מנכ"ל פורשה החדש, מייקל לייטרס, שוקל לבטל לחלוטין את הדור הבא של דגמי ה-718 בוקסטר וקאיימן. סוכנות הידיעות בלומברג מדווחת מפי גורמים המעורים בנושא, כי המנכ"ל החדש עשוי לבחור במהלך הקיצוני כתוצאה מצניחת המכירות של המותג, במיוחד בסין, מה שהוביל לירידה חדה בהכנסות.
לפי אותם מקורות, שסירבו לייחוס משום שההחלטה עדיין לא אושרה לפרסום, לייטרס עשוי לבטל את דגמי הספורט הזולים (יחסית), שנחשבו לכרטיס הכניסה של המותג בשלושים השנים האחרונות. נזכיר כי הדור הבא בסדרת 718, הנמצא כיום בשלב ניסויי נהיגה, אמור היה להיות בחוד החנית של אסטרטגיית המעבר לחשמל של המותג, שבינתיים בוטלה.
הסיבה לכך היא מכירות מאכזבות של המקאן החדש והחשמלי ושל הטייקן הוותיקה ממנו, במיוחד בשוק הסיני, כמו גם היחלשות הביקוש לחשמליות בארה"ב לאחר ביטול התמריצים במדינה. אלו הביאו את פורשה – בדומה ליצרניות מערביות אחרות – לבטל תוכניות למעבר להנעה נקייה.
כעת כאמור, נראה שהפרויקט כולו בסכנה. לפי הדיווח, לייטרס שוקל לבטל לא רק את הגרסאות החשמליות, שלפי מקורות סובלות מעלויות פיתוח גבוהות מכפי שהוערך בתחילה ושפיתוחן מתעכב, אלא את כלל דגמי 718. זאת לאחר שלפני מספר חודשים התפרסמו ידיעות על כך שפורשה בוחנת להציג 718 גם עם מנועי בנזין. כעת מסתבר שכלל לא בטוח שזה יקרה בגלל הארכת משך הפיתוח, ובגלל החשש שבסוף תקופת הפיתוח המכונית שיציגו לא יהיו מתקדמות מספיק בכדי לעמוד בציפיות הלקוחות.
לייטרס, שנכנס לתפקיד המנכ"ל ב-1 בינואר, נדרש לייצב את היצרנית בעידן מכסי טראמפ, היחלשות הביקוש בסין ועליית התעשייה הסינית, שמציעה לעיתים מכוניות עתירות טכנולוגיה וביצועים במחירים נמוכים. פורשה חדלה לייצר את דגמי ה-718 אשתקד, ולפי התוכניות המקוריות הייתה אמורה להציג את הדגמים החשמליים עוד השנה. למרות שהיו בסוף מחזור החיים, דגמי הבוקסטר וקאיימן נהנו בשנת הייצור המלאה האחרונה שלהם, 2024, דווקא מצמיחה בריאה במכירות של 15% עם קרוב ל-24 אלף יחידות.
יצרניות רכבי העל נכשלו בלהציג עליונות בת השגה. כשהיתה להם עליונות, כמו עם הבוגטי, זה היה רכב לדמות דמיונית מסרט ג'יימס בונד, שאף אדם מהמציאות לא יכול לקנות. כשהיו להם רכבים שבן אנוש שמוכן להקריב לא מעט עבור מנוע אמיתי יכול להשיג אותם, אלו היו רכבים שמגיעים לקרסוליים של רכבים מהמזרח שעולים פחות. יצרניות רכבי העל אף פעם לא התבססו על מכירת עשרה רכבים בשנה בעלות של פנטהאוז במנהטן ליחידה, אלא על רכבי שנמצאים שלוש דרגות מעל כל מה שנוסע על הכביש והם ברי השגה עבור מאות אלפי אנשים. זאת אשמת היצרניות, שסטו מהפלח של חולי ההגה ועברו לשרת במקום זאת רק עשרה שייחים מקטאר וכמה אלפי אמהות-כדורגל שנשואות לאיזה רמי לוי ושקונות ג'יפון בשביל המדבקה בחזית ולא אכפת להן מה יש מתחת למכסה המנוע ואין להן שום אהבה לרכב עצמו ולאומנות של מי שיצר אותו. יצרניות הרכב האירופאיות יכולות בתוך שנתיים לעמוד על הרגליים, אם הן רק יחזרו לפלח שנטשו.