השחקן הגלובלי שאוהד את ישראל יותר מכל שחקן אחר בשנים האחרונות, כך זה נראה, הוא גם אחד מיצרני הרכב הגדולים בעולם - ג'נרל מוטורס האמריקאי. GM היה במשך שנים רבות היצרן היחידי שהיה שותף עסקי פעיל בפעילות הנציג המקומי שלו (UMI). נוסף על כך, הפעילו השניים ביחד את זרוע ההשקעות בשוק הישראלי UMIT. מאז סוף העשור הקודם פעיל בישראל מרכז פיתוח טכנולוגיה של הקונצרן בהרצליה, שמהווה את מרכז הפיתוח המוטורי הגדול בישראל של חברה מחו"ל. במרכז פעילים מאות מהנדסים שמפתחים בישראל את טכנולוגיות העתיד המוטורי של הקונצרן, בתחומי תקשורת, רכב אוטונומי, ראייה ממוחשבת וחיישנים, בידור ומידע, ממשק משתמש וכמובן, הספסיאליטה הישראלי - אבטחה ממוחשבת.
אחד מבכירי תעשיית הרכב העולמית (ולא ממרצדס) אמר לי פעם שמרצדס היא חברת הרכב המרשימה בעולם מסיבה מרכזית אחת - היא היחידה שמפתחת לעצמה את ליבת הטכנולוגיה שלה. אפשר, אם כך, לטפוח לעצמנו בגאווה על השכם כתרבות שבתוכה בחרה קבוצת דיימלר מרצדס להקים מרכז מו"פ לתחבורה מתקדמת. את המרכז, שהוקם לאחרונה, מנהלת בכירה בקונצרן, עדי אופק הישראלית והוא יעסוק הן בפיתוח טכנולוגיות תקשורת, רכב אוטונומי ו
והן באיתור טכנולוגיה מקומית בתחומים נוספים שיכולים לסייע בפיתוח דגמי מרצדס הבאים.
ההשקעה הגדולה והמפורסמת של פולקסווגן בישראל היא כ-300 מיליון דולר שהושקעו בחברת שיתוף הנסיעות GETT, לשעבר גט טקסי. ההשקעה הזו אינה עניין של מה בכך והבוס של הקונצרן, מתיאס מולר, שביקר לאחרונה בחשאי בישראל, בישר כי הצעד הזה הוא צעד ראשון ואסטרטגי בדרך להפיכתו של הקונצרן (בין היתר) לספק פתרונות ניידות. השמועות הן כי הקונצרן מתכוון להשקיע עוד כסף רב בכדי לרכוש בחברת הטכנולוגיה את השליטה ובכך להתחרות טוב יותר בחיבור בין טויוטה ובין אובר. GETT אינה ההשקעה היחידה של הקונצרן בחברות ישראליות והיא רכשה 40% מחברת הגנת הסייבר לרכב, סיימוטיב (CyMotiv).
הרמן (Harman) - רכשה כבר שלוש חברות טכנולוגיה ישראליותאנחנו מכירים בדרך כלל את ה-OEMים, כלומר, יצרני הרכב שמוסרים אותם לצרכנים. אבל מאחורי הקלעים פועלת תעשיית ספקים ענקית, בהם בוש, פורסיה, דלפי וגם הרמן. את הרמן רבים מכירים כאחת מחברות מערכות הקול החשובה בעולם (בעלי הרמן קרדון, JBL, AKG ואחרות), אבל היא גם ספקית חשובה של טכנולוגיות תקשורת ואלקטרוניקה לרכב. הרמן כבר הספיקה לרכוש שלוש חברות טכנולוגיה ישראליות בתחומי התחבורה - iOnRoad (מעין מתחרה מוקדמת של מוביל איי), Red Bend (ניהול תוכנה) ו-TowerSec (הגנת סייבר לרכב). פעילות הרמן בתחום הרכב כל כך משמעותית, שחברת הטכנולוגיה הקוריאנית, סמסונג, רכשה אותה ב-8 מיליארד דולר, בין היתר כדי להתמודד עם חברת אפל, היריבה הוותיקה, הפעם על רכבי העתיד.
אנווידיה (Nvidia) - ענקית הרכב החכם הקימה מרכז פיתוח בתל אביבתזכרו את השם הזה, Nvidia. בדרך כלל גיקים משננים את המילה מתוך שינה, בשל מומחיות החברה בכרטיסי מסך. ואולם, יש שרואים בחברה הזו היום כמובילה העולמית בטכנולוגיות הרכב האוטונומי, וככזו שמסוגלת לספק פתרונות תחבורה מקיפים בעצמה. פתיחת מרכז הפיתוח הישראלי בשנה שעברה (2016) אמורה להיות רק עמדת היציאה לדרך בפיתוח סדרת טכנולוגיות בתחום רכב העתיד כאן, בישראל.
דרייב (Drive) - חממת הטכנולוגיה של קבוצת מאיר, בשת"פ עם הונדה, וולבו, הרץ ואיתורןאחת הפעולות המשמעותיות בפיתוח טכנולוגיות לעולם הרכב, שנולדו מבין מסדרונות שוק הרכב הישראלי, היא זו שמכונה "דרייב". מדובר בחממה שמעודדת יזמי טכנולוגיה לשבת בקרבה (בסמוך לרחוב "המסגר", רחוב המכוניות הישראלי) ולקבל סיוע בפיתוח הטכנולוגיה שתשנה את העתיד. בראש המעבדה עומדים בועז ממו, לשעבר מנהל קהילת אקומושן, יזם ההייטק הוותיק ד"ר טל כהן ועומר שחר מקבוצת מאיר (יבואני וולבו והונדה לישראל). החממה הוקמה בשיתוף תוכנית החדשנות של הונדה, וולבו, הרץ העולמית וחברת האיתור הישראלית, איתורן.
ב.מ.וו (BMW) - השקעה בסדרת טכנולוגיות ישראליות צעירותיצרן רכבי היוקרה הגרמני, ב.מ.וו, הוא אחד הגופים שמחזיק ענף ייעודי לעידוד הפיתוח של טכנולוגיות תחבורה עתידיות. לגוף הזה קוראים "ב.מ.וו גראז'" ואחד ממייסדיו-מנהליו, גרגור גימי, הגיע לכנס ותערוכת אקומושן כדי להעניק ליזמים ישראליים צעירים טיפים, כיצד לצלוח את הדרך אל ליבם של הקונצרנים הגדולים. לדבריו של גימי, האקסלרטור של הקבוצה מארח מספר רב של חברות טכנולוגיה, 90% מהן מגיעות מחוץ לגרמניה, הכי הרבה מגיעות מארה"ב ואח"כ - מישראל. נוסף על כך, ב.מ.וו היא שותפה פעילה בפעילות הפיתוח של מוביל איי ואינטל, נציגיה מסתובבים בישראל ובוחנים השקעות בטכנולוגיה - ואף השקיעו בחברות כמו MOOVIT, וישנן שמועות כי בכוונתם אף להקים בישראל מרכז פיתוח.
רנו-ניסאן וסאיק בדרך למרכזי פיתוח - ושמועות על מרכזי פיתוח נוספים בדרךרנו הקימה בשנה שעברה מעין מרכז חדשנות בתל אביב ביחד עם נציגיה בישראל, קרסו, וגם אוניברסיטת תל אביב, משרד הכלכלה והתוכנית הלאומית לתחבורה חכמה. הכוונה, כך נראה, היא להקים בישראל ביחד עם השותף הוותיק ניסאן, מרכז פיתוח בגודל מלא בישראל. על פי דיווח של דובי בן גדליהו מגלובס, יצרן הרכב הסיני סאיק (SAIC) מקים בימים אלה, בשיתוף עם נציגו בישראל לובינסקי, מרכז פיתוח משלו, שיעסוק בהנעה חשמלית, אוטונומיה, שיתוף רכב ועוד.
שמועות בתעשייה נוגעות להקמה קרובה של מרכז פיתוח של יונדאי (יעקב צלאל, אוטוניוז) וכן להקמה של מרכזים מבית יצרנים גדולים נוספים - פורד (שגם רכש את חברת הבינה המלאכותית הישראלית, סאיפס) ו-FCA (פיאט קרייזלר) שבוחנים מזה שנים את האפשרות הזו.
פורשה (Porsche) - מרכז חדשנות והשקעות בישראלהעדכון האחרון בתחום ההשקעות בתחום התחבורה הישראלי מגיע מפורשה. יצרן מכוניות הספורט קרות המזג הודיע על השקעה של עשרות מיליוני דולרים בקרנות הון-סיכון ישראליות (Magma ו-Grove) שמשקיעות כספים בחברות טכנולוגיה בתחום. נוסף על כך תפעל הזרוע הישראלית של פורשה באיתור טכנולוגיות עתידיות בתחום. "הכשרון והידע הטכני הללו (של מומחים ומהנדסים ישראליים, א.ב), יחד עם הידע העצום של העובדים שלנו, יוצרים קרקע פוריה ואידיאלית למודלים עסקיים חדשניים", אמר לוץ משקה, מראשי פורשה בהודעה על הקמת המרכז הישראלי.
אירועי ה-Hackathon - יצרנים מחפשים את המוביל איי הבאהנוסף על כל פעילויות ההשקעה והפיתוח המשמעותיות של תעשיית הרכב העולמית בשוק הישראלי, קשה כיום למצוא בישראל חברות שאינן משקיעות במפגשים עם טכנולוגיה ישראלית, כדי לבחור עבורם את פיתוחי רכבי העתיד. בדרך כלל, אירועים שמכונים בשם האקטון (Hackathon) הם מפגשי מרתון-פיתוח בין גיקים של מחשבים. טכנולוגיית הרכב הפכה כל כך ממוחשבת, שבשם הזה מכנים גם את מפגשי מהנדסי יצרני הרכב עם יזמי הטכנולוגיה. רבים מיצרני הרכב הגלובליים הגדולים כבר קיימו, או צפויים לקיים, אירועי האקטון בישראל ואפשר להניח שבכמה מהם נזרעו זרעים שיתפתחו לטכנולוגיות גדולות. בין היצרנים שכבר קיימו מרתוני ומפגשי טכנולוגיה עם ישראליים - טויוטה, פורד, סיאט וסקודה (אירועים שלהבדיל מקודמיהם התרחשו אצלם בבית ולא בישראל) ולאחרונה גם מאזדה.
אחד השיאים בכנס ותערוכת אקומושן שהתקיימו בחודש שעבר במרכז פרס לשלום ביפו היה בסדרת מפגשים שהתקיימו בין גורמי-על בתעשייה (ובעיקר דלפי, פורסיה ובוש) ובין יזמים ישראליים צעירים.
למאמר זה התפרסמו 4 תגובות
