טויוטה יאריס קרוס - מבחן רכב

גרסת הפרימייר אותה בחנו נבדלת עם תוספות של תאורת לד, גג מושחר, חישוקי 17 אינץ' מעוצבים (לעומת חישוקי "16 פשוטים ביתר הגרסאות) וגם בצבע המוזהב שזמין רק בגרסה הזו. נהגנו גם בגרסת ה"אורבן" של היאריס (הרכב האפור בתמונות) - שם העיצוב פשוט בהרבה. 

המימדים הופכים את המכונית הזו לג'יפון מן המניין: הקרוס ארוכה ב-23 ס"מ וגבוהה ב-10 ס"מ בהשוואה ליאריס רגילה, ומתמקמת לצד ג'יפונים קטנים יחסית כמו סיאט ארונה ויונדאי וניו.

המראה מבפנים מודרני גם כן עם שתי קומות לדשבורד, מסך צף ועיצוב ייחודי לידיות הדלתות. לוח המחוונים פחות ייחודי מזה של היאריס הבכירה, ולמרות שהוא דיגיטלי ברובו - הוא מעט עמוס. פס זהוב לרוחב הדשבורד מבדיל בין גרסת הפרימייר לגרסאות הפשוטות יותר. 

איכות החומרים בסיסית, וזה עניין מקובל בקטגוריה - אבל קצת מוזר לפגוש בכיסויי פלסטיק של "הכנה לכפתור" במקומות רבים כל כך ברכב, בין היתר בקונסולה המרכזית ואפילו בתקרה מאחור.

תא הנוסעים

תנוחת הישיבה גבוהה למדי, ובכך הקרוס נבדלת מהיאריס הרגילה. המושבים עצמם נוחים, כאשר בגרסת הפרימייר יש מושבים בעיצוב ספורטיבי עם תמיכה עדיפה בהשוואה למושבים של הגרסאות האחרות. הראות החוצה מצוינת וקל להגיע לתנוחת ישיבה מדויקת.

היצע תאי האחסון נדיב: התאים בדלתות יאכלסו בקלות בקבוק של ליטר לפחות, מתחת למסך המולטימדיה יש תא שימושי לסמארטפון ועוד יותר למטה ישנו תא מרכזי גדול. במשענת היד המרכזית ישנו תא קטן מאוד ומתחתיה יש צמד מחזיקי כוסות.

את היאריס קרוס אפשר לקבל ב-6 רמות גימור שונות, שלוש לכל אחד מהמנועים. כולן מציעות מסך מולטימדיה מוכר וידידותי, כזה שנמצא כמעט בכל דגם אחר של טויוטה. המסך כולל קישוריות אנדרואיד אוטו ואפל קארפליי, מצלמת רוורס, תמיכה בעברית ותפעול נוח באמצעות כפתורים פיזיים. מעבר לזה, גרסאות הכניסה פשוטות יחסית, וכוללות בלם יד חשמלי ובקרת שיוט אדפטיבית כסטנדרט, אך גם מגיעות עם מפתח מכאני להנעה ועם צלחות פלסטיק.

גרסאות הביניים ("אורבן") משדרגות את המפרט בצורה כמעט זניחה, עם תוספות של מראות צד בקיפול חשמלי, חישוקים קלים וכפתור הנעה בגרסה ההיברידית בלבד.

גרסת הבנזין הבכירה ("סקיי") כוללת גם היא כניסה והנעה ללא מפתח, תאורת אווירה וגג שמש פנוראמי, ואילו ההיברידית הבכירה שנבחנה - גרסת הפרימייר היקרה למדי (147,000 שקלים נכון למועד פרסום הכתבה) לא כוללת את גג השמש, אך מציעה שדרוגי עיצוב שונים אותם פירטנו קודם לכן, לצד ריפוד משולב דמוי-עור, חימום למושבים הקדמיים ובקרת אקלים מפוצלת.

מפרט הבטיחות עשיר בכל הגרסאות וכולל 8 כריות אוויר (בהן צמד כריות מרכזיות בין הנוסעים מלפנים), בלימת חירום אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל ורוכבי דו גלגלי, שמירת מרכז נתיב, בקרת שיוט אדפטיבי, זיהוי תמרורים ואורות גבוהים אוטומטיים.

המושב האחורי הוא נקודת תורפה של היאריס הרגילה, וגרסת הקרוס לא יצרה כמעט שיפור בתחום הזה. הדלתות קטנות כך שקשה יחסית להיכנס ולצאת; בפנים המרווח לרגליים סביר בלבד, כאשר בגרסת הפרימייר המרווח נפגע בגלל המושבים הקדמיים הגדולים. המרווח לראש טוב אך רוחב המושב יאפשר רק לשניים להתמקם כאן במרווח ראוי. פתחי מיזוג או שקעי טעינה לא תמצאו כאן, ורק בפרימייר יש כיסי אחסון בגב המושבים ומשענת יד עם מחזיקי כוסות - אך כדי לפתוח אותה יש לקפל את חלקו המרכזי של המושב ולפעור פתח גישה לתא המטען.

תא המטען עצמו הוא אחד ההבדלים העצומים שבין היאריס קרוס ליאריס הרגילה. יש כאן נפח מכובד של 400 ליטרים וגם גישה נוחה לציוד, וגם כאן יש הבדל מהותי בין הגרסאות. בגרסאות הבסיס והביניים יש חללים ושקעים בדפנות התא, שאמנם נספרים בחישוב הליטרים אך לא מסייעים בארגון הבגאז'. גרסת הפרימייר מציעה מדף מפוצל (!) לחלוקת הגובה בתא המטען, פריט שימושי מאוד לטעמנו. בכולן יש מדף בד דק שמתרומם עם השמשה האחורית. קל מאוד לקפל אותו כדי להעמיס לגובה.

נוחות נסיעה

בתוך העיר היאריס קרוס מסתדרת מצוין: מלבד הראות הטובה שכבר הזכרנו, גם כושר התמרון מצוין ויחידת ההנעה מאפשרת לה להיות זריזה מאוד. הנוחות טובה בעיקר על פגמים קטנים, כאשר פסי האטה או אתגרים גדולים יותר כבר יוצרים קופצנות מסוימת. שלא במפתיע, גרסאות הבסיס והביניים עם חישוקי "16 נוחות יותר מהפרימייר שמוצעת עם חישוקי "17.

מחוץ לעיר החוויה פחות מוצלחת: על כבישים גליים או על שיבושים במהירות גבוהה ישנה תחושה עסוקה, ובעיקר מפריע בידוד הרעשים. לא מעט רעשי כביש, רוח ומנוע חודרים לתא הנוסעים. ייתכן ומדף קשיח בתא המטען היה מוביל לשיפור מסוים, אך זה כנראה רק חלק קטן מהסיפור.

מנוע ותיבת הילוכים

את היאריס קרוס פגשנו בגרסה ההיברידית, עם יחידת ההנעה שמוכרת מהיאריס הרגילה - ושונה מיתר הליין ההיברידי של טויוטה. מדובר במנוע בנזין בנפח 1.5 ליטרים עם 3 צילינדרים בלבד, שאליו משודך מנוע חשמלי. יחד מייצרים השניים הספק משולב של 116 כ"ס; נתון מומנט משולב, כמו תמיד אצל טויוטה, לא מתפרסם.

תיבת ההילוכים הרציפה מתפקדת היטב בתוך העיר, אך המעברים בין המנוע החשמלי למנוע הבנזין מתבצעים בצורה מעט מחוספסת וקולנית. זמני הנסיעה על החשמל קצרים מדי בשביל להעביר חוויה שקטה ומעודנת.

אבל לא הכל שלילי. ביציאה מהמקום מורגשת זריזות, תגובות הדוושה מיידיות והיאריס מזנקת בנחישות בין הרמזורים. בתאוצות האלה נשמע אמנם צליל המנוע באופן נוכח, אך מדובר בצליל מחוספס של מנועי 3 צילינדרים - יהיו נהגים שדווקא יאהבו אותו. 

במהירויות גבוהות יותר, כאשר מנסים לסחוט את הביצועים המקסימליים, הכוח מתישהו מסתיים ואנחנו נזכרים שלא מדובר במכונית מהירה מדי. במאמצים האלו נשמע גם קולו המתכתי של הגיר הרציף.

בסיומו של מבחן, השגנו צריכת דלק פשוט פנומנאלית: 25 ק"מ לליטר בשיוט מתון, 20 ק"מ לליטר בנהיגה משולבת שכללה גם האצות חזקות וגם פקקי תנועה ממושכים. אנחנו לא מכירים עוד ג'יפון קטן שמסוגל לייצר נתונים כאלה.

התנהגות כביש

כמו היאריס הרגילה, גם גרסת הקרוס המוגבהת מפתיעה עם התנהגות כביש קלילה ומהנה. יש כאן שלדה מצוינת שמאפשרת לה להיכנס במהירות ובצייתנות לעיקולים, כאשר הגבהת מרכז הכובד של הקרוס לא קילקלה את שמחת החיים הזו. בצד החסרונות נציין את ההיגוי והבלמים, שמעבירים תחושות מעט מעורפלות.

סיכום

טויוטה יאריס קרוס היא אולי לא מכונית נטולת חסרונות, אבל בקטגוריה הזו כמעט כל מכונית היא אוסף מסוים של פשרות. מי שיבחר בג'יפון הקטן של טויוטה ודאי לא יתפשר על צריכת הדלק, שהיא מהטובות ביותר שניתן להשיג כיום במכונית כלשהי. הרוכשים יהנו גם מתנוחת ישיבה גבוהה, רמת בטיחות מוצלחת, תא מטען שימושי, כושר תמרון מצוין בעיר ויחידת הנעה זריזה.

אבל מי שיקנה את היאריס קרוס יצטרכו להתמודד עם מרווח פנימי מצומצם, נוחות נסיעה סבירה בלבד, בידוד רעשים לא מוצלח וגם רשימת אבזור בסיסית למדי. בגרסת ה"פרימייר" מצטרף לזה אתגר נוסף בדמות מחיר רכישה גבוה למדי. יתר הגרסאות ודאי יקסמו לישראלים לא מעטים.

לצפייה בכל דגמי טויוטה בישראל

למאמר זה התפרסמו 8 תגובות