נהיגה ראשונה: יונדאי i30N

מתבוננים מבחוץ. היא קצת דומה מדי ל-i30, לא מספיק "רעה", אבל יש לה את כל התוספות שמקובל למצוא במכוניות ספורטיביות: מרכב מונמך, פגושים מושחרים עם פס אדום בתחתית, צמד אגזוזים גדולים מאחור, חישוקי "19 עם צמיגים בחתך נמוך, קליפרים אדומים וגם תאורת בלימה בצורת משולש מעל השמשה האחורית. אהבנו את צבע התכלת, ועוד יותר מכך אהבנו את גרסת הפאסטבק השימושית - שלא מוצעת בישראל בגרסאות הרגילות של i30.

מבינה כוח

המפרטים מציבים את יונדאי i30N במקום לא רע בכלל ביחס למתחרות. יש כאן מנוע 2.0 ליטר טורבו עם הספק של 275 כ"ס - לעומת 245 בגולף GTI, 270 בפיג'ו 308GTI ו-290 בלאון קופרה. הונדה סיוויק טייפ R מציעה כבר 319 כ"ס, אבל מבחינת התאוצה ל-100 קמ"ש כולן דומות. היונדאי עושה את זה ב-6.1 שניות.

אני לוחץ על כפתור ההנעה, מכוון את הכסא והמראות. בנסיעה השגרתית היונדאי לא מרגישה כמו מכונית טורפת: הכוח נבנה בצורה ליניארית, אין רעשים יוצאי דופן. עוד קומפקטית זריזה. היא אפילו נוחה, יחסית למכונית ספורטיבית כמובן. זו מכונית שאפשר להגיע איתה מדי בוקר לעבודה מבלי לסכן את עמוד השדרה. בידוד הרעשים גם הוא לא רע, למעט אולי רעשי צמיגים שחודרים במהירויות גבוהות. קחו אותה בצבע לבן ובלי כל המדבקות, ורק הרגל השמאלית שנדרשת לעבוד תזכיר לכם שלא מדובר ברכב ליסינג עם מלשינון על הפגוש.

בכבישי הנהיגה הצרים והמפותלים של הרי ירושלים ועמק האלה, היונדאי מהר מאוד משתחררת מהתדמית הקוריאנית הממושקפת ולובשת את חליפת האיומים. תעבירו את הבורר למצב הספורטיבי, שימו קצת גז בניוטרל כדי ליהנות מהסאונד ותהדקו חגורות - מפה העסק ממריא.

היונדאי מהירה כמו שד. לא מהסוג שמדביק את הגב למושב ולא מהסוג שמתפרץ באלימות עם כניסת טורבו אגרסיבית - אלא מהסוג שמראה לכם על המחוג מספרים שלא דמיינתם שתגיעו אליהם כל כך מהר. ההילוך השני מביא אותה כמעט עד ל-100 קמ"ש, השלישי כבר יביא אתכם לתא המעצר. המנוע נושם נהדר בכל טווחי הסל"ד: שיא המומנט מגיע כבר ב-1,500 סל"ד, שיא ההספק מושג אי שם ב-6,000 סל"ד, ובכל הזמן הזה המנוע פשוט יעיל. לא דרמטי, לא שובר מפרקות. פשוט יעיל ומהיר בטירוף. קצת צפונה משם, מנתק ההצתה נכנס לפעולה בצורה יחסית מעודנת וההילוך הבא מכין אותה להמשך הטיסה.

על הסכין

אבל כל זה קורה, וקורה נהדר, על הכביש הישר. בפיתול הראשון אנחנו עוד לא מנסים להתחכם, גם לא בעשרה שאחריו. הקצב עולה בהדרגה, אבל היונדאי אוחזת את הכביש ונצמדת להנחיות בצורה פנטסטית. אנחנו מגבירים לאט לאט את הקצב, מחכים לרגע שבו האחיזה תיגמר בחוסר תקשורת מפתיע, אבל פשוט זה לא קורה. הדיפרנציאל הקדמי, עם נעילה מכאנית ושליטה אלקטרונית, דואג לחסל כל תת היגוי עוד לפני שהוא מעז להרים את הראש. אנחנו מחפשים את השובבות של הזנב, אבל היא לא נמצאת שם. ההנהלה אולי קוריאנית, אבל המהנדס שהרכיב את הסיפור הזה הוא גרמני. עכשיו הכל מובן.

אחרי עוד כמה סיבובים שבהם הקצב עולה והאדרנלין איתו, אנחנו הולכים ומתקרבים למגבלות שלה. הן רחוקות מאוד, אבל קצת אומץ ונסיון יחשפו אותן בסוף. התקשורת מהשלדה מגיעה לטעמנו באופן חלש ומאוחר מדי, אבל דווקא ההגה מפתיע עם פידבק במקומות הנכונים. אז, כאשר הפיזיקה מנצחת, אנחנו מגלים גם כמה נשלטת ה-N על המגבלות. העברת משקל זריזה לאחור מספיקה כדי לתפוס את הזנב ולהחזיר את היונדאי למרכז הנתיב, בדרך לתקיפה נוספת של הפניות הבאות. איזה כיף.

אגב, כל הדרמה הזאת מתרחשת לא לפני ששיחקנו שוב ושוב עם ההגדרות, על מנת להגיע להתאמה המושלמת עבורנו. הכל ניתן להגדרה אישית פה: ניהול המנוע, צליל האגזוז, הדיפרנציאל, ההיגוי, בולמי הזעזועים ובקרת היציבות (שגם ניתנת לניתוק מלא). אם תבחרו במצב N ותבקשו מהמכונית להגדיר את הכל במצב הכי ספורטיבי שיש, תיתקלו במכונית נוקשה באופן קיצוני. כזו שמסרבת ליצור זוויות גלגול ולו המתונות ביותר, אך גם כזו שכל גבשושית באספלט עלולה לזרוק אותה אל הנתיב הנגדי.

אז ריככנו את המתלים למצב הנוחות, מה שאפשר גם יותר משחק של העברות משקל וגם שיפר את התקשורת. ריככנו גם את ההגה, כי עודף קשיחות לא באמת תורם לפידבק - ויצאנו בפעם המי יודע כמה לסיבוב רווי גז ואקשן, רגע לפני שהשמש שוקעת והיום מסתיים. חתיכת מכונה.

הוט? יס!

ליונדאי i30N אין מסורת רבת שנים מאחוריה, זה נכון. אבל כשנמצאים על הכביש, כשהרגליים בועטות בדוושות, הידיים מזיעות על ההגה והלב דופק מהר כל כך - מגלים שהמסורת באמת לא כל כך משנה. זו חתיכת הוט-האצ' מצוינת, וזה הרבה יותר חשוב. היא חזקה, נשלטת, אוחזת, מהנה. יש לה את כל מה שצריך כדי לספק שעות של הנאה על הכביש ועל המסלול, ויש לה גם את היכולת להיות שימושית והגיונית ביומיום.

כן, היא לא זולה. רוב המתחרות שלה, גם כאלו עם מסורת ועם תיבה אוטומטית - שני פרמטרים חשובים להצלחה - עולות פחות ממנה. אבל עוד לפני המבחן ההשוואתי, שגם זמנו יגיעו, אנחנו יכולים בהחלט לומר שהיא בוודאי לא נופלת מהמתחרות המוערכות ביותר שלה. יונדאי i30N היא פשוט מכונית ספורטיבית מעולה.

לדגמי יונדאי בישראל - יונדאי

למאמר זה התפרסמו 3 תגובות