אינפיניטי Q30 מכוונת להתחרות במכוניות קומפקטיות יוקרתיות כמו ב.מ.וו סדרה 1 ואודי A3. קשה לפספס את העובדה הזאת, כי בפועל מדובר במרצדס A קלאס שזכתה לסמל של אינפיניטי. מחירה נמצא בדיוק במקום הנכון מהבחינה הזאת וכך גם פרמטרים אחרים עליהם נרחיב בהמשך. אבל מבט נוסף בנתוני הרכב מעלה קצת תהיות.
המימדים של ה-Q30 יוצאי דופן ביחס למתחרות. היא גבוהה וארוכה משמעותית מה-A3 והסדרה 1. אפילו את אחותה לפלטפורמה היא מגמדת. 13 ס"מ באורך הכולל, 4.1 ס"מ בגובה ו-3 ס"מ ברוחב הם חלק מהסיפור. תא המטען של האינפיניטי גדול משל ה-A קלאס ב-90 ליטר!
אז בדקנו שוב את דף הנתונים וגילינו שה-Q30 תואמת כמעט אחד לאחד דווקא את גרסת הפנאי של ה-A קלאס, הלוא היא ה-GLA. נכון, היא נמוכה ב-2 ס"מ, כנראה כי אין לה פסי גגון אופנתיים, אבל זה ההבדל המשמעותי היחיד. היא אפילו ארוכה יותר מרכבון הפנאי של מרצדס. ואנחנו מדברים על ה-Q30 ולא על ה-QX30 שעוד יגיע אלינו בעתיד.
אז האם האינפיניטי היא יותר רכב פנאי או יותר מכונית קומפקטית ומה זה אומר עליה? בואו נבדוק.
עיצוב
אפילו בגרסה הפשוטה והזולה יחסית, ה-Q30, הצליח לאינפיניטי בעיצוב. היא אולי מבוססת על הגרמניה הקטנה אבל היא כל כך מזוהה עם המותג היפני ועושה את זה באופן הרמוני ולא יומרני. על קורה C, המעוקלת כמו חרטום הרכב, פשוט מגיעות מחיאות כפיים למעצבים.
ההופעה שלה מרגישה מעט יותר גבוהה מרכבים משפחתיים קומפקטיים. כדי לרמוז ללקוח הפוטנציאלי שיש פה משהו שהוא כמעט רכב פנאי, יש חצאיות צד בצבע שונה שיוצאות החוצה ולא נמשכות למטה כמו ברכב ספורטיבי. כמו מדרגות של רכב פנאי רק בקטן ובאלגנט.
מרווח הגחון לא מבוטל, כ-17 ס"מ, וכמכלול מתקבלת תחושה של מכונית קומפטית על עקבים. חסרים לה שילובי הצבעים, הפלסטיקה שמתיימרת להיות מגיני גחון ופסי הגגון כדי לשוות לה את המראה הקשוח יותר של ה-'GLA אבל לטעמו של הח"מ העיצוב מצליח להעביר מסר ברור ללקוח - "אני יותר קרוסאובר ממה שאני עולה".
תא הנוסעים
תנוחת הישיבה גם היא גבוהה ביחס למכוניות קומפקט-פרימיום מוכרות, ובחרטום ישנן שתי בליטות שמאפשרות להבין איפה פחות או יותר הוא מסתיים. כאן מסתיים הפנאי והמכונית חוזרת לעולם הקומפקט. קו המותניים הגבוה, יחד עם קורות ענקיות מאחורה, מחסלים הלכה למעשה את שדה הראייה והופכים את כל התמרונים בחנייה למשהו מעולם ההימורים. ולא ששדה הראיה לפנים טוב בהרבה, עם קורות A עבות ומראות לא קטנות.
אם דיברנו על עיצוב מרשים ויוקרתי מבחוץ, בפנים התא קצת פשוט מדי. העיצוב הוא "כל שחור" וחסר עוד איזה משהו שישבור את הגוון האחיד והקודר. בגרסאות המאובזרות המושבים זוכים לפסי צביעה שמשפרים את המצב, אבל הם לא מגיעים בגרסה הזולה ביותר.
מערכת המולטימדיה לא מבריקה. היא קצת פשוטה, הנדסת האנוש שלה לא אינטואיטיבית, ואפילו הגרפיקות מול הנהג נראות כמו מחשב משנות ה-80. בגרסאות המאובזרות יש, לפחות במסך שבתוך לוח המחוונים, גרפיקות טובות בהרבה שמגיעות ישירות ממרצדס.
האבזור לא מבריק. אולי זה טוב ביחס לקטגוריה, אבל לא ביחס לכל משפחתית שנייה שאפשר לקנות היום. ברשימת הנפקדים רשמנו: מערכת ניווט, כפתור התנעה ומצלמת רוורס, שכמו שהבנתם ממש ממש הייתה יכולה לעזור. מה כן מגיע? בקרת שיוט רגילה, בקרת אקלים, חימום למושבים ועוד אי אלו דברים.
המרווח לנהג בסדר גמור. הקונסולה המרכזית עשוייה להפריע לברך הימנית וכל העסק לא מרגיש הכי מרווח אבל לא מדובר במשהו חריג, בטח שלא בקבוצת המכוניות אליה היא משתייכת. מאחור המצב מורכב יותר. המושב קצת קצר ונמוך. שלושה אנשים נסעו בה נסיעה ארוכה, אבל הם לא ממש נהנו, בעיקר בגלל שהמושב האמצעי מאוד צפוף. שני אנשים, כמו שנבין בהמשך, דווקא יכולים להנות בנסיעה ארוכה כל עוד הם לא גבוהים מדי. אם כן, יש סיכוי שהם יסבלו ממרווח מצומצם לרגליים ולראש.
הכניסה והיציאה מהרכב פחות נוחות בגלל משקוף גדול ונמוך שמאלץ התכופפות. את זה אנחנו מכירים מה-A קלאס, אבל ציפינו שעם הגובה זה יהיה יותר נוח. מה נגיד – "טעות, טועים, טעינו".
תא המטען מעולה. 430 ליטר זה שובר שיוויון בקטגוריה ולמרות שמבנה החלון האחורי לא מאפשר להניח דברים לגובה, המצב טוב בהרבה מרוב המכוניות המתחרות.
נוחות נסיעה
אם נחליט שאנחנו מתייחסים לאינפיניטי Q30 כאחות של ה-GLA ולא של ה-A קלאס, המתלים המרוככים נראים מאוד הגיוניים. האינפיניטי הקטנה מטפלת יפה במהמורות בעיר. המתלים מצליחים לספוג די הרבה לצד ריסון סביר בהחלט של המרכב.
אבל לא הכל מושלם. את האשם במהמורות שמצליחות בכל זאת לחדור, באופן לא מעודן יש לומר, תמצאו בגלגלים. חישוקי ה-18 אינצ' לא מציעים מספיק גומי כדי למנוע מכל ה"טוב" שבכבישי ישראל מלעבור לתוך הרכב.
ככל שהמהירות עולה הנוחות משתפרת. במהירויות כביש 6 היא כבר נוחה. הנוחות לא באה על חשבון ריסון מוצלח, עניין של גנים. את ה-DNA של קטגוריית הפריומיום אפשר לשמוע, או יותר נכון, לא לשמוע. בידוד הרעשים של ה-Q30 פשוט מצויין. רעשי רוח ישמעו רק במהירות מאוד גבוהה, ורעשי כביש ומנוע הם מינוריים.
מנוע ותיבת הילוכים
מנוע ה-1.6 טורבו של מרצדס הוא כבר חדשות ישנות. בזמן שאאודי וב.מ.וו מחליפות מנועים כמו גרביים, במרצדס, וכפועל יוצא גם באינפיניטי, נהנים מהמנוע הותיק.
המנוע מציע 156 כוחות סוס, וכמו בפזמון חוזר, גם כאן הנתונים יותר גבוהים מהמקובל בקטגוריה. בטח שביחס לגרסת בסיס. כמו כל מנועי הטורבו המודרניים תזכו לרצועת כוח רחבה (הטווח בין שיא המומנט לשיא ההספק) ומומנט בריא של 26.5 קג"מ. ההספק הגבוה ונתון של 9 שניות ל-100 קמ"ש לא מכתיבים אופי ספורטיבי. המנוע לא מעניק תחושה ספורטיבית, הוא מאוד ליניארי – כלומר מטפס באופן אחיד לאורך קשת הסל"ד – ולא מספק כניסת טורבו חזקה או טיפוס מהיר למעלה הסל"ד.
לנהג הרגוע מדובר בשילוב של נינוחות וזמינות כוח בין 2,000 ל-5,000 סל"ד שבאה בכל נגיעה בדוושת התאוצה. לצד המנוע יש תיבת הילוכים אוטומטית יעילה שבדרך כלל מעבירה הילוכים באופן חלק כמו משי.
צריכת הדלק לא מבריקה, כ-10.5 ק"מ לליטר בנסיעת המבחן.
התנהגות כביש
השלדה המוצלחת של ה-A קלאס, או ה-GLA, היא התחלה טובה עבור אינפיניטי. המהנדסים היפנים בהחלט שלא פגעו באיכויות הניהוג הטובות ממילא, וכפועל יוצא ה-Q30 מתגלה כמכונית שמתנהגת לא רע.
הנכונות שלה לשנות כיוון בהעברת משקל מצטרפת לאחיזת כביש גבוהה ונותנת הרבה ביטחון לצד חוויית נהיגה מוצלחת. לאינפיניטי אין את החדות של הסדרה 1, את האחיזה והדיוק של ה-A3 או אפילו את מידת השובבות של ה-A. היא פשוט עושה טוב את מה שהיא עושה. אנחנו, כמי שמאוד אוהבים לנהוג, היינו שמחים ליותר תקשורת מהשלדה ובעיקר מההגה הדומם.
למי שיותר בקטע של להאט, נספר שיש ברקסים טובים שעמדו יפה בעומסים, ובכלל ה-Q30 לא תביא אתכם לדפיקות לב מואצות מדי.
סיכום
אינפיניטי Q30 הצליחה להפתיע אותנו, גם בגרסת ה-1.6 ליטר. ברור לנו שלא תתקשו למצוא מכוניות מרווחות יותר, מאובזרות יותר ואפילו חזקות ומתנהגות יותר טוב במחיר שלה. אבל כשמסתכלים עליה בפרספקטיבה של הקבוצה אליה היא משתייכת, פרימיום קומפקטית, התמונה משתנה לגמרי.
היא מרווחת ביחס לקבוצה, מעניקה תנוחת ישיבה קצת יותר גבוהה שתקסום לרבים מהלקוחות. היא מאובזרת מספיק ומציעה נוחות נסיעה טובה. למען האמת, היא מצליחה להפתיע בדיוק בסעיף איכות הנסיעה וזה בונוס כשיושבים בקטגוריה יוקרתית.
ההחלטה האם מדובר בג'יפון או ב"מכונית קומפקטית טיפל'ה מוגבהת" היא החלטה של הלקוח. ביחס למחיר ולתחרות היא מציעה זוג עקבים אופנתי שהמתחרות פשוט לא הביאו מהבית. כדי לקנות רכב פנאי בקטגוריית הפרימיום תצטרכו להוסיף עוד 30-40% למחיר של האינפיניטי - או פשוט לבחור באודי Q2. אז אולי תקבלו מעט יותר בגובה, בפער של 2-4 ס"מ, ולעיתים מעט יותר באורך. זה הכל. האם התוספת שווה? זאת כבר החלטה שלכם.
למאמר זה התפרסמו 2 תגובות
ערוץ הוואטסאפ של 
