דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

סקודה ראפיד (1.2 טורבו) - מבחן רכב

Getting your Trinity Audio player ready...


את סקודה ראפיד לא באמת צריך להציג. היא הדגם הזה ש-"נו.... לא אוקטביה, קטנה יותר, לא. לא פאביה..." וכבר מכאן אפשר להבין שמאז שהיא הושקה בישראל לפני למעלה משנתיים היא לא באמת קרצה לרוכשים הפרטיים ושמה את עיקר מרצה בשוק הליסינג והמוניות.

היו לה כמה דברים שפשוט לא התיישבו טוב עם רשימת הקניות של משפחת ישראלי: מנוע חזק "מדי" (כי מסתבר שיש דבר כזה), מחיר גבוה מדי - אבל בעיקר קרוב מדי לזה של משפחתיות "אמיתיות", ואיכות חומרים ונוחות נסיעה שקשה להגיד עליהן שהיו מהמשובחות בקבוצה.

אבל לאחרונה קיבלה הראפיד מנוע 1.2 ליטר, תג מחיר קורץ יותר ועוד כמה דברים שאפשר אפילו לאגד תחת מטריית "מתיחונת פנים", או לפחות שיפור טכני מקיף יותר מאשר "מנוע חדש". אז האם עכשיו יש פה מתחרה אמיתית למשפחות שלא באמת צריכות משפחתית גדולה או שנמשיך לראות את הראפיד מעוטרת בכובע צהוב או מדבקות חברה?

לדגף הדגם בקטלוג הרכב של icar - סקודה ראפיד

סקודה ראפיד, טורבו-בנזין 1.2 ליטר, 90 כ"ס, מ-109,990 שקל

יתרונות

חסרונות

מרווח ותא מטען
איכות חומרים

צריכת דלק
נטולת האבזור ה"חכם" של סקודה

מנוע וגיר
לא לחובבי הגה


סקודה ראפיד
סקודה ראפיד. "נו... קטנה יותר מהאוקטביה..."

עיצוב

אם ראיתם ראפיד אחת, ראיתם את כולן, ועם נתוני מסירות יפים מאוד, קרוב לוודאי שראיתם אחת. לפחות. אבל בניגוד לזו שאתם ראיתם, שכנראה הייתה לבנה ועם כובע צהוב (אוקיי, אני מפסיק עם בדיחות המונית עכשיו), רכב המבחן הגיע בצבע חום בהיר נעים מאוד שמצליח להפריד אותה מהעדר ואפילו גורם לה להיראות מעט אלגנטית.

בכלל, הראפיד מכונית די נאה, עם פנסי ערפל גדולים, פרופורציות נכונות שלא גורמות לה להיראות צרה וגבוהה וקווים נקיים ונעימים. יש שיקראו לה "שבלונית" או "משעממת". הטענה היחידה שיש לי אל הראפיד היא בעניין הפנסים הקדמיים שלא יושבים טוב בעין. אולי זה הגודל - או יותר נכון הקוטן - שלהם, יכול להיות שהם מעט קרובים מדי אחד לשני, קשה בדיוק לשים את האצבע על מה לא מסתדר, אבל משהו לא ממש מסתדר.

סקודה ראפיד
סקודה ראפיד. ראיתם אחת, ראיתם את כולן

תא הנוסעים

בעוד מבחוץ לא רואים שום שינוי שיכול להעיד על השיפורים שעברה הראפיד, בפנים דווקא מרגישים אותם יותר טוב. בעיקר בזכות מערכת המולטימדיה - הגנרית של סקודה - שמחליפה את הרדיו דיסק הקודם שהרגיש מאוד לא בבית במילניום השלישי.

שאר העיצוב נותר כשהיה, וזה לאו דווקא דבר רע, כי הוא נעים למדי. שילוב צבעים טוב של שחור ובז', ועיצוב נקי שמאוד מזכיר את העיצוב המשפחתי, מה שאומר שגם הנדסת האנוש והיכולת לתפעל את המערכות השונות דומה - וטובה מאוד. איכות הפלסטיקה והדיפונים, כיאה לקטגוריה, היא לא בדיוק המילה האחרונה בתחום הנדסת החומרים. יש פה המון פלסטיק קשיח, כאשר יוצא הדופן היחיד הוא ריפוד משענת היד המרכזית והריפוד שעל הדלתות, שמקבלים מעטה בד ועור הסינטטי (בהתאמה).

סקודה ראפיד
סקודה ראפיד. השינויים בתא הנוסעים מורגשים הרבה יותר

האבזור בראפיד סביר ומציע את כל מה שממש חייבים לקבל במכונית בקטגוריה. דיבורית בלוטות', שליטה מההגה, בקרת שיוט, חיישני תאורה ועוד. מעבר לזה אין כאן הרבה צעצועים, אבל זה בסדר, כי אי אפשר באמת לצפות לאבזור עשיר במיוחד.

המרווח בכל המושבים של הראפיד מדגיש שוב את נכונות האמירה ש"תת משפחתית" לא חייבת להיות "תת" בגלל הגודל. יש כאן די והותר מרווח לארבעה מבוגרים, ואפילו שלושה ילדים ישבו מאחור בלי יותר מדי תלונות. צפיפות מסויימת כן תתעורר אם ישב מבוגר במושב האמצעי, שם מפריעה למדי תעלת הינע ומחזיק כוסות שממוקם (עליה) בצורה הזויה משהו.

סקודה ראפיד
סקודה ראפיד. ממש לא "תת" בגלל הגודל

הדבר המאכזב ביותר בתא הנוסעים הוא היעדרותם הכמעט מוחלטת של אביזרי ה-Simply Clever שהפכו לשם דבר בתעשייה ויוצרים המון התרגשות במשרד כשמישהו מעלה אותם (כן, אנחנו יודעים שזה דבר מוזר להתרגש ממנו). אמנם יש כאן את מחזיק כרטיסי החניה המפורסם, אך שם זה נגמר. לא פח בתא האחסון שבדלת, לא תא לטלפון עם מגבר קליטה ולא רשתות גומי בתא המטען. חבל.

אגב תא המטען, הוא עצום אך מעט עירום. 530 ליטר ודלת חמישית שמתרוממת אל-על הופכים אותו לאחד השימושיים ביותר בקטגוריה בפרט ובעולם הרכב בכלל. רק חבל שכמו בתא הנוסעים, גם פה אין מספיק אביזרים - כמו למשל ווים לשקיות, רצפה כפולה או רשתות כדי להפוך אותו לשימושי עוד יותר.

סקודה ראפיד
סקודה ראפיד. תא המטען גדול ונוח, אך עירום

נוחות נסיעה

לפני המעבר למנועי יורו 6 הייתה הראפיד - וזה בלשון המעטה - מכונית לא נוחה במיוחד. אבל נראה שסקודה ללא ספק נתנו לעניין הזה הרבה תשומת לב. המכונית שעומדת כאן מצליחה לשכך את רוב השיבושים בצורה מספקת לחלוטין. היא עדיין לא בדיוק מרבד מעופף, אבל היא לחלוטין סבירה, והרבה יותר נוחה מבעבר.

בידוד הרעשים לא מאוד מרשים. הרבה רעשי רוח וכביש חודרים את מעטה הבידוד. זה לא משהו שאי אפשר לחיות איתו, אך ללא ספק היה נחמד אם גם פה היו משקיעים מעט יותר מאמצים בדיוק כמו שעשו עם המתלים.

הטענה הכי גדולה לנוחות של הראפיד למעשה בכלל לא נוגעת לנוחות הנסיעה אלא למושבים עצמם. הם רחבים מאוד ויאכלסו בשמחה גם אנשים עם מבנה גוף בריא יותר מזה של הח"מ, אבל מלבד זה קשה למצוא מילים טובות לכתוב עליהם. מבנה גב המושב גורם לישיבה שפופה ושם את הראש רחוק מדי ממשענת הראש, מה שעלול לגרום (וגרם אצלי) לכאבים ואי נוחות בגב בתחתון כבר אחרי לא הרבה קילומטרים.

סקודה ראפיד
סקודה ראפיד. הנוחות השתפרה פלאים

מנוע וביצועים

בעבר, אם רציתם את הראפיד עם מנוע "הגיוני", הייתם חייבים לצמד אותו לתיבת הילוכים ידנית. הבעיה היא שעצם אמירת המילים "תיבת הילוכים ידנית" משולה אצל רוב הרוכשים, ובוודאי אצל נהגי הליסינג שהם הקהל הטבעי של המכונית הזו, למילת גנאי. האוטומטית הגיעה רק עם מנוע 1.4 ליטר שהיה חזק, וזה נחמד אבל הוא גם העלה את מחירה של הראפיד לטריטוריות לא מאוד הגיוניות לרוכשים פרטיים.

עכשיו כל זה השתנה, והראפיד קיבלה מנוע 1.2 ליטר טורבו-בנזין - אמנם בגרסת הספק מופחתת של 90 כ"ס - עם התיבה הרובוטית (כפולת מצמדים) ובא לציון גואל. בקצרה - זה שילוב המנוע-תיבה הנכון ביותר בשביל המכונית הזו.

בקצת יותר אריכות, המנוע, למרות נתון ההספק הצנום, מספק די והותר כח להתנהלות יומיומית ולמרות שהוא רחוק מלהיות חורך אספלט ועוקר הרים (או אפילו תלי נמלים קטנטנים וחמודים) הוא לא מרגיש חלש מדי כמעט בשום מצב. לחיצה בריאה על הדוושה תאיץ את הראפיד למהירות שיוט תוך מעט יותר מ-10 שניות ותישאר שם תוך שהתיבה שומרת על המנוע בסל"ד נמוך שתורם לצריכת דלק הגיונית. זו האחרונה, עמדה בסוף המבחן על כ-13 ק"מ לליטר.

תיבת שבעת ההילוכים הרובוטית של קונצרן פולקסווגן היא זו המשרתת את הראפיד, ולהוציא עדויות על אמינות לוקה בחסר, היא ללא ספק אחת המבצעות הטובות יותר בהיצע. מה שבאמת מדהים כאן הוא השיפור המורגש כמעט בכל מכונית שבה היא מותקנת. אם פעם היא הייתה רועדת במהירויות נמוכות, מהססת ביציאה מהמקום ומציגה מוטיבציה יתרה לרוץ בין ההילוכים, כאן היא מרגישה הרבה יותר נעימה, פועלת באופן הרבה יותר חלק ומרגישה כמעט שקופה לחלוטין לנהג שאינו מתעמק בה.

סקודה ראפיד
סקודה ראפיד. המנוע מספיק חזק והתיבה כאילו משתפרת בכל פגישה

התנהגות כביש

את ההתנהגות של סקודה ראפיד אפשר לתאר כ"פושרת". היא מצליחה לאחוז את האספלט בצורה סבירה לחלוטין במהירויות נורמליות ואם תגזימו היא תגמול לכם בתת היגוי פרוגרסיבי עם איבוד אחיזה עדין והדרגתי ובלי יותר מדי דרמה.

ההגה קל מאוד וחסר כל תחושה או פידבק, מה שכמובן הופך את החיים בסביבה האורבנית לתענוג צרוף ובנהיגה דינאמית למעט פחות מהנה מקריאת ספר ההוראות של מייבש כביסה. המתלים הרכים יחסית גורמים לה להציג זוויות גלגול מורגשות, אבל גם כאן - רק בתנאי שאתם נוהגים בצורה לה המכונית לא תוכננה.

סקודה ראפיד
סקודה ראפיד. לא מאוד מהנה, אבל זה גם לא ממש מעניין אותה

סיכום

בתור חובב רכב וחובב נהיגה, היה לי מאוד קשה להתחבר לסקודה ראפיד. איכות החומרים לא מספיק גבוהה, היא לא ממש חזקה, לא מהנה לנהיגה ובעצם לא כל הדברים שחובב מכוניות מחפש במכונית. מצד שני, ברגע שהבנתי שאני ושכמותי אינם בדיוק מעניינים אותה, התחלתי לראות שמדובר ב"מוצר" טוב. היא חסכונית, מהירה מספיק, מאובזרת בהגיון ומרווחת בטירוף.

אז נכון, היא לא תגרום לכם לצאת לנהיגה בשלוש בבוקר. אבל אם אתם גם ככה מעדיפים לבלות את השעות האלה מתחת לפוך, ובבחירת המכונית שלכם מעורבים אותם רגשות כמו בבחירת מקרר (שזה אגב לגיטימי לגמרי), הראפיד היא כנראה אופציה בכלל לא רעה כשלעצמה, וממש מצויינת אפילו ביחס למתחרים שלה.

לדגמי סקודה בישראל - סקודה

למאמר זה התפרסמו 3 תגובות

יעוץ מקצועי חינם לפני קניית רכב
  • צור קשר בוואטסאפ
  • התקשר אלינו

הוספת תגובה

תגובות

תגובות לכתבה

חזור למעלה