עם תא מטען יותר קטן משל ה-X3, עיצוב כוחני יותר ותג מחיר גבוה יותר, ב.מ.וו X4 הוא לא הרכב הכי שימושי בסביבה. אבל האם בכל זאת יש סיבה הגיונית לרכוש אחד?
סטריאוטיפים הם דבר לא טוב, אבל לעיתים זה פשוט בלתי אפשרי להתעלם מהם. כשהעורך הודיע לי שאני בוחן את ב.מ.וו X4, אני חייב להודות שלא ממש התלהבתי, במיוחד אחרי שהבנתי שמדובר בגרסת הבסיס שלו.
יש משהו, לפחות אצלי, שמעורר אנטגוניזם ברכב הפנאי הגרמני. הוא לא רכב שימושי כמו אחיו התאום הממש זהה. הוא גם לא ספורטיבי כמו המכוניות נמוכות הגובה במשפחת בימר. הוא סוג של הכלאה שבעיקר צועקת "תראו אותי, אני נראית ממש שונה". סוג של דודה שמגיעה לאירוע משפחתי עם מחשוף עצום, מיני קצר מדי ושיער בצבע סגול. ואם להוסיף חטא על פשע, ה-X4 התייצב למבחן בגרסת הכניסה שלו. המנוע הוא הצנום בהיצע וגם רמת האבזור היא המצומצמת מכל הרמות שב.מ.וו מציעה.
| ב.מ.וו X4, 2.0 ליטר, טורבו-בנזין, אוטומטית, 184 כ"ס, 369,000 שקל | |
| יתרונות | חסרונות |
| נוחות ובידוד רעשים | מושב אחורי |
| התנהגות כביש | שדה ראיה |
| הנדסת אנוש | כושר תמרון |
אבל זה דווקא לא מכעיס בכלל. יש משהו מסקרן בלבחון רכב בגרסתו הבסיסית ביותר, כשאין גאדג'טים צעקניים או מנוע גיבור שגונב את ההצגה. כשהרכב מגיע בצורה הפשוטה שלו, אפשר לגלות ביתר קלות עד כמה המהנדסים שלו שמו את הדגש על הנקודות הנכונות כמו כיול מתלים מוצלח, היגוי מדוייק או הנדסת אנוש הגיונית.
המבחן שה-X4 עבר באמת חשף כמה נקודות מעניינות, אבל בעיקר הזכיר לעבדכם הנאמן שדעות קדומות יכולות להיות קצת מטעות.
על טעם וריח... כמה פעמים שמעתם את זה בהקשר של רכבי הפנאי, שטח, ספורט קופה? החזית המאוד ב.מ.וו.אית שלו מרשימה וקשוחה. בגרסה הבסיסית יש פחות ניקל וכרום והרבה יותר פלסטיק, אבל קשה לקחת ממנו את ההופעה הדרמטית. הצד גם הוא מרשים. תחשבו על רכב קופה 4 מושבים רק קצת יותר גבוה וקצת יותר ארוך. תחשבו X4.
ואז עוברים אחורה, ושוב, זה עניין של טעם, אבל לח"מ הוא פשוט הרגיש מאוד כבד, ארוך ופשוט לא מספיק מיוחד. אולי הפנסים מאחור קצת יותר מעניינים, אבל חסרה לו אתלטיות. וזה בדיוק המקום שבו הוא נבדל מה-X3. ואם הגרסה הסטנדרטית יותר נראית טוב, אז למה אנשים אוהבים את הגרסה הזאת?
מצד שני, הרכבים האלו נמכרים. האח הבוגר, ה-X6, נמכר כמו סלסלות תותים בסופי השבוע של "דרום אדום". האח הקטן מציע את אותה החבילה במחיר קצת יותר שפוי, אז למה לא? שיהיה לבריאות.
התא של הבימר הוא מקום מרשים להיות בו. הוא מקבל אותנו במושבי עור איכותיים ומפנקים. העיצוב הכמעט מסורתי של החברה הבווארית ממשיך גם לכאן עם קונסולה שפונה מעט לכיוון הנהג וקווים רוחביים שמעניקים עוד קצת לתחושת היוקרה. תאורת האווירה משלימה חוויה איכותית במיוחד. מצד שני, העיצוב הכללי לא שונה מכלל דגמי החברה וכבר מרגיש כמי שזקוק לרענון.
החומרים בתא הנוסעים מעולים ברוב המקרים. גם אם הפלסטיקה לא תמיד הכי רכה, היא כמעט תמיד עשויה היטב. גם ההרכבה ללא רבב. בדלתות ומתחת לתא האחסון שבתחתית הדשבורד תמצאו סימני X מגניבים שמכניסים לאווירה הנכונה.
מושב הנהג מציע המון מקום. לאנשים גבוהים שיתעקשו לשבת מאוד גבוה הגג עלול להרגיש קרוב, אבל לכל השאר המרווח לראש ולרגליים מצויין. הנוסע לצד הנהג לא יתלונן. למעשה, העובדה שהרכב גבוה אך תנוחת הישיבה עמוקה אפשרה למבוגרים להיכנס ולצאת בנוחות מפתיעה. 
המצב מאחורה לא כל כך ורוד. המפתן הגבוה לצד הגג המשתפל משאירים די מעט מקום לפתח. כשכבר נכנסתם תגלו כי המרווח לרגליים טוב אבל נוסעים גבוהים ירגישו קרובים לגג המשתפל. המושב האמצעי מרווח (יחסית) ותעלת ההינע האחורית רחבה, כך שילדים ימצאו פה מקום מספיק פלוס.
מאחורי דלת חשמלית עצומה מסתתר תא מטען גדול מאוד. הוא נוח מאוד להעמסה ופריקה ומכיל וו לשקיות, נקודות עיגון ותאורה פנימית. מתחת לרצפה יש עוד תא עמוק שיכול להכיל בקלות תיק עם מחשב נייד. הגג המשתפל מונע את היכולת לערום דברים לגובה.
בעולם שבו כולם עוברים למסכי מגע ולוחות מחוונים דיגיטליים, ב.מ.וו מרגישה שמרנית כמו אברך חרדי. את כל האפשרויות ניתן לתפעל מכפתור פיזי או מחוגת ה-iDrive המצויינת. גם פעולות שברכבים אחרים תצטרכו המון זמן כדי לאתר ולתפעל, נעשות בקלות יחסית וללא צורך במבט ממושך. כל הכפתורים ברורים, ועדיין לא פוגעים בסביבת הנהג והיא לא מרגישה עמוסה בצורה יוצאת דופן. 
ה-X4 מאובזר מאוד, אבל באופן ששונה ממה שמקובל בקטגוריה. כסטנדרט הרכב מגיע עם תא מטען חשמלי, כיסאות חשמליים עם זכרונות, גג שמש פנוראמי ופנסי קסנון. סעיף עזרי החניה מלא לחלוטין: יש מערכת חנייה אוטומטית, חיישנים היקפיים ומצלמת רוורס. יש לזה סיבה וניגע בה אח"כ.
בסעיף הבטיחות, שוב, מה שנמצא הוא לא מה שמקובל. יש התראה לתנועה חוצה מאחור, התראה על רכב בשטח מת והתראה על סטיה מנתיב. אבל אם תרצו להוסיף בקרת שיוט אדפטיבית או תיקון אקטיבי לסטיה מהנתיב תצטרכו לשדרג לגרסה היקרה יותר. השדרוג יגדיל את המסך המרכזי - הקטן באופן תמוה - למסך ענק ומרהיב בגודל של למעלה מ-10 אינץ'.
לטעמנו, אם כבר נחה עיניכם על הבימר המסוגנן, תוספת של 5-8% במחיר בשביל חבילת האבזור תהיה הרבה יותר מהגיונית.
.jpg "ב.מ.וו X4")
מה הציפיה שלכם מרכב עם אספירציות ספורטיביות כמו ה-X4? אני ציפיתי למכונית נוקשה וספורטיבית. עשיתי מתיחות, הכנתי את שרירי הגב וקבעתי תור לכירופרקט.
ואז האיקס מתחיל לזוז. בהתחלה עוד הראש מתרץ תירוצים. הגבשושית קטנה, אנחנו בכביש מהיר ועוד אי אלו ניסיונות של המוח להתאים בין התפיסה המוקדמת למציאות בשטח. אבל אחד אחר השני, הב.מ.וו מנטרל מוקשים ומעלים גבשושיות. בתוך העיר הוא מרגיש מרוסן מצד אחד ומטפל בכל פס האטה או שיבוש מקובל באלגנטיות שמוכרת מקטגוריות אחרות. מהמורות גדולות במיוחד או בורות שיצרו הגשמים האחרונים כן מזיזים אותו מעט, אבל לא מצליחים לחדור את שכבות השיכוך ולהפריע מדי לנוסעים.
ניתן להבין שהמתלה פה לא מאוד ארוך אבל הפעולה שלו לקראת סוף המהלך משוככת באופן יוצא דופן. יש מהנדסים במינכן. רצף שיבושים שהיה מוציא את הדור הקודם לריקוד, שלח את המתלים לעבוד מאוד קשה, אבל למעט קצת תנועות של הגוף לא הרבה מזה חדר פנימה.
המהירות עולה אבל הבימר המגודל לא מאבד משלוותו. להיפך, כאן הוא פשוט מבריק ומגהץ כבישים באופן כמעט אצילי. במקרים מאוד קיצוניים החזרת המתלה נעשית באופן קצת אגרסיבי וחד, ואז הרכב מרגיש קצת פחות נינוח ומעט עסוק, אבל זה באמת מגיע במקרי קצה בלבד.
ה-X פקטור בנוחות הנסיעה הוא בידוד הרעשים. רכבים מאוד נוחים יכלים לאבד את מרבית הנקודות אם הם רועשים מדי והופכים שיוט עירוני לקקפוניה. לא כאן. הבימר אולי ספורטיבי אבל הוא מחריש גם בנסיעה מהירה. עד כמה זה טוב? כשאתה שומע את רעשי הכביש של הרכב לידך אתה מבין.
כן, את מרבית הנסיעה הקדשנו למחשבות. בדרך כלל צריך קצת מוזיקה כדי להסוות את רעשי הרכב אבל לא במקרה דנן. אפילו ההקלטה של סיכום מבחן הדרכים, שביצענו בדרך חזור, נשמעת כאילו בוצעה באולפן סגור ולא במהירויות כביש 6.
מעל 110 קמ"ש יש אוושה קלילה של רוח. על כבישים נוראיים תשמעו שאון גלגלים קל ובמקרי קיצון אפשר לגלות שיש מתלה שעובד שם למטה. זה פחות או יותר הכל.
וכאן צריך לציין עוד נקודה חשובה. "גרסת הליסינג" של ה-X4 משווקת עם חישוקי 18 אינץ'. יש גדולים מהם. גם מערכת המתלים היא לא מזן ה-M הספורטיבי, כך שהיתרון בסעיף הזה עומד ללא ספק לצידה.
אחרי ההשתפכות על יכולותיה בתחום הנוחות על כל כביש שהוא, בסוף היום רובנו צריכים להיכנס לעיר. וכאן יש כמה בעיות.
היה לי בצבא חבר טוב שהיה נהג של צוללת. אחרי יומיים עם הבימר אני מעריך אותו הרבה יותר. שדה הראייה ב-SUV הגרמני כנראה פחות מוצלח מבאח"י דולפין. למזלנו, מעל פני המים מותר לשלוח "פינגים" (גלי קול של סונאר אקטיבי) מתי שרק רוצים. לבימר כמות עזרי חנייה שיביישו צי גוררות בנמל חיפה. כולם ביחד מתגייסים ומצליחים לגרום לסיום תהליך החנייה להרגיש כמו סיום מוצלח של סשן אהבה בין קיפודים.
אם תסתכלו אחורה לא תראו דבר; החלון הפיצפון והזנב הגבוה יגרמו לכם לוותר מייד. מלפנים המצב סביר (פלוס פריסקופ, מינוס 250 מ') וחלונות הצד היו טובים בנגמ"ש.
אז הטכנולוגיה מצילה אותנו, אבל היא לא יכולה להציל את רדיוס הסיבוב. כמות ה "רוורס – דרייב" שנדרשת בחניות צפופות עלולה לשבור את ידית ההילוכים. המלצתנו החמה היא לקנות X4 ועוד רכב עירוני. את ההחלפות ניתן לעשות בחניון שפירים.
כשאתה קונה את הגרסה הזולה ביותר, אתה מקבל את המנוע הפשוט בהיצע. לוגיקה בסיסית. את המנוע הזה אנחנו מכירים טוב מאוד, קשה להגדיר אותו כאחד המרגשים שבמנועי ב.מ.וו. מצד שני, אנחנו מוכנים כל יום לקבל את המנוע הזה בגרסת הבסיס שמגיעה עם רכב הליסינג שלנו.
למנוע יש רצועת כוח רחבה מאוד, החל משיא המומנט ב-1,350 סל"ד ועד שיא ההספק ב-6,500 סיבובים. ההספק הסופי עומד על 184 כוחות סוס בלבד שצריכים להזיז 1.8 טון, אבל עם מומנט של 29 קג"מ פחות או יותר כל הדבר הזה זז קדימה בקצב לא רע. 
האמת, ברוב המצבים הוא ירגיש מספיק מהיר כדי לעקוף גם כמה מכוניות שעל הנייר מציעות הרבה יותר סוסים. מצד שני, לא הייתי מהמר עליו מול אופנוענים חמושים. המנוע מרגיש גמיש אבל איפשהו בשיא ההספק הוא מאבד מהנחישות ונשמע יותר משהוא מרגיש חזק.
מצב Eco הופך אותו לקצת פחות רספונסיבי, אבל בהחלט משאיר אותו גמיש מספיק כדי להתנהל בקצב טוב. במצב ספורט הוא זז הרבה יותר מהר ובהחלט מאתגר את הסביבה באופן שהולם את המראה הספורטיבי.
לצד המנוע ניצבת תיבת הילוכים מעולה. כל כך מעולה שפשוט אין שום דבר רע לכתוב עליה. רק המון דברים טובים כמו חלקה, מהירה ושלל סופרלטיבים שבדרך כלל היא זוכה להם.
צריכת הדלק לא מושלמת, פועל יוצא של המשקל הכבד והמנוע שצריך לעבוד כדי להזיז אותו. בערך 10 ק"מ לליטר בממוצע. המבחן לא היה תובעני באופן מיוחד. 
הבשורות הטובות או הרעות? נתחיל בטובות. ה-X4 נושא בגאון את סמל הפרופלור של ב.מ.וו. נכון, זה לא M3 או 240i, אבל רכב הפנאי, הספורטיבי כמו שתכף נבין, מצליח לשמר על רכינה מינימלית בסיבובים. הוא לא הכי קל בעולם אבל הוא מגיב היטב לפקודות דוושה והעברות משקל. לא באופן הכי חד אבל בהחלט מפתיע לרכב במימדיו.
לכל הגרסאות, אפילו לזאת שתקבלו מהעבודה (בצחוק כמובן, אתם לא עובדים בנמל אשדוד) יש הנעה כפולה. האחיזה שהיא מספקת יכולה לגרום לזיקית להאדים - אפילו אם המשטח מאחוריה שחור.
הכוח עובר נפלא, והמערכת מזהה במהירות מי הציר שצריך את הכוח בכל רגע נתון. ממש מרגישים אותה עובדת. ההגה מדויק להפליא בקוטר נכון ועם משקל למופת. היינו שמחים לעוד תקשורת אבל יש גבול למה שאפשר לדרוש. מעניין מאוד להעמיד את המכונית הזאת מול הג'יפון של אלפא ולראות מי תישאר על הרגליים בסוף 5 סיבובים. 
הבימר המסוגננת מסרבת להיות מה שציפינו ממנה. היא נוחה ושקטה באופן מפתיע, היא מאובזרת בצורה מספקת (והתוספת לא תהרוג את מי שכבר יכול לשלם עליה) והיא מתנהגת כמו שב.מ.וו, מוגבהת, אמורה להתנהג.
כן, היא הפתיעה אותי. היא מוצלחת מאוד. רחוקה מכל הדעות המוקדמות במקרים מסויימים. אם אתם מהאנשים שאוהבים את תשומת הלב והסטיגמות שמגיעות איתה, היא לא רק המכונית הנכונה כדי להשיג את מה שאתם רוצים. ב.מ.וו X4 היא גם מכונית נוחה, שקטה ואיכותית שתספק חוויית נסיעה יום יומית מצויינת.
לדגמי ב.מ.וו בישראל - ב.מ.וו
074-799-1900 
מתעניין ברכישת רכב ?
קבל ייעוץ מומחה
