ישראלים לא מעטים נוסעים קילומטראז' גבוה כל חודש. אם הממוצע בישראל הוא כ-18,000 ק"מ בשנה לרכב פרטי וכ-30,000 בשנה לרכב ליסינג, יש נהגים אחרים שעקב צרכי עבודה ומשפחה תופרים את הארץ לאורכה ולרוחבה. נהגים אלו צריכים מכונית שקודם כל חוסכת בדלק. את הנהגים האלו אנחנו פוגשים בפורומים השונים ובשירותי היעוץ של iCar, והשאלה שעולה תמיד היא אותה שאלה: היברידי או דיזל?
דיזל VS היברייד. צריכה נבונהלקחנו שתי מכוניות שמייצגות את התפיסות הללו בכדי לבדוק מה עדיף. לא בדקנו רכבים כללים, אלא בחרנו בשתי המכוניות שבדרך כלל רוב האנשים מתלבטים ביניהן. טויוטה אוריס הייבריד היא כמעט הברירה היחידה בעבור מי שרוצה לנסוע הרבה ברכב היברידי. היא זולה בכ-20 אלף שקל מהפריוס, וביחס ליאריס ההיברידית היא מרווחת ומתאימה יותר לנסיעות ארוכות. הפלואנס דיזל היא לא הברירה היחידה; באותה מידה ניתן לבחור בגרסאות ההאצ'בק והסטיישן של רנו מגאן, שמציעות את אותה תיבת הילוכים ואת אותו המנוע. בין הרכבים יש פערים אלו ואחרים אך הפלואנס דיזל היא הותיקה בישראל ולכן המוכרת ביותר לקהל הישראלי, ולכן היא זו שהתייצבה למבחן.
המבחן נעשה בכבישי הדרום וכיסה מאות קילומטרים. נסענו כמעט עד אילת, נתקענו בפקקי המרכז והתפתלנו בכבישי הנהיגה של הדרום, והכל בכדי לתת לכם תשובה מקיפה ככל הניתן באשר ליתרונות והחסרונות של כל מכונית ושל כל תפיסת הנעה. תהנו.
רנו פלואנס עיצוב, אבזור ותא נוסעיםהעיצוב של הפלואנס אף פעם לא היה מהמרשימים בחבורה. היא יותר מרשימה בזכות המימדים העצומים ופחות בגלל מחלקת העיצוב של רנו (שדווקא יודעת דבר או שניים על עיצוב). בזכות מתיחת פנים קלה שהפלואנס עברה לאחרונה החזית החדשה שלה, עם הסמל העצום בחזית, מקנה לה מראה מודרני ומרשים מבעבר. משאר הכיוונים כנראה לא תבחינו בכל הבדל ביחס לדגם הקודם. למרבה הצער עדכון העיצוב לא עבר פנימה לתא הנוסעים. סביב הנהג יש כל כך הרבה כפתורים קטנים ומבלבלים, שגם טייסי 787 מנוסים ירגישו אבודים. הנדסת האנוש של רנו, על כל דגמיה, תקשה גם על טכנופילים מושבעים לשלב בין תפעול מערכות בידור ונהיגה. אפילו מסך המגע שנמצא בגרסה המאובזרת לא מצליח להפוך את העניין לפשוט ואינטואיטיבי יותר.
.jpg "רנו פלואנס דיזל")
זו ספינת מדבר? זה גמל? רנו פלואנס דיזל
מרווח, נוחות נסיעה והתנהגות כבישאת הפלואנס בחנו כבר בעבר, והיא תמיד זכתה לביקורות טובות מאוד בסעיף הנוחות. מושב הנהג ענק ורך, אך במידה, והוא מפנק לישיבה ארוכה. בכל המימדים לא חסר מקום לנהג וגם לנוסעים. עם בסיס גלגלים של 270 ס"מ גם אנשים גבוהים יסתדרו מאחור. אם לא מדובר באנשים רחבים במיוחד גם שלושה יוכלו לשבת זה ליד זה. הפלואנס היא לא מכונית שקטה אך גם לא רועשת. במהירות גבוהה יורגשו רעשי רוח, ורעש המנוע יהיה נוכח בהאצות. רעשי כביש מבודדים באופן טוב, יחסית. דווקא מערכת המתלים אכזבה: כל עוד הכביש חלק היא מתפקדת היטב וכמעט ולא מעבירה מהמורות לנוסעים, אך כאשר הכבישים פחות איכותיים ועולים למהירויות שיוט היא מרגישה "עסוקה", מתנדנדת ולא מספיק מבודדת מתלאות הכביש. לרשימת המינוסים מצטרף מזגן רועש שצריך לעבוד קשה יותר בכדי לקרר את חלל התא הגדול. התנהגות הכביש של הרנו פחות טובה בפער ניכר מהטויוטה. ראשית, יש נטייה מוחשית לתת היגוי, רכינת המרכב בולטת וההגה חסר משקל ותקשורת במהירויות נמוכות. כאשר הכביש מפותל הרנו תהיה תמיד איטית יותר.
מנוע, תיבת הילוכים וצריכת דלקבכביש מפותל אולי היא איטית, אך בשאר הזמן הרנו תהיה מהירה בהרבה. לפלואנס מנוע דיזל בנפח 1.5 ליטר המספק 110 כוחות סוס ו-24.5 קג"מ. למנוע משודכת תיבת הילוכים אוטומטית רובוטית כפולת מצמדים. בכל מצב הפלואנס הייתה מהירה בהרבה מהאוריס. גמישות המנוע באה לידי ביטוי כמעט בכל מצב. הרנו משייטת היטב במהירויות גבוהות, והגמישות מאפשרת עקיפות בטוחות. למרות שמדובר במנוע דיזל הרועש בהאצות, העובדה שהוא לא מתאמץ הופכת את הרנו לרכב די שקט באופן כולל. צריכת הדלק, השאלה של המבחן, עמדה לאחר נסיעות ארוכות ותובעניות על 15 ק"מ לכל ליטר סולר. נתון מכובד ביחס לתנאי הנהיגה והדרך.
טויוטה אוריס עיצוב, אבזור ותא נוסעיםאת המראה החדש של טויוטה אפשר לאהוב או לשנוא, אבל מה שבטוח - הוא עדכני ומיוחד. הקווים המחודדים והזנב המפוסל (או המפוסל מדי) מקנים לה מראה מובחן, בניגוד לאנונימיות של הדור הקודם. עיצוב תא הנוסעים מרגיש פשוט לעומת הפלואנס וגם שילוב הצבעים - שחור וכסף – פחות מוצלח מהצבעים הבהירים שמוסיפים לתחושת המרחב שברנו. למרות שהטויוטה מאובזרת בכבדות (גרסת אבזור אחת), כל הכפתורים נגישים וברורים ומאוד קל להתמצא בתא הנוסעים. מערכת המולטימדיה, עם מסך הטאצ', קרובה לידי הנהג (בניגוד לרנו) וכל הפקדים ברורים וגדולים. תא המטען קטן (300 ליטר) לא רק ביחס לפלואנס העצומה אלא גם ביחס למגאן האצ'בק.
.jpg "טויוטה אוריס היברידית")
טויוטה אוריס הייבריד. אלקטרו-קאמל
מרווח, נוחות נסיעה והתנהגות כבישהאוריס מפתיעה בסעיף הנוחות. בכל מצב ועל כל כביש היא הצליחה להיות מעט יותר נוחה ובעיקר הרבה יותר מרוסנת מהפלואנס. דווקא בפרמטרים אחרים הקשורים לנוחות היא פחות מרשימה. מושב הנהג קטן ואנשים גדולי מימדים יכולים שלא להסתדר בו. גם בסיס הגלגלים הקצר (260 ס"מ בלבד) מכתיב מושב אחורי צפוף למדי. רעשי הדרך בולטים יותר ביחס לפלואנס. רעשי רוח ישמעו קודם וכך גם רעשים מכיוונם של המתלים. רעשי כביש יהיו מעט פחות נוכחים. המזגן מעולה. הוא מקרר את האוטו במהירות ועושה זאת כמעט ללא קול. התנהגות הכביש אף היא ההפך מהרנו המגודלת. יכול להיות שזה נובע ממערכת הסוללות הכבדה שמורידה את מרכז הכובד, אבל הטויוטה מציעה אחיזה טובה לצד נכונות משובבת לפנות. התכונות הללו חשובות לא רק לנהג שאוהב לנהוג אלא לכל נהג, מכיוון שהטויוטה מרגישה בטוחה יותר ובעלת נטייה קטנה מאוד לתת היגוי. היגוי יתר נדיר והוא נשלט לחלוטין על ידי בקרת האחיזה. בכל מקום בו הכביש התפתל הטויוטה איבדה בקלילות את הרנו. ועדיין לא מדובר בכונית מהנה כמו פורד פוקוס או פולקסווגן גולף, בעיקר בגלל הגה קל שמנותק באופן מוחלט מהגלגלים.
מנוע, תיבת הילוכים וצריכת דלקמנוע האוריס משלב בין יחידת הנעה מונעת בנזין בנפח 1.8 ליטר ובין מנוע חשמלי. יחד מפיקות שתי היחידות 136 כוחות סוס ומומנט שלפחות על הנייר מתחיל מ-0 סל"ד בזכות המנוע החשמלי. בפועל, ולמרות הנתונים העדיפים, הטויוטה מרגישה חלשה משמעותית מהרנו. ראשית מנוע הבנזין לא גמיש כלל, וכאשר המצברים מאבדים כוח נותרים עם מכונית בעלת ביצועים פושרים. שנית, התיבה הרציפה מעצימה את תחושת המחסור בכוח בגלל התייצבותה על סל"ד גבוה וקבוע בהאצה והרעש הקבוע שנוצר. כאשר המהירות עולה על 110-120 קמ"ש במישור, המחוג במד החיסכון של המנוע עובר לתחום הבזבזני ומעודד את הנהג לחזור למהירויות שיוט נמוכות כדי לחסוך בדלק. לאורך המבחן הטויוטה הייתה איטית מהרנו בכל מצב ובפער ניכר. אך למרות שהיא התאמצה יותר כדי לשמור על הקצב, האוריס התגלתה כחסכונית יותר ובסך הכל במבחן עמדה צריכת הדלק על 16.2 ק"מ לליטר. נסיעות שיערבו יותר מתאר עירוני או פרברי יגדילו עוד את הפער בין שני הרכבים בתחום זה.
סיכוםרנו פלואנס דיזל וטויוטה אוריס הייבריד לא יכלו להיות יותר שונות אחת מהשנייה. כמעט בכל פרמטר ניתן להכריע בקלות מי מהשתיים עדיפה. בסופו של יום הבחירה בין שתי המכוניות צריכה להיות יותר בחירה הנובעת מהמסלול אותו אתם נוסעים כל יום, מהצרכים המשפחתיים ומהעדפתכם האישית. הנתונים לפניכם - פשוט תבחרו.
רנו פלואנס דיזלהפלואנס מציגה יתרון משמעותי בתחום הביצועים. היא מהירה יותר, המנוע שלה גמיש בהרבה והיא מבודדת רעשים מעט יותר טוב. לחובתה נרשמת מערכת מתלים המרסנת את הרכב באופן פחות מוצלח, הנדסת האנוש שלה לא טובה והתפעול מבלבל, והעיקר - צריכת הדלק שלה נופלת במעט מצריכת הדלק של הטויוטה. אם אתם נוסעים בעיקר בכבישים בין עירוניים וזקוקים לכוח המנוע בשביל עקיפות או עליות, הפלואנס תתאים לפרופיל הנסיעה שלכם הרבה יותר מהטויוטה.
טויוטה אוריס הייברידלמרות מערכת ההנעה המורכבת, האוריס מציעה חבילה מתגמלת. תפעולו של תא הנוסעים פשוט והרכב שקט מאוד בתוך העיר כשהמנוע החשמלי מניע את הרכב. גם מערכת המתלים של האוריס עדיפה, בעיקר בכבישים מהירים. צריכת הדלק מצויינת ותהיה טובה יותר באופן יחסי ככל שהנסיעה יותר עירונית. לחובתה נרשמים רעשים נוכחים יותר בנסיעה בין עירונית ובעיקר מנוע פחות גמיש באופן מורגש. מי שאת עיקר הקילומטראז' שלו עושה בנסיעה עירונית או בין עירונית לא ארוכה מדי, ומי ממכם שלא נדרש לכוח יוצא דופן מהמנוע, יעדיף לקחת את הטויוטה החסכונית. האחרונה תספק לא רק צריכת דלק עדיפה אלא גם שקט נפשי ומוניטין אמינות מצוין.
.jpg "רנו פלואנס טויוטה אוריס")
איך הנהיגה שלי? חסכונית!
