טויוטה פריוס פלאג-אין הייבריד - מבחן רכב

העיצוב עדיין שנוי במחלוקת. החזית קצרה מאוד, עם פנסים מחודדים – כמעט קומיקסיים. הגג משתפל מוקדם ומעניק לה את הפרופיל האופייני למכוניות היברידיות. השמשה האחורית מחולקת לשניים – חלק אנכי נמוך וחלק משתפל. בכל מקרה, הגלגלים נראים קצת קטנים על הרכב הארוך.

הח"מ עצמו דווקא די מחבב את הלוק הייחודי, אבל יש הרבה אנשים שחושבים שהוא אקסצנטרי מדי. מעניין מה הם חושבים על הסייברטראק של טסלה...

תא הנוסעים

תא הנוסעים הוא כמו תאומים זהים - ברור שאפשר לזהות את ההבדלים בין הגרסה ההיברידית והפלאג-אין, אתם פשוט צריכים להיות ההורים של הרכב. בתכל'ס, ההבדל המרכזי בין הרכבים הם שני כפתורים קטנים – EV City ו-EV–HV. 

תא הנוסעים עצמו מציג עיצוב די מודרני עם שילוב מוצלח בין כפתורים פיזיים ומסכים. לוח המחוונים הדיגיטלי מעוצב בסגנון מעט עמוס ומיושן. המסכים עצמם לא הכי אינטואיטיביים לשימוש, הם קצת קטנים ומציגים המון מידע. 

נקודה ששווה להרחיב עליה נוגעת לצבעי פנים הרכב. נהגנו בעבר על פריוסים שהגיעו עם שילוב צבעים לבן-שחור בתא הנוסעים. שילוב הצבעים מקסים ואיתו המכונית נראית יוקרתית ובעיקר אוורירית. עם העיצוב הכל שחור של רכב המבחן, הפריוס פלאג-אין נראית כהה ומרגישה הרבה פחות מרווחת. 
 

הכיסאות הקדמיים מרווחים באופן יוצא מהכלל. הם רחבים מספיק ומציעים מקום רב לרגליים ולראש. צריך לציין כאן את ידית ההילוכים הקטנה שממוקמת על הדשבורד ואת בלם היד שמופעל ברגל (מוזר שהם עוד לא עברו לבלם יד חשמלי). שניהם מאפשרים את שפע המקום. גם לנהגים גבוהים יהיה הרבה מקום לראש. 

כשיושבים מאחורי ההגה מגלים שהוא לא מגיע רחוק החוצה ומכתיב ישיבה קצת קרובה. שדה הראיה קדימה ולצדדים מעולה. החרטום הקצר ומשתפל כך שאפשר לראות ממש קרוב לרכב. מראות הצד רחוקות מקורה A ויש בה חלון נוסף שמספק ים של ראות החוצה. שדה הראיה לאחור תלוי בגובה הישיבה – אם תשבו גבוה, תראו את החלון הנמוך יותר ואז שדה הראיה נפלא.

רוחבו של המושב האחורי מפתיע, ובכלל מדובר במושב טוב. הוא מאפשר לשני אנשים לא רזים לשבת ועדיין נותר מקום ביניהם לילד או למבוגר צנום. המושב ניצב גבוה יחסית והבסיס שלו ארוך ותומך היטב בירכיים. המבנה של המושב הוא יותר ספסלי ושטוח מה שמאפשר הושבה נוחה יותר לנוסע שלישי. הבעיה היא הגג המשתפל שפוגם מעט במרווח הראש של נוסעים גבוהים והמשקוף הנמוך שמאלץ את הנוסעים להתכופף בכניסה. 

תא המטען הוא כנראה נקודת התורפה המשמעותית של הרכב. הוספת הבטריה הגדולה צמצמה את גודלו ל-191 ליטר בלבד – קטן משמעותית אפילו ממכוניות מיני. אם תשאירו את המדף פתוח תרוויחו עוד כמה ליטרים אבל הורים לילדים יגלו מהר שהתא הצנוע לא יסכים לאכלס חלק מעגלות הילדים.

נוחות נסיעה

כשאתה מוסיף 200 ק"ג מישהו צריך לשלם את המחיר. כך זה קורה ברוב הרכבים הרגילים שמוסיפים להם מנוע חשמלי ובטריה גדולה. המשקל הגדול מכתיב מתלים נוקשים יותר, שמצידם מספקים נוחות נסיעה פחות טובה. ובאמת, הגרסה החצי חשמלית של הפריוס באמת מרגישה קצת פחות  מהודקת וקצת יותר נוקשה ביחס לפריוס רגילה. מצד שני, ההצהרה הזאת צריכה קצת פרופורציה. צריך לזכור שהפריוס הרגילה היא מכונית נוחה בצורה יוצאת דופן. הפלאג-אין אולי מתמודדת קצת פחות באלגנטיות עם רצפי שיבושים בתוך העיר, ועל מהמורות גדולות היא יכולה לזוז באי נוחות שנובע מרכות מתלים (יחסית) לצד משקל גבוה – ובכל זאת, הפלאג-אין נותרה מכונית נוחה בתוך ובעיקר מחוץ לעיר. היא פשוט לא נוחה כמו פריוס רגילה. 

בידוד הרעשים מצויין, ורעשי רוח נשמעים רק בקצב מאוד מאוד גבוה. רעשי מנוע? רק בהאצה מאוד חזקה הם בכלל יורגשו. רעשי הכביש סבירים כל עוד הכביש באיכות טובה, אחרת עולה שאון רב מהגלגלים והרכב הופך להיות רועש. סגירה של המדף הנגלל מאחור תשפר מעט את המצב.

מנוע ותיבת הילוכים

יחידת ההנעה של הפריוס פלאג-אין זהה לחלוטין לזאת של הפריוס הרגילה. בשתיהן מנוע בנזין בנפח 1.8 ליטר, בעל מחזור אטקינסון (עזבו, סיפור ארוך) ו-98 כ"ס. למנוע החשמלי 71 כ"ס וביחד השניים מספקים 122 כ"ס. ההבדל המרכזי הוא בבטריה - כאן היא פשוט הרבה יותר גדולה.

כשאנחנו נכנסים לרכב הצג מדווח על טווח נסיעה של 47.5 ק"מ על חשמל בלבד. זאת בתמורה לכמה שעות של טעינה מהשקע (שעתיים בעמדת טעינה יעודית). את הערב הראשון עם הרכב אנחנו מעבירים במתווה פקוק ופרברי. בתכל'ס יכול להיות שהיינו יותר בפקקים ממה שהתכוון המשורר (היפני), כי בשעות הערב ברחבי גוש דן (וגם בבוקר) התנועה היא לא ממש פרברית וגם לא ממש נעה לשום מקום.

אז לאחר נסיעה של 32.5 ק"מ תם הקסם החשמלי השקט והנפלא, ואל הנתון הזה הגענו עם הרבה השקעה. קודם כל נעזרנו במצב EV City שמונע ככל שניתן ממנוע הבנזין להתערב (לא התערב בכלל אצלנו) ומנצל את החשמל באופן היעיל ביותר – כולל מצב Eco במזגן, שלא יהיה זהה בימי הקיץ החמים. אנחנו הוספנו עוד שימוש אינטנסיבי במצב B בתיבת ההילוכים שאוגר יותר מאנרגיית הבלימה. 
 

לחלופין, אפשר להשתמש במצב EV-HV שמנסה ככל הניתן לעשות את הפעולה ההפוכה – לנצל את מנוע הבנזין ולשמור חשמל למתווה עירוני. 

בסוף הערב הראשון – שבו נסענו 45 ק"מ, עמדה צריכת הדלק על 91.9 ק"מ לליטר. זאת לא טעות (בכל זאת נסענו 72% מהזמן רק על חשמל, והיתר במצב היברידי). המשך המבחן היה כמו עם פריוס רגילה, אם כי קצת שמנה. 

חייבים לציין – המבחן היה רגוע במיוחד. אמנם העפלנו לעיר הקודש ונסענו פה ושם בפקקים, אבל רוב המבחן עבר בנסיעות שקטות ורגועות. כל ההכנה הארוכה באה להסביר את צריכת הדלק הייחודית שהפגינה הפלאג-אין. לאחר כ-500 ק"ג עמדה צריכת הדלק על כ-25 ק"מ לליטר, משל היא הייתה טוסטוס. מרשים במיוחד ועדיף על הנתונים שהשגנו במבחן ארוך הטווח לפריוס הרגילה.

מעבר למצב Power בבורר המצבים ישלח למנוע הבנזין צו 8, יביא אותו במהרה לנקודת החיול וישלח את הפריוס להתקדם בקצב מפתיע למדי. לא ספורטיבי, אבל עקיפה בעלייה תסתיים מהר ועם דחיפה מורגשת מצד המנוע החשמלי.

לסיום נספר כי הכבל שנמצא בתא המטען מאפשר טעינה מכל שקע ביתי. נכון, הרכב לא נטען מהר במיוחד במצב הזה ואנחנו היינו צריכים למצוא חשמל קרוב לחניה, אבל מדובר בפתרון מעולה למקומות עבודה, בתים משותפים וכו'. כך, גם ללא התקנת עמדה יקרה, תוכלו לקבל עוד קצת מיץ חשמל ולשפר עוד יותר את צריכת הדלק. 

התנהגות כביש

אם לא תצפו פה להתנהגות של מאזדה 3 או פורד פוקוס, אתם לא הולכים להתאכזב. הפריוס פלאג-אין מציגה נימוסי כביש קרובים למדי לגרסה הרגילה. האמת, יש משהו מפתיע בדימיון בין שתי הגרסאות – דבר לא צפוי בהתחשב בפער המשקל. הפריוס רוכנת יותר מהרצוי, האחיזה שלה טובה יחסית והיא יוצאת לתת היגוי לא חריף במיוחד. 

כמו בדור הקודם יש לזנב נטייה חביבה לצטרף לסיבוב בהעברת משקל ברורה קדימה, אבל כאן יציאת הזנב לא מחריפה להיגוי יתר חטוף ומפתיע. ההגה קל מאוד וכמובן לא מעביר מידע אבל בסופו של יום הפלאג-אין מתנהגת בדיוק כמו שפריוס ונהגיה מתנהגים. מתחשבת, צפויה, לא מעודדת השתוללות או רעש – למעט רעש הצמיגים הקטנים והצרים בסיבובים מהירים תחת עומס. הבלמים, נקודת תורפה בהרבה רכבים מסוג זה, דווקא היו אחלה עם דוושה קצת ספוגית אך עם עוצמת בלימה טובה.

סיכום

טויוטה פריוס פלאג-אין היא תוספת מרעננת להיצע ההיברידי של טויוטה. עם טווח נסיעה ממשי ללא צריכת בנזין ועם צריכת דלק מזערית לאחר מכם, היא מביאה למגרש תועלות יוצאות דופן. מצד שני, היא לא רחוקה מפריוס רגילה מבחינת נוחות והתנהגות ומביאה את כל הערכים של המכונית מקורית – להוציא את תא המטען שהצטמצם. 

הפלאג-אין עולה כ-20 אלף שקלים יותר מפריוס רגילה ובדיוק כמו ניסאן ליף חשמלית. אם אתם גרים פחות מ-30 ק"מ מהעבודה ותוכלו למצוא שם שקע חשמל רגיל – יכול להיות שבמהלך השבוע לא תשלמו אפילו שקל אחד על דלק פוסילי. מצד שני, בסופ"ש תוכלו לנסוע 1,000 ק"מ עם המשפחה (אבל עם מעט ציוד) עד שתאלצו לעצור, עם שאר עם ישראל, בתחנת דלק לאורך הדרך. 

כשמסתכלים על זה ככה – יחידת ההנעה של הפריוס פלאג-אין היא כנראה אחת מיחידות ההנעה הכי נכונות לתקופת המעבר שבין מנועי בנזין וחשמל.

לדגמי טויוטה בישראל - טויוטה

למאמר זה התפרסמו 7 תגובות