טויוטה יאריס (1.5 בנזין) - מבחן רכב

היאריס בגרסת הסטייל היא עדיין מכונית נאה, אך פשוטה בהרבה למראה. הגריל העצום בחזית עם בתי פנסי הערפל הגדולים מקנים לה מראה של מכונית רחבה; גם הניפוח בכנף האחורית נראה מצוין וכך גם יחידות התאורה מאחור.

עם זאת, יש כאן יותר מדי פריטים שמסגירים את העובדה שמדובר בגרסה שונה, שנראית פשוטה וזולה מכפי שהיא. חישוקי הגלגלים עוטים צלחות פלסטיק, במקום פנסי הערפל יש חיפויי פלסטיק שחורים ויחידות התאורה מאחור לא כוללות תאורת לד. 

תא הנוסעים

גם מבפנים, היאריס סטייל מציעה אווירה פשוטה ובסיסית יותר. הצבעים נותרו כהים ואיכות החומרים לא גבוהה: במקומות רבים אנו פוגשים פלסטיקה קשיחה ובסיסית, כאשר בחלק מהמקומות גם ההרכבה לא מצטיינת.

את מושבי הספורט המצוינים של הפרימייר אדישן מחליפים כאן מושבים בסיסיים ולא רעים, אך עם תמיכה פחות מוצלחת. גם משענת יד מרכזית נעדרת כאן, ואת לוח המחוונים הדיגיטלי מחליפים מחוונים אנלוגיים שגרתיים. כפתורי מזגן מכאני, בלם יד רגיל ומפתח מכאני להנעה משלימים את המראה הפשוט. בגרסה ההיברידית המקבילה נמצא במקומם בקרת אקלים דיגיטלית, בלם יד חשמלי וכפתור הנעה.

מערכת המולטימדיה המצוינת מזכירה לנו שאנחנו בכל זאת נמצאים ברכב מודרני. יש לה מסך גדול יחסית (8 אינץ'), קישוריות אנדרואיד אוטו ואפל קארפליי, מצלמת רוורס וכפתורי תפעול פיזיים שהופכים את השימוש לקל ונוח. בכלל, היאריס תהיה קלה מאוד לתפעול גם לחסרי חוש טכנולוגי. אי אפשר לומר את זה על כל מתחרותיה.

עוד תחום שבו טויוטה ישרו קו בין כל הגרסאות הוא הבטיחות: גם היאריס הזולה ביותר וגם היקרה ביותר מצוידות במפרט הכולל 8 כריות אוויר, כולל כרית מרכזית בין הנוסעים מלפנים; בנוסף יש גם בלימת חירום אוטונומית, תיקון סטיה מנתיב (שפועל היטב בעיקר כשמפעילים את בקרת השיוט האדפטיבית), זיהוי תמרורים, אורות גבוהים אוטומטיים, התרעת עייפות והתרעה על שכחת ילד במושב האחורי.

אגב, אין הבדלי אבזור משמעותיים בין הגרסאות השונות של היאריס-בנזין: גרסת ה"סול" הבסיסית מחסירה מהמפרט של הסטייל את המולטימדיה המקורית (מציעה מסך בהתקנה מקומית), מוותרת על צמד רמקולים מתוך ה-6 ועל הכהיית החלונות מאחור, אך מנגד מוסיפה גלגל רזרבי שלא קיים ביתר הגרסאות. גרסת ה"סקיי" מוסיפה על המפרט של הסטייל חישוקים קלים בגודל זהה וגג שמש פנוראמי. 

מבחינה פרקטית אין הבדלים בין הגרסאות השונות של היאריס. המרווח מלפנים מוגבל לצדדים בגלל העיצוב הדקורטיבי של ידיות הדלתות, אך קל להשיג תנוחת נהיגה מוצלחת. מאחור המושב צפוף למדי והכניסה מסורבלת בגלל מפתח דלתות צר ובגלל התקרה הנמוכה. מדובר במגמה רווחת יחסית בסגמנט הסופר מיני.

גם תא המטען סביר בלבד, עם נפח של 286 ליטרים ומבנה יחסית צר. עגלת ילדים מדגם "סיטי-מיני" של בייבי ג'וגר, במצב טיולון (כלומר ללא אמבטיה) נכנסה רק בעמידה ורק לאחר הסרת המדף.

נוחות נסיעה

טויוטה יאריס נהנית מכושר תמרון יוצא מהכלל בסביבה העירונית. המימדים הקטנים, תגובת הדוושה המדויקת, ההגה הרך והראות המצוינת מקלים מאוד על החניות גם במקומות צפופים מאוד.

הנוחות לא רעה, כאשר מרבית השיבושים הקטנים מורגשים במידה מסוימת - אך גם עוברים ריכוך לפני חדירתם לתא הנוסעים. פסי האטה ופגמים גדולים משוככים בצורה טובה למדי, כמעט ללא טלטלות מיותרות.

בידוד הרעשים לא מצטיין. רעשי כביש ומנוע נשמעים כמעט בכל מהירות, ובמהירות בין עירונית שגרתית מצטרפים גם רעשי רוח.

מנוע ותיבת הילוכים

היאריס הבנזינית מצוידת במנוע 3 צילינדרים בנפח 1.5 ליטרים, עם הספק של 125 כ"ס המתקבלים ב-6,600 סל"ד ועם מומנט של 15.6 קג"מ הזמינים מ-5,000 סל"ד. למרות שמדובר במנוע לא מאוד גמיש, בלשון המעטה, התגובות ללחיצת הדוושה מגיעות במיידיות והיאריס מצליחה להיות זריזה מאוד בתנועה עירונית. קל ונעים להתרוצץ איתה בין רמזורים וכיכרות, העברת הכוח חלקה והתאוצות מפתיעות.

במהירות גבוהה יותר היאריס ממשיכה להרשים עם ביצועים טובים מאוד, אך אלו מתקבלים כבר בסל"ד גבוה מאוד - ויחד עם תיבת ההילוכים הרציפה נוצר רעש משמעותי. אמנם, מדובר בצליל מחוספס של מנועי 3 צילינדרים, ויהיו שיאהבו אותו - אך מדובר ברמת רעש גבוהה למדי שעם הזמן הופכת לפחות נעימה. 

למרות שהמפרטים מצביעים על נחיתות מסוימת בביצועים לעומת היאריס ההיברידית, בפועל גרסת הבנזין לא הרגישה חלשה יותר ולעיתים גם הציגה אופי תזזיתי ונמרץ יותר. רק במאמץ ממושך מגיע לעיתים מחסור מסוים בכוח. עניין לא שכיח.

תיבת ההילוכים הרציפה מאפשר למנוע לטפס במהירות אל הסל"ד הגבוה, שם הוא יעיל. עם זאת, היא מייצרת כאמור רמת רעש גבוהה ומנופי השליטה שעל ההגה לא מעניקים באמת עצמאות בהחלפת יחסי ההעברה.

צריכת הדלק טובה בהחלט: בנסיעה עירונית כבדה, פקוקה וממושכת מדדנו כ-11 ק"מ לליטר; בנהיגה בין עירונית הגענו בקלות ל-17-18 ק"מ לליטר, ואת המבחן סיימנו עם נתון ממוצע של 14 ק"מ לליטר.

התנהגות כביש

לא מדובר במכונית עם אופי ספורטיבי כמו מאזדה 2, אופל קורסה או פיג'ו 208, אך היאריס מציגה התנהגות כביש בהחלט טובה. מרכז הכובד נמוך, אחיזת הכביש גבוהה ויש לה גם יכולת לשינוי כיוון מהיר. מצד שני, התקשורת עם הנהג נמוכה וההיגוי לא מדויק במיוחד. לא נורא.

פערי המשקל ביחס לגרסה ההיברידית זניחים, ולכן אין הבדל משמעותי בין השתיים. להיברידית יש בלמי דיסק מאחור, לעומת בלמי תוף בבנזין; בלמי הדיסק אמורים לספק בלימה עדיפה, אך בגרסה ההיברידית התחושות מלאכותיות בגלל טעינת הסוללות. בבנזין התחושות טבעיות יותר.

סיכום

הדור הנוכחי של טויוטה יאריס מציג שיפור בולט לעומת קודמו, גם בגרסת הבנזין. זאת מכונית סופר מיני בטיחותית, זריזה וחסכונית בדלק; החסרונות בתחומי המרווח ובידוד הרעשים נותרו כשהיו, אבל מכאן והלאה יש לא מעט פערים בינה לבין הגרסה ההיברידית הבכירה שבחנו בעבר. ביחס ליחידת ההנעה ההיברידית יש כאן פער בצריכת הדלק לרעת גרסת הבנזין (אם כי במספרים קטנים למדי) ואילו בביצועים יש יתרון דווקא לבנזינית, לפחות בתחושות.

עם זאת, בתחומי האבזור והנראות יש כאן פערים דרמטיים. במרבית הגרסאות, ובעיקר בגרסאות הבנזין, היאריס מציגה עיצוב פשוט מאוד מבחוץ ובעיקר מבפנים, לצד רשימת אבזור מצומצמת למדי. אלו נותנים תחושה של מכונית בסיסית וזולה, ומקנים אווירה שונה מאוד מזו שפגשנו ב"פרימייר אדישן" המרשימה. 

לצפייה בכל דגמי טויוטה בישראל

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות