מסלול טיול לרכב פנאי: מעיינות בדרום רמת הגולן

למה דווקא שם?

דרום רמת הגולן הוא איזור משופע במעיינות. לאורך כל קו המצוק הפונה לכנרת תוכלו למצוא נקודות מפנקות לטבילה במים הקרירים. אבל בגלל פני השטח המצוקיים, למרבית המקומות לא ניתן להיכנס ברגל. לאלו שמאפשרים הגעה עם רכב, לא כדאי להיכנס עם רכב פרטי נמוך. 

למעשה, כמות המעיינות שמאפשרת הגעה עם רכב כביש רגיל לא ממש גדולה. אז אם אתם מחפשים את אותם מעיינות שלא מצריכים אופרציה מורכבת, לפניכם רשימה של 3 המעיינות הנגישים והיפים של דרום רמת הגולן. בסוף הכתבה נוסיף רשימה של מספר מעיינות נוספים, חלקם נגיש לרכב וחלקם מצריך הליכה. תהנו. 

תחנה ראשונה: עין כנף

עין כנף ידוע בשלל שמות שונים. השם הראשון הוא דיר אל עזיז, על שם הכפר הסורי ששכן באזור לפני שנת 1967. הכפר נבנה על חורבות יישוב יהודי מתקופת המשנה ובמקום נשתמר בית כנסת עתיק. הליכה קצרצרה תגלה את שרידי בית הכנסת. 

שמו השני של המקום הוא עין כנף, על שם היישוב הישראלי הסמוך. השם השלישי הוא עין אשי. הבריכות במקום נבנו לזכרו של אשר ראובן (אשי) נוביק, בן היישוב שנהרג במלחמת לבנון השנייה.

המעיין נפלא למשפחות. במקום של שלוש בריכות רדודות יחסית, אך נפלאות בעבור ילדים. המקום משופץ היטב, עצים גדולים מטילים צל ויש שולחנות פיקניק. מתחת למעיין מוקם לאורך השנים בוסתן יפה. באופן מפתיע לא היו במקום יותר מדי משפחות כשבאנו וזה סימן טוב. 

אם יש תלונה אחת קטנה היא על גובה המים במעיין. פעם היה פה יותר עמוק אבל לאחרונה היו מי שדאגו לרדד את המים. המים בדרך כלל נקיים יחסית. 

איך מגיעים: כדי להגיע למקום, נסענו בכביש 92 (סובב כנרת ממזרח). בפנייה למעלה גמלא (כביש 869) התחלנו להעפיל בעלייה התלולה לכיוון היישוב כנף. הסיטרואן לא ממש התקשתה בעלייה (בזכות מנוע טורבו קטן ונחמד) ורק נהג שבת איטי במיוחד אילץ אותנו לדרוש קצת יותר מהמנוע כדי לעקוף. 

לקחנו ימינה (למגיעים מהכנרת) לכיוון דרך הגישה ליישוב וכ-200 מטר לפני שער היישוב פנינו שמאלה לדרך עפר בין מבני תעשייה וחלקאות. דרך העפר לא קשה וכל רכב רך יעבור בה בקלות. אם הרכב נמוך לא תוכלו להגביר את הקצב יותר מדי. אחרי כשני קילומטר של נסיעה לאורך נחל כנף, תראו חנייה גדולה וכביש צר היורד ממש עד למעיין. בנקודה הזאת אפשר לחנות ולרדת למים. 

לבעלי רכבי שטח קשוחים ניתן להמשיך בשביל הגישה, לעבור את קו הרכס ולרדת לכיוון נחל סמך וגשר תעלת ההטייה הסורית (בה ניסו הסורים בזמנו להטות את מימי מקורות הירדן ולמנוע אותם מישראל). מתחת לגשר יש נקודת שכשוך קטנה ומופלאה. הגישה למקום, כאמור, עם רכבי הנעה כפולה ולאחר גשם לא מומלץ להגיע למקום אם אין לנהג נסיון משמעותי בנהיגת שטח. 

תחנה שניה: עין פיק

עין פיק ממוקם דרומית לעין כנף. לחובבי ההיסטוריה נספר כי במלחמת ששת הימים כוחות צנחנים מוסקים היו מהראשונים לכבוש יעד ברמת הגולן כאשר הם השתלטו על צומת פיק, וכך הבטיחו עלייה בטוחה יחסית לכוחות ממונעים של צה"ל. 

המעיין שוכן למרגלותיו של כפר סורי נטוש. גם הכפר הזה נבנה על חורבותיו של יישוב יהודי עתיק מתקופת התלמוד. שרידי הכפר, העשויים מאבן בזלת שחורה, מרשימים באופן יחסי. נקודת הגישה נוחה אך כדי למעיין עצמו יש לחנות רחוק יחסית וללכת כמה מאות מטרים לתוך הכפר. שם, במורד מדרגות אבן, נמצאת נביעת המים וממנה זרם מים חלש ממלא בקביעות בריכה קטנה. בכדי להגיע לבריכה יש להמשיך בשביל עפר (או בוץ, תלוי בתקופה) ולהיכנס לצמחייה סבוכה שבהמשכה הבריכה.

הבריכה קטנה אבל היתרון המשמעותי שלה ביחס למקומות אחרים באזור, הוא העובדה שהיא מוצלת לגמרי וגם ביום החם היא מוגנת לגמרי מהשמש הקופחת. 

החסרון הגדול הוא הקרבה של המעיין לכביש הראשי החוצה את הגולן והשילוט המוצלח. משמעות הדבר היא שביום חם נופשים רבים יגיעו למקום וימלאו את הבריכה.

איך מגיעים: לאלו המגיעים מדרום (מכיוון עליות חמת גדר), יש לנסוע לאורך כביש 98, לעבור את האמפי הקטן ואת הירידה ליישוב העתיק סוסיתא (כן כן). ממש לפני הפנייה ליישוב מיצר יש שלט ברור וכביש גישה לחניון המעיין. 

אנחנו הגענו דווקא מצפון. על כבישי הגולן המשובשים הסיטרואן מפגינה נוחות נסיעה טובה מאוד. בקצב הנהיגה הגבוה המקובל באיזור היא לחלוטין לא מתקשה לעמוד. 

לאחר שעוברים את מנחת פיק ואת צומת פיק ניתן לראות משמאל את הכניסה ליישוב מיצר ומיד אחריה את שלט הכניסה למעיין. את ה-Aircross השארנו בחנייה וירדנו למעיין כדי לגלות שהוא עמוס באנשים, נשים וטף. כשחזרנו ראינו שסביב הרכב התגודדו לא פחות אנשים. הביטו בתמונות ותחליטו אתם האם זה מוצדק.

תחנה שלישית: עין אי"ה

עין אי"ה הוא אולי המיוחד והמקסים מבין שלושת המעיינות שפגשנו היום. הוא קרוי על שמו של אילון יעקב הורביץ ז"ל, ממושב נוב שבגולן, שנהרג בתאונת אימונים. המעיין נובע אל בריכה ישנה שנבנתה על ידי הסורים ושופצה לתפארת ע"י חבריו של אילון. 

הנקודה ממוקמת מתחת ליישוב מיצר, שהוא היישוב הקרוב ביותר למשולש הגבולות סוריה, ירדן וישראל. לצד הבריכה יש עץ גדול מידות שמעניק צל מפנק. מתחת לבריכה מסתתרת בריכה קטנה נוספת, שמטיילים יצירתיים שומרים בה בירה קרה.

המים במקום קרים מאוד וביום חם זה אחד המקומות הפנקים ביותר בהם ניתן לבקר. כשיושבים לצד הבריכה ניתן לראות את הנוף המיוחד של אגן נחל הירמוך ולצפות אל סוריה וירדן. 

איך מגיעים: מכביש 98, מיד אחרי צומת פיק (למגיעים מצפון) פנינו פנימה לכיוון היישוב מיצר. כביש הגישה הוא מהשבורים והגרועים שבכבישי ישראל. בשעות הלילה יש לכם סיכוי טוב לפגוש על הדרך גם שועל תועה או חזיר בר חסר סבלנות. לבעלי רכבים עם צמיגים נמוכי חתך נמליץ לנסוע כאן בזהירות רבה. לנו לא הייתה בעייה כזאת. הסיטרואן הג'יפוני התמודד בקלות עם הכביש השבור. לאחר מספר קילומטרים, במקום לפנות ליישוב מיצר, יש להמשיך ישר בכביש שהופך שבור עוד יותר. בפנייה השנייה שמאלה יש כבר שילוט לעין אי"ה וכך ירדנו בכביש צר לכיוון מטע עצרי פרי.

כשמגיעים לשביל המתפצל שמאלה ומתחיל במעבר פרות, בעלי הרכב הפרטי צריכים לעצור וללכת ברגל את הקילומטר הנוסף. בדיוק בשביל זה הבאנו הפעם ג'יפון. תנאי הסף היה מרווח גחון סביר. 

לסיטרואן מרווח גחון שמספיק בדיוק לדברים שכאלו. מעבר הפרות קצת שבור ולכן נוצרה אחריו מין מדרגת בטון קטנה. הג'יפון הצרפתי הצליח לתקל את המכשולון ולעבור לאט ובזהירות. דרך העפר אחר כך יכולה להחביא אבן בזלת נבזית ולכן יש לנסוע אותה בזהירות, בעיקר בקטע האחרון לקראת המעיין. לצד המעיין יש חנייה גדולה. ממנה ועד למעיין יש כ-100 מטר ומשם צילו המפנק של העץ הגדול. 

מתקפלים

עייפים ומרוצים, חזרנו לכביש 98 ומשם דרומה והביתה. למרות יום הנהיגה הארוך, הסיטרואן הפגינה נוחות נסיעה נפלאה. יחידת ההנעה מוצלחת במיוחד ואפילו גמלה לנו בצריכת דלק מצויינת. בחזרה לעיר הגדולה התקבלנו במבטים אוהדים, שהבהירו לסיטרואן כי בסביבה העירונית הוא מרגיש לא פחות בבית. וכן, כשהיום מאיר פנים הכל עובד, מצאנו חנייה בקלות במרכז תל אביב וחנינו עוד יותר בקלות.

מעיינות נוספים באיזור

הג'וחדר: פחות או יותר בקו הגובה של עין כנף (משמע הצפוני ביותר היום) אך בציר המזרחי ביותר בגולן (צפונית לרמת מגשימים ותל סאקי). בדרך כלל זוכה לביקורים של אנשי המקום. נגיש לרכב. 

עין שוקו: ממוקם ממש מתחת למצוק של מבוא חמה, עין שוקו (או בשמו המקורי עין תינה) קרוי על שמו של מתן גדרי (שוקו) ז"ל, לוחם נחל שנהרג בחברון. במעיין שבהמשכו בריכה לא גדולה יש מעט צל ותצפית מקסימה לכנרת ולכיוון התבור. המקום לא נגיש לרכב.

עין תאופיק: מהמעיינות הדרומיים ברמת הגולן. נמצא ליד נקודת ההתחלה / סיום של שביל הגולן. עין תאופיק הוא לא ממש מקום טבילה אבל יש פה מים זורמים. הוא נגיש לרכב ולא מצריך הליכה רחוקה. רק רדו בזהירות מהכביש והישמרו לא נהיכנס לבורות בדרך. אם כבר הגעתם למקום, התצפית על שמה של כנרת מנדל היא נקודת חובה באזור. 

עין שריר (עין שוירח): עין שריר ממוקם באמצע מורדות הגולן, בין עין תאופיק לבין קיבוץ תל קציר. הדרך עבירה יחסית אבל נמליץ להגיע, משני הכיוונים, עם רכב בעל יכולת עבירות טובה. שימו לב – מצב הדרך השתנה בצורה משמעותית לאורך השנים, אנא בדקו מראש מה מצבה. 

עין שריר, נקרא גם עין שוירח. בחור בשם ירח (פארן) מקיבות האון שיפץ את הבריכה במקום. המעיין עצמו הוא מעיין מקסים ומיוחד. הוא נשפך לבריכה גדולה יחסית (שלעיתים היא עמוקה יותר או פחות). הבריכה מוקפת בבוסתן המצל עליה בימים החמים. הבריכה נבנתה במקור ע"י אנשי הכת הבהאית. מי שמגיע עם רכב למקום צריך ללכת כ-300 מ' מהחנייה לבריכה. שווה במיוחד.

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות