דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

פורד אדג' - מבחן רכב

Getting your Trinity Audio player ready...



בואו נשחק משחק אסוציאציות קצר, וננסה לנחש כיצד יגדיר הנהג הישראלי מכוניות שונות. מכונית יפנית? אמינה. צרפתיה? נוחה (או "לא אמינה", תלוי את מי שואלים). גרמנית? נוקשה ודינמית. ואמריקאית?
גדולה, מאובזרת ומתנדנדת. ג'יפון אמריקאי נתפס באופן זהה, רק יותר בגדול. פורד אדג' שהתייצב אצלנו למבחן אכן עמד ברוב הציפיות המוקדמות שלנו. מצד שני, האדג' שמיוצר ומכוון לשוק האמריקאי הצליח לגרום לנו לחשוב פעמיים האם סטיגמות מוקדמות באמת רלוונטיות בכפר הגלובאלי בו אנחנו חיים.
 

פורד אדג', בנזין 3.5 ליטר, 285 כ"ס, החל מ-219,000 שקל

יתרונות

חסרונות

אבזור

צריכת דלק

נוחות נסיעה

שדה ראייה

ביצועים

נסיעה בשטח

 

לעמוד הדגם בקטלוג iCar: פורד אדג'




פורד אדג'. עיצוב בולט אבל לא הכי אלגנטי / צילומים: יתיר דוידוביץ (צילום כותרת: אורן דורי)

ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות - אבזור

כמו שכבר הזכרתי, אבזור נדיב זו מעלה אמריקאית מסורתת. במכוניות עתיקות מהיבשת החדשה ניתן למצוא פריטי אבזור שתתקשו למצוא במכוניות מיני שרק בקעו מהשקית. הפורד לא משנה דבר בנוסחה הזו. כבר בגרסת הבסיס האבזור טוב: גלגלי מגנזיום, בקרות שיוט ואקלים, חיישני רוורס ותאורה ועוד. הגרסה שעמדה למבחן, SEL+ המאובזרת, כבר מגיעה עם אבזור עד מעל הגג. הדגש הוא על מערכת המולטימדיה של פורד שכוללת מסך מגע עם שליטה על מערכת השמע, המיזוג, ה-GPS, והבלוטות'. בנוסף ניתן למצוא גג שמש פנוראמי כפול ותא מטען נפתח חשמלית. לאדג' המאובזר יש גם כניסה והתנעה ללא מפתח, ועוד דבר קטן וחביב: ניתן להתניע את הרכב מרחוק (פתרון מעולה לימי הקיץ החמים). התוספת במחיר היא של כ-30 אלף שקל. הסכום נשמע גבוה, אך ביחס לאבזור מדובר במחיר מציאה. על כך מעידים גם הרוכשים שמעדיפים ככלל את הגרסה המאובזרת.

אמריקן ביוטי? - עיצוב

הרושם האמריקאי נמשך גם בעיצוב. עם גריל ניקל בוהק ועצום מימדים, יהיו שישחשבו שהם הגיעו לברביקיו במקום לנסיעה משפחתית לצפון. הרוחב (193 ס"מ) מזכיר את ההאמר הצבאי ובכלל העיצוב מאוד אמריקאי וחסר מעט מהעידון והאלגנטיות של התוצרת האירופאית. אלגנטי או לא, העיצוב הבולט מושך המון מבטים ותגובות מהסביבה. זה יכול להיות נסיון ל"רייס" ברמזור או מבט מתעניין מצידו של נהג הספון במכונית מנהלים מודרנית. לאלו המחפשים נוכחות, פורד אדג' הוא תמורה מעולה ביחס שבין עלות לתשומת לב.


אבזור? כל מה שתרצו, חוץ ממראות שמתקפלות חשמלית

בכורסא של הדוד סאם – נוחות ותא נוסעים

כניסה לרכב מצליחה להפתיע. האדג' הקודם לא הצטיין באיכות חומרים גבוהה במיוחד, אבל פורד אדג' החדש לעומתו מציע שיפור ניכר בקונסולה המרכזית בזכות חומרים רכים יחסית ואיכות הרכבה טובה. בדלתות, לעומת זאת, תוכלו לפגוש שוב פלסטיק קשה ולא נעים - אבל סביר שזה לא יהיה מה שיפריד ביניכם ובין הרכב. קל מאוד להגיע לתנוחת ישיבה נוחה בזכות כיוון חשמלי מלא למושב. גם לשאר היושבים לא חסר מקום לא מקדימה ולא מאחורה, והמושבים נוחים גם לנסיעה ארוכה (אם כי הם מעט רכים מדי). הגבוהים מביניכם אולי יסבלו ממרווח הראש שנפגע מגג השמש, אבל זאת התלונה היחידה בתחום הנוחות. מוטיב הנוחות נמשך גם בנסיעה. האדג' מצליח לגהץ היטב את רוב סוגי המהמורות. מדי פעם יעברו זעזועים קלים לתא הנוסעים אבל זה יקרה רק במפגשים עם בורות גדולים או שברים רוחביים בכביש. מה שמפתיע זה שהאדג' ממש לא מתנדנד. בניגוד לסטיגמה על רכבים אמריקאים, פורד אדג' מרוסן היטב ולא מעניק את תחושת הספינה המוכרת מרכבים אמריקאיים אחרים.

להגדיל בשקל? – מנוע וביצועים

המנוע. בימים שאתם משלמים בתחנת הדלק 8 שקל לליטר בנזין, בארה"ב מישהו יושב ובוכה על ליטר שעולה חצי מזה. בשנים האחרונות, האמריקאים כמובן צמצמו נפחים ושיפרו את צריכת הדלק. כחלק מה"מהפכה" עלה ההספק בפורד המגודל ל-285 כוחות סוס, בעוד הנפח נותר על 3.5 ליטרים "בלבד" וצריכת הדלק שופרה לכ-9 ק"מ לליטר. בדור הקודם המצב היה פחות טוב, אבל גם השיפור הנוכחי לא מנע מהפורד לחסל דלק בקצב שיגרום למדיניות הסיכולים של ה-CIA באפגניסטן להרגיש מעט לא אפקטיבית. ממוצע צריכת הדלק, שכלל גם נסיעות בין עירוניות ארוכות ורגועות, עמד על 7 ק"מ לליטר. בקטעים דינמיים הנתון ירד לאזור ה-5 ק"מ לליטר. התמורה לשריפת הבנזין הגיעה באופיו של המנוע: עם משקל של כמעט שני טון, האדג' יוצא קצת לאט מהמקום - אבל בכל שלב אחר מתקבלת תאוצה טובה והחלטית, מאוד החלטית. כמו במנועים אטמוספריים אמיתיים, ישנן שתי מדרגות כוח נוכחות וכדי להפיק ממנו את המיטב תצטרכו ללחוץ אותו צפונה במעלה הסל"ד. גם הצליל של ה-V6 הזה, שמתחיל בבריטון עבה וממשיך בקול מתכתי ערב לאוזן, לא רע בכלל. המהירות המירבית המוצהרת מוגבלת אלקטרונית ל-175 קמ"ש, אולם יש הטוענים (בתוקף) שהוא מסוגל לגרד 200 קמ"ש אם הוא יתאמץ.


טורפת מדרכות


אמריקן איידול - התנהגות כביש

מבהמה אמריקאית מגודלת אנחנו מצפים להרבה דברים, אבל התנהגות כביש היא לא אחד מהם. הפורד מצליח לתת מכה רצינית לסטיגמה הזאת. לא מדובר כמובן באחת המתמודדות מגרמניה (ובבקשה לא להזכיר את המלחמה), אך ביחס לגודלו מעניק האדג' התנהגות צפויה ובטוחה. הנטייה היא לתת היגוי מוחשי שדורש העברת משקל משמעותית בכדי לנטרלו. מצד שני, אגרסיביות בכניסה לפנייה תוכל להוציא את הזנב באופן מהנה עד להתערבות בקרת היציבות. בשאר הזמן הפורד יהיה נייטרלי, צפוי וקל לנהיגה. ההגה בעל משקל כבד ביחס למקובל בארה"ב, ולחובתו נציין שהוא לא מעביר שום פידבק ושהוא לא מספיק מדויק. הבעיה העיקרית בנהיגה בג'מוס האמריקאי היא שדה הראייה. קורות A ענקיות, מראות עצומות וחלונות צרים כמו השקפת העולם של ממשל בוש מקשים על תמרון עירוני. יחד עם  מימד הרוחב והחרטום המשתפל, נהיגה במקומות צפופים תהיה מסורבלת כמו התכנית הכלכלית של הממשל הנוכחי בארה"ב. וזה כנראה לא משהו.

ג'יפ? לא ממש

לא, אל תקראו לאדג' ג'יפ. תנסו SUV, כלומר: Sport Utility Vehicle. זה יותר מתאים לו. ג'יפים נוסעים בשטח, אך האדג' ירים ידיים בשטח הרבה יותר בסיסי. גם בלי מדרגות הצד, זוויות הגישה והנטישה יגרמו לכם לחשוב על דרך יותר מוצלחת לבזבז 250 אלף שקל. שבילים מהודקים יתקבלו בברכה, רק היזהרו מערוצונים רוחביים שיסגרו מהלך מתלה ויחבטו.


 

האדג' דווקא מסתדר לא רע עם חריצים מהסוג הזה

סיכום 

פורד אדג' הצליח להפתיע אותנו עם שילוב מוצלח של אבזור, מרחב, נוחות והתנהגות. הביקורת העיקרית נוגעת בעיקר לצריכת דלק המוגברת ולראות הלקויה החוצה. בסיכומו של מבחן, אין ספק שמדובר ברכב טוב מאוד. מעין "אול-אראונדר" המסוגל לספק איכות חיים גבוהה במחיר סביר, וכל זה מגיע באריזה מאובזרת בכל טוב הארץ. ביחס לאפקט ההגעה שלו נראה שיחס העלות – תועלת טוב מאוד. בזכות פערי המחיר (כ-40 אלף שקל בהשוואה לגרסאות הבסיס) והאבזור האדג' יכול להתחרות גם בג'יפונים אירופאים יקרים יותר כמו אודי Q5 וב.מ.וו X3, כל עוד הרוכש לא יצפה למקדם האלגנטיות שמציעים האחרונים.


לדגמי פורד בישראל - פורד

למאמר זה התפרסמו 7 תגובות

יעוץ מקצועי חינם לפני קניית רכב
  • צור קשר בוואטסאפ
  • התקשר אלינו

הוספת תגובה

תגובות

תגובות לכתבה

חזור למעלה