סאנגיונג קוראנדו - מבחן וידאו

לקוחות יכולים כמובן לבחור את הרכב לא רק בצבע הלבן של מכונית המבחן, בווידאו ובתמונות, אלא בעוד כמה צבעים מעניינים יותר שמשדרגים את ההופעה שלו, כמו אפור, כחול, כתום ואפילו אדום-דובדבן. 
 

העיצוב בתוך תא הנוסעים רחוק מהסגנון האירופי שהתרגלנו אליו. מול הנהג והנוסע הקדמי מעין קיר זקוף ועליו חומרים שהם קשיחים בדרך כלל. הבנייה לא תמיד ברמה אחידה, לעתים חומרים והידוק מצוינים ולעתים, כמו בין הנוסעים או בדלתות, גימור פחות מוצק.
 

בעיצוב כמה מהכפתורים והמחוונים ניכר שנערכה השקעה בהנדסת אנוש. עיצוב הכפתורים נבדל ביניהם, דבר שמקל את התפעול בנהיגה, בלי להסתכל בהם. פה ושם הנדסת האנוש לא מושלמת, כמו כפתורי עוצמת המיזוג ובהירות לוח המחוונים, שבאחד מהם לחיצה כלפי מעלה מגבירה את העוצמה ובאחרת - מורידה.

תא הנוסעים

רמת הבטיחות של סאנגיונג רקסטון נאה מאוד. הוא זכה ב-5 כוכבי בטיחות במבחן הריסוק האירופי של יורו NCAP. זאת בין היתר בזכות מערכות הבטיחות המובנות ברכב, גם כאן בישראל. בין המערכות: בלימה אוטונומית, שמירה על הנתיב, אור גבוה שמופעל ומופסק לפי תנאי הדרך ואפילו מערכת שמתריעה בפני הנהג כי זה שלפניו החל לנסוע.
 

רשימת שאר האביזרים לא מעשירה מדי. יש מולטימדיה עם מסך מגע וקישוריות לאפל קארפליי ואנדרואיד אוטו, יש בקרת שיוט לא אדפטיבית, מראות מתקפלות וחיישני גשם.
 

המושבים הקדמיים טובים מאוד. הם נוחים למדי, הבד שבהם נראה עמיד ונעים והם מתאימים למגוון גדלי גוף. תנוחת הישיבה גבוהה ושולטת, ברוח SUV. גם מאחור המושבים טובים ונוחים, ורק הרצפה מעט גבוהה מדי. המרחב מאחור מרשים מאוד לקבוצה, שני נוסעים - גם גבוהים מאוד - יסתדרו היטב ועושה רושם ששלושה מבוגרים יסתדרו כאן גם. היינו שמחים למצוא מאחור גם פתחי מיזוג, תאורת קריאה או מחזיקי כוסות.

תא המטען לא מהגדולים, בעיקר בגרסה הישראלית שבה גלגל רזרבי בגודל מלא. אם רוצים, אפשר לוותר על הגלגל ולהחליף אותו בערכת ניפוח, ואז הבגאז' גדל פלאים. רף ההעמסה של תא המטען מעט גבוה, אבל הנפח שבו מנוצל היטב. בצדי התא טבעות עיגון וגם וויי תלייה לשקיות או תיקים.

נוחות נסיעה

בנהיגה בקוראנדו ברחבי העיר מרגישים עד כמה מכסה המנוע ה"סיפוני" גדול. גם הוא וגם הקורות האחוריות העבות-במיוחד מכבידות על שדה הראיה של הנהג. מזל שיש חיישני חניה מאחור ומלפנים, דבר שמקל את ההשתחלות בצפיפות העירונית.
 

בתנועה מרגישים שהשלדה והמרכב שלו איתנים, הוא קצת מיטלטל על שברים ובורות, אבל מרסן ומרכך את הדרך היטב, גם כשבדרך פסי האטה ופגמים גדולים. 
 

בנסיעה בינעירונית הוא אפילו עוד יותר נוח. מרגישים שהמתלים עסוקים, אבל הוא עדיין מוצק ומרסן היטב, כל עוד הכביש אינו משובש מדי. הבידוד טוב מרעשי הרוח, אבל את רעשי המרכב והכביש כן שומעים.

מנוע ותיבת הילוכים

ב"טלקאר", יבואני סאנגיונג, שוקלים אם להביא בעתיד את גרסת הדיזל של הקוראנדו, אבל בשלב זה אפשר לקבל אותו עם מערכת כוח אחת בלבד: טורבו-בנזין בנפח 1.5 ליטרים, שמייצר 163 כ"ס. המומנט שלו גבוה ושיאו כבר מ-1,500 סל"ד נמוכים. לצידו פועלת תיבת הילוכים אוטומטית קלאסית עם שישה הילוכים.

כפי שאפשר לנחש מנתוני הנייר, המנוע חזק מאוד, בעיקר בשלבים היומיומיים, במהירויות נמוכות ובינוניות. במהירות גבוהה ומאומצת מתקבלת תחושה מחוספסת ומעט פחות נחושה. גם השילוב עם תיבת ההילוכים טוב והיא מגיבה מהר ודי חלק. גם צליל המנוע נעים.
 

בצריכת הדלק לא הבריק סאנגיונג קוראנדו, וזאת למרות מגדש הטורבו ומערכת הסטארט-סטופ. צריכת הדלק במהלך המבחן, שלא היה מהמאומצים, נעה בסביבת 10 קילומטר לליטר ולעתים אף פחות מעשרה.

התנהגות כביש

סאנגיונג הוא יצרן של רכבי פנאי ושטח, ולא של מכוניות ספורט, אבל יחסית לרכב פנאי כפי שהוא, קוראנדו מתנהג מצוין. אחיזת הכביש של הרכב גבוהה מאוד והרכינה בסיבובים מינימלית. ההיגוי שלו אינו עשיר בתחושה ובאינפורמציה באשר למה שקורה למטה, אבל המשקל שלו נחמד מאוד והוא מאפשר נהיגה מדויקת ומהירה. קוראנדו בהחלט רכב יציב ובטוח.

סיכום

הכניסה של סאנגיונג היישר ללב הקונצנזוס של רכב-פנאי-קומפקטי, אינה מביאה איתה בשורת שטח, כפי שהיצרן מכיר. זאת בין היתר בהיעדר הנעה לכל הגלגלים או מרווח גחון ראוי לציון. עם זאת, סאנגיונג קוראנדו החדש הוא מתחרה לגיטימי ומכובד בקטגוריה הזו, עם לא מעט איכויות כמו מרחב פנים מצוין, עיצוב ייחודי, מערכת הנעה טובה מאוד (גם אם לא מהחסכוניות) ובמחירי אמצע 2020, גם המחיר שלו תחרותי ביותר.

למאמר זה התפרסמו 5 תגובות