קיה נירו פלאג-אין (מתיחת פנים) - מבחן רכב

תא הנוסעים

הכניסה לרכב נוחה בזכות אותו מרכב מוגבה קלות והמושבים עצמם נוחים למדי. הם לא חובקים את הנהג אך הם מספקים תמיכה טובה גם בנסיעות ארוכות. לנהג שדה ראיה טוב לכל הכיוונים. בסביבת הנהג ניתן למצוא 2 מחזיקי כוסות בין המושבים ועוד אחד בכל דלת, וגם שני שקעי USB כאשר בגרסת EX יש גם שקע שלישי.

הכניסה למושב האחורי נוחה גם היא. די פשוט להתקין כיסאות בטיחות ולהכניס ולהוציא את הילדים בזכות פתיחה רחבה של הדלתות האחוריות. ניתן גם לאכלס ילד נוסף במרכז שלא יסבול מתעלת הינע גבוהה.

לעומת הדגם טרום מתיחת הפנים, הנירו פלאג-אין המחודש משווק בשתי רמות גימור כמעט זהות לאלו של ההיברידית, LX ו-EX הבכירה. בכל הגרסאות יש בלימת חירום אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל ודו-גלגלי, התרעת סטיה מנתיב כולל היגוי אקטיבי, התרעת עייפות, מעבר אוטומטי לאורות גבוהים ובקרת שיוט אדפטיבית עם פונקציית זחילה בפקקים. המערכת עובדות בצורה טובה מאוד ואפילו אפשר להגדיר את זמן ההתערבות.

שאר האבזור כולל בקרת אקלים מפוצלת, מצלמת רוורס, בלם יד חשמלי עם Auto Hold, חיישן תאורה ומערכת מולטימדיה קלה לתפעול בגודל 8 אינץ' (7 אינץ' בעבר) כולל קישוריות אנדרואיד אוטו ואפל קארפליי. נציין רק כי לחיצה על כפתורי התפריטים לא הביאה אותנו לתפריט הרצוי, כאילו משהו התהפך כשהמערכת עברה לשפה העברית.

בתוספת של 3,000 שקלים נכון ליום המבחן, גרסת ה-EX תשדרג אתכם עם פתחי אוורור לאחור, מושבים בריפוד בד משולב עור, חיישן גשם, חיישני רוורס, כניסה והנעה וללא מפתח, תאורת אווירה ולוח מחוונים דיגיטלי נאה. מחיר הוגן ביחס לאבזור הנוסף.

הנדסת האנוש בנירו פלאג-אין טובה מאוד, בדומה לנירו ההיברידית. כל הכפתורים ברורים ונגישים, למערכת המולטימדיה תפעול פשוט וכפתורי תפריטים פיזיים והתפעול מההגה קל ונוח גם ללא צורך להוריד עיניים מהכביש.

איכות החומרים טובה מאוד בחלקו העליון של הרכב. ישנו גומי עבה בדשבורד ובחלקן העליון של הדלתות, ההגה וידית הילוכים מצופי עור וכך גם משענות היד בדלתות ובמרכז. ברמת הגימור הגבוהה המושבים משולבי העור תורמים לאווירה האיכותית. מתחת לפס המתכת לאורך הדשבורד הפלסטיקה כבר פשוטה יותר, כמקובל. איכות ההרכבה טובה מאוד.

תא המטען של הנירו פלאג-אין מציע נפח של 324 ליטרים והוא קטן ב-77 ליטרים מהגרסה ההיברידית עקב מיקום הסוללות בחלקו התחתון של התא. אם תרימו את רצפת התא תמצאו תא אחסון קטן ובהמשכו את מערך הסוללות. חבל רק שלא יצרו שם מקום ייעודי לכבל הטעינה, וחבל יותר שאין כאן גלגל חלופי. ובכל זאת, התא עצמו שימושי למדי ובהחלט יספיק לכל שימוש סביר.

נוחות נסיעה

הנסיעה בגרסת הפלאג-אין מרגישה נוקשה, אבל לא כזו שמפריעה במיוחד. על רצף שיבושים כמו בנסיעה ברחוב הולנדי ישנה תחושה עסוקה, אך מצד שני הריסון טוב למדי וגם בורות חדים יעברו בצורה טובה. בנסיעה בין-עירונית הנירו הנטען מרגיש יציב ואינו נוטה לתנודות בכביש גלי וגם רמת הרכינה נמוכה.

בידוד הרעשים טוב מאוד. ברור שלא מדובר במכונית יוקרה ועדיין מדובר בבידוד טוב גם כשנוסעים בכביש בין עירוני במצב חשמלי לגמרי. כשמגבירים את המהירות בכביש המהיר מתגברים רעשי הרוח והכביש באופן מקובל.

מנוע ותיבת הילוכים

הנירו פלאג-אין הייבריד עושה שימוש באותה יחידת הנעה שפגשנו לפני מתיחת הפנים. מדובר על מנוע בנזין בנפח 1.6 ליטרים המשודך למנוע חשמלי ויחדיו הם מספקים 141 כ"ס ו-27 קג"מ. הסוללה נותרה בגודל של 8.9 קווט"ש וכך גם צריכת הדלק הממוצעת (76.9 ק"מ לליטר, אם כי הנתון מתייחס לטעינה אחת של הסוללה- וב-100 הק"מ הבאים הסוללה כבר לא תהיה זמינה).

מהלך המבחן כלל הפעם נסיעה עירונית לפיזור הילדים במסגרות, קצת פקקי תנועה בדרך למשרד, נסיעה בין-עירונית, קטע של דרך מהירה וגם קטע דינאמי קצר.

יחידת ההנעה לא מספקת ביצועים מסמרי שיער, ואין כאן תחושה חזקה של כוח זמין שאנו רגילים לפגוש בדגמי פלאג אין חזקים יותר או ברכבים חשמליים. הנירו פלאג-אין מכוון לצד הנינוח עם תגובות ליניאריות שמתאימות לאופי החסכוני של הרכב. אם תרצו לפתח קצב מהיר תצטרכו ללחוץ בנחישות על דוושת ההאצה.

תיבת ההילוכים היא כפולת מצמדים בעלת 6 הילוכים, שקיימת בשאר הדגמים ההיברידיים של קונצרן יונדאי-קיה (כמו באיוניק, בקונה וכמובן גם בנירו ההיברידית). התיבה פעולת בצורה טובה. היא לא מהמהירות שיש, אך היא יעילה וחלקה.

לדרך יצאנו עם סוללה מלאה, ובצג הופיע טווח של 53 ק"מ (הגיוני, מאחר והנתון מושפע מאופי הנהיגה האחרונה ברכב). מנוע הבנזין נכנס לפעולה לאחר 46 ק"מ, שאליהם הגענו אחרי שעתיים ו-40 דקות של נסיעה. אם היינו מקפידים על נהיגה חסכונית יותר ייתכן והיינו מצליחים לחלץ יותר קילומטרים מהסוללה, אך נסיעת המבחן היתה פרברית-מתונה ברובה. בכל מקרה מדובר בנתון מצוין שיאפשר למרבית הלקוחות לנוע בעיקר בכוח החשמל.

לאחר נסיעה במצב חשמלי בלבד מנוע הבנזין התעורר בצורה חלקה ונינוחה. כאשר נוסעים במצב "היברידי" הכניסה שלו קצת פחות חלקה אבל לגמרי בגדר הסביר.

צריכת הדלק בסיום ימי המבחן עמדה על 27 ק"מ לליטר, כאשר הרכב הוטען רק פעם אחת בשלושה ימים, אך למען האמת צריכת הדלק תלויה רק בכם - ככל שתטעינו יותר כך תפגשו פחות את תחנת הדלק. במחיר של כ-55 אגורות לקווט"ש ברור מה נעדיף.

התנהגות כביש

הנירו פלאג-אין כבד בקצת יותר מ-100 ק"ג מהגרסה ההיברידית, משקל שהתרכז בחלקו האחורי של הרכב. תוספות המשקל הזו מורגשת בעיקר בכביש מפותל. הנירו פלאג אין מספק אחיזה טובה ברוב הזמן, וגם לבלמים תחושה טובה והם לא מרגישים ספוגיים.

מעבר למצב ספורט שגם מזכה אותנו בתצוגה מרשימה בלוח השעונים וגם מחדד את תגובות המנוע והתיבה. במצב הזה משתנה בעיקר התחושה מיחידת ההנעה, שהופכת  דומה למכונית בעלת מנוע בנזין קטן ומוגדש. מהצד השני צריכת הדלק מתגברת במצב הזה.

סיכום

במהלך המבחן השאלה הראשית שלוותה אותנו היא האם גרסת הפלאג-אין משתלמת יותר מהגרסה ההיברידית במחירים הנוכחיים של השתיים.

מצד אחד מדובר (כמעט) באותה נירו מוכרת - היא מאובזרת באופן דומה אך יקרה יותר לרכישה, התנהגות הכביש לא ספורטיבית, והעיצוב החיצוני פושר. מהצד השני יש גם לה מערך אביזרי בטיחות מכובד, הנדסת אנוש טובה ושימושיות טובה למשפחה, כשמתיחת הפנים נגעה בכמה נקודות כגון עדכון העיצוב החיצוני ושדרוג עיצוב הפנים.

במחירי הדלק של היום, שלבטח עוד יאמירו עם ההתאוששות ממשבר הקורונה, פער המחיר הקטן בין הגרסאות הופך את הפלאג אין למשתלמת במיוחד - ויחזיר את עצמו אחרי זמן לא רב, בתלות במרחק הנסיעה היומי ובמידה ותקפידו על טעינה מדי יום.

לצפייה בכל דגמי קיה בישראל

למאמר זה התפרסמו 6 תגובות