557,900 שקל. זהו מחירה של מרצדס E400 קופה, נכון ליום המבחן. זה אמנם פחות מ-558,000, אבל זה עדיין יקר יותר ממרבית הרכבים שנמכרים בישראל. אפשר לעשות הרבה דברים עם סכום כזה: אם לא שירתתם בצה"ל, תוכלו לקנות דירה בסכום כזה ולקבל פטור ממע"מ (ורק נשאר למצוא דירה במחיר הזה); אפשר לממש שני חלומות מוטוריים, ולרכוש רכב שטח מסוקס ולצידו מכונית ספורט מהנה (מה דעתכם על שילוב של טויוטה לנדקרוזר וסובארו BRZ?); אפשר גם לחשוב על הצד הפרקטי, ולרכוש פיאט דוקאטו וגם קרייזלר גרנד וויאג'ר, כדי שתמיד יהיה מקום לכל המשפחה והציוד; ואולי בכלל עדיף לייסד חברת השכרה קטנה עם צי של 10 סוזוקי אלטו?
כל אלו שאלות שראויות להתייחסות, אבל את המרצדס קיבלנו לקצת יותר מ-24 שעות שבמהלכן ניסינו לענות על שאלה אחת ויחידה. האם כדאי להוציא עליה 557,900 שקל?
עיצובה-E קופה היא מכונית מרשימה. מאוד מרשימה. למרות שהיא מבוססת על פלטפורמת ה-C קלאס, וארוכה ממנה ב-11 ס"מ בלבד, הרושם שהיא יוצרת גדול ומכובד הרבה יותר. מלפנים היא מציגה את החרטום ההיי-טקי החדש של סדרת ה-E, מהצד יש לה מראה עוצמתי של מכונית GT קלאסית, וגם מאחור היא מאוד מרשימה.
תא הנוסעים מרצדסי לחלוטין, וזה אומר שהוא מושקע ונראה טוב יותר מזה של דגמי ב.מ.וו או אודי. העיצוב תלת מימדי, עם מחוונים ששקועים בתוך מנהרות, מסך מולטימדיה שמתחבא בתוך נישה ייעודית וגימורים מתכתיים סופר-אלגנטיים. הגון החום-אדמדם של מושבי העור והדיפונים הולם אותה במיוחד.
תא הנוסעיםאיכות החומרים, כמצופה ממרצדס, קרובה לשלמות. לכל מתג יש משקל נכון ומדויק, כל פלסטיק עשוי מהחומר שיעשה לכם נעים ללחוץ, וההרגשה היא של מכונית שתשרוד גם הפצצה אטומית - אבל ממש לא של כזו שעשויה בטון. גלגל ההגה, בעובי הנכון, עטוי עור משובח עם חרירי אוורור למניעת הזעה בידיים. זה חשוב כשנוהגים במרצדס הזו, לא כי המזגן חלש - אלא כי בהמשך תגלו עד כמה חשוב לאחוז חזק בהגה.
כניסה לרכב, והמופע מתחיל. הדלת נטרקת בצליל בס מושלם, ידית חשמלית מושיטה לנהג את החגורה, וההגה יורד לזוית המדויקת. אווירה רגועה משתלטת על המרחב.
רשימת האבזור עשירה מאוד, ושלא כמו בעבר - כיום היבואנית מציעה חלק גדול ממערכות הבטיחות כסטנדרט. במחיר הנ"ל תקבלו את ה-E קופה עם מערכת להתראה על עייפות הנהג, התראה לירידת לחץ אוויר בצמיגים, תאורת LED חכמה למניעת סנוור, מערכת לשמירת מרחק, ניטור רכב ב"שטח מת" במראות ומערכת המכינה את הרכב להתנגשות כאשר זו הופכת בלתי נמנעת. גם רשימת האופציות עשירה, ומתוכה נמליץ על בקרת השיוט האקטיבית ועל מערכת שמירת הנתיב.
סיימנו עם הבטיחות? לא ממש, אבל מגבלת המילים דוחקת אותנו לעבר אביזרי הפינוקים - וגם כאן המרצדס לא פראיירית. מושבי עור חשמליים עם זכרונות, הגה מתכוונן חשמלית, מערכת שמע מדהימה, בלם שמאפשר לשחרר את הרגל ברמזור ועוד פינוקים כיד הדמיון הטובה עליכם. מסיבה לא ברורה, מצלמת הרוורס היא בגדר אופציה בלבד.
במרצדס כמו במרצדס, הנדסת האנוש משונה למדי. ידית ההילוכים נמצאת מימין להגה, הפעלת המגבים מתבצעת מידית האיתות, והמסכים עשירים מדי בתפריטים ובפונקציות. מי שרגיל למרצדסים ירגיש פה בבית. למי שלא - זה יקח שבוע-שבועיים.
למרות שה-E קופה מצוידת במושבי ספורט (מצוינים), תנוחת הישיבה גבוהה מדי. הבוחנים הגבוהים יותר שלנו ממש התחככו עם התקרה, ונאלצו להשעין את הכסא לאחור. כנראה שגם גג השמש הפנוראמי אחראי לכך. מאחור יש מרווח טוב מאוד לשני מבוגרים, אך גם כאן הפדחת תתחכך. מושב שלישי לא קיים.
נחתום את הפרק עם תא המטען, שמציע נפח טוב מאוד ויאכלס בקלות שתי מזוודות לא קטנות.
נוחות נסיעהרכבים גרמניים נוטים להיות נוקשים, אבל הפעם נראה שמישהו לקח את זה צעד אחד רחוק מדי. ה-E קלאס קופה פשוט לא סופגת כלום מבלי לדווח על כך ליושבים ברכב. הרכב קופץ על כל בור ומהמורה, ולא מצליח לשכך כמעט אף פעם. דווקא על פסי האטה ובורות גדולים יחסית המצב פחות גרוע. לזכותו נציין שהוא גם אף פעם לא מתרסק בחבטה מלחיצה, וצריך גם לזכור שברכב המבחן הותקנו חישוקי "19 בחתך סופר-נמוך.
מחוץ לעיר רמת הנוחות משתפרת, לפחות כל עוד איכות הסלילה טובה. בידוד הרעשים פחות מוצלח משציפינו: רעשי כביש, ומעל 120 קמ"ש גם רעשי רוח, חודרים לרכב.
למרות המימדים הגדולים של הרכב, ההתנהלות העירונית נעימה יחסית. התחושה היא גדולה ומכובדת, אך לא מסורבלת.
מנוע ותיבת הילוכיםכמעט 700 מילים השחתנו עד שהגענו לסעיף החשוב באמת. המנוע. בגרסת ה-E400 מדובר במנוע 3.0 ליטר, שבסיוע צמד מגדשי טורבו מנפק לא פחות מ-333 כוחות סוס מפלצתיים. פגשנו את המנוע הזה בעבר, אבל אי אפשר שלא להתלהב ממנו בכל פעם מחדש. מדובר ביחידת הנעה פשוט נפלאה.
בנהיגה מתונה, הוא פועל באופן חלק ונעים מאוד. מאפשר לנהג לנסוע במהירות סבירה, לא דוחף באגרסיביות. אפילו מנפק צריכת דלק סבירה (9 ק"מ לליטר בשיוט). תיבת ההילוכים משתפת פעולה עם החלפות חלקות ומהירות בתנאים אלו.
אבל אז מגיע הרגע שלוחצים על הגז. אלוהים אדירים. פרץ מטמטם של כוח מדביק את הגב למושב, ומטיס את המרצדס המגודלת בקצב מסחרר. כל רכב על הכביש יהפוך בתוך שבריר שניה לכתם קטן על המראה אם רק תרצו בכך. התאוצה ל-100 קמ"ש נראית כמו עמידה בפקק אחרי כמה שעות בחברתו של המנוע הזה, מה שיכול להוביל בקלות מפחידה למהירויות שמגיעות לחדשות של 8 בערב. אלה לא רק הביצועים המוטרפים או קצב ההתקדמות המשוגע. זו היכולת להפוך במחי לחיצת דוושה מספינת תענוגות לטיל טורפדו, ולשחרר אנדרופינים למוחו של הנהג בכל רגע נתון. שכרון חושים.
ואחרי כמה שעות וכמה עשרות ליטרים של בנזין שנשרפו (5.8 ק"מ לליטר בימי המבחן), יש גם שתי ביקורות שאפשר להעביר על יחידת הכוח הזו. ראשית - הסאונד. זה לא שהוא רע - הוא פשוט כמעט ולא קיים. ולסאונד, כפי שידוע, יש חלק לא מבוטל בחוויה. שנית - תיבת ההילוכים. גם היא ממש לא גרועה, רחוק מכך, אבל תחת עומס קיצוני הורגשו חבטות מפעם לפעם. בתיבה של ב.מ.וו זה לא היה קורה.
התנהגות כבישהרי ירושלים, פניה חדה ימינה. התרגולת מוכרת: מבט, בלימה, הרפיה, היגוי, חיתוך פנימה ויציאה עם גז. הכל עובד כצפוי מאחורי ההגה של ה-E קופה, עד לרגע שבו צריך לחזור לישורת. אז, בשבריר שניה, הזנב ממשיך את הפניה, מגיח מאחורי הכתף השמאלית של הנהג ויוצא בהחלקה פוטוגנית. מפחיד? לא ממש. בקרת היציבות משתלטת בקלות על הזנב הסורר, אבל הנהג הספורטיבי לא יכול לסבול קלות דעת שכזו. בטח לא ממכונית עם 333 כ"ס.
התנהגות הכביש של ה-E קלאס היא ספורטיבית במובן המשוחרר של המילה. כל כיכר ועקומה קטנה מסוגלת להפוך לדרמה. לא דרמה מסוכנת - אבל גם לא כזו שמתאימה לאופיין של מכוניות קופה נינוחות ומהירות. השלדה הקשוחה, ה-Turn-In המיידי, ההגה המהיר - כל אלו הם מתכון לחווית נהיגה ספורטיבית ברמה הגבוהה ביותר, אבל למרצדס E קופה חסרה התקשורת עם הנהג. כל עוד המידע לא עובר דרך ההגה והישבן בצורה ישירה, קשה להגדיר את המרצדס כמכונית ספורטיבית במובן הטהור של המילה. חוויה מעוררת? בהחלט. מכונת נהיגה מושחזת? הרבה פחות.
סיכוםמרצדס E קלאס קופה היא מכונית מתעתעת. ציפינו לפגוש GT מהירה ונינוחה, מכונית שניתן לחצות איתה יבשות במהירות גבוהה ובשלווה - כמו שמקובל אצל מכוניות מסוגה. אבל ציפיות לחוד ומציאות לחוד. ה-E קופה, במיוחד בגרסת ה-E400 החזקה, היא מכונית פרועה. לא נינוחה ושלווה, אלא מהירה, עצבנית ומאוד מאוד דרמטית. זה מתחיל מהעיצוב ונגמר בהתנהגות הכביש: זו מכונית שמשדרת "פאן" ו"אקשן" בכל פרמטר שבוחנים. והאם היא שווה את המחיר? ובכן, חוויות אי אפשר למדוד בכסף, אבל אם אלו הסכומים שאתם רוצים להשקיע ברכב - תוכלו לקבל כאן חתיכת חוויה.
לדגמי מרצדס בישרל -
מרצדס למאמר זה התפרסמו 4 תגובות
ערוץ הוואטסאפ של 
