בשעות הרבות שאני מבלה מאחורי ההגה מדי יום, אני נוהג לשמוע תכניות אקטואליה ברדיו. גלי צה"ל, רשת ב', לפעמים גם פודקאסטים כאלה ואחרים. אבל כשצריך לבחון מכונית עם מערכת שמע שטוענת לביצועים טובים מהמקובל, אני בדרך כלל מקדיש חלק מזמן הנהיגה לבדיקת המערכת עם מוזיקה שאני אוהב. ביום המבחן למרצדס S קלאס המחודשת, הבחירה נפלה על פלייליסט של Queen. ואז קרה דבר מעניין: המערכת ניגנה את השיר We Will Rock You, ומכיוון שהמכונית היתה במצב נהיגה אוטונומי - יכולתי, לראשונה בחיי, לתופף על הברכיים ולמחוא כפיים לפי המקצב המפורסם של השיר. הרצועה הבאה שבחרתי לנגנן היתה השיר YMCA, ואם גם אתם נסעתם בכביש 6 בשבוע שעבר ותהיתם מי האידיוט שנוסע לצדכם ב-S קלאס חדשה - עמכם הסליחה.
נהיגה אוטונומית, או לפחות יכולות אוטונומיות מסוימות, אמורות להציב את מרצדס S קלאס - שוב, בפעם המי יודע כמה - בפסגת הטכנולוגיה של תעשיית הרכב העולמית. אבל זה כמובן לא מספיק. מתיחת הפנים הנוכחית של הדגם אמורה לא רק לרענן את העיצוב, אלא גם לרגש ולהפתיע את הלקוחות שהתרגלו לפינוקים המרשימים ביותר, ולגרום להם לשחרר אנחת סיפוק כאשר הם ישקעו פעם נוספת בכורסאות העור של ה-S החדשה שרכשו. בשורות הבאות ננסה להבין כיצד מרצדס מנסה לשפר את מה שמבחינתה נחשב לכלי התחבורה הטוב ביותר בעולם.
עיצוב
מתיחת הפנים האחרונה הצליחה להעניק ל-S את זריקת הרענון המתבקשת, מבלי לפגוע בסגנון הסופר-אלגנטי של המכונית. על הגריל יש כעת 3 פסי רוחב כפולים, במקום 4 בודדים; על יחידות התאורה יש 3 "גבות" של פסי לד במקום אחד; עם קצת מאמץ אולי ניתן למצוא גם שינויים קלים מהצד או מאחור, אבל בסופו של דבר מדובר באותה מכונית שמשדרת מסר ברור אחד: אני S קלאס, אתם לא.
על מכונית המבחן הותקן קיט AMG שכולל שינויים קלים בחלק התחתון של הגריל הקדמי, חצאיות צד מעודנות ואגזוזים וחישוקים במראה מעט שונה. מספיק כדי ליצור בידול, אבל לא ברמה שתהיה צעקנית.
בתוך תא הנוסעים אין כמעט שינויים בעיצוב, וטוב שכך. זהו אחד מתאי הנוסעים המשובחים שפגשנו, והוא מזכיר יותר את מלונות היוקרה הקלאסיים מאשר כלי תחבורה. מרחבים בלתי נגמרים של עור משובח, גימורי עץ ומתכת באיכות מדהימה וקווים בהירים ואלגנטיים שמרחיבים דעתו של אדם.
.jpg "מרצדס S קלאס")
תא הנוסעים
מי שהתארח באחד ממלונות היוקרה המסורתיים ברחבי העולם - למשל וולדורף אסטוריה, קמפינסקי, מריוט או W, ודאי מכיר את התחושה. בהתחלה הפינוקים מרשימים ולפעמים אפילו מרגשים, אחר כך הם הופכים למובן מאליו, ובסוף לא מבינים כיצד הסתדרנו עד היום בלי שמישהו יקפל עבורנו את הפיג'מה, יסדר את השמיכה מדי יום וילווה אותנו עם מטריה צמודה ביום גשום עד לדלת המונית.
תחושה דומה מעניקה גם ה-S קלאס. היא כל כך מרשימה, כל כך מפנקת וכל כך מחניפה, עד שכל דבר שהיא לא עושה - נניח לנחש את תחנת הרדיו המועדפת עלי בצהרי יום שלישי - מורגש לעיתים כחסרון. כן, היא עד כדי כך טובה.
זה מתחיל ממערך המולטימדיה הפנומנאלי, שנשלט מ-3 פקדים שונים - משטח מגע, ג'ויסטיק והחידוש האחרון - כפתורי מגע על גלגל ההגה, כמו במכשירי בלאקברי. אחרי תקופת הסתגלות קצרצרה, מגלים שקל יחסית לשלוט בהררי המידע שמציגה המערכת, הודות לפקדים הנוחים. זהו אחד השיפורים הבולטים של מתיחת הפנים הזו. מעבר לכך, רזולוציית המסך קרובה לשלמות, הגרפיקות מהממות ואפשרויות השליטה דרך המסכים הן בלתי נתפסות - החל מצבעי תאורת האווירה, דרך תמיכת הצד במושבים ועד למד הסל"ד שיכול להפוך לתצוגת כוחות G, למחשב דרך או למסך הניווט, שבעצמו מסוגל לשכלל את יכולותיו דרך התחברות לסמארטפון שלכם.
לא מספיק? קבלו גם תצוגה עילית שמקרינה על השמשה הקדמית את נתוני הנסיעה בגוון בהיר ונעים, ומאפשרת גם הצגה של נתוני המצפן, הניווט או זיהוי מתקשר. כן, הבוס יכול לרדוף אחריכם עד לשמשה של ה-S קלאס. אבל אם יש לכם אחת, סביר להניח שאתם הבוס.
בואו נדבר על מושבים. אלו שקיבלנו ב-S קלאס "שלנו" עטו עור משובח והציעו אינספור אפשרויות כוונון - כולל תמיכת המותניים, אורך בסיס המושב, גב תחתון, כתפיים, משענת ראש ומה לא. אוורור וחימום נוספו גם הם, ומה תגידו על עיסוי משולב עם חימום? רק בשביל זה מצאנו את עצמנו יוצאים לעוד סיבוב לילי מאחורי ההגה. קצת יותר יקר מביקור בספא, אבל לפחות אף אחד לא מורח עליכם שמן במרצדס. אם הבעלים יעדיף לשבת מאחור ולהשאיר את ההגה לנהג אחר, הוא יוכל לקבל (בתוספת תשלום) עיסוי גם מאחור, וגם הדום חשמלי, מחזיקי כוסות מקוררים או מחוממים ושאר פיצ'רים להנעמת האווירה.
המרווח - איך לא - פשוט מעולה. דלתות ענקיות מקלות על הכניסה לאחור, ולאחר שהתרווחתם בכורסה תוכלו כנראה גם לשבת רגל על רגל. המושב האמצעי הוא דוגמית בלבד. אין שום סיבה להשתמש בו, ואם תנסו כנראה שתתחרטו שלא קניתם טויוטה קורולה. תא המטען של ה-S קלאס מציע נפח של 530 ליטרים, בעיקר בזכות הרוחב שלו - כי הוא לא עמוק במיוחד. הדלת נפתחת חשמלית כמובן, גם בהושטת רגל, ועליה תמצאו מספר תאורות לד שיהפכו את חייו של השומר בקניון לנוחים מאי פעם. טריקת דלת הבגאז', כמו דלתות תא הנוסעים, מלווה בסגירת וואקום שמייתרת את הצורך לבדוק "האם סגרתי את הדלת כמו שצריך".
למרבה הצער, קיבלנו את ה-S קלאס רק ברמת הגימור "אסנס", ולא ב"אולטימייט אסנס" הבכירה. זה אומר שנאלצנו, אומללים שכמותנו, להסתפק בדיפוני עור משובחים בכל פינה ברכב בשילוב עם דיפון עץ אגוז, תאורת אווירה ב-7 גוונים שונים, צמד גגות שמש פנוראמיים, בקרת אקלים עם 2 איזורים ב-3 מצבי פיזור אוויר, מערכת חניה אוטונומית עם מצלמות היקפיות (שעוד נרחב עליה בהמשך), הגה ומושבים בכוונון חשמלי שזזים לאחור ומסייעים ביציאה מהרכב, עיסוי, קירור, חימום, ותמיכת צד משתנה בפניות במושבים, כניסה והנעה ללא מפתח, וילונות חשמליים מאחור, מערכת סאונד עם 13 רמקולים בהספק של 590 וואט (מצוינת בעוצמה, קצת פחות מדייקת בצלילים הגבוהים), מערכת תאורה חכמה (נרחיב בהמשך) וחבילה מוטרפת לגמרי של מערכות בטיחות. אכן, מצער מאוד.
לו היינו זוכים לנסוע בגרסה היקרה יותר, הרי שהיינו יכולים להעביר ימים שלמים רק בבחירה בין 64 גווני תאורה שונים, 4 איזורי אקלים ועוד כמה שקעי USB, והיינו מתגלגלים במלוא הרושם על חישוקי 20 אינץ' - לעומת 19 בלבד בגרסת האסנס. הזדמנות טובה לפנות אל האל הרחום שבמרומים ולתהות כמה טוב עוד יכול להיות העולם הזה.
נוחות נסיעה
הו, נוחות הנסיעה. גם אחרי מאות מבחני דרכים בשנה, רמת נוחות כמו זו של מרצדס S קלאס היא משהו שנדיר לפגוש. מתלי האוויר של מכונית המבחן אמנם לא צוידו במערכת המצלמות שסורקת את פני הכביש ומכווננת את קשיחות המתלים בהתאם - אך גם ללא המערכת העתידנית הצליחה לבודד ה-S את פגעי הכביש באופן פשוט מושלם. ככה וזהו. לא משנה כמה גרוע היה הכביש (והוא היה גרוע) או כמה מהר נכנסו לבור (וזה היה מהר), המידע עבר אלינו בצורה ויזואלית בלבד. ראינו את הבור - והנה הוא מאחורינו. לא הורגשה אפילו מכה קלה בכנף.
בידוד הרעשים היה מרשים אפילו יותר, כשגם כאן הטוטאליות לא התחשבה בתנאים כמו מהירות הנסיעה, איכות האספלט או מזג האוויר הסוער. מרצדס S קלאס היא משרד, ובמשרד לא מפריעים לבוס לעבוד.
לסעיף הזה אנחנו מכניסים בדרך כלל גם את נושא התמרון העירוני, וכאן יש נקודת תורפה מסוימת של ה-S. לא כי היא נכשלת במשהו שאותו היא מנסה לעשות - הרי אם זה היה המצב, מהנדסי דיימלר לא היו יוצאים מהמעבדות עד שזה היה מטופל - אלו פשוט חוקי הטבע שמציבים את המכשול. עם אורך כולל של 525 סנטימטרים, קשה מאוד להיכנס לחניות ולבצע פניות פרסה. ככה פשוט.
אל האתגר הזה נכנסת המערכת לחניה אוטונומית. מצד אחד, היא המערכת המרשימה ביותר שאי פעם פגשנו בתחום הזה: היא מסוגלת לאתר חניה פנויה, בניצב או במקביל, תוך כדי נסיעה במהירות של עד 35 קמ"ש; ברגע שאישרנו את בחירת החניה, היא תתפוס שליטה על ההגה, הדוושות וידית ההילוכים, ותכניס את הרכב עד הסוף בדיוק של מילימטרים. אוטונומיה אמיתית. אבל מצד שני, המערכת דורשת הרבה יותר תמרונים מכפי שיקח לנהג הממוצע, היא לא מזהה כל חניה מתאימה ופועלת בצורה מסורבלת משהו. כך מצאנו את עצמנו משתמשים בה כדי להשוויץ מול החבר'ה, אבל כשבאמת נדרשנו לחנות - עשינו זאת לבד.
מנוע ותיבת הילוכים
אפשר לקנות את מרצדס S קלאס במחירים "משתלמים" יחסית בגרסאות הפלאג-אין הייבריד, אבל אפשר גם ללכת על הטופ (מחוץ לעולמות ה-AMG והמייבאך) ולבחור ב-S560 שהתייצבה למבחן. בגרסה הזו מגיעה היאכטה עם מנוע 4.0 ליטרים כפול-מגדשים, בהספק אדיר של 469 כוחות סוס ועם מומנט מסמר שיער של 71.4 קג"מ.
האמת היא שקל מאוד להסביר את התחושות שמספקת תאוצה עם מנוע כזה: טסתם פעם במטוס? אז בדיוק ככה. שלב ההמראה של הבואינג, או המרצדס, מדביק את גב הנוסעים אל המושב בצורה טוטאלית ומורח את הנוף בחלון כאילו היה תפאורה בסרט קולנוע. בדומה למטוס, או לפחות למושבי המחלקה הראשונה במטוס, התחושה היא מפנקת ונעימה על אף צבירת המהירות הפסיכית. בשונה ממטוס, כאן זה מתבצע באופן שקט לחלוטין. כן כן. V8 בנפח של 4,000 סמ"ק שפשוט לא שומעים.
.jpg "מרצדס S קלאס")
אבל עוד לפני הפעלת המנוע במצערת מלאה, המרצדס הזו מפליאה בנסיעה חרישית וחלקה לחלוטין. מערכת מיקרו-היברידית מספקת מתח לנסיעה חשמלית במטרים הראשונים, ומשייפת עוד קצת את פעולתה של מערכת ה"עצור וסע" ואת שילוב ההילוכים. התיבה עצמה, אוטומטית עם 9 יחסי העברה, היא מהטובות שאי פעם פגשנו. חלקה, סופר מהירה, יעילה וכמעט לא קיימת מבחינתו של המשתמש. כאילו יש מנוע קסמים שחבוי לו אי שם, דוחף את הרכב הזה בכוחות על - אך לא מורגש בשום צורה שהיא. לא בייצור הכוח ולא בהעברת הכוח. זה לא שה-S500 היוצאת סבלה מחסרונות בתחומים כלשהם, אבל ה-S560 החדשה מציגה יחידת הנעה כל כך שלמה ומלוטשת - שאין מנוס מלהכניס גם את הסעיף הזה לתוך רשימת האלמנטים ששופרו במכונית הזו.
אגב, יש ברכב גם בורר למצבי נהיגה שונים, אפשרות שליטה ידנית על החלפת ההילוכים וגם הגדרות אינדיבידואליות לפעולת ההגה, המתלים והמנוע. אבל זה לא באמת נחוץ. פשוט תלחצו על הגז ותעופו לעולמות אחרים.
למי שמתעניין, נספר כי צריכת הדלק בנהיגה מתונה עמדה על 7.4 ק"מ לליטר. בנהיגה אגרסיבית יותר ירד הנתון לסביבות ה-6 ק"מ לליטר.
.jpg "מרצדס S קלאס")
התנהגות כביש
בפשטות, ה-S קלאס ממגנת את ישבנו של הבעלים בלוחות פלדה. לא משנה כמה מהר הוא ינהג, איזה שגיאות הוא יעשה או כמה חלקלק יהיה הכביש, המכונית הזו תיצמד לאספלט באדיקות לא נורמלית. מערכת ההנעה הכפולה שומרת על אחיזה מושלמת, האלקטרוניקה מתגייסת במלוא המרץ כדי לנתב את מאות כוחות הסוס לגלגל המתאים, הבלמים נושכים בעוצמה ומגלחים מאות קמשי"ם בשניות ספורות. זאת מכונת מלחמה, אפילו שלא סיפרו לכם שהיא כזאת.
בתנאי חושך היא גם שולפת קלף נוסף מהשרוול, בדמותה של מערכת התאורה הדינאמית. עשרות נורות לד מתפקדות בתוך כל גוף תאורה, ויוצרות פריסה מושלמת של האור. כשבא רכב ממול, תונמך האלומה שסביבו למניעת סנוור - והאיזור של האור הנמוך "ילווה" את הרכב עד שיעבור אותנו. ברגע שהסביבה תוחשך שוב, יפרס מסך האור באלגנטיות והכביש יזרח לפנינו כמו במשחק מחשב.
אבל צריך לדעת שזו לא מכונית שפונה למי שמחפש את האתגרים הדינאמיים. היא לא יוצרת תקשורת עם הנהג, היא גם לא פונה בנחישות, ובכלל - לוקח קצת זמן לנייד ספינת מתכת באורך של 5.25 מ' ובמשקל של 2.2 טון בין פניות הדוקות. מושגים כמו Turn-In, תגובות שלדה והרפיית דוושה לא מדברים בשפתה של ה-S560. כמו אותו אחד שמנהיג את מדינת ישראל בשנים האחרונות, היא רואה את עצמה בראש ובראשונה כ"מר בטחון".
וברשותכם, ננצל הפעם את הסעיף הזה כדי להאריך קצת בנוגע למערכות הבטיחות. שכן בעתיד, כפי שרואה אותו מרצדס, המושג "התנהגות כביש" יתייחס יותר לנימוסין ולהליכות שינהגו המכוניות אחת בשניה, ופחות לערכים ספורטיביים.
.jpg "מרצדס S קלאס")
וה-S קלאס הזו היא המכונית הכי אוטונומית בה נהגנו עד היום על כביש ציבורי. היא לא רק מתקנת סטיה מנתיב - את זה עושה גם יונדאי איוניק - אלא היא אומרת מפורשות לנהג, בפה מלא, "עכשיו אתה יכול לעזוב את ההגה. אני אסתדר מכאן". בקרת השיוט האדפטיבית כוללת בתוכה את שמירת הנתיב כפונקציה מובנית, ואחת לכמה עשרות שניות נדרש הנהג לגעת בהגה כדי לאותת למכונית שהוא עדיין בחיים.
ומה באשר לדוושות? גם בהן לא צריך לגעת יתר על המידה. המרצדס, וזה כבר לא יחודי לה, מסוגלת לשמור מרחק עד כדי עצירה מלאה, להמשיך את הנסיעה ללא התערבות הנהג ולשחרר אותו להשתטות המתוארת בפתיחת הכתבה. גם מערכת הבליינד ספוט, לניטור רכב בשטח מת במראות, הופכת כאן למערכת אקטיבית: אם תנסו לעבור נתיב כשיש רכב לצידכם, תגלו שההגה מתקשח וכמעט מונע מכם באלימות לבצע את השגיאה.
אבל כמו במערכת החניה האוטונומית - גילינו שהיכולת קיימת, אבל היא לא מלאה. כאשר הכביש התעקל, לא בזווית חדה במיוחד, מערכת שמירת הנתיב הרימה ידיים; על כביש לא מושלם, במזג אוויר גשום או סתם כשהיתה מדרכה במקום סימוני שוליים - המרצדס פשוט לא זיהתה את הסימן, ולא טרחה להודיע על כך. פשוט כי היה נראה לה שיש סימון איפה שאין. כך מצאנו את עצמנו מראים בהתלהבות את היכולות האוטונומיות לאורחים מזדמנים, אבל לא באמת סומכים עליהן בעיניים עצומות. היום הזה עוד יגיע, אבל הוא עדיין לא כאן.
.jpg "מרצדס S קלאס")
סיכום
מרצדס S קלאס היא ככל הנראה הטוב ביותר שניתן לבקש ממכונית. היא נוחה בצורה מעוררת השתאות, מרווחת להפליא, מאובזרת, טכנולוגית, עוצמתית ויוקרתית - ואף אחד מהיתרונות האלה לא בא על חשבון האחר. זאת מכונית שלא מדברת בשפת המכוניות, אלה בשפה של יוקרה ואריסטוקרטיה.
אם אתם רוצים לקבל את הטוב ביותר שעולם הרכב יודע להציע, ואין לכם דרישה ממוקדת ליכולת "נישתית" כלשהי - נניח ספורטיביות או יכולת שטח - הרי שה-S היא ככל הנראה האופציה הראשונה שאתם צריכים לבדוק. זה לא אומר שהיא עדיפה על ב.מ.וו סדרה 7, לקסוס LS או אודי A8, אבל היא לבטח תאתגר אותן ביכולותיה הפנומנאליות.
ולפני סיום, אי אפשר שלא להתייחס לפער שבין התדהמה שבה הגבנו למרצדס בכל אחד מהמדדים הרגילים לבחינת רכב - למשל נוחות, ביצועים או בידוד רעשים - לבין החיוך המשועשע שבו הגבנו אינסטינקטיבית ליכולות האוטונומיות שלה. היא יודעת קצת לנסוע לבד, וזה באמת נחמד, והיא גם מתמרנת לבד בחניה שזה בכלל כיף חיים, אבל הטכנולוגיה הזו עדיין לא הגיעה לשלב שבו אתם יכולים להסיר את העיניים מהכביש. וכל עוד לא נגיע לשלב הזה, האוטונומיה הזו היא עדיין גימיק ולא יותר.
לדגמי מרצדס בישראל -
מרצדס למאמר זה התפרסמו 4 תגובות
.jpg "מרצדס S קלאס")
ערוץ הוואטסאפ של 
