מאזדה 3 2.0 - מבחן דרכים

לקחנו את המכונית הנמכרת ביותר בישראל - בגרסה עם קצת פלפל - למבחן בכבישי ישראל, במטרה לראות מי היא באמת רבת המכר הישראלית, והגענו למסקנה שאפשר לשלב בין היגיון לכיף

מאת: טל ברונפר
פורסם 26-12-09 פורסם 26-12-09

Getting your Trinity Audio player ready...

איך עושים מכונית שקופה? תשאלו את מאזדה. ב-5 השנים, וקצת יותר, שמשווקת מאזדה 3 בישראל היא הפכה ללהיט מכירות היסטרי, אבל יותר מזה: היא הפכה בעיקר לשקופה. מה לא אמרו עליה - שהיא עגלה צפופה, לא בטיחותית, מכוערת. חובבי הרכב ביטלו אותה כבחירה פופליסטית. אפשר להגיד שהיא נכנסה לפנתיאון המוטורי הישראלי לצד סובארו DL ומיצובישי לאנסר. טוב או רע? אתם תחליטו.

אבל היום אנחנו עושים למכונית היפנית הנמכרת ביותר בישראל מבחן הוגן כדי לדעת אחת ולתמיד - כן או לא, טוב או רע. ללא משוא פנים ועם מינימום בדיחות על נהגי ליסינג - אנחנו מבטיחים. אפילו נסענו לצלם אותה - ולא, לא במגרש החנייה של אינטל (נו סליחה, היינו חייבים).

חובבי הרכב לא יתקשו לזהות כי בתמונות מופיע הדור הקודם של מאזדה 3, זה שהוחלף על ידי מאזדה 3 החדשה באוגוסט 2009. לא, לא התבלבלנו - אנחנו באמת חולקים כבוד לדור האחרון של המכונית, אבל יותר מזה: בודקים האם הוא מסוגל להיות רכישה טובה כמכונית יד שנייה.

מאזדה 3 2.0. העיצוב שקוף אבל נאה / צילום: טל ברונפר

אם התברכתם בעיני נץ, תוכלו להבחין בחישוקים קלים בקוטר 17 אינץ' שמבדילים את מכונית המבחן מהעדר, כמו גם בנגיעות כרום שונות, פיית אגזוז מוכספת וגג שמש (סאנרוף) המבצבץ מלמעלה. הסיבה? זוהי גרסת 2.0 ליטר ספיריט, הגרסה הבכירה של מאזדה 3, כזו שנרכשה בעיקר על ידי רוכשים פרטיים.

לנו, בני הציוויליזציה הישראלית, קצת קשה להביע חוות דעת על העיצוב החיצוני של מכונית שקופה. לשם כך, ובמיוחד למטרות המבחן, זימנו חוצנים ממאדים. האורחים מסרו כי לטעמם היא מכונית נאה למדי, עם עיצוב מקורי ומושך - אם כי חלק טענו כי העיצוב מצועצע במקצת וכי גרסת ההאצ'בק נאה בהרבה.

לאחר הפסקת קפה ומאפה המשיכו החייזרים במבחנם - והפעם, תא הנוסעים. הם סיפרו על עיצוב צעקני במקצת - ובמיוחד באיזור מערכת השמע, שנראית כמו ניסיון נואש של המהנדסים להכניס כמה שיותר כפתורים לכמה שפחות שטח פנים, ניסיון שבא על חשבון הפונקציונליות והנדסת האנוש. מעבר לכך, טוענים החוצנים החביבים, תא הנוסעים נראה טוב ומרגיש קצת פחות בזכות פלסטיקה לא משכנעת. כמו כן, הם התלוננו על המרווח המצומצם לרגל ימין שנאלצת להדחק בין הקונסולה לבין הדוושה. ובכלל, קשה להמלט מהתחושה הכללית ש"חסכו עליך", דווקא בפרטים הקטנים: התאורה לא נדלקת בסיום הנסיעה, המתגים לא נעימים לשימוש והחלונות נסגרים בצליל טריקה לא נעים לאוזן. חבל.

כאשר הושבנו מאחור את שלושת החוצנים הצעירים ביותר הם התקשו להרגיש בנוח, גם כשהפעלנו את ה-DVD של "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה". הסיבה? צפוף מאחור. גם לשני אנשים - סליחה - חוצנים צעירים, שלא לדבר על מבוגרים. ההרגשה קצת קלסטרופובית - בעיקר בשל מרווח הרגליים המצומצם - ומזל שהמושב השלישי מתפקד גם כמשענת, אחרת היינו מתקשים למצוא לו שימוש.

כשהגיע הזמן לנהוג במאזדה שלנו, שלחנו את החוצנים לסיור ירושלים. קצת בגלל שהביטוח לא מכסה חייזרים, אבל בעיקר כי למאזדה 3 יצא שם של מכונית מהנה לנהיגה. אלא שהדגם הבסיסי בעל מנוע ה-1.6 הציע ביצועים פושרים - על הנייר ועל הכביש. לא זה המצב עם מכונית המבחן. ממנוע בנפח 2.0 ליטרים מפיקה היפנית שלנו לא פחות מ-150 כוחות סוס (יותר ממאזדה 6). דף הנייר מספר על תאוצה מאפס למאה ב-9.9 שניות - לכאורה, הפרש של שתיים וקצת שניות. אז הוא מספר. כי למרות הנתונים הנמוכים על הנייר, מאזדה 3 2.0 ליטר מצליחה לכסות את כל ה"חורים" שהפריעו לנו אצל האחות העממית יותר. היכן שהאחות התנשפה בכבדות, המאזדה שלנו חולפת עם קריצה נונשלנטית. במקום שבו חטפה האחות התקף אסטמה, המאזדה שלנו משמיעה אך קול תוחכה קל.

ברמזור ביציאה מהעיר: הפתעה. מאזדה 3 מסחררת גלגלים קדמיים ביציאה. ולא רק זה: היא אפילו מביעה ספק-מחאה-ספק-שמחה בדמות לוחמת הגה. זה מבדר בנהיגה של יום שבת, קצת פחות בפקקים בהרצליה פיתוח.
יכולנו להשבע שנהג הפוקוס לידינו קיבל התקף לב. למעשה, האפקט קצת מוגזם והיינו שמחים לכיול דוושה קצת פחות משולהב. האכזבה ביחידת הכוח הזאת היא, שלא במפתיע, תיבת 4 ההילוכים המיושנת. היא אמנם לא מתחכמת ומעבירה הילוכים בצורה חלקה ובנאמנות, אך כאשר רצועת הכוח המורגשת של המנוע מתחילה ב-3,000 סל"ד ומצפינה ברצון רב גם לעבר 6,500 סל"ד, התיבה מתקשה להבריק עם יחסי העברה ארוכים שיוצרים "חורים" המסרסים את יכולות המנוע. זוהי גם הסיבה לנתון המהירות המירבית: 185 קמ"ש בלבד. בגרסה המקבילה של מאזדה 3 החדשה, אגב, יש תיבת 5 הילוכים.

מאזדה 3 2.0 / צילום: גיא גפני

לא רק בקו ישר היא מרשימה. גם בפניות מצליחה מאזדה 3 לעשות רושם חיובי על הנהג, למרות ההגה ההידראולי-חשמלי (הידראולי בלבד בגרסה החדשה יותר). ההיגוי מדוייק, המשקל טוב, התגובות טובות וזוויות הנטיה בפניות מרוסנות. זוהי עדיין לא מאזדה MX-5, אבל אפשר בהחלט לומר כי מאזדה 3 2.0 היא מכונית שמסוגלת להעלות חיוך, בוודאי בהשוואה למשפחתיות אחרות. זום זום.

עם זאת, כמו שלמדתם בחוג לכלכלה (או מוטוריקה) - על ההתנהגות הטובה תקבלו דיבינדנטים. הפעם זה דווקא במובן השלילי: מאזדה 3 היא לא מכונית נוחה במיוחד, ובגרסת ה"ספיריט" היא מרגישה קשיחה יותר ממה שזכור לנו, אבל לא באופן קיצוני. בצד החיובי של העיניינים, שמחנו לגלות כי הגרסה הזו שקטה בהרבה מכפי שזכור לנו - אולי בגלל בידוד רעשים טוב יותר, אבל כנראה בגלל המנוע שמצליח להתאמץ פחות. במהירות שיוט רגועה של כ-100 קמ"ש התייצבה מחט הסל"ד על קצת פחות מ-2,000 סיבובים רגועים לדקה.

החייזרים החביבים כבר בטיסת אל על לילית בחזרה למאדים והם מבטיחים להצטרף למבחן הדרכים הבא. ואילו גרסת 2 הליטרים של מאזדה 3 הצליחה להשאיר עלינו רושם חיובי. היא לא המהוקצעת ביותר בקטגוריה ובוודאי שאינה מיועדת לאלה שמעוניינים להתבלט, אבל היא מצליחה לפנות גם ללב ולגם לשכל בעת ובעונה אחת.

מצד אחד היא רכישה כדאית כלכלית עם שמירת ערך טובה, מוניטין אמינות חסר דופי וסחירות מצויינת - ניסיון העבר הראה כי הגרסאות החזקות יותר למשפחתיות של מאזדה זוכות לביקוש ער ביחס לאחיות מהליסינג. מצד שני, היא מצליחה לתת לנהג ערך מוסף בדמות התנהגות מהוקצעת וביצועים לא רעים כלל.

מאזדה 3 2.0 ליטרים משנתון הדגם הראשון (2004) נסחרת נכון למועד פרסום הכתבה בכ-67,000 שקלים ועד לכ-120,000 שקלים לדגם משנת 2009.

לדגמי מאזדה בישראל - מאזדה

מאזדה 3, 2.0 ליטר, אוטומטית
יתרונות	חסרונות
ביצועים טובים	דוושה רגישה וגלגלים הנוטים להסתחרר
התנהגות טובה	מרווח מצומצם בתא הנוסעים
עיצוב נאה (אך שקוף)	נוחות נסיעה לא מושלמת
מוניטין: שמירת ערך גבוהה, אמינות, ביקוש	תחושה מעט זולה בתא הנוסעים