מאבק מוזר על רבע מיליארד דולר: יורשי בטר פלייס נגד ניו הסינית

זוכרים בטר פלייס? חברת החלפת הסוללות ברכב חשמלי שהקים היזם הישראלי שי אגסי בקול תרועה רמה ב-2007, ופשטה רגל ב-2013 אחרי ששרפה למשקיעיה סכום עתק של כ-3 מיליארד שקלים, מסרבת למות. רוכשי הנכסים הרוחניים - פטנטים, זכויות יוצרים, סודות מסחריים, עיצוב וכו' - של יצרנית העמדות מאיימים בתביעה כנגד ניו, מיצרניות הרכב הסיניות הפרטיות המצליחות ביותר, והמובילה כיום בתחום עמדות ההחלפה.

בעוד בטר פלייס הקימה בישראל 21 תחנות החלפת סוללות (למרות שהבטיחה מאות רבות) ובודדות נוספות בדנמרק, ניו הקימה עד כה יותר מ-3,700 מאז הוקמה בסוף 2014, בעלות כוללת של 2.6 מיליארד דולר (סכום הכולל גם עלות הקמת עמדות טעינה רגילות). נזכיר כי אגסי העריך שתוך זמן קצר יצליח להעלות על הכביש מאות אלפי מכוניות חשמליות. במועד קריסת החברה עלו על כבישי ישראל 950 מכוניות מדגם רנו פלואנס חשמליות, בודדות מהן עדיין נוסעות.

הפייננשל טיימס (FT) דיווח לאחרונה כי חברת אחזקות קנדית בשם צ'ארג' פיק, הגישה התראה בפני תביעה כנגד ניו - מי שנחשבת לאחת מיצרניות הרכב המתקדמות ביותר טכנולוגית בסין. בהודעה טוענים בכירים בחברה כי ניו עושה שימוש ללא רישיון בשלושה פטנטים של בטר פלייס שנרשמו ב-2007 ו-2008, ושתוקפם יפוג רק ב-2027 ו-2028 בהתאמה.

אלו כוללים פטנטים לארכיטקטורת עמדות ההחלפה וטכנולוגיית ההחלפה עצמה – כולל בין היתר מנגנון החלפה רובוטי, מנגנון יישור, תפסי שחרור מהיר ועוד.

יוסף אברמוביץ, סגן נשיא בצ'ארג' פיק ומי שבשם חברת "סאנרייז" בראשה עמד, רכש את הקניין הרוחני של בטר פלייס עוד ב-2013 ומאז מנסה לתבוע חברות העושות שימוש בטכנולוגיית החלפת סוללות. אברמוביץ' אמר ל-FT כי "כל תעשיית החשמליות יודעת שבטר פלייס הייתה חלוצה (בתחום החלפת המצברים) ורשמה את הפטנטים הבסיסיים להחלפת מצברים אפילו לפני שניו הוקמה...".

"...ידע רכב חשמלי ישראלי נוצל באופן לא הוגן לבניית חברה בשווי 16 מיליארד דולר", הוסיף. אנחנו מוכנים לנהל מו"מ בתום לב לרכישת הפטנטים בשלמותם".

בהתראת החברה נכתב כי היא מוכנה להתפשר עם ניו תמורת 2% מהמחזור השנתי שלה בשנת 2025, שעמד על 12.5 מיליארד דולר, וכי בתמורה הסינים יקבלו לידם את הפטנטים הרשומים. פירוש הדבר כי צ'ארג' פיק מנסה למכור את הפטנטים לניו בכרבע מיליארד דולר, למרות שאלו צפויים לפוג כאמור בעוד שנה עד שנתיים.

בניו דחו את הטענות והגיבו ל-FT שעמדות ההחלפה שלהם "שונות מהותית משלושת הפטנטים המוזכרים בתביעה". לדבריהם, החברה שייסד וויליאם לי ב-2014 רשמה 2,200 פטנטים משלה בתחום, והתביעה "לא מבוססת בעובדות או בחוק, לא תואמות למציאות של פיתוחים טכנולוגיים בתעשייה, כמו גם לאופן המחקר והפיתוח של ניו". ביצרנית הוסיפו כי כל הטכנולוגיות שלה הן פרי פיתוח עצמאי.

סיפור של כריזמה, יוהרה וכישלון

בטר פלייס שהוקמה ב-2007, הייתה אמורה להיות הבשורה של המכוניות החשמליות לא רק לישראל – אלא לעולם כולו. עם היווסדה, אגסי חזה כי מחצית מהמכוניות שישווקו בישראל יהיו חשמליות מתוצרתו עד 2016, תחזית שכמובן לא התממשה.

לקריסת חברת התשתית היו סיבות רבות, בראשן הבחירה בספק חשמליות בודד עם מכונית לא אטרקטיבית. רנו פלואנס Z.E, גרסה מוסבת לחשמל של מכונית בנזין קיימת, סבלה מאיכות ירודה, תא מטען זעיר בגלל מיקום המצברים וטווח נסיעה עלוב, שעמד בתנאי אמת על פחות מ-100 ק"מ. אלא שמי שעמד בזמנו בראש רנו, קרלוס גוהן השנוי במחלוקת, הוקסם מהרעיון של אגסי והעמיד לרשותו אמצעים נדרשים.

אלא שתדמית המותג הירודה בישראל ונתוני פתיחה בעייתיים, ניהול בזבזני ויעדיןם לא ריאליים, יחד עם מוצר שהתגלה כלא שימושי בעליל, הובילו לכך שנמכרו בישראל פחות מ-1,000 יחידות לאורך שש שנות הפעילות, רובן ככולן הוחזרו לרנו ונגרטו עם קריסת בטר פלייס.

המיזם השאפתני, בו השקיעו שורת חברות – בהן החברה לישראל, UBS, מורגן סטנלי ו-GE סכום בלתי נתפס של 850 מיליון דולר, סבל גם מעלויות החכירה הגבוהות של השטחים בהם נפרסו עמדות ההחלפה. מספר המכוניות הנמוך שנמכר הוביל לכך שכל עמדה הפסידה הון בעלויות השכירות, כמעט ללא הכנסות.

בסופו של יום, החברה פשטה רגל ונמכרה בחלקים בשבריר מההשקעה. סאנרייז ואברמוביץ' רכשו את הנכסים ורוב הפטנטים תמורת 12 מיליון דולר, בעוד גרין EV בראשות- אף היא בבעלות אברמוביץ יחד עם בנקאי השקעות קנדי בשם הנרי שיינר, רכשו את הפעילות בישראל וחברת בת שוויצרית של בטר פלייס בכ-43 מיליון שקל.

ובנוגע לטענה כי בטר פלייס הייתה חלוצה בפיתוח עמדות החלפת סוללות העומדת במרכז איום התביעה: נזכיר כי עמדות החלפת סוללות למכוניות חשמליות הוקמו כבר במאה ה-19 (1898 אם לדייק). אז נכון, בטר פלייס תחת שי אגסי החזיקה אף היא בדעה דומה, לפיה היא חלוצת עמדות החלפת סוללות ברכב חשמלי. ובכך הציגה מצג שווא ברור, לא הראשון ולא האחרון שהוצג על ידה.