ניסאן מוראנו - מבחן רכב

כמעט שלוש שנים חלפו מאז אותה אכזבה. עליתי אז לתוך תא הנוסעים של ניסאן מוראנו חמוש בהרבה ציפיות. העיצוב החיצוני והנתונים הטכניים הבטיחו הרבה. הנפילה הייתה קשה. המוראנו הקודם שידר תחושה מאוד אמריקאית, במובן הרע: מיתלים רכים מדי והגה רופס. פרט לעיצוב חיצוני מרשים ומנוע גיבור, לא היה לו יותר מדי מה להציע. היום אני אוסף את הדור החדש של המוראנו והפעם בלי יותר מדי ציפיות. [לחוות דעת, נתונים ומפרטים - ניסאן מוראנו]

לא קשה לאתר את המוראנו בחניון התת-קרקעי של ניסאן, אפילו בצבע לבן-אנונימי. בהשוואה למוראנו היוצא, העיצוב החיצוני של המוראנו הנוכחי מעט מתון יותר. הצללית עדיין נמוכה וספורטיבית, תודות לשמשה קדמית משופעת וחלונות צד אחוריים משולשים בדומה לדור היוצא. חרטום הכריש של הדגם הקודם עודן קלות וכעת המוראנו דומה ליתר דגמי ניסאן. נכון, יש עדיין לא מעט שיני ניקל מלפנים, אבל המוראנו נראה כיום מעט פחות אגרסיווי מקודמו

ניסאן מוראנו / צילומים: יצרן

אחת המגרעות הגדולות של המוראנו הקודם הייתה תא הנוסעים. לוח מחוונים כמו של קומנדקאר צבאי. הדיפונים הספרטניים והעיצוב הפשוט תרמו לאווירה הזולה. עיצוב הפנים של המוראנו הנוכחי הוא סיפור אחר. צבעים בהירים, חומרים איכותיים וריפודים נעימים מעניקים תחושת פאר. מסך המגע מציג בנוסף למערכת הניווט המקורית והתוכנה שהותקנה בארץ, גם מצלמת וידאו לנסיעה לאחור וגם מצלמה שממוקמת במראה הימנית. פה ושם יש שגיאות בהנדסת האנוש, בעיקר בתפעול מערכות המיזוג, השמע והמולטימדיה. כנראה שזו דרך טובה להשאיר קצת תחושה אמריקאית באוויר. המוראנו יועד מעת השקתו לכבוש את ארצות הברית של אמריקה. יעידו על כך דוושת בלם היד שהועברה באופן אמריקאי מסורתי לפקודתה של רגל שמאל ונהמת המנוע, אליה עוד נחזור בהמשך.

הסלוגן "שילוב של רכב סלון יוקרתי עם מכונית ספורט 4X4" שמפרסם היבואן הוא הצהרה שיווקית גדולה. בדור הנוכחי המוראנו אכן מעניק תחושה של רכב סלון יוקרתי, אבל מה הקשר לספורטיביות? אכן אין קשר כזה ובכל זאת ניכר שיפור בהתנהגות הכביש לעומת הדור היוצא. כיום, מיתלי המוראנו מרוסנים והוא אינו מתנדנד באופן מוגזם. הוא מסוגל לצלוח פניות במהירות גבוהה ולהעניק תחושת בטחון. נגזרת נוספת משיפור המיתלים היא נוחות הנסיעה. נוחות הנסיעה טובה, אך היא עדיין לא משתווה ל"רכב סלון יוקרתי" נוח.

מתחת למכסה המנוע הקצר, מנוע ה-V6 בנפח 3.5 ליטר מספק 252 כ"ס ב-6000 סל"ד ומומנט מכובד של 34 קג"מ ב-3600 סל"ד. המנוע נוהם כמו מנוע אמריקאי "של פעם" והמומנט זורם בכמויות. תיבת ההילוכים המוצלחת מגיבה בזריזות לכל גחמות הנהג. לחיצה מלאה על הדוושה מעיפה את המוראנו לדרך, כאילו היה "רכב ספורט". כל לחיצה כזו תעלה לא מעט לבעלי הג'מוס השתיין. 6.4 ק"מ לליטר בנסיעה זה לא בדיוק חסכוני ואנחנו עדיין לא באמריקה.

המוראנו הנוכחי מעניק מרחב מחיה יוקרתי יותר ונעים לשהיה, נוחות נסיעה טובה וכל זאת בנוסף לעיצוב וליחידת הכוח המוצלחת. אז רגע, הכל באמת כל כך ורוד? הבעיה מתחילה כאשר מסתכלים על תג המחיר הגבוה, העומד על 350 אלף ש"ח. בסביבת המחירים הזו יש לא מעט מתחרים מוכשרים לא פחות, אם לא יותר: אודי Q5, ב.מ.וו. X3, וולבו XC60 ואפילו קרוב המשפחה: אינפיניטי EX37, החזק והיוקרתי יותר. יבואן ניסאן יצטרך לעבוד קשה ברקע כדי שהקונים בסגמנט הזה יבחרו במוראנו. המוצר שיש לו ביד כיום שווה את המאמץ שלו.

לדגמי ניסאן בישראל - ניסאן

ניסאן מוראנו, 3.5 ליטר, בנזין, אוטומט
יתרונות	חסרונות
ביצועים טובים	מחיר גבוה ביחס למתחרים
נוחות נסיעה משודרגת לעומת הדגם היוצא	הרבה פחות ספורטיבית מאשר בהצהרות
עיצוב נאה	צריכת דלק גבוהה
אבזור	הנדסת אנוש לא מושלמת

הכל על עולם הרכב ערוץ הוואטסאפ של

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות