הונדה סיוויק המציאה את עצמה מחדש מספר פעמים מאז לידת הדור הראשון בשנת 1972. הדור העשירי של הסיוויק רחוק מאותה מכונית קטנה יפנית בסיסית שהייתה הסיוויק בדורותיה הראשונים. הסיוויק הנוכחית היא משפחתית גדולה שמנסה להמציא את עצמה מחדש עם מנועי טורבו חדשים ומגיעה אלינו מארץ ייצור קרובה במיוחד – טורקיה. אחרי שבחנו ב-iCar את גרסת ה-1.6 ליטר הבסיסית, הגיע תורה של גרסת הטורבו היקרה בהיצע שעולה כמעט 155 אלף ש"ח. האם גרסת הטורבו של סיוויק סדאן היא מכונית טובה והאם היא שווה תוספת מחיר של 20 אלף ש"ח מגרסת ה-1,600 סמ"ק? המשיכו לקרוא.
עיצוב וסגנון
בדומה לאחותה מחומשת הדלתות, סיוויק סדאן היא מכונית בעלת עיצוב ייחודי. בגרסת הסדאן הונדה הקטינו משמעותית את כונסי האוויר השחורים והמוגזמים שבפגושים, אך נזם הכרום באף הסיוויק מחליף אותם כאלמנט עיצובי מוקצן. בפרופיל היא אינה נראית כמו גרסת סדאן קלאסית אלא כמו מכונית עם 5 דלתות בתצורת פאסטבק, עם כמה נגיעות כרום שממשיכות מהנזם שבאף. החישוקים הקלים בקוטר 17 אינץ' נראים מעט קטנים במבט מהצד. במבט מאחור, יחידות התאורה האחוריות ממשיכות אל דלת תא המטען באופן נאה ומורגשים בחסרונם זוג האגזוזים שממוקמים במרכז הפגוש האחורי בגרסת ההאצ'בק. הונדה סיוויק סדאן נראית טוב יותר על הכביש מאשר בתמונות שבהן היא נראית ארוכה כספינה.
.jpg "הונדה סיוויק סדאן")
תא הנוסעים
מאכזב קצת לפתוח רכב במחיר הזה עם השלט וללא לחצן פתיחה בידית. העיצוב הפנימי לא מרשים במיוחד. לוח המחוונים הדיגיטלי והמסך הראשי שמזכיר טאבלט מצילים מעט את המצב. חלק מהחומרים מהם מורכב תא הנוסעים מרגישים פשוטים ובדי הדיפון השחורים מתלכלכים בקלות ממגע בהם.
הנדסת האנוש בינונית: תפעול מערכת המיזוג מתבצע ממסך המגע וזמין רק לאחר עלייתו, מתגי החלונות מעוצבים באופן זהה ואפשר להתבלבל בין הקדמיים לאחוריים ולא ניתן לסגור את פתחי האוורור המרכזיים. מזל שבקרת האקלים מפוצלת ואז אפשר להגיע לשלום בית עם הטמפרטורה ברכב.
ישנו פער משמעותי בין האבזור של גרסת ה-1.6 הבסיסית ל-1.5 טורבו - משמעותי הרבה יותר מהפער שבין הגרסאות בסיוויק האצ'בק. ה-1.5 טורבו סדאן "שלנו" כוללת בין היתר חיישני חניה היקפיים, מראות מתקפלות חשמלית, חימום למושבים ומערכת מולטימדיה מקורית עם מסך "7 - אך אין כאן תאורת לד למרות היומרות הצעירות- ספורטיביות, ובאופן משונה קיים גג שמש חשמלי רק בגרסת ה-1.6 ליטר הבסיסית. אבל הפער הגדול ביותר כמובן הוא בתחום הבטיחות: הטורבו-סדאן מציעה מפרט מכובד הכולל בלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, התראה ותיקון סטיה מנתיב, זיהוי תמרורים ואורות גבוהים אוטומטיים. ב-1.6 אין את המערכות החשובות האלו.
המושבים נוחים וקיימת תמיכה חשמלית למותניים. תנוחת הנהיגה מעט גבוהה גם במצבו הנמוך ביותר של המושב ומזכירה סוג רכיבה על האוטו ולא ישיבה ספורטיבית בתוכו.
המושב האחורי נמוך בגובהו אך מתאים לאכלוס של שלושה ילדים עם מושבי בטיחות או שני מבוגרים גבוהים. מעבר לכך, יהיה שם קצת צפוף מבחינת מימד הרוחב. מורגש חסרונם של פתחי אוורור ליושבי המושב האחורי.
נפחו המרשים של תא המטען עומד על 519 ליטר אך מרגישים שהונדה חסכה עליו קצת: אין ידית משיכה לסגירתו, אין בו תאי אחסון או עוגנים והוא נפתח רק מתוך הרכב, כנהוג בהונדה. בגרסת ההאצ'בק הבגאז' קטן רק במעט, והוא נגיש ושימושי הרבה יותר.
נוחות נסיעה
הסיוויק מרגישה רכה במהירות בינעירונית אך מספיק מרוסנת ולא מתנדנדת בכדי לא להיכנס למלכודת רכות היתר ממנה סבלו הדורות הקודמים של גרסת הסדאן. אבל מבחינת איכות הנסיעה, הסיוויק לא מצליחה לספק נוחות נסיעה מושלמת. האשם המיידי הוא בידוד הרעשים: יותר מדי רעש כביש חודר לתא הנוסעים במהירות בינעירונית, למרות שרעשי הרוח סבירים לגמרי
המצב טוב יותר בעיר מבחינת הבידוד אך שיכוך המהמורות אינו מצטיין בכבישים עירוניים והסיוויק מרגישה מעט נוקשה במעבר על שברי הכביש. המושבים נוחים לנסיעה ארוכה ולמרות בידוד הרעשים הבינוני אין המולה גדולה בתא הנוסעים גם במהירויות כביש שש.
.jpg "הונדה סיוויק סדאן")
מנוע ותיבת הילוכים
מתניע עם המפתח ללא כפתור התנעה. משחרר את בלם היד החשמלי ויוצא לדרך. מתחת למכסה המנוע נמצא את הבשורה הגדולה של הדור העשירי של הסיוויק. מנוע VTEC בנפח 1500 סמ"ק עם מגדש טורבו שמספק 182 כ"ס ב-6000 סל"ד ו-22.4 ק"ג ב-1700 סל"ד נמוכים, בשונה לחלוטין ממורשת ה-VTEC של כוח בטווח העליון של הסקאלה. המנוע משודך לתיבת הילוכים רציפה עם 7 תכניות נהיגה שהן כמו הילוכים.
בשונה ממה שהרגשתי בסיוויק האצ'בק עם אותה יחידת כוח, המנוע הזה הרגיש קמעא חלש מהמצופה והאשמה המיידית נופלת על הנסועה הנמוכה שעבר רכב המבחן.
התיבה הרציפה לא מצליחה להסוות את אופיה, שוב בניגוד למה שהרגשתי בגרסת ההאצ'בק. בלחץ מלא התיבה משאירה את מחט הסל"ד בקצה הסקאלה, כצפוי מתיבה רציפה. פקדי העברת ההילוכים בהגה שימושיים ומאפשרים לבצע בלימת מנוע אפקטיבית כשצריך. לחיצה הגונה על דוושת התאוצה מעבר למדרגת הכוח בדוושה, תספק תאוצות זריזות. למרות זאת, הסוסים היפניים לא מרגישים כאילו יש 182 מהם מתחת למכסה המנוע (למרות משקל "סביר" של 1310 ק"ג). צריכת הדלק הממוצעת במבחן הדרכים הייתה 11.5 ק"מ לליטר במאמץ מעבר לסביר, כאשר בנהיגה מתונה בכביש בינעירוני ניתן להגיע ל-15 ק"מ לליטר.
התנהגות כביש
אז האם הסיוויק יכולה לספק תחושות ספורטיביות כיאה לאותו עיצוב חיצוני? בראש ובראשונה, הסיוויק מעניקה תחושה בטוחה עם אחיזת כביש גבוהה, תודות לצמיגי ברידג'סטון ברוחב 215. הסיוויק מצליחה להוריד בצורה טובה את כוח המנוע ומאפשרת יכולת משיכה מצוינת ביציאה מפניות. כיול המתלים רך ותורם לזוויות גלגול תלולות יחסית בפניה. ההגה מדויק אך קל וחסר תקשורת מכיוון הגלגלים. התנהגות הכביש סלחנית והסיוויק לא מתרגשת לפרובוקציות מצד הנהג בתוך הפניה. לא תמצאו כאן הרבה הנאה מנהיגה ספורטיבית למרות שהיכולת הדינאמית הכוללת גבוהה מאוד.
סיכום
הונדה סיוויק סדאן אינה משפחתית שגרתית. היא מציעה עיצוב ייחודי, יחידת כוח חזקה יותר מהדרוש לנהג הממוצע ותדמית צעירה ואופנתית. על כף החובה ניתן למנות את מגרעותיה: איכות החומרים בתא הנוסעים אינה גבוהה, היא לא מרדימה בהיבט הנוחות והתנהגות הכביש לא מספיק ספורטיבית כדי לקרוץ לנהגים דינאמיים. הבעיה הגדולה של גרסת הטורבו היא מחיר הרכישה, שגבוה מרוב קבוצת המשפחתיות ב-15 עד 20 אלף שקל. על הנייר נראה שסיוויק טורבו כבר מכוונת את עצמה לקבוצות גבוהות יותר: כביש שטח ומכוניות מנהלים. האם השם והמעלות הטובות יספיקו למי שרוצה משפחתית ספורטיבית למראה? זה בטח לא יהיה קל.
לדגמי הונדה בישראל -
הונדה למאמר זה התפרסמו 2 תגובות
.jpg "הונדה סיוויק סדאן")
ערוץ הוואטסאפ של 
