור ושיבושים שיעברו ישירות פנימה, אך בסך הכל מדובר במכונית ממוצעת בנוחות הנסיעה על כבישים מהירים. 

הנקודה שבה ה-Q2 פחות מבריק היא בידוד הרעשים. על כבישים ממש איכותיים אמנם לא נוצר רעש כביש נוכח, אך מספיק שינוי קל באיכות הסלילה כדי שרעשי דרך יחדרו יותר ויותר פנימה. גם רעשי רוח מגיעים מוקדם יחסית אך הם לא חריגים או חזקים מדי.

נציין גם כי בתוך העיר ה-Q2 מרגיש לגמרי בבית. יש לו רדיוס סיבוב קטן, ההגה ארוך אך לא מדי ושדה הראיה מעולה.

מנוע ותיבת הילוכים

לפחות נכון לשעת המבחן הגרסה היחידה בישראל של ה-Q2 מגיעה עם מנוע 1.5 טורבו המוכר כל כך. השילוב של המנוע הזה עם רכב פנאי לא כבד במיוחד, הופך אותו לרכב שמסוגל להיות מהיר בהחלט. 

למנוע הזה, כמעט בכל סל"ד, ש מספיק מומנט כדי לשנע את ה-Q2 במהירות. לא מדובר במכונית זריזה מאוד בגלל האופי הרגוע של המנוע וההילוכים הארוכים יחסית, אך יחידת ההנעה הזאת שואבת את האודי בהחלטיות ובעקביות קדימה. תעבירו למצב ספורט וכל התחושות יתחדדו. 

המנוע מגיע עם תיבת הילוכים כפולת מצמדים מוכרת. במקרים רבים אחרים היא הרגישה עסוקה בעיר והפיקה רעשים מכאניים, אך במקרה הזה היא מרגישה חלקה ונעימה יותר, גם אם לא מהירה במיוחד. פה ושם במצב ספורט היא עשויה להיות גסה מעט אבל זה נדיר. 

בשיוט מתון במיוחד ה-Q2 השיג נתון פנומנאלי של 18 ק"מ לליטר. במצטבר, במבחן שהיה דינאמי בחלקו האחד, רגוע בחלקו האחר ופקוק לפרקים, עמדה הצריכה על 14.2 ק"מ לליטר. מרשים מאוד.

התנהגות כביש

נכון, מדובר ברכב פנאי, אך ה-Q2 ממש לא מרגיש רע בכביש המפותל. הוא לא רוכן תודות לאותם מתלים קשיחים, אין לו תת היגוי, אחיזת הכביש שלו מעולה ולהגה יש משקל כבד מהממוצע וגם דיוק מפתיע. 

מדובר ברכב קטן עם מנוע חזק שמשגר אותו מהר מסיבוב לסיבוב. בסופו של יום, למרות שחסרה תקשורת מהשלדה ומההגה, אודי Q2 הוא רכב די מהנה לנהיגה.

סיכום

רשימת החסרונות של אודי Q2 אולי לא ארוכה, אך בהחלט נוכחת. תא הנוסעים שלו לא מודרני או מעוצב ביחס למתחרות (הבודדות), נוחות הנסיעה לא מתעלה ורשימת האבזור קצרה מדי. עבור מי שמחפש ג'יפון קטן עם סמל נחשק, האודי הוא צעד בכיוון הנכון. וגם אם נדרשות יכולות בין עירוניות ועולה הדרישה לביצועים טובים, צריכת דלק חסכונית או התנהגות כביש מהנה, האודי כבר מסמן את עצמו כשותף ראוי למשימות אלו. 

לדגמי אודי בישראל - אודי

למאמר זה התפרסמו 2 תגובות