ניסוי כלים:יגואר חשפה תמונות ופרטים נוספים על ספינת דגל חשמלית, דגם ראשון במהלך המיצוב החדש והגבוה מבעבר, האמור לאפשר לה להתחרות ברולס רויס ובנטלי. התמונות שפרסמה מניסוי נהיגת חורף שנערך בצפון שוודיה, הוא חלק מתהליך בחינה הגדול ביותר שביצעה היצרנית מעולם. עם לא פחות מ-150 אבות טיפוס שכיסו מאות אלפי קילומטרים במגוון תנאי דרך ואקלים.
למרות מדבקות ההסוואה ניתן להבחין כי העיצוב החיצוני דומה לטייפ 00 קונספט, עם פרופיל של GT גדולה עם מכסה גדול מלפנים. בשונה מהקונספט לגרסת הייצור ארבע דלתות, עם שמשות נטולת מסגרת וידיות פתיחת דלתות נשלפות האמורים לסייע לצמצום מקדם הגרר עם נתון נמוך מ-0.25, וחישוקי "23.
בתקשורת הרכב הבריטית נחשפו הממדים החיצוניים כך שבהשוואה ל-XJ לונג היא תהיה קצרה בכ-5 ס"מ (520 ס"מ) ונמוכה ב-6 ס"מ (140 ס"מ) אבל עם בסיס גלגלים ארוך ב-5 ס"מ (320 ס"מ).
מה עוד צריך לדעת: כבסיס תשמש פלטפורמה חדשה וייעודית המכונה JEA (ר"ת Jaguar Electrified Architecture) שתהיה הקשיחה ביותר בהיסטוריה של היצרנית. מערכת הנעה תספק 1,000 כ"ס משלושה מנועים, שניים מאחור ואחד מלפנים, תצורה המאפשרת הנעה כפולה עם הכוונת מומנט.
קיבולת הסוללה תהיה סביב 120 קוט"ש מה שאמור לאפשר טווח נסיעה של כ-650 ק"מ. שימוש במתח גבוה יאפשר טעינה אולטרה מהירה (כ-350 קילוואט) ותוספת 320 ק"מ בתוך 15 דקות.
מערך המתלים משלב כריות אוויר עם בולמי זעזועים אדפטיביים של בילשטיין, בעוד היגוי אחורי אקטיבי (6 מעלות) משפר את כושר התמרון במהירות נמוכה עם קוטר סיבוב של 11.5 מטר והיציבות הכיוונית במהירות גבוהה.
מה אנחנו חושבים: יגואר נחשבה במאה הקודמת לאחת היצרניות המוערכות ומבין ותיקות התעשייה, והייתה חלוצה בהצגת פנאי חשמלי שימושי עם ה-I-פייס בסוף העשור הקודם. אבל מאז נראה כי ההשקעה בפיתוח הופסקה כמעט כליל והיא נאלצה לדשדש מאחורי המתחרות הגרמניות.
ואם זה לא היה מספיק בתקופה האחרונה היא נאלצה להתמודד עם שורת משברים לרבות הפסקת ייצור בשל מתקפת סייבר ופיטורי בכירים שהיו חתומים על מהלך המיתוג מחדש והשינוי במחלוקת.
בדגם החדש יגואר תולה תקוות רבות להיחלץ מהבוץ ולחזור להיות רלוונטית בתעשיית הרכב, אם כי לפחות מהנתונים שפרסמה עד כה היא לא נראית פורצת דרך משום בחינה. יש להוסיף לכך שהפופולריות של דגמים עם הנעה חשמלית טהורה נמצאת בנסיגה לאחרונה, בעיקר בקצה העליון של שוק הרכב, עניין ממנו סבלו בעיקר פורשה ולוטוס. לכן הצלחה כאן נראית כמשימה מאתגרת במיוחד.
הם בחרו קטגוריה שקהל היעד מחפש מותג רכב הכי מיוחד ויוקרתי לא מחפש חיקויים ולא מותג רכב שרוצה לחפש עצמו מחדש כמו יגואר, הם לא מצליחים להתחרות בקטגוריות שבהם כל השנים התחרו ועכשיו רוצים לקפוץ לקטגוןריה הכי יוקרתית שיש ?!!! מהלך תמוהה בעיניי
יגואר לא הצליחו למכור כשהם היו במחירי במוו ומרצדס - בגלל שהם לא הסכימו לשנות את הנדסת האנוש והעיצוב ולהפוך להיות מודרניים. הקליינטל של יגואר הם אנשים שמכורים לנישות של עור, עץ, עיצובים קלאסיים, ונאמנים למותג, וקהל היעד הזה מאוד קטן ולא רווחי כשרוצים להתחרות מול ענקיות שכל הזמן מתאימות עצמן לשוק. גם וולוו הייתה כזו, רכב שנתפס לזקנים שמעריכים פרקטיות, עיצוב שמרני, בטיחות, אך וולוו הבינה די מהר שאם לא תשתדרג מבחינת עיצוב וטכנולוגיה לקראת הקליינטל הצעיר, גם היא תיכחד. יגואר יכולה להיות מאוד רווחית, כמו וולוו היום שהיא אחת החברות הרווחיות והחדשניות בעולם עם קליינטים צעירים שחושקים בהם, מי היה מאמין. אבל יש תנאי - לא רק טכנולוגיה, לא רק עיצובים מודרניים, אלא בקרת איכות. שם יגואר תקום ותיפול, זה המבחן המכריע. לתחזק יגואר זה סיפור מהתחת, וצריך המון כסף, ומי שהחזיק יגואר היה מבלה כל הזמן במוסכים מתוך רצון. הדור הצעיר, גם אלו שיש להם כסף, על הפרנציפט לא יסכימו לדברים הללו. ולכן, בקרת איכות זה המרכיב שיקבע מה הגורל של יגואר.
אני בכלל נגד כל הרכבים החשמליים, זה רעיון רע מאוד, היצור של הסוללות מזהם הפסולת של הסוללות בכלל, סתם לחכות המון זמן בטעינה על הדרך, תגיד תודה אם אין תור לטעינה, ואף אחד לא מדבר על קרינה אמיתית ברכבים האלו, לי זה ניראה כמו עוד ניסיון לדילול האוכלוסיה לא יודע למה, כל זמן שיהיה רכב עם בעירה פנימית אני לא אסע על חשמל
הייתי בדובאי ואבו דאבי.ראיתי את כל סוגי המכוניות הסופר יקרות,החל בהמון רולס רוייס על הכביש וכלה בלמבורגיני מייבך פרארי אוסטין מרטין ובבנטלי.
לא ראיתי יגואר אחד על הכביש. הציבור המבוסס רעב למראה חדשני ורענן ,מראה של שופוני.
רולס רוייס שיפרו את המראה למרות שהוא עדיין שמרני ומושך את העין.
זה ממש בדיחה , אנחנו יודעים שמי שנכשל יורד כיתה למטה לא עולה כיתה למעלה . לדעתי היו צריכים לחשוב איך לשחק בליגה של אלפא רומיאו , מיני קופר וds . כי הם ספגו כישלון מוחץ מול הטריו הגרמני ולקסוס.