יש פער עצום, כמעט בלתי נתפס, בין העבודה היומיומית האפורה שאמור לבצע טויוטה היילקס, לבין התהילה והאגדות שנקשרו סביב הטנדר היפני הזה. במבחני הדרכים, בכתבות השונות ובמגזיני הרכב נחשב ההיילקס לאליל, לא פחות. מנחי התוכנית "טופ-גיר" התעללו, שרפו והטביעו את ההיילקס, שנשאר בחיים והמשיך לנסוע אחרי תיקונים קלים. כתבי הרכב נוהגים לאתגר אותו בשטחים קשים במיוחד, לטפס על הרים וסלעים, והיצרנית בעצמה הצטרפה להתלהבות מהעניין ובחרה להשיק אותו על האדמה המאתגרת של איסלנד. אפילו הטרוריסטים של דעא"ש ניכסו לעצמם חלק מהתהילה של ההיילקס, ובחרו להשתמש בו במסעות האימה שלהם.
ובמציאות? הרוכש הטיפוסי של טויוטה היילקס קם בבוקר לעוד יום עבודה, מעמיס את הציוד הדרוש לעבודת השיפוצים או החקלאות ונוסע לעוד משימה שגרתית. כל עוד אין תקלות מיוחדות, וזה בדרך כלל המצב בטויוטה היילקס, הוא יהיה מרוצה.
את משימות האקסטרים בחרנו להשאיר לטופ-גיר ודומיהם, ואת המבחן שתקראו לדור ההשמיני של טויוטה היילקס ביצענו בתנאים אופיינים יותר ללקוח הישראלי. זה אולי פחות סקסי, אבל היי – אנחנו עדיין מדברים על טנדר.
עיצוב
טויוטה היילקס החדש נראה קצת יותר חתיך מקודמו, והוא קיבל את החיטובים בדיוק במקומות הנכונים. הפנסים כבר לא מרובעים, והקו הנאה שלהם ממשיך אל פסי הכרום של הגריל הקדמי. התפיחות על מכסה המנוע והכנפיים מקנות לו חזות שרירית, ובסך הכל מדובר בטנדר שעשוי בטעם טוב. לא מוחצן ונוצץ כמו מיצובישי טרייטון החדש, אלא בוגר, סולידי ונעים יותר לעין.
תא הנוסעים
מבפנים העיצוב של ההיילקס קפץ בכמה דרגות. משטחי הפלסטיק העצומים של הדור הקודם פינו את מקומם לגימורים מעט רכים יותר, עם תפרים שיוצרים אשליה נעימה של דיפוני עור. הקונסולה המרכזית מציגה שילוב גוונים נאה, ומאחורי הקימורים מסתתרים צמד תאי כפפות שימושיים. למרות תהליך העידון שעבר, סביבת הנהג ההיילקסית עדיין קשוחה, ותתאים לפועל שסיים זה עתה יום עבודה עתיר בוץ ולכלוך. פקדי המזגן המכאניים גדולים ובולטים, וכך גם ידית ההילוכים ואפילו ההגה. מתאים גם למי שעובד עם כפפות גסות.
התחושה של הקוקפיט המאסיבי והיצוק מתנגשת עם מסך המולטימדיה העדכני של טויוטה, שקצת נראה לא שייך לסביבה שלו. כמו בדגמי האוריס, גם כאן המסך כולו מופעל באמצעות מגע ללא כפתורים פיזיים – כאשר אפילו הכפתורים מסביב הם בעצם מסך מגע עם רקע שחור. מעבר לתפעול הלא נוח (תמיד עדיף לסובב גלגלת פיזית במהלך נהיגה ולא לחפש כפתור קטן), זה עלול להיות לא פרקטי לעובדי הכפיים ולא אפשרי ללחיצה עם כפפה.
רשימת האבזור נדיבה מאוד (בגרסה האוטומטית). מעבר למערכת המולטימדיה, שכוללת גם דיבורית בלוטות' ומצלמת רוורס, מציע ההיילקס גם שפע של תאי אחסון, ווים וידיות תליה לחפצים שונים, שליטה מההגה על המערכת, בקרת שיוט, מתזים לפנסי החזית, מדרגות צד, מראות עם קיפול חשמלי ועוד גימורי ניקל לרוב. הגרסה הידנית הרבה פחות מאובזרת, ונראה לנו שחסרה בהיצע עוד גרסה אוטומטית זולה יותר, אפילו בלי הנעה כפולה, שתוכל להתחרות בציי הרכב מול הגרסאות הבסיסית של איסוזו די מקס ומיצובישי טרייטון. פשוט כי לא כל מי שצריך טנדר מעוניין גם לשלם רבע מיליון שקל בשביל גרסה סופר-מאובזרת.
מושבי הנהג והנוסע נוחים למדי, ומציעים תנוחת נהיגה מוצלחת לצד תמיכה טובה לגב. לא עניין מובן מאליו בטנדרים. מאחור המרווח מפתיע לטובה. שני מבוגרים יהנו ממרווח מעולה לרגליים ולראש, ואפילו נוסע שלישי יוכל ליהנות מרמת חיים סבירה. אם הוא לא יצטרף, יוכלו השניים האחרים ליהנות ממשענת יד עם מחזיקי כוסות. ללא ספק, המושב האחורי בהיילקס מצוין ביחס למתחרים.
נוחות נסיעה
טויוטה היילקס, אם משווים אותו למכוניות נוסעים פרטיות מכל סוג שהוא, הוא לא רכב נוח במיוחד. הוא מקפצץ על שיבושים בכביש, מתנדנד על כבישים מהירים, ולא מתאים לבעלי גב עדין. למה אנחנו טורחים לציין את זה? כי בתקופה האחרונה נודע לנו שמדינת ישראל שוקלת לתת לעובדיה לבחור בינו ובין טויוטה ראב 4 או סובארו פורסטר. אז נאמר זאת בצורה חד משמעית: אם אין לכם צורך בארגז ההעמסה או ביכולת שטח גבוהה במיוחד, אין לכם סיבה לבחור בהיילקס.
מצד שני, אם משווים את טויוטה היילקס למתחריו הישירים, מגלים שהוא דווקא מציע נוחות לא רעה בכלל. הוא מתנדנד, אבל פחות מהדור הקודם ופחות ממיצובישי טרייטון; הוא מקפצץ, אבל מצליח גם "לעגל" ולעדן במעט את השיבושים בכביש; אפילו בידוד הרעשים טוב בסך הכל, כל עוד נשארים בסביבות ה-100 קמ"ש.
מנוע ותיבת הילוכים
בניגוד לדור הקודם של טויוטה היילקס, ששווק עם מנועים שונים בגרסה הידנית והאוטומטית, טויוטה היילקס החדש מוצע בישראל עם מנוע אחד בלבד: טורבו-דיזל בנפח 2,400 סמ"ק, עם 150 כ"ס ו-40.8 קג"מ. הירידה בהספק ביחס לדור הקודם מיתרגמת באופן ברור לביצועים מעט פחות טובים. 150 סוסים לא מצליחים להרשים על משקל של למעלה משני טונות, וההיילקס דורש סבלנות בכדי להאיץ למהירויות גבוהות. לא שיש לו בעיה לשייט על 130 קמ"ש, כן? אבל עקיפות במהירות בין עירונית דורשות תכנון מוקדם, והכוח לא תמיד נמצא שם כשצריך אותו. מאידך, מומנט של 40 קג"מ מאפשר לו לשמור על ביצועים טובים גם תחת משקל מלא, ומעניק לו יכולת טיפוס מופלאה בשטח מאתגר (על כך בהמשך).
תיבת ההילוכים האוטומטית, עם 6 יחסי העברה, מנסה (ובדרך כלל גם מצליחה) להתחכם. היא "מושכת" את ההילוך כשהנהג דורש ביצועים, שומרת על הילוך נמוך בירידה, ומפגינה סגנון שלא פוגשים בדרך כלל במכוניות מסוג זה. מצד שני, הררי המומנט לעיתים מכבידים עליה, ולא פעם הרגשנו חבטות מכיוון התיבה במהלך האצה.
צריכת הדלק במהלך המבחן עמדה על 9 ק"מ לליטר בממוצע.
התנהגות כביש
אנחנו לא פה בשביל ליהנות, בטח שלא בחלק הזה של המבחן. למרות זאת, צריך לציין שההיילקס מרגיש מאוד בטוח גם במקומות בהם מתחריו יתחילו להתנדנד ולאבד יציבות. אחיזת הכביש מצוינת, ההגה בעל משקל נכון, וקשה מאוד לאבד את תחושת הבטחון. במקרים בהם הגזמנו קצת עם הדוושה הימנית בסיבוב, באה בקרת היציבות לעזרתנו ותיקנה (באופן רועש) את ההחלקה שנוצרה.
העמסה
ארגז ההעמסה של טויוטה היילקס הוא אחד מהגדולים בקבוצת הטנדרים. למעשה, אחרי שהשווינו נתונים גילינו כי מדובר בארגז הגדול ביותר בסגמנט, למעט זה של פולקסווגן אמארוק. הדלת האחורית גדולה, כבדה ומאסיבית – יתרון במקרה בו נדרש שימוש בדלת כחלק ממשטח ההעמסה.
עם זאת, משקל ההעמסה המרבי של ההיילקס עומד על 850 ק"ג בלבד, לעומת קצת יותר מטון במיצובישי טרייטון ואיסוזו די מקס. כושר הגרירה של ההיילקס מרשים מאוד, עם אפשרות לנגרר במשקל של עד 3.2 טון (עם בלמים).
יכולת שטח
בסוף, כמובן, לקחנו הפוגה מהמשימות היומיומיות וירדנו עם ההיילקס לעומק השטח. נסכם כבר עכשיו ונאמר שגם בדור השמיני, לאגדה היפנית הזו יש על מה להתבסס. יכולות השטח של הטנדר מרשימות בכל קנה מידה. ולנימוקים:
הנתונים ההתחלתיים של טויוטה היילקס מבטיחים הרבה. מרווח גחון של 28 ס"מ, זוויות מרכב מכובדות, הילוך כוח ונעילת דיפרנציאל אחורית. מפרט מלא לכל הדעות. על שבילים הוא לא מאוד נוח, לפחות לא עם ארגז ריק, אבל ככל שמגבירים את הקצב השיכוך משתפר.
בפעם הראשונה, ניסינו להכניס אותו להצלבה יזומה. כיוונו את הגלגלים מעל תעלה עמוקה למדי, ניסינו שוב ושוב, אבל ההיילקס סירב להסתבך. הוא שלח גלגל למטה, מצא אחיזה על מצע כמעט בלתי אפשרי, ויצא משם בקלות. ואז גילינו שאפילו לא שילבנו ל-4X4...
בהמשך איתגרנו אותו בטיפוס על סלעים (שם מדרגות הצד היו המכשול העיקרי), בבוץ, בעליות ובירידות תלולות, ובאתגר מורכב במיוחד – טיפוס על סלעים חלקלקים בזווית תלולה, מיד לאחר מעבר בשלולית בוץ עמוקה. שם, רק שם, נדרש יותר מנסיון אחד כדי לגרום לגלגלים הבוציים להינעץ בסלע – אבל שילוב להילוך כוח יחד עם נעילה של הדיפרנציאל האחורי אפשרו לנו לצלוח את המכשול כבר בנסיון השני. קבוצת לוחמי סיירות, עם רכבי שטח צבאיים וקשוחים בהרבה, הביטה בהשתאות על ביצועיו של ההיילקס. האמת? בצדק.
המומנט האדיר, הצמיגים הרחבים, מהלך המתלה המצוין והקשיחות הבלתי מתפשרת של המכלולים השונים – הם המרכיבים שהופכים את טויוטה היילקס מטנדר עבודה אפור למכונת שטח אדירה.
סיכום
עזבו אתכם ממיתוסים ומאגדות. טויוטה היילקס, גם בדור השמיני שלו, הוא פשוט טנדר מצוין. הוא נוח יחסית למתחריו, מאובזר ושימושי, ומציע ארגז הטענה גדול ויכולת גרירה מרשימה. תוסיפו לכך את יכולת השטח האדירה ומוניטין האמינות הפנטסטי, וקיבלתם חבילה טנדריסטית משובחת.
לדגמי טויוטה בישראל -
טויוטה למאמר זה התפרסמו 2 תגובות
ערוץ הוואטסאפ של 
