דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

מוזיקה לדרך - מכוניות על תקליטים

Getting your Trinity Audio player ready...

אריק לביא | אריק לביא שר

בחוץ: קצת התקשנו לזהות את המכונית שעליה נשען לביא, אבל זו בטח לא בנטלי.

בפנים: אריק לביא לא ביקש להתחרות בכוכבים שתפסו נתח גדל והולך בפופ הישראלי בתחילת האייטיז. ב"אריק לביא שר" הקצת נשכח מ-1980, הוא עשה רק מה שהוא יודע: לשחק עם הטנור הנעים שלו, ולשלב בין גרוב פ'אנקי משוחרר (למשל ב"לא גומר ת'חודש" הפותח) לבין קלאסיות שלוות כמו "שלכת", "יד ענוגה" ו"עץ הרימון". את ההומור שלו תקבלו ב"חזק כמו אריה", שבוצע עם אשתו, שושיק שני.

שם טוב לוי | שוחד 

בחוץ: חיפושית של פולקסווגן בלב המדבר בצילום חזק של אבי גנור.

בפנים: אחרי ששת, הגעה לכל אולפן שבו נזקקו לחלילן, ולצד העבודה עם אריק איינשטיין, שם טוב לוי הקליט ב-1988 את אחד מאלבומיו היפים כסולן. ב"שוחד" השתתפו נגני־על כיצחק קלפטר בגיטרות, אלון אולארצ'יק בבס, ז'אן פול זימבריס בתופים וכלי הקשה ומשה לוי בסינתיסייזרים. אלו ואחרים תרמו ליופיים של שירים כ"נח", "הולך איתך לסרט" הכיפי ו"יש איזה שוחד". המדבר מהעטיפה התחבר ל"גמל גמלי" שאיינשטיין תרם לפה.

משינה | להתראות נעורים שלום אהבה

בחוץ: הלהקה ששרה שהיא רוצה מכונית, השיגה פה רולס רויס עם שטיח אדום.

בפנים: "להתראות נעורים שלום אהבה" אינו גדול אלבומי משינה, אך הוא אחד מהפרקים היותר יפים שלה - ולא רק בגלל עבודת הבס של מייקל בנסון לאורכו. הנונסנס מהאייטיז הוחלף עשור לאחר מכן באווירה מפוכחת יותר, ואף מעט אפלה שהלמה את סיכום פרק א' של הלהקה שעלתה מ"בן המלך", "את לא כמו כולם", "תחזור תחזור" (עם יוסי בנאי), "היה לי חלום" ושיר הנושא, שאת כולם כתב יובל בנאי.

ג'קסון בראון | Lawyers in Love 

בחוץ: מה יותר יאפי מהאייטיז ממרצדס קופה?

בפנים: לאורך הסבנטיז, ג'קסון בראון היה אחד מאלו ששמם קפץ לראש בכל פעם שמישהו זרק לידכם מושגים כמו "קאנטרי-רוק" - או כל שילוב בין פולק לרוק. באמריקה בראון הוא אגדה. בישראל קצת פחות. Lawyers in Love שהופיע ב-1983 הוא לא תחנת המוצא הטבעית במסע להכרת בראון, אך הוא שווה האזנה. ההיפי, שהתבגר ומנסה להתמודד פה עם הקפיטליזם של עידן רייגן, נשמע לא רע גם עכשיו.

אור כשדים | אחד מול אחד 

בחוץ: סוסיתא, שאיכשהו גם בתחילת הניינטיז עוד ראינו על הכביש.

בפנים: אור כשדים בעלת השם התנ"כי, הייתה מעט שונה בנוף הלהקות שפעלו פה בראשית הניינטיז. רונן בן טל - הסולן, הקלידן, וכותב השירים, אסף סביבו חבורת מוזיקאים שזכאים לתואר "סופר-גרופ" (דודי לוי מנוער שוליים על הגיטרות, עובד אפרת בבס וז'אן ז'אק גולדברג יוצאי הקליק). הרביעייה הקליטה את האלבום הזה שיצא ב-1992 בהופעה נטולת קהל. העוצמות שלהם הידהדו לאורך שירים מנדנדי ראש כמו "מת הבית" ושיר הנושא המעולה.

הבלאק קיז | El Camino 

בחוץ: האלבום מצדיע לשברולט אל קמינו. על העטיפה - ובחוברת הפנימית - מופיעה דווקא פליימות' גרנד וויאג'ר.

בפנים: דן אורבך (שירה וגיטרות) ופטריק קרני (תופים), השניים שהם הבלאק קיז, מהווים כבר למעלה מעשרים שנה את אחד ההרכבים השווים הפועלים בין האינדי לבין המיינסטרים. הם שואבים השראה מג'יימס בראון וג'ימי הנדריקס ומחברים אותה לחומרים שגם מילינאלים אוהבים. El Camino שדיינג'ר מאוס הפיק להם ב-2011, הפך אותם מהרכב מבטיח לאחד שגם מקיים, ולא רק בגלל Lonely Boy.

ארקטיק מאנקיז | The Car 

בחוץ: מתופף הלהקה צילם מחלון דירתו טויוטה קאמרי על חניון גג בלוס אנג'לס.

בפנים: אלכס טרנר, מנהיג הארקטיק מאנקיז, מראה בשנים האחרונות שהרכב מוזיקלי חייב להמר כדי להתפתח. על הנייר, The Car, האלבום היפה שלהם שיצא בשנה שעברה, הציע פחות המנונים שמניעים אצטדיונים כמו שהלהקה העמידה בתחילת דרכה. בפועל, מצאתם בפנים עשרה שירים שחלקם ריפררו לדיוויד בואי (נגיד Sculptures of Anything goes) וגם את Big Ideas עם הגיטרה הנהדרת.

בק | Hyperspace

בחוץ: מה יותר הגיוני מלצלם חובב רטרו כמו בק לצד טויוטה סליקה אדומה מתחילת האייטיז?

בפנים: בכל אלבום שלו בק נשמע קצת אחרת, אך הוא יודע לשכנע אותך שהגעת הביתה. אלו הם גם פני הדברים באלבומו האחרון עד כה, Hyperspace מ-2019. פלטת הצבעים הבקית מקבלת חיזוק פופי בזכות העבודה עם פארל ויליאמס. מה עוד: קריצות להיפ הופ, קצת גיטרות אקוסטיות, והפינאלה של Everlasting Nothing.

אואזיס | Be Here Now 

בחוץ: כשאתה מכניס לבריכת שחייה רולס רויס סילבר שדואו II כמחווה לזאת שמתופף המי, קית' מון, הסיע לתוך הבריכה שלו, הגיוני שתקבל את אחת מהעטיפות היקרות להפקה בהיסטוריה.

בפנים: אחרי שני אלבומים שהפכו את אואזיס לאחת מהלהקות המצליחות באמצע הניינטיז - ולא רק בבריטניה, האחים גלאגר היו מוכנים לעבור לשלב הבא. Be Here Now מ-1997 היה אמור להיות האלבום העוד-יותר-גדול של החבורה ממנצ'סטר. בפועל, ולמרות שכלל שירים כמו Stand By Me ו-D'You Know What I Mean, האלבום המגלומני הזה סימן את תחילת שקיעת הלהקה והז'אנר.

הקארז | Heartbeat City

בחוץ: מרבית העטיפות של הקארז נגעו לרכב. פה יש פליימות' דאסטר 340 מ-1971.

בפנים: ריק אוקסק המנוח, יצר עם הקארז תמהיל שחיבר יפה בין פוסט פאנק, גל חדש, רוק קלאסי ופופ. ב-1984, אחרי הפסקה של שנתיים, ההרכב חזר עם האלבום המצליח ביותר - Heartbeat City. בשביל להגיע ל-Drive, מהבלדות הגדולות באייטיז, אתם לא זקוקים לנו, אך באלבום מחכות עוד פנינים.

הכימיקל בראדרז | Exit Planet Dust 

בחוץ: העטיפה הגיעה מהפקת אופנה שצולמה בסבנטיז. המכונית שליד זוג ההיפים היא פליימות' בלבדר מ-1968.

בפנים: כשהרוק החל לאבד גובה באמצע הניינטיז ואנשים גילו את העולם האלקטרוני, הכימיקל ברדרס היו מאלו שהם שמחו לצרף לתקליטייה שלהם. טום רולנדס ואד סימונס הציעו כבר באלבום הבכורה היפה שלהם, Exit Planet Dust, שיצא ב-1995, הזמנה למסיבה פרטית. צד א' היה החלק המרים. צד ב' - היפה לא פחות - טיפל בדאון שאחרי.

בי.בי קינג ואריק קלפטון | Riding with the King

בחוץ: אריק קלפטון מסיע את בי.בי קינג בקאלידק שחורה עם גג נפתח.

בפנים: קחו את אחד מגדולי הגיטריסטים (קלפטון), תוסיפו לו את מלך הבלוז (קינג) וקיבלתם חגיגה. האלבום הזה משנת 2000, נמכר יפה באמריקה וזכה בגראמי בקטגוריות הבלוז, לא היה המפגש הראשון בין שתי אגדות המיתרים. קלפטון ניגן עם המלך עוד בימיו בסופר גרופ כרים. אבל רק 30 שנה לאחר מכן, השניים הקליטו משהו. בתחילת המילניום הפלירטוט כבר הפך לרומן.

הביטלס | Abby Road

בחוץ: ארבעה אנשים חוצים כביש - כחוק - בלונדון, מאחוריהם חונות חיפושית לבנה וטריומף הארלד שחורה.

בפנים: האלבום האחרון שהביטלס הקליטו הוא גם הכי טוב שלהם. למה? בגלל המיתוס שנוצר סביבו, השירים שכתב ג'ורג' האריסון (Here Comes the Sun ו־Something), התרומה של ג'ון לנון (Because), ובעיקר הודות לצידו השני שרקח פול מקרטני. ואפרופו, מעבר החצייה המפורסם – הביטלס רצו לקרוא לאלבום "אוורסט", אך העדיפו לצאת מהאולפן לכמה דקות כדי לסגור את הפינה של העטיפה.

ניל יאנג | On the Beach

בחוץ: כנף של קאלידק קבורה בחול.

בפנים: ניל יאנג של אמצע הסבנטיז היה בבעיה. היו מאחוריו אלבומים מאוד מוצלחים ומצליחים (After the Gold Rush ו־Harvest), אבל למרות אוויר הפסגות שהחל לנשום אז, הוא ביקש לשנות כיוון. ב־1974 הוא הקליט (גם בעזרת חברי הבנד) את האלבום הדי אפל - On The Beach, שמציע את אחת מאסופות השירים המרשימות ביותר שלו.

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות

יעוץ מקצועי חינם לפני קניית רכב
  • צור קשר בוואטסאפ
  • התקשר אלינו

הוספת תגובה

תגובות

תגובות לכתבה

חזור למעלה