ב.מ.וו M135i - מבחן רכב

עיצוב

כשטועים טועים, והח"מ נאלץ להודות בטעות. כשסדרה 1 הנוכחית נחשפה לראשונה, מיהרתי להתלונן על העיצוב בפני כל מי שרק הסכים לשמוע - מהספר השכונתי ועד לקופאית בסופר. בתמונות היא נראית מיניוואנית, עם החרטום קצר, האחוריים הבולבוסיים וקורה C ענקית אחורית שמסכמת הופעה לא מרהיבה.

אבל כשפוגשים אותה פנים אל פנים לפתע מתחוור מימד הגובה שמשנה את התמונה. זו מכונית מאוד נמוכה, רק 143.4 ס"מ, ולכן מיניוואן היא לא. היא מרגישה יותר דחוסה ושרירית - בעיקר בגרסה עם העיצוב הספורטיבי שכאן. חישוקי הענק מרשימים, הספויילר הקטן מקדימה והענק מאחור פלוס שני פתחי אגזוז גדולים הופכים אותה למכונית דינמית ואתלטית למראה. כובע אחד בלעתי והמבחן עוד לא התחיל.

מבפנים העיצוב שומר על אותם קווים קלאסיים של ב.מ.וו ומגיש אותם בגרסה קצת יותר מודרנית עם לוח מחוונים דיגיטלי ומסך מולטימדיה מרכזי גדול.

תא הנוסעים

לאחרונה נתקלנו בכמה יצרני יוקרה שהתחילו לחפף באיכות החומרים בדגמיהם הזולים - אבל לא כאן. איכות החומרים נפלאה עם פלסטיקה רכה ובדים באיכות גבוהה כמעט בכל מקום שבו נהגים אמורים להניח את ידיהם.

וכאן מגיעים למה שב.מ.וו מנסה להיות - מכונית לנהג - ותנוחת הישיבה מעבירה מסר ברור בעניין. ראשית, כיסא נוח ועוטף במיוחד מקבל את פני הנהג בחיבוק לוחץ. ההגה לא גדול והוא עבה ונוח לאחיזה. טווח התנועה שלו החוצה ופנימה מאפשר תנוחת ישיבה מדוייקת, והמושב עצמו מציע תמיכה טובה לירכיים - אופייני למותג. באופן כללי, המכונית הזאת עוטפת כמו קוקפיט של מטוס קרב עם קו מותניים גבוה וקונסולה שנוטה לכיוון האוחזים בהגה ורומזת על ההמשך לבוא.

ברוב מכוניות היוקרה מערכות השליטה עוברות למסכי מגע. בב.מ.וו שומרים באדיקות על גלגלת ה-i-Drive כחלק מקונספט המכונית לנהג. מערכת השליטה טובה ונוחה אך המסך מתחיל להזכיר סמארטפון עם תפריטים שנגללים מלמעלה וקיצורי דרך המרוכזים בסרגל בצד. בנוסף יש בבימר הזו את אחת העוזרות הקוליות הטובות בתעשייה, שמסייעת לעשות המון פעולות בלי לגעת בשום כפתור - פשוט אומרים Hey BMW ומשם מבקשים מה שרוצים.

נתעכב לעוד כמה רגעים על העניין, כי יש משהו לא ממש קוהרנטי בחוויה הטכנולוגית שב.מ.וו מעניקה. מצד אחד היא עוברת למסכי מגע כדי לתת תחושה מודרנית, אבל מצד שני יש ברכב מגוון כפתורים שאמורים להציע פעולה פיזית פשוטה שלא מצריכה הורדת עין מהכביש.

אך אם תפעול פשוט הוא העיקרון המנחה, למה לשים המון כפתורים קטנים שקרובים אחד לשני? ובאותו עניין - אם יש מערכת iDrive מעולה, למה שהמסך יתנהג כמו בסמארטפון? מה ההיגיון? אם יש עוזרת קולית כל כך טובה - אז אולי את חלק מהכפתורים או המסכים פשוט תעיפו? האמת, התבלבלנו.

לוח המחוונים מגיע לב.מ.וו שנים אחרי המתחרות - והוא הרבה פחות מרשים. הוא לא מציע אפשרויות מגוונות או פרסונליזציה למעט שינוי עיצובי בין מצבי נהיגה ופונקציות מחשב הדרך המוצגות.

לאחרונה העברנו ביקורת על רמת האבזור של ב.מ.וו 118. ב-135 היקרה המצב טוב בהרבה, ואפשר להגיד שהרכב, סך הכל, די מאובזר. למרות זאת לא מצאנו כאן כניסה ללא מפתח (יש את זה בסוזוקי איגניס!) ואת הכסא צריך לכוונן באופן ידני. וזה ברכב שעולה 370,000 שקלים, כן?

המרווח לנהג ולנוסע טוב מאוד. מאחור יכנס גם נוסע גבוה, אבל אם ישבו שני נוסעים גבוהים זה מאחורי זה מרווח הרגליים של האחורי יהיה מעט מוגבל. מרווח הראש טוב למרות גג השמש, אך שלושה אנשים מאחור היינו מושיבים רק לנסיעות קצרות. בניגוד לגרסאות החלשות של הדגם, כאן יש יציאות מיזוג גם מאחור. תא המטען מספיק גדול. יש רף העמסה גבוה אבל שטח ההטענה הולם.

נוחות נסיעה

אמנם קודם התלוננו על האבזור, אבל פריט אחד חשוב דווקא כלול במפרט - מערכת בולמי זעזועים אדפטיביים. טווח התנועה של המתלה לא ארוך אבל המערכת מסייעת להתגבר על זה. בתוך העיר, כשבוחרים במצב "קומפורט", הבימר הקטנה מרגישה כמו שסדרה 1 צריכה להרגיש. היא לא נוחה באופן שמבודד לחלוטין את השברים. במקום זה, היא מטפלת בחוויה שהעירייה ארגנה בצורה גרמנית (הטיפול, לא העירייה). ה-135 מרגישה מרוסנת מאוד, קצת עסוקה אבל לא חובטת או מתרסקת. מצד שני, אם תחליטו משום מה לעבור למצב ספורט - אתם לא תפספסו את העובדה שהמתלים האלו נועדו להחזיק את הגלגלים קרוב לכביש. הבימר תתחיל לקפץ ולנוע בחוסר נוחות שמאפיין בני נוער בשיעור על אתיקה ומשפט.

גם מחוץ לעיר עדיף להישאר במצב הנוח. הפער כאן לא יהיה כל כך דרמטי. בכל מצב שתבחרו תרגישו את הריסון הגרמני והאופן המדוד בו הרכב מגיב לפגמים בכביש. בידוד הרעשים נמצא ברף הגבוה של הקבוצה. הבימר שקטנה ונעימה גם כשעוברים לטריטוריות מהירות פליליות, למעט רעשי כביש שמופיעים על משטחי אספלט ממש רעים.

מנוע ותיבת הילוכים

ואז המנוע מתחיל לרעום. האמת, בהתחלה היינו בטוחים שהצליל העמוק שמפמפם ממרובע הצילינדרים הזה מגיע מהרמקולים, אבל גם כשיוצאים מה-M135i מגלים שהסאונד שמפיקה הבימר מגיע מהמקום הנכון. וזאת התחלה טובה, כי מ-4 צילינדרים אנחנו לא מצפים להרבה.

אבל לא על הצליל לבדו. המנוע מציע הספק מרשים של 306 כוחות סוס ו-45.9 קג"מ, ואולי יותר מרשימה היא רצועת הכוח שלו. מ-1,750 ועד 4,500 סל"ד המנוע מציע שיא מומנט ושיא ההספק מסתיים רק ב-6,250 סל"ד. המשמעות היא 4,500 סל"ד של כוח זמין. המון כוח זמין.

ומשם יוצאים לדרך באמצעות בקרת השיגור. זווית השיגור לא ממש משנה ובכל יציאה מהמקום יש סיכוי סביר שתצליחו להתנתק מכוח הכבידה של כדור הארץ. לסיוע נקראת תיבת ההילוכים שבמצב "ספורט" זזה בין ההילוכים באופן מאוד אגרסיבי. גם בנסיעה, כל לחיצה החלטית על הדוושה משגרת את הבימר באופן מעורר השתאות, של הנהג ושל הנוכחים האחרים על הכביש, שבעניין של שניות הופכים לנפקדים.

אך לא הכל ורוד. בין תחילת הנסיעה לכניסת הטורבו יש השהייה קלה, והתיבה משום מה קצת סרבנית ולא ממהרת להוריד הילוכים. ובכלל, מנוע 6 הצילינדרים של הדגם היוצא הרגיש גמיש ובשרני יותר מהמנוע החדש, ולא נשען בצורה מהותית כל כך על מגדש הטורבו.

וצריכת הדלק? במהלך המבחן, שהיה מאומץ בחלקו הגדול, מדדנו 8.3 ק"מ לליטר. לא מדהים, אבל גם לא עשינו לה חיים קלים.

התנהגות כביש

ההגה מגיע בדיוק בעובי וההיקף הנכון. במצב ספורט הוא מקבל משקל ראוי ומציע אפילו פידבק. הפידבק מאוד חשוב כי עתודות הכוח (ויש ברוך השם הרבה עתודות) עוברות כברירת מחדל לגלגלים הקדמיים ויכולות בכניסת כוח חזקה ליצור תת היגוי. ההגה מאפשר לזהות את הרגע הזה רגע לפני שמתחילים להרגיש את האף נדחף החוצה מהפנייה. בנוסף, ההגה מאוד מדוייק ומקל לשים את הבימר על הקו הנבחר.

בנוסף להגה גם השלדה כאן מוצלחת. שלדה והגה טובים הם כמו עוזר פרלמנטרי טוב לפוליטיקאי. שניהם יודעים להכין את הקרקע, קצת לתקן מסרים שלא עוברים טוב ובעיקר לצפות דברים מראש ולאפשר טיפול מוקדם בבעיות שצצות.

ה-135 לא עושה חשבון ונכנסת בהתלהבות לפניות. ה-Turn In טוב ומהיר והאף שלה קליל יחסית. המנוע הגיבור והשלדה המצויינת מאפשרים לנהג לקבוע קצב כמעט חסר אחריות.

אבל העניין המהותי ביותר בבימר לא ממש קשור אליה. משום מה רכב המבחן מגיע עם צמיגי קונטיננטל EcoConatact 6, שמתעדפים את החסכון בדלק על פני פרמטרים אחרים. בכלל, לשים צמיגים שכתוב עליהם Eco במכונית קומפקטית ספורטיבית שמביאה למגרש 300 סוסים, זה כמו להגיע עם נעלי עקב לאוורסט בייס-קמפ. מהר מאוד, בעיקר על משטחים חלקלקים, החרטום של הבימר מדגיש נטייה לתת היגוי. בכל מכונית אחרת זה עלול היה להיות מתסכל, אבל בגרמניה הקטנה זה חושף את השלדה המעולה.

הצמיגים בהחלט מגדירים נהיגה מסוג אחר. הכניסה לפניות מתחילה עם הרבה יותר משקל מלפנים ויציאה מאוחרת יותר מהסיבוב. הברקסים המעולים לא דעכו, למרות התעללות סטייל מרתפי שירותי המודיעין של אסד (הבן), ואיפשרו לשמור על קצב ההתנהלות לאורך הכבישים המפותלים.

ביציאה מהסיבוב תיבת ההילוכים חשפה השתהות בהורדת הילוכים ואז הגיבה עם כניסה חזקה של המון כוח, כך שצריך להכין את ההילוך הנכון מראש ולא להסתמך על קיק-דאון או בנייה הדרגתית של הכוח. גם כאן, צמיגים דביקים יותר היו מאפשרים ליותר כוח להגיע בלי לגרום לתת היגוי אבל בחירה במצב הידני תסייע לנהיגה מדוייקת יותר.

ולמרות הצמיגים ואולי בגללם, הבימר הקטנה מתגלה כמכונית שמציעה משהו שנדיר למצוא - אופי. רבות מהמתחרות שלה הן או מופרעות חסרות תקנה שלא מאפשרות נהיגה חדה כסכין בלי התקף לב על בסיס שבועי, או מכוניות סטריליות שלא מאפשרות לכל רוח שטות להיכנס בין הנהג לבין הרכב. הב.מ.וו לעומתן מצליחה להיות מאוד מהנה, מאוד מהירה ומאפשרת לנהג לקבוע סגנון וקצב ככל העולה על רוחו - עד למגבלות האחיזה של הצמיגים. זאת מכונית שמאפשרת לנהג מיומן ליהנות מאוד בכביש הציבורי בלי להפוך לחוליגן מופרע לגמרי,

ובאותה מידה היא תהיה נפלאה ליום מסלול. רק תשקיעו עוד קצת כסף ותחליפו לצמיגים טובים יותר.

סיכום

בסופו של המבחן בהחלט אפשר לסמן V גדול על הגרסה הספורטיבית של ב.מ.וו סדרה 1 החדשה. היא לא מבריקה בכל סעיף, ובהחלט היו לנו ציפיות יותר גבוהות בתחום האבזור והטכנולוגיה, ועדיין הבימר היא מכונית יוקרה ואפשר להרגיש את זה כמעט בכל אספקט. היא גם מכונית שמוכיחה שטכנולוגיה טובה יכולה לפצות על הרבה דברים. בנוסף, למרות נטישה של כל כך הרבה מכלולים, הבימר נותרה מכונית מאוד מהנה לנהיגה.

נכון, ימי הדריפטים הלכו לבלי שוב והמנוע מעט פחות גמיש ומרשים, אבל מצד שני, הבימר נותרה קומפקטית ספורטיבית נהדרת, כזאת שמציעה הרבה חופש לנהג להתנסות ולחקור את המעטפת (בהתעלם מהצמיגים). השאלה היא אם היא מספיק מהנה וייחודית כדי להציע חלופה יותר טובה ממכוניות הוט-האצ' שמגיעות ממותגים עממיים יותר כמו פיג'ו 308GTi או סיאט לאון קופרה.

אין ספק שהיא מהירה ומהנה יותר ביחס להוט-האצ'ים הנ"ל, אבל צריך לזכור שהפער ביכולות מגיע יחד עם פער של כמעט פי 2 במחיר. אם אתם פה בשביל חוויית הנהיגה נטו - יכול להיות שהתשובה שלילית - הפער ביכולות לא גדול מספיק. אבל אם אתם כאן כי הסמל על החזית חשוב לכם לא פחות מהחוויה שהמכונית מעניקה - אז אתם בהחלט תמצאו ב-M135i בת לוויה שמציעה התנהגות מצויינת לצד איכויות גבוהות וסטטוס יוקרתי במיוחד.

לצפייה בכל דגמי ב.מ.וו בישראל

למאמר זה התפרסמו 3 תגובות