ב.מ.וו iX - מבחן וידאו

כמו ברכבי פנאי חשמליים אחרים - למשל אודי אי-טרון, יגואר I פייס או אפילו יונדאי איוניק 5, גם כאן מימד הגובה הוקרב על מזבח האווירודינאמיקה והטווח. התוצאה: ג'יפון שלא נראה מספיק גבוה וקשוח עבור רכב פנאי מסוגו, אבל גם לא נמוך וספורטיבי כמו מכונית האצ'בק. אולי לכן הוא קצת קשה לעיכול.

מבפנים כבר אין הרבה מקום לספקות: ה-iX הוא הב.מ.וו הראשון שמשנה את עיצוב תא הנוסעים לראשונה מזה 20 שנה לפחות, וזה נראה פשוט מדהים. העיצוב הפך מינימליסטי, עם כמעט אפס כפתורים על הדשבורד, פתחי מיזוג צרים, קווים זוויתיים וצמד מסכי ענק במבנה קעור. הקונסולה המרכזית מרחפת בין המושבים מלפנים, ומעליה יש משטח בחיפוי עץ עם כפתורי שליטה, וגלגלות קריסטל של מערכת ה-iDrive. איכות החומרים מעולה.

תא הנוסעים

מלבד המופע החזותי המרשים של ב.מ.וו iX, גם התחושות עצמן נהדרות, כאשר כל מתג מגיב בתחושה מדויקת, תאורת האווירה לא משתלטת בלילה ואילו נגיעות המתכת מפוזרות במינון הנכון. לא כולם אהבו את כפתורי כוונון המושבים, שעברו לדלתות (א-לה מרצדס) והם עשויים מחומר דמוי קריסטל מנצנץ.

צמד המסכים הם אחת מגולות הכותרת של ה-iX. לוח המחוונים הדיגיטלי מאפשר סוף סוף התאמה אישית של התצוגות, ואילו מסך המולטימדיה המרכזי והרוחבי - בגודל של כמעט 15 אינץ' - מציג רזולוציה כמעט מושלמת, צבעים חדים ומעבר סופר-מהיר בין התפריטים השונים. על המסך מותקנות המון אפליקציות, אולי קצת יותר מדי. את חלקן ודאי היה אפשר גם למקם בתוך תתי תפריטים. השליטה על המסך המרכזי מתבצעת מגלגלת ה- iDrive, במגע על המסך עצמו או במחוות יד.

שני המסכים תומכים בעברית מלאה, כולל זיהוי שמות של אנשי קשר ופריטי מוזיקה וגם כולל ניווט בעברית. אבל יש כמה גליצ'ים: התרגום, בעיקר בלוח המחוונים, כולל פה ושם שגיאות מביכות או כיתוב הפוך ("כתב מראה"); את ההפעלה הקולית אפשר להפעיל באנגלית בלבד, ולשם כך יש להעביר את כל המערכת של הרכב לשפה האנגלית, ואילו כתיבת אותיות על גלגלת ה- iDriveלא אפשרית בעברית. ועוד עניין אחד חשוב ומרגיז במערך המולטימדיה - כמו בדגמי ב.מ.וו אחרים, אין כאן תמיכה באנדרואיד אוטו, אלא רק באפל קארפליי. 

בעלי הסמארטפונים יוכלו להתנחם בלא מעט פתרונות אחרים שב.מ.וו ייצרה עבורם: משטח טעינה אלחוטי עם קירור מובנה של המכשיר, שקע יעודי שהסמארטפון יכול לעמוד בתוכו ובתחתיתו יש חורים להעברת כבל הטעינה, ועוד שקע דומה בדלת הנוסע.

לדלתות יש פתיחה חשמלית - מבחוץ באמצעות שקע ולא עם ידית נשלפת (תודה לאל) ומבפנים עם מתג אלקטרוני וידית מכאנית נוספת לגיבוי. 

הכניסה למושב הנהג קלה ונוחה. ככה זה כשרכב הפנאי לא גבוה במיוחד. המושבים עצמם גדולים ונוחים מאוד, ומציעים טווח נרחב של אפשרויות כוונון וגם חימום, אוורור ועיסוי. מרבית האפשרויות נשלטות מהמסך בלבד, עבורנו זה היה פחות נוח. אגב, גם בקרת האקלים נשלטת רק מהמסך. 

החלונות גדולים מאוד ומעניקים תחושה אוורירית ברכב, מה שגם מושפע מגג השמש הפנוראמי הענק. לגג עצמו אין וילון, אך ניתן לאטום אותו בלחיצת כפתור שמפחיתה את מידת השקיפות של הזכוכית. אפקטיבי? נגלה בקיץ.

טכנולוגיה מסקרנת נוספת נמצאת בגריל הכליות מלפנים, שעשוי מפוליאוריתן ייחודי שמסוגל לשחזר את עצמו לאחר פגיעות קלות, בתוך 24 שעות. מעל גריל הכליות ניצב סמל המותג, שנפתח לטובת מילוי נוזל לניקוי השמשות. מכסה המנוע הקדמי לא מאפשר פתיחה.

טכנולוגיות מתקדמות יש גם במפרט אביזרי הבטיחות. שם נמצא, מלבד הפיצ'רים המוכרים, גם מערכות כמו עקיפה חצי עצמאית (עובד לא רע), תאורת לייזר לד ומצלמות תלת מימד באיכות נפלאה. אביזר אחרון ששווה להתעכב עליו הוא מערכת השמע האדירה, מתוצרת "הרמן קרדון", שמספקת איכות שמע מהטובות שפגשנו ברכב כלשהו.

מהבחינה הפרקטית ה-iX לא מאכזב. עם אורך נדיב יותר מזה של ה-X5 ועם בסיס גלגלים של 3 מטרים, לא ציפינו אחרת. המרווח לנוסעים מאחור מעולה בכל הכיוונים, הרצפה שטוחה והמושבים עצמם נוחים מאוד - גם אם יכלו להיות מעט יותר גבוהים.

דלת תא המטען הגדולה חושפת את "אמבטיית" הקרבון שממנה בנוי המרכב. מאחוריה מסתתר בגאז' בנפח של 500 ליטרים, עם דיפון בד איכותי, מדף קשיח לבידוד הרעשים ותא נסתר מתחת לרצפה לטובת אחסון כבל הטעינה.

נוחות נסיעה

למרות חישוקי ענק בקוטר 22 אינץ' עם צמיג בחתך לא-מי-יודע-מה גבוה, ולמרות המשקל העצמי שעומד על כ-2.5 טונות, ה-iX מצליח לספק נוחות נסיעה טובה מאוד רוב הזמן. זה קורה בזכות מתלי אוויר שמצליחים לספוג היטב את רוב השיבושים וגם לרסן מצוין את תנודות המרכב, ורק על שיבושים קשים באמת - כמו למשל פס האטה חד מאוד או בור רציני באספלט - מועבר זעזוע מהיר לתא הנוסעים.

בתוך העיר הוא גם נהנה מיכולת תמרון לא רעה בכלל בהתחשב במימדים, הודות להיגוי האחורי, לראות הטובה החוצה ולמערך המצלמות המשובח.

בנסיעה על כבישים מהירים נשמרת רמת הנוחות ואף משתפרת. כאן כבר לא מרגישים את המאמץ של המתלים בהתמודדות עם המשקל, ונהנים מבידוד רעשים כמעט אבסולוטי. זה אחד היתרונות הברורים של הויתור המסוים במימד הגובה של הרכב.

יחידת הנעה

את ה-iX אפשר לקבל עם שתי יחידות הנעה לבחירה - האחת חזקה, השניה חזקה הרבה יותר. גרסת ה-40 מוצעת עם מנועים חשמליים בהספק של 326 כ"ס ועם מומנט של 64.2 קג"מ, ואילו גרסת ה-50 החזקה - שבה נהגנו - מעלה את ההספק ל-523 כ"ס ומציבה את המומנט על 78 קג"מ.

ואיזה חתיכת מנוע זה. בשבריר שניה הוא הופך מיצור רגוע, חלק ומלטף, לחיית פרא אגרסיבית שבועטת ומשתוללת. הדחיפה בגב - שפעם אחרי פעם הצליחה להפתיע אותנו - מטיסה את ה-iX הכבד בקצב משוגע לגמרי, מורחת את הנוף ומאיימת בבחילה חוזרת ונשנית אצל הנהג והנוסעים. דף הנתונים הרשמי מספר על תאוצה של 4.6 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש, אבל לא אומר מילה על הברוטאליות שבה מתרחשת התאוצה הזו. איזה רכב פסיכי.

במצב הספורטיבי מתקבל גם שריקה דמויית רכב חלל, שמוסיפה לחוויה היחודית. התגובות במצב הזה מתחדדות, ובאופן תמוה למדי - רק במצב הזה ניתן לכייל באופן אישי את תגובת המתלים, ההיגוי ועוד. מצבי הנהיגה האחרים קבועים ומכוילים מראש.

על אספקת האנרגיה לתחנת הכוח החשמלית הזו אחראית סוללת ענק בקיבולת (ברוטו) של 111 קוט"ש, שמבטיחה טווח נסיעה פנטסטי של 600 קילומטרים. בפועל מדדנו צריכת חשמל של 214 וואט-שעה לק"מ בנהיגה מתונה, נתון ששווה טווח של 520 קילומטרים. אחרי הקטע הדינאמי של המבחן עלתה הצריכה ל-251 וואט-שעה לק"מ, מה ששווה בפועל טווח של כ-450 קילומטרים. לא רע בכלל בהתחשב באופן הנהיגה.

היצרנית מבטיחה טעינת DC בקצב מירבי של 200 קילוואט - יותר מהר מכפי שמציעות כל העמדות הציבוריות שמותקנות כיום בישראל. בפועל חיברנו את הרכב לשתי עמדות שונות שמבטיחות קצב טעינה של 150 ו-175 קילוואט, אך קיבלנו טעינה בקצב של כ-100 קילוואט בפועל.

בלימה רגרנרטיבית מתאפשרת במספר רמות עוצמה שונות, אך אלו ניתנות לשליטה ממעמקי התפריטים במסך המולטימדיה, ולא ממנופים מאחורי ההגה. ישנה גם אופציה לעוצמת בלימה רגנרטיבית שנקבעת באופן משתנה ומסתגל על ידי הרכב בהתאם למצב התנועה - אהבנו.

התנהגות כביש

ב.מ.וו iX מפגין נימוסי כביש לא רעים בכלל, בהתחשב במימדים ובמשקל שלו. כלומר, הוא לא קליל וספורטיבי ולא צולל בנחישות לתוך העיקולים, אבל יש לו אחיזת כביש מצוינת, רכינת מרכב מינימאלית, היגוי מדויק וגם נכונות לא רעה בסך הכל להיכנס לתוך הפניות, בין היתר הודות להיגוי האחורי. התחושה בבלמים מפתיעה לטובה.

סיכום

ב.מ.וו iX, אולי קודם כל, הוא רכב פנאי יוקרה משובח. יש לו תא נוסעים מרשים ביופיו, איכותי ונעים מאוד לשהיה; בנוסף האבזור עשיר, המרווח נדיב, נוחות הנסיעה מצוינת, בידוד הרעשים מעולה והביצועים יוצאים מן הכלל.

אבל לאלו צריך גם להוסיף את ההילה הטכנולוגית שמרחפת מעליו, זו שמבדלת אותו משאר דגמי ב.מ.וו וגם ממרבית דגמי היוקרה המתחרים. ה-iX יוצא לאוויר העולם כשהוא חמוש במיטב טכנולוגיות ההווה והעתיד, אלה שצפויות לקחת את ב.מ.וו לעידן הבא - ויוצרות את הרושם של נסיעה במכונית שהיא הרבה יותר מסתם מכונית טובה. ב.מ.וו iX הוא תצוגת תכלית.

לדגמי ב.מ.וו בישראל - ב.מ.וו

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות