שברולט מאליבו - מבחן רכב

עיצוב

הנוכחות היא מרכיב חשוב מאוד במכונית מנהלים, ולכמה מהן יש אכן נוכחות מרשימה ביותר. שברולט מאליבו הולכת בקו האמריקאי הזוהר והכוחני. מדד הרחוב הישראלי מגלה שהיא עושה את העבודה היטב - רבים סובבו אחרינו את הראש כשנהגנו במאליבו, ונאלצנו להודות שהסיבה איננה התסרוקת החדשה שלנו. עיצוב המכונית האמריקאית קלאסי ואלגנטי, אבל הפנסים הגדולים, הגריל המפוצל ונגיעות המתכת סביב החלונות ובחלקי מרכב נוספים, יוצרים בולטות נעימה ומרשימה.

תא הנוסעים

בתוך תא הנוסעים התחושה היא של נסיון מאומץ ליצור סביבה מודרנית ומיוחדת, אבל בהצלחה חלקית. העיצוב בהחלט שונה מהרגיל וגם מיוחד, אבל נראה שרכיבים רבים כאן מזהים את עצמם עם ימי עבר, שנות השמונים אולי - שעוני המהירות והסל"ד הרבועים וסביבת פתחי המיזוג האנכית. עם זאת, התאורה הכחלחלה בלילה, מסך המגע הגדול, ההגה היפה והכפתורים הגדולים המודרנים יוצרים הרבה עניין ונעימות.

חומרי הדיפון והגימורים גם הם אינם ברמה העליונה, דבר שניכר בין היתר בסגירת דלתות ודלתיות ובמגע בכמה פאנלים ומסגרות דיפון. בצד הפראקטי ראוי לציין את שני התאים הייעודיים לסמארטפונים בין הנהג והנוסע ואת מחזיקי הכוסות הנוחים.

שברולט מאליבו מגיע לישראל כיום ברמת גימור אחת בלבד. היא כוללת מערכת קול עם צג מגע גדול, כניסות AUX ו-USB ושליטה מההגה, מצלמת נסיעה לאחור, בקרת שיוט, בקרת אקלים מפוצלת לנהג ולנוסע, מושבים משולבים עור, זה של הנהג נשלט חשמלית, עשר כריות אוויר, פנסי ערפל וגם התנעה מרחוק של המנוע.

המרחב במושבים האחוריים מהודק משהו, למרות ההשתייכות לקבוצת "המשפחתיות הגדולות". מרחב הראש יתאים בערך עד לגובה של 185 ס"מ, מרווח הברכיים אינו אידיאלי. המרווח לרוחב טוב יותר. בנסיעה שכללה נערה ושני ילדים על בוסטרים, המרווח היה מספק והותר. במקום המושב האחורי האמצעי אפשר לשלוף משענת שכוללת מחזיקי כוסות ותא אחסון. ליושבים מאחור אין פתחי מיזוג משלהם.

תא המטען של המאליבו גדול ושימושי. רף ההעמסה מעט גבוה, אבל הפתח רחב וברצפה ישנם עיגונים ורשתות שמסייעים להוביל את הפריטים היומיומיים.

נוחות נסיעה

אם להכניס רגע לתמונה דעות קדומות, אזי מכוניות אירופיות מרסנות את הנסיעה בצורה נוקשה וקשוחה והאמריקאיות מרככות את הנסיעה, וגם מתנדנדות בחוסר ריסון. אלו דעות קדומות שאינן מתיישבות תמיד עם המציאות, כמובן, אם כי אפשר לומר ששברולט מאליבו יושבת איפשהו באמצע בין הגישות. המאליבו רכה ומרוסנת. היא לא מתנדנדת מחד, וכן מעבירה לנוסעים את הפגמים הקטנים שעל הכביש.

האופי הזה ניכר הן בעיר והן מחוצה לה. שברולט מאליבו רכה ונעימה מאוד בנסיעה יומיומית, אם כי ישנה תחושה שהמתלים עובדים כל הזמן על החריצים הקטנים שבאספלט. על פסי ההאטה והפגיעות הגדולות היא מדלגת בקלילות ונעימות. בנסיעה הבינעירונית החריצים הקטנים מרוסנים מעט טוב יותר מאשר בעיר, והגדולים מטופלים היטב. מדובר בסופו של דבר במכונית נוחה בהחלט.

מנוע ותיבת הילוכים

אין ספק שהצד הבולט ביותר בשברולט מאליבו הוא המנוע. מדובר בנפח בלתי-אמריקאי-בעליל של 2 ליטר, אבל ההספק רב הוד וכוחות: 259 כ"ס. היופי הוא שהכוח הזה עובר לכביש בצורה חלקה ומרשימה בהחלט. לא מדובר באיזשהו תלאי טכנולוגי שיוצר כוח בצורה לא טבעית; פעולת המנוע כאן מספקת תחושה של מנוע גדול הרבה יותר, בוגר, יעיל, כזה שמספק את הכוח מתי שצריך אותו ומאפשר לנהג חיים דינאמיים או רגועים, בדיוק לפי חפצו.

תיבת ההילוכים האוטומטית שחיה לצידו היא תיבה פשוטה, בלי טכנולוגיה עתידנית או מהפכנית, ולה שישה יחסי העברה. הפעולה שלה טובה ויעילה ברוב המצבים, והיא מלווה את המנוע החזק בהרמוניה. צריכת הדלק בנסיעת המבחן נעה בסביבות 9-10 קילומטרים לליטר בנזין.

התנהגות כביש

האם לצד מנוע כוחני במיוחד מגיעה גם יכולת גבוהה בהתנהגות הכביש? ובכן, יכולת ההתנהגות של שברולט מאליבו יודעת לספק מנה של הנאה ולא מעט בטחון. ההגה שלה אמנם אינו מדווח הרבה ממה שקורה על הכביש, אבל הוא מדויק מאוד וגם המשקל שלו מצוין. נוסף על כך, אחיזת הכביש די גבוהה ואפשר להבין מתי מגיע קצה האחיזה. עם זאת, השלדה מעט רכה מדי אם מחפשים בה מאפיינים דינאמיים. היא רוכנת מדי קדימה ואחורה ואינה מוצקה דיה.

סיכום

שברולט מאליבו היא מכונית שמספקת חבילה מרשימה עבור מי שמחפש נוכחות גדולה על הכביש, רמת אבזור גבוהה ומעל לכל - מנוע מצוין.


לדגמי שברולט בישראל - שברולט

למאמר זה התפרסמו 7 תגובות