לקסוס NX300h (היברידי) - מבחן רכב

עיצוב

אוקיי, בשנת 2015 אפשר כבר להפסיק עם הקלישאה של "כשאומרים לי לקסוס, עולות לי תמונות של שממון עיצובי, שמרנות, ובכלל נכנס לחדר ריח של נפטלין". אחרי כמעט עשור בו לקסוס מצליחה פעם אחר פעם לשבור את הכלים עם עיצובים יותר ויותר קיצוניים, שנויים במחלוקת וכמעט תלושים מהמציאות ברמת העתידניות שלה, ה-NX נראה כמו התקדמות הגיונית למדי של ליין העיצוב הנוכחי של חטיבת היוקרה של טויוטה. עד כמה שמשהו שנראה כאילו הוא השתגר לכבישי מדינת ישראל מהמאה ה-25 יכול להיראות הגיוני.

גריל שעון החול העצום תופס כאן במה מרכזית כאשר משני צדדיו פנסים צרים עם יחידות תאורת יום נפרדות מתחתם. כל הפח של המרכב נראה כאילו הוא עטוף במידה אחת צמוד מדי על הגוף של הרכב ובכל סנטימטר שמצאו המעצבים של לקסוס יש קפל, קמט או בליטה כזו אחרת. יחידות התאורה האחוריות משלימות את המתקפה העיצובית כשהן בולטות החוצה מהמרכב ומעוטרות בפנסים בצורת L שאופיינית לדור הנוכחי של הדגמים.


לקסוס NX. התקדמות הגיונית

תא הנוסעים

אם עיצוב החוץ של ה-NX הוא לא שגרתי, הרי שעיצוב הפנים מצליח לא פחות מאשר להביש אותו לחלוטין. המושבים הקדמיים ממוקמים נמוך ביחס לקונסולה שביניהם ומרגישים ספונים בתוך שפע של עור, מתכת ופלסטיק מעוצב בשלל גוונים, צבעים ומרקמים.

בעוד מרבית יצרניות הרכב הולכות לכיוון אלגנטי ומינימליסטי, לקסוס החליטו לפנק את היושבים ב-NX במתקפה כלל חושית. הדשבורד מעוצב במספר קומות, כאשר כל אחת מהן חולשת על תחום שליטה אחר והוא כולו עטוף בפלסטיק כסוף שמזכיר בצורתו את אותו גריל שעון חול עצום שיושב בחזית המכונית.

על הקונסולה עצמה נמצא מערך השליטה על מערכת המולטימדיה כאשר מעט מעליו יושבים הכפתורים ששולטים על השמע. בקומה השניה נמצאים (הרבה יותר מדי) כפתורים לשליטה על מערכת בקרת האקלים ובראש המגדל נח מסך בגודל 7 אינץ'. אין מגע, כי זה מסיח את הנהג ממלאכת הנהיגה. צודקים.


לקסוס NX. אין מסך מגע, ובצדק

המושבים עצמם נוחים באופן קיצוני וגם לאחר שעות ארוכות של נהיגה רצופה (7 למען הדיוק) מפלס הקללות לא עבר את המינימום ההכרחי. למרות שהם נמצאים נמוך ביחס לקונסולה, תנוחת הנהיגה המתקבלת היא מאוד גבוהה. מין תחושה כזו של ישיבה "על המכונית" במקום בתוכה, אפילו כאשר הם הורדו עד לסוף טווח הכוונון. חשמלית כמובן. לחובבי הנהיגה הספורטיבית תנוחה כזו עשויה לגרום לאי נעימות מסויימת בגלל תחושת הגובה המוגזמת, אבל לשאר הנהגים התנוחה נותנת תחושת שליטה מעצימת בטחון שרוב רוכשי הג'יפונים דווקא יאהבו.

המרווח בתא הנוסעים של ה-NX מצויין. המרווח במושבים האחוריים מעולה גם לרגליים וגם לראש, הרצפה מאחורה שטוחה כמעט לחלוטין ותאפשר שינוע של נוסע שלישי שלא יתלונן יותר מדי אפילו בנסיעות ארוכות, וגב המושבים המתכוונן סוגר את אחד המושבים האחוריים הטובים ביותר בקטגוריה. למרות קו החלונות הגבוה למדי, המושבים שכאמור ממוקמים גבוה עוזרים להפיג את תחושת הקלסטרופוביה שעלולה הייתה להיגרם. יתרה מזו, גם הגג הפנורמי הענק מוסיף לתחושת האווריריות בתא אם כי חוסר היכולת לפתוח אותו מוסיף לתחושת הרתיחה בפדחת.

תא המטען סביר, עם נפח של 475 ליטר הוא לא גדול מדי ולא קטן מדי, אך יש לציין את המדף שיושב מעט נמוך מדי ופוגם בנוחות העמסת חפצים גדולים.

נוחות נסיעה

נוחות הנסיעה הוא אחד התחומים היחידים בהם ה-NX מרגיש "חצי אפוי". הוא לא מצליח לעמעם חלק די גדול מהשיבושים בכביש, ואם איתרע מזלכם להתקל ברצף שיבושים ארוך או צפוף תמצאו שהוא עסוק מדי ומעביר לא מעט אי נעימויות לתא הנוסעים. בניגוד מוחלט, בידוד הרעשים מצליח לנתק את יושבי המכונית כמעט מכל רעש חוץ אפשרי. מלבד מעט המיית מנוע בסל"ד גבוה, אין כאן רעשי צמיגים, רוח, או כל דבר אחר. הוא אפילו גורם לכם להנמיך מעט את הרדיו ופשוט להינות מהדממה.


לקסוס NX. הנוחות לא מושלמת, הבידוד כן

מנוע ותיבת הילוכים

השחקן המרכזי במופע שקרוי לקסוס NX300h הוא המנוע ההיברידי. מדובר למעשה באותה מערכת שמצויה פחות או יותר בכל דגם אחר של לקסוס בצד הזה של חצי מליון שקלים - מנוע בנזין בנפח 2.5 ליטר שפועל בשיטת מחזור אטקינסון ומנוע חשמלי. יחד הם מפיקים 200 כ"ס -21.4 קג"מ צנועים ביחס למכוניות אחרות עם המערכת הזו ומשודכים לתיבת הילוכים רציפה.

המנוע ההיברידי כמובן חלש יותר ממנוע הטורבו שמספק מעט יותר "פאן" בהאצה, זה מתבטא ב-2.1 שניות במיאוץ למאה קמ"ש (9.2 מול 7.1) והרגשה כללית של מעט פחות כח בכל טווח המהירויות. יחד עם זאת, המערכת ההיברידית מפיקה די והותר כח לשימוש יומיומי ורוב האנשים לא ירגישו מחסור כלשהו בכח, מה גם שדגם הטורבו עצמו לא מרגיש מאוד חזק (כנראה בזכות אותו בידוד מצויין).

היתרון הגדול של המערכת ההיברידית הוא כמובן בצריכת הדלק. אבל כאן גם מגיע השיקול המרכזי בבחירת הדגם ההיברידי או זה המטורבת. הדגם ההיברידי עולה 10,000 שקלים יותר מחברו המוגדש בכל אחת מרמות הגימור (296,000 מול 306,000 ש"ח בגרסה הבסיסית ו-326,000 מול 336,000 ש"ח בזו הבכירה). היתרון הגדול של הגרסה ההיברידית היא כמובן בתנאי נסיעה עירוניים. במסגרת המבחן הצליח ה-NX להחזיר 12.8 ק"מ לליטר בנסיעה עירונית פקוקה שעשתה שימוש מרבי במנוע החשמלי ולחילופין 10.6 ק"מ לליטר בתנאים קשים יותר בהם עבד מנוע הבנזין עבד כמעט תמיד (בעיקר שיוט מהיר). באותה נשימה, במבחן שערכנו לגרסת הטורבו של ה-NX הראו הנתונים 6 ק"מ לליטר בתנאים מאומצים, 10.5 ק"מ לליטר בשיוט נינוח ו-9 ק"מ לליטר בממוצע, כך שבתלות באופי הנסועה שלכם, אתם עשויים לראות או הבדל גדול או נתונים כמעט זהים.

10,000 שקלים אמנם עשויים להיראות כמו לא מאוד הרבה כסף כשמסתכלים עליהם כחלק מעלות הרכישה, אך הם מיתרגמים ללא מעט ליטרים של בנזין. אם אתם נוסעים בעיקר בעיר, ההמלצה תהיה בלי ספק על הגרסה ההיברידית, שם גם תוספת הכח של דגם הטורבו פחות תבוא לידי ביטוי. אם אתם נוטים לכסות הרבה קילומטרים בנסיעה בין עירונית דווקא דגם הטורבו, שיצליח לספק נתוני צריכת דלק טובים כמעט באותה מידה בשילוב עם ביצועים מעט טובים יותר, יכול להיות הבחירה הטובה יותר.


לקסוס NX. ההיברידית לא הרבה יותר חסכונית מהטורבו. תלוי איך - ואיפה - אתם נוסעים

התנהגות

לקסוס NX, במיוחד בגרסה ההיברידית שלו, הוא לא רכב לנהג. תנוחת הישיבה הגבוהה, מערכת ההנעה הלא מאוד חזקה והמתלים הרכים לא מעודדים נהיגה נמרצת. יש כאן די והותר אחיזה לנהיגה שפויה אך ניכר שלקסוס לקחה את הרכב הזה הכי רחוק מהתנהגות ספורטיבית שהיא יכלה. ומרגישים את זה.


לקסוס NX. לא מעודד נהיגה נמרצת, אבל יכול להתמודד איתה

סיכום

ככל שזה נוגע לנסיונות ראשונים, לקסוס NX הוא אחד לא רע בכלל. לקסוס לקחה את הקטגוריה בה ניראות ורושם משחקים את התפקידים הראשיים וניערה את כל הקטגוריה עד היסוד. לקסוס NX גורם לכל מה שהוא לא לקסוס NX להיראות קצת שחור לבן. בכל הנוגע ל"כמה יסתכלו עלי" לקסוס NX לוקח את הקטגוריה הזאת בהליכה. אחורה. עם עיניים מכוסות. ורגליים אזוקות. ואם כבר אנחנו בנושאי "דברים שקשה להתעלם מהם" יש גם את המחיר, שנמצא הרבה הרבה מתחת למתחרות.


לקסוס NX. גורם להכל להיראות שחור לבן

בכל שאר הסעיפים הוא מעט יותר מחובר לקרקע. הוא לא מאוד נוח, הגרסה ההיברידית לא מאוד חסכונית וגרסת הטורבו לא מאוד מרגשת. הוא מרווח למדי, אבל לא בהפרש ממתחריו ובכל מקרה זה כנראה נמצא די נמוך ברשימת העדיפויות. לבסוף, גם כל מושג של התנהגות ספורטיבית או חוויית נהיגה הם ממנו והלאה.

בסך הכל מדובר ברכב טוב מאוד שלוקח את מה שהוא אמור להיות מאוד ברצינות - מרשים, מעוצב, איכותי ומסובב ראשים. לא פלא, אם כך, שהוא הדגם הנמכר ביותר של לקסוס מאז תחילת השנה.

לדגמי לקסוס בישראל - לקסוס

למאמר זה התפרסמו 3 תגובות