מבחן השוואתי: MG HS מול קיה נירו

עיצוב וסגנון

לנירו מראה מעודן ונעים לעין, כאשר מתיחת הפנים שבוצעה לפני כשנה וחצי עדכנה קלות את עיצוב הפגושים ויחידות התאורה - אך לא שינתה את הפרופורציות, שהופכות את הנירו לספק סטיישן ספק רכב פנאי.

ה-MG גדול ממנו משמעותית, עם יתרון של 22 ס"מ לאורך, 7 ס"מ לרוחב ו-11 ס"מ משמעותיים במימד הגובה - כך שהוא נהנה מהנוכחות המרשימה שמאפיינת רכבי פנאי מסוגו. קווי העיצוב אמנם לא חדשניים, ומזכירים במשהו את אלו של מאזדה CX-5, אך המראה ללא ספק בולט יותר בהשוואה לקיה.

גם מבפנים היתרון של ה-MG נשמר, עם מסך מולטימדיה צף וגדול, פתחי מיזוג דמויי טורבינה, מושבי ספורט יפהפיים ודיפוני עור עם תפירה אדומה בדלתות ובמקומות נוספים ברכב. איכות החומרים ברכב גבוהה במקומות שמצופים בדיפון הרך, אך באיזורים אחרים ניתן לפגוש בפלסטיקה מחוספסת. גם בנירו החומרים איכותיים בדרך כלל, אך המראה שמרני בהרבה.

אבזור ותפעול

לנירו, בגרסת ה-EX שהתייצבה למבחן, יש מפרט בהחלט מכובד, שכולל ריפוד בד משולב עור, כניסה והנעה ללא מפתח, בלם יד חשמלי, מראות עם קיפול חשמלי, חיישני חניה, מצלמת רוורס ולוח מחוונים דיגיטלי קריא וברור. מסך המולטימדיה של הקיה, בגודל 8 אינץ', תומך בעברית וגם מאפשר חיבור לממשקי אנדרואיד אוטו ואפל קארפליי.

בכלל, הנדסת האנוש בקיה יוצאת מהכלל: גם מי שלא ראה רכב מבפנים כבר שני עשורים יוכל להתמצא כאן בקלות ולשלוט בכל המערכות ללא כל קושי.

ב-MG האבזור עשיר בהרבה. יש לו את כל הפיצ'רים שנמצאים בקיה, והוא מוסיף על זה גם כמה פריטים שנדיר למצוא ברמת המחיר שלו: מושבי עור עם כוונון חשמלי וחימום, גג שמש פנוראמי, תאורת לד מלאה, חיישני חניה מלפנים, מצלמות חניה עם תצוגת תלת מימד ודלת תא מטען חשמלית. גם המסך ב-HS גדול יותר, 10.1 אינץ', אך רכב הפנאי הסיני סובל מתפעול מסובך של המערכות: את המיזוג למשל מפעילים מתוך תפריטי המולטימדיה שמגיבים לאט, מצלמות החניה מופעלות גם הן בעיכוב מסוים ואת התפריטים שבתוך המסך קשה מאוד להפעיל בזמן נהיגה.

בתחום הבטיחות מציע הנירו 7 כריות אוויר לעומת 6 ב-HS, ולשניהם יש מערכות לבלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית ושמירת נתיב. לקיה יש גם התרעת עייפות, אך ה-MG משיב עם מערכת לניטור שטחים מתים, זיהוי תמרורים והתרעת רכב חולף בפתיחת דלת. שני הרכבים זכו בציון של 5 כוכבים במבחן הריסוק האירופי.

הציון העודף של ה-MG מבטא כאן את הפער העצום שנזקף לזכותו באבזור, אך בשל הנדסת האנוש העדיפה של הקיה - ההבדלים בין השניים מצטמצמים לכדי חצי נקודה בלבד.

שימושיות ומרווח

על אף היתרון הבולט של ה-MG במימדים החיצוניים, הפערים במרווח לא גדולים כל כך. ל-HS תנוחת ישיבה גבוהה יותר אך מעט פחות נוחה, בגלל טווח כוונון מוגבל של ההגה. במושב האחורי הוא מציע מרווח מצויין כמעט בכל הפרמטרים, למעט אולי מרווח הראש - שם הגג הפנוראמי גוזל מעט מהמקום לגבוהי קומה.

הנירו מציעה גם היא מרווח טוב מאוד לנוסעים מאחור, אך המושב עצמו קצר ונמוך יותר ולכן יהיה פחות נוח בנסיעות למרחקים ארוכים. רוחב המושב דומה בשני הרכבים, ושניהם מצוידים בפתחי מיזוג נפרדים מאחור - אך נוסעי המושב האחורי ב-MG יהנו גם מצמד שקעי USB לטעינה.

בתא המטען יש יתרון ברור ל-MG, עם נפח של 463 ליטרים לעומת 324 בלבד בנירו - שהקריב חלק מנפח ההעמסה לטובת הסוללה המוגדלת. שני הרכבים ויתרו על גלגל חלופי.

נוחות נסיעה

לייצר מכונית גדולה ומאובזרת זה לא אתגר מסובך; לייצר מכונית עם כיול מתלים איכותי, שתהיה גם נוחה וגם מרוסנת, זה כבר הרבה יותר מורכב - ואת המשימה הזו מבצעת קיה נירו בצורה עדיפה. בתוך העיר הנירו מרגישה מוצקה, סופגת את השיבושים בצורה בוגרת עם מעט תנודות ומעט רעשי מתלים. גם מחוץ לעיר היא מציגה איכות נסיעה עדיפה, עם רכינה מינימאלית ובידוד רעשים לא רע.

ה-HS רך יותר ומעט מפוזר, סופג באופן לא רע את השיבושים הקטנים אך מרבה לקפץ ולהתנדנד במעבר על פסי האטה ופגמים גדולים. בתוך העיר ה-MG סובל גם מרדיוס סיבוב גדול שמכביד על התמרון, ואילו בכבישים מפותלים גילינו רכינה בולטת בעיקולים. בידוד הרעשים דווקא מוצלח, למעט רעשי רוח קלים ורחש מסוים שמגיע מכיוון המנוע החשמלי.

מנוע וביצועים

נתוני היצרן מצהירים על טווח נסיעה חשמלי של 52 קילומטרים ב-HS לעומת 49 קילומטרים בנירו. בשני המקרים הצלחנו להשיג מספרים קרובים מאוד גם בחיים האמיתיים, כל עוד הקפדנו על מתווה נהיגה פרברי. נהיגה בין עירונית מהירה תחסל את הסוללה מוקדם יותר.

אגב, למרות טווח הנסיעה הדומה, ל-MG סוללה גדולה יותר (16.6 קוט"ש) מזו של הנירו (8.9 קוט"ש). המשמעות היא שהטעינה ב-MG אורכת זמן רב יותר וגם עולה מעט יותר (כ-8 שקלים, לעומת 4.5 שקלים בנירו).

כאשר לא בחרנו במצב חשמלי "טהור" והעדפנו לתת לרכבים לנהל בעצמם את צריכת האנרגיה, הם ביצעו זאת באופן שונה: אחרי 45 קילומטרים של נסיעה, הנירו נשען יותר על החשמל, רוקן חצי מקיבולת הסוללה ורשם צריכת דלק פנטסטית של 52 ק"מ לליטר. ה-MG לעומתו השתמש במרחק הזה רק ברבע מהסוללה ורשם צריכת דלק של 16.6 ק"מ לליטר. שני הרכבים מעניקים חוויית נסיעה שקטה, נעימה ומהנה מאוד בנסיעה על החשמל.



כשסיימנו עם מבחני החשמל ונתנו דרור לרגל ימין, נחשפו הבדלי הענק שבין שני הרכבים. לנירו אמנם יש ביצועים לא רעים בכלל, עם הספק של 141 כ"ס ומומנט של 27 קג"מ, אבל המספרים של ה-HS לקוחים מעולם רכבי הספורט: צמד המנועים שלו מייצר הספק משולב של 258 כ"ס ומומנט של 37.7 קג"מ, כאשר המומנט מסוגל גם להתקרב ל-50 קג"מ בהאצות רגעיות. הוא מאיץ ל-100 קמ"ש בתוך 6.9 שניות ומרשים לא פחות בתאוצות הביניים, כאשר הוא רוכב באלגנטיות על גלי המומנט ומצליח לפתח קצב מרשים במיוחד.

תיבת 6 ההילוכים כפולת המצמדים של הנירו פועלת מצוין, ומאפשרת הורדת הילוכים עצמאית לטובת סיוע בבלימה - כמו כל תיבה מסוגה. ל-MG תיבה מורכבת יותר עם 10 הילוכים, 6 מתוכם מיועדים לשימוש מנוע הבנזין ו-4 מיועדים לטובת המנוע החשמלי. גם התיבה הזו פועלת היטב, אך הנהג לא יכול לשלוט בהחלפות בעצמו.

בסיום יום המבחן, אחרי נהיגה ממושכת עם סוללות ריקות, עמדה צריכת הדלק של הנירו על 16.9 ק"מ לליטר, לעומת 11.5 ק"מ לליטר שרשם ה-HS. בסופו של יום, הנירו גם ללא הסוללה המוגדלת הוא רכב היברידי שמגלה חסכון למרחקים ארוכים; ה-MG תלוי יותר ממנו במצב הטעינה, ומספק את החסכון בעיקר כשהסוללה טעונה.

התנהגות כביש

הפער בכיול המתלים בין הרכבים בא לידי ביטוי באופן מוחשי על הכביש המתפתל. הנירו מרגיש בנוח במקומות האלו, על אף שאיננו ספורטיבי, והוא מציג תחושות טבעיות בבלימה ובהיגוי, לצד זוויות גלגול מתונות ואחיזת כביש טובה. ל-MG יש תחושה מעט משונה בבלימה וגם רכינה בולטת בפיתולים, ההיגוי שלו לא מדויק וישנה נטיה ברורה לתת היגוי.

סיכום

קיה נירו הוא קודם כל רכב היברידי, והתוספת של הסוללה המוגדלת בגרסת הפלאג-אין הייבריד רק מחזקת את יכולותיו בתחום החסכנות. הוא יצרוך פחות דלק מה-MG בנסיעה למרחקים ארוכים, והוא גם נוח יותר לנסיעה בעיר ונהנה מהתנהגות כביש מוצלחת יותר. הוא יהיה הבחירה המתאימה למי ששם את הדגש על עלות הנסיעה המצטברת למרחק ארוך, למי שמעדיף את הנוחות על פני האבזור או אפילו למי שמעדיף את המותג הותיק והמוכר יותר.



ה-MG לעומתו מציג מראה מרשים יותר, מרווח פנימי עדיף, תא מטען גדול יותר, רשימת אבזור ארוכה במיוחד וגם ביצועים יוצאים מהכלל. המחיר שלו אמנם יקר במעט, אבל הסכום במקרה שלו כולל גם עמדת טעינה שעולה כמה אלפי שקלים. הוא יתאים יותר למי שמעדיף את ה"כמות" על פני ה"איכות", למי שזקוק לשימושיות עדיפה או למי שמעוניין ברכב מאובזר יותר או חזק יותר.

למאמר זה התפרסמו 2 תגובות