כשהגיע יונדאי ix35 לישראל, אי-אז בשנת 2010, הוא היה בשורה מרעננת במיוחד. בשוק שלט אז יונדאי טוסון, שהיה שייך לדור הג'יפים של פעם. יכולת שטח גבוהה אמנם לא היתה לו, אך הוא צויד בהנעה כפולה, צריכת הדלק היתה גבוהה והסגנון היה מגושם ובזבזני. ה-ix35 הציע סגנון קליל ועירוני יותר, וביצע את המעבר הסופי של יונדאי לסגמנט הג'יפונים. המכירות היו מוצלחות בהתאם.
בשנים שחלפו מאז קמו לו מתחרים רבים. קיה ספורטז', מאזדה CX5 ומיצובישי אאוטלנדר נגסו בנתח השוק של יונדאי ix35, ובסוף שנת 2013 עבר היונדאי מתיחת פנים שנועדה לשפר את מעמדו בשוק הצפוף של רכבי הפנאי. לקחנו למבחן את הגרסה המחודשת כדי לבדוק מה נשתנה בג'יפון של יונדאי, וכדי לבחון מחדש את כדאיות הקניה ביחס למתחרים.
עיצובמבחינה חיצונית לא השתנה הרבה. פנסי החזית קיבלו מסגרת של תאורת לד, הפנסים מאחור עודכנו, וזהו פחות או יותר. כיום הוא מצויד בחישוקי "18 נאים בגרסאות ה-Open Sky ומעלה, שמשדרגים את ההופעה בגרסאות אלו. היונדאי נותר נאה גם לאחר 4 שנים על הכביש, אבל ביחס למתחרים הוא כבר פחות מלהיב.
תא הנוסעיםמבפנים השינויים עוד פחות מורגשים. היצרנית טוענת לשיפור באיכות החומרים, אך הפלסטיקה בסביבת הנהג מרגישה פשוטה, מחוספסת וחלולה. עם זאת, ההרכבה עושה רושם מוצק ונראה שהעסק יחזיק מעמד עוד הרבה זמן.
אבל אם היצרן לא שינה הרבה, באה היבואנית ושדרגה את מפרט האבזור באופן משמעותי: כל הגרסאות מצוידות כיום במערכת מולטימדיה הכוללת GPS ומצלמת רוורס, ובכולן יש גם חיבורי USB ו-AUX וגם בקרת שיוט. בלטה בחסרונה בקרת האקלים, והפריעה גם העובדה שמסך המולטימדיה כמעט ולא קריא באור ישיר של שמש. זה אחד ההבדלים בין מסכים פשוטים בהתקנה מקומית לבין מערכות המולטימדיה המקוריות של יצרני הרכב.
מושב הנהג גדול יחסית ונוח, והוא מציע שפע של אפשרויות כוונון לגובה. תנוחת הנהיגה מצוינת, ולכך מוסיפה גם משענת היד שמשולבת בתא האחסון המרכזי (בלם היד מופעל ברגל). באופן מעט משונה, ב-ix35 אין אפשרות כוונון עומק של ההגה, וגם לא אפשרות לכוונון התמיכה לגב התחתון. מעטות המכוניות כיום שלא מציעות את האפשרויות הללו, בטח שבאיזור המחירים האלו.
המרווח מאחור מצוין, גם לרגליים, גם לרוחב המושב וגם בסעיף המרווח לראש. קו החלונות הנמוך מאפשר שדה ראיה טוב וחוויה נעימה ליושבים מאחור. תא המטען גדול ושימושי. בסופו של דבר, למרות הנחיתות במימדים מול המתחרים יונדאי ix35 לא מרגיש קטן מהם, והוא אפילו מרגיש גדול מרובם.
נוחות נסיעהנוחות הנסיעה היתה נקודת התורפה הבולטת ביותר של יונדאי ix35. הרכב היה נוקשה, לא סופג ולא סולח, ולכן יותר משמחנו לגלות כי היצרנית החליטה לטפל בעניין הנוחות במסגרת מתיחת הפנים. זו כנראה עדיין מכונית פחות נוחה ממאזדה CX5 למשל, אך כיום בהחלט נעים לנסוע ב-ix35. את מרבית השיבושים הקטנים בעיר הוא סופג ללא קושי, ורק על מהמורות גדולות או שברים רציניים הוא מעביר את הזעזוע לנוסעים. גם מחוץ לעיר הנוחות טובה מאוד, אפילו שהריסון לא מושלם ולעיתים נוצר נדנוד קל.
מעבר לעניין הנוחות שהשתפרה, יונדאי ix35 היא מכונית עירונית טובה מאוד. התמרון קל, שדה הראיה מצוין וההגה רך מאוד - כך שאין בעיה להשחיל את הג'יפון לכל סמטה וחניה. תגובת הדוושה מיידית והתנועה זריזה ונמרצת.
בידוד הרעשים שופר אף הוא במסגרת מתיחת הפנים, והתוצאות בהחלט ניכרות. יונדאי ix35 היא מכונית שקטה גם במהירויות גבוהות, ומעט מאוד רעשים חודרים לתא הנוסעים.
מנוע ותיבת הילוכיםבאופן משונה, במסגרת מתיחת הפנים השתנו נתוני המנוע - לרעה. ההספק ירד מ-163 כ"ס ל-154 כ"ס, המומנט ירד מ-20.1 ל-19.5 קג"מ, התאוצה ל-100 קמ"ש התארכה כמעט בשניה שלמה, ואפילו צריכת הדלק נפגעה. אבל נדמה שזה אחד מהמקרים הרבים בהם הנתונים משקרים.
בפועל, ליונדאי ix35 לא חסר כוח. לא ביחס לדגם שקדם לו, ולא ביחס למתחרים. זה נכון שאין כאן עוצמה מתפרצת כמו של מנועי הטורבו הקיימים אצל חלק קטן מהג'יפונים המתחרים, אבל שימו את זה בצד וקיבלתם מכונית שנעה בקצב יפה מאוד ביחס למשקלה. תגובת הדוושה המיידית, כמו ביפניות של פעם, מעניקה תחושה של זריזות ונמרצות בין הרמזורים. העקיפות במהירויות גבוהות אמנם לא מסמרות שיער, אך הקצב בהחלט מספק. מי שמעוניין ביותר, יוכל לקחת את המנוע הגדול יותר או את גרסת הדיזל; אבל 95% מהנהגים ב-99% מהזמן יהנו מהביצועים של ה-ix35, ולא ירגישו שנעלמו לו כמה סוסים.
תיבת ההילוכים, עם 6 יחסי העברה, מתפקדת היטב. החלפת ההילוכים חלקה ומהירה, אך יש לציין כי מצב השליטה הידנית לא נוח לשימוש בשל המיקום של ידית ההילוכים.
בסופו של יום, המנוע לא התקדם משמעותית מאז יצא לשוק - וצריכת הדלק נותרה טובה במונחי 2010, אך לגמרי לא מרשימה בשנת 2014. בנסיעה בין עירונית ארוכה מדדנו 10 ק"מ לליטר, נתון פחות טוב מכפי שהשגנו במבחנים למאזדה CX5 ומיצובישי אאוטלנדר.
התנהגות כבישבדרך כלל מי שמחפש ליהנות מהנהיגה לא יקנה ג'יפון, אבל הנטיה של הג'יפונים להידמות למכוניות פרטיות שיפרה את התנהגות הכביש במרבית הדגמים בשוק. יונדאי ix35 נותר מעט מיושן מבחינה זו: ההגה קל ומנותק לחלוטין, וזוויות הגלגול מוחשיות ומחייבות הורדת קצב משמעותית לקראת סיבובים. כאן הוא מרגיש קצת יותר כמו ג'יפים של פעם ופחות יציב ומהנה מג'יפונים מודרניים אחרים.
סיכוםמתיחת הפנים של יונדאי ix35 טיפלה היטב בנקודות החולשה. נוחות הנסיעה, בידוד הרעשים ורשימת האבזור עברו שיפור משמעותי, ועל כך מגיעות מחמאות ליצרן וגם ליבואן. כיום כבר אין לג'יפון של יונדאי חסרונות משמעותיים ביחס למתחריו, אבל מנגד - גם אין לו יתרונות משמעותיים. גרסת ה-Open Sky שנבחנה עולה בדיוק כמו מאזדה CX5, ולטעמנו זה האחרון מרשים יותר. לרוכשים הפוטנציאליים אנו ממליצים על גרסת ה-Prime Edition הבסיסית של היונדאי, שאמנם מצמצמת את מפרט האבזור אך מעניקה את מרבית היתרונות של הדגם תמורת מחיר נמוך משמעותית. ואת חישוקי המגנזיום כבר תקנו לבד.
לדגמי יונדאי בישראל -
יונדאי למאמר זה התפרסמו 6 תגובות
