נהיגה ראשונה: סקודה קודיאק

5 חדרים ומחסן
לא צריך יותר משתי דקות כדי להבין איפה טמון היתרון הגדול ביותר של הקודיאק. אולי המספרים הפשוטים לא מספרים, אבל נציגי היצרנית טוענים את זה בכל פה: "אנחנו יודעים ליצור את הרכבים עם הסידור הפנימי הטוב ביותר".

האמת, בניגוד לתעלולי היח"צ הרגילים במסיבות השקה, הפעם בסקודה אשכרה יכולים לעמוד מאחורי זה. בדרך לא ברורה הצליחו בסקודה לשלב שלוש שורות מושבים עם תא מטען ענק (בסדרי הגודל של הקטגוריה). עד כמה הוא גדול? לשני המתחרים יש 128 ליטר (אאוטלנדר) ו-142 ליטר (סורנטו) כאשר כל השורות בשימוש, וזאת אומר שהם אוטומטית הופכים לכלי נשיאת משפחה וכמה שקיות או לחלופין לכלי נשיאת משפחה מינוס ילד אחד (מקווה בשבילכם שלא השתוללתם יותר מדי עם כמות הילדים).

לעומת זאת, בסקודה יש כ-270 ליטר מאחורי המושבים, המסודרים באופן מאוד נוח. עגלה בינונית ומעלה תיכנס שם, וכך גם מזוודה מאוד גדולה.

רכב בתשלום חודשי נמוך - עכשיו במדור ליסינג פרטי >>>

אז יש שלוש שורות ויש בגאז'. מהתרשמות ראשונית נראה שבשתי השורות הראשונות לא חסר מקום. לנהג ולנוסע יש שפע של מקום, ובשורה השנייה ניתן להסיט את המושבים בטווח של 18 ס"מ, ממיקום צמוד למושבים הקדמיים ועד למיקום שיספיק לבוגר בכל גובה הגיוני. גם הרוחב טוב: 3 כיסאות ילדים ניתן לאפסן בשורה השנייה וקל לחבר אותם להתקן איזופיקס. בגרסאות מסויימות יש גם משענת העוטפת את הראש, כמו במושבי מטוסים, וזאת תוספת חביבה שתסייע בהרדמת הילדים.

השורה השלישית היא כבר סיפור אחר. המושבים מאוד נמוכים, היציאה לא ממש נוחה, אבל המרווח לרגליים סביר, בכל מצב שהשורה האמצעית לא מורחקת במלוא מהלכה לאחור, וניתן להושיב בה גם מבוגרים קומפקטיים. לשאלת הפשרות, בנושא המושבים האחרונים, ענו אנשי מחלקת השיווק של סקודה כי מחקרי השוק שלהם מראים ששורה זו משמשת לנסיעות מזדמנות ותו לא. אולי זה נכון לאירופה, שם נרשם ממוצע של פחות משני ילדים למשפחה. בישראל הצרכים שונים.



נוף לים
ומכאן לשאר הרכב. העיצוב הכללי מרשים וכוחני. שאלנו את אחד ממעצבי הרכב מדוע בסקודה נמנעו מלתת לקודיאק מראה יותר קליל בסגנון היטי. לדידו, שפת העיצוב של המותג השתנתה והיא כוחנית ונקייה יותר כיום. התוצאה לשיפוטכם. לדעתנו לפחות, הוא לא נופל למלכודת הסטיישן המוגבה אליה נופל למשל בן דוד העשיר, אודי Q7.

סביבת הנהג נקייה ונראית מרשימה למרות שהיא לא מספיק יצירתית בעינינו. בקודיאק פגשנו לראשונה את מערכת המולטימדיה החדשה של הקונצרן. על פניו, מדובר במערכת טובה מאוד שמאפשרת שליטה בפונקציות רבות ברכב. הפריע לנו הויתור על כפתורים פיזיים לטובת כפתורי מגע מסביב למסך. במאות הקילומטרים שעברנו ביום ההשקה פיספסנו פה ושם את התפריט הנכון והמערכת פחות נוחה לתפעול בנהיגה. במקרה הזה הנציג מצוות הפיתוח של המערכת אמר ששיקולי העיצוב ניצחו את שיקולי השימושיות.



חדר המנועים
בשלב זה מדובר על שתים או שלוש גרסאות שינחתו בישראל. שתי הבטוחות הן אחת עם מנוע 1.4 ליטר טורבו-בנזין (150 כ"ס) והנעה קדמית, והשנייה שלה מנוע 2.0 ליטר (180 כ"ס) והנעה כפולה. בנוסף, עשויה להגיע ארצה גם גרסת דיזל (2.0 ליטר, 150 כ"ס) עם הנעה קדמית בזמן שאחותה עם אותו מנוע והספק של 190 כוחות סוס כמעט בוודאות לא תגוייר. התלונות לרבנות.

בסיבוב הנהיגה הראשון בהשקה התנסינו בגרסת הבנזין החזקה. המסלול עבר בכביש הררי תלול ומפותל. הקודיאק לא התקשתה לשמור על קצב טוב בעליות המפותלות, אך אי אפשר להגיד שהיא טסה מעלה בקצב עוצר נשימה. זמינות הכוח של מנוע הטורבו מרשימה ולכן אין צורך תכוף בקיק-דאון על מנת לשמור על הקצב.

ההנעה הכפולה עשתה את שלה, והרכב הגדול והשמנמן (250 ק"ג יותר מסקודה סופרב) סיפק אחיזה טובה ביציאות מהסיבובים, ולא נכנע לתת היגוי גם כשהמהירות הייתה מעל למקובל. ההגה סיפק משקל טוב במצב "ספורט" של המערכת, לא הרגיש חסר משקל במצבים אחרים, וכמו כן הוא היה די מדוייק. כביקורת נציין שהחרטום לא הרגיש מאוד קליל ונדרשו העברות משקל ברורות על מנת להפנות את הרכב בזריזות.

בהמשך היום עברנו לגרסת ה-1,400 סמ"ק עם הנעה קדמית. למרבה הצער המסלול שבחרנו בשלב הזה היה שטוח במיוחד ולא כלל מספיק עליות כדי לבחון את כוחו במצבים יותר טעונים (תרתי משמע). על הכבישים הצדדים והמהירים של פלמה דה מיורקה גרסה זו הפתיעה בקצב התקדמות נחוש, ולא התקשתה בעקיפות זריזות. קולגות שעשו מסלולים יותר תלולים ציינו שאכן, חסר מעט כוח כאשר הכבישים צברו שיפועים, אבל שלא מדובר בנקודת חובה גדולה במרבית המצבים. את התשובה הטובה ביותר נקבל במבחן מקיף שנעשה בישראל.

נקודת זכות נוספת לטובת הגרסה החלשה בהיצע היא התנהגות הכביש. נכון שהיא פיתחה מעט יותר תת היגוי ביציאה מסיבובים, אבל היא פיצתה על כך בכניסה יותר נחושה לסיבובים, ובתחושה יותר קלילה מאחותה. מפתיע מה ש-600 סמ"ק פחות בחזית, וכמה עשרות ק"ג במשקל הכולל, מעוללים להתנהגות הכביש.  צריכת הדלק גם היא הייתה עדיפה במעט אבל בגלל תנאי הכבישים המאוד שונים קשה להתייחס להבדלים. מה שכן, היא יודעת לנתק שני צילינדרים בנסיעה רגועה מאוד, וזה בטוח משליך על כמות הביקורים בתחנת הדלק.

את גרסת ה-2.0 דיזל (החלשה) לקחנו לסיבוב קצרצר. גרסה זו הייתה אמנם עדיפה משמעותית בנתוני צריכת הדלק אבל הרגישה יותר חלשה, למרות יתרון במומנט, וניתן לייחס זאת לרצועת הכוח הצרה יחסית או לכיול שונה של דוושת התאוצה ותיבת ההילוכים.



יסודות מוצקים
לגבי כיול המתלים, קשה לנו לתת לכם מידע שיסייע לכם בעתיד. ראשית, כל הגרסאות הגיעו, כצפוי, עם מערכת מתלים אדפטיביים שספק אם תפגשו בישראל בכלל, ובגרסת הבסיס בפרט. ושנית, הכבישים שפגשנו בפלמה היו איכותיים מדי כדי לשפוט.

לאור זאת, קשה להגיד שהפער בין מצבי המתלים השונים היה מוחשי במיוחד, אבל הוא קיים. תחקרנו קצת את הבחור שייצג את מחלקת המתלים והשלדה בעניין. הוא המליץ על מצב "נורמאל" כהשוואה למערכת המתלים הרגילה. במצב זה גרסאות ה-1.4 וה-2.0 דיזל עליהן נהגנו הרגישו מעט מרוסנות ונוקשות יותר מהממוצע אך לא באופן מטריד. ושוב, קחו בחשבון שמדובר בכבישי ספרד החביבים.

לפני סיום נזרוק מילה על האבזור. כמות האבזור ברכב עצומה אבל שוב, לא ברור מה יגיע ארצה. בין הפיצ'רים המעניינים מצאנו מערכת אוטומטית לחניית נגרר, מצלמת חנייה עם מבט על ואולי הדבר המעניין ביותר: אפליקציה שתאפשר לקבל מידע על האוטו, כמו מהירות הנסיעה, כמות הדלק ועוד מבלי להיות ברכב עצמו.



לסיכום
סקודה קודיאק היא כניסה מאוד מרשימה, וגם מתבקשת, לקטגוריית רכבי הפנאי בעלי 7 המושבים. היא הצליחה להפתיע עם מרווח מרשים ותא מטען יוצא דופן. התנהגות הכביש שלה טובה מאוד, ויחידות ההנעה מספקות. עד כאן הכל טוב ויפה, אבל מה שיקבע אם הסקודה תצליח בארץ או לא הוא המחיר. במחיר של מיצובישי אאוטלנדר וניסאן אקס-טרייל, היא צפוייה להפוך לרבת מכר. במחיר שיעבור את ה-200 אלף שקל, צפו לראות אותה במספרים נמוכים בהרבה. סקרנים? גם אנחנו.


לדגמי סקודה בישראל - סקודה

למאמר זה התפרסמו 4 תגובות