דילוג לתוכן המרכזי בעמוד
אייקון תוצאות חיפוש
  1. רכב
  2. מבחני רכב
  3. מבחן השוואתי: מיצובישי אקליפס קרוס, פיג'ו 3008 ומאזדה CX5

מבחן השוואתי: מיצובישי אקליפס קרוס, פיג'ו 3008 ומאזדה CX5

Getting your Trinity Audio player ready...




לפני מספר שבועות פגשנו לראשונה את מיצובישי אקליפס קרוס, רכב הפנאי החדש שהגיע לאחרונה לישראל. הוא התייצב בחניה של מערכת iCar ברמת הגימור הבכירה "פרימיום" והצליח להרשים עם שילוב של עיצוב מוחצן, אבזור עשיר, ארסנל רחב של מערכות בטיחות וגם ביצועים מצוינים.

מבחן השוואתי: מיצובישי אקליפס קרוס, פיג'ו 3008 ומאזדה CX5

ואז נפל לנו האסימון: האקליפס קרוס הוא אולי הג'יפון שמבטא טוב יותר מכולם את המהפך שעבר על עולם רכבי הפנאי בשנים האחרונות. אחרי ימיו הזוהרים של הפאג'רו, אחרי האאוטלנדר ששילב בין מאפיינים של מוביל נוסעים עם קריצה לעולם רכבי הפנאי, אחרי ה-ASX שנולד בימים בהם ג'יפונים עוד לקחו בחשבון את יכולות השטח - מגיע האקליפס ולוקח על גבו את מיצובישי אל העידן החדש של רכבי הפנאי. העידן בו הג'יפונים שמים את הדגש על יכולות הכביש, הסטייל וההופעה, ואילו הניסיון להידמות לרכבי שטח פשוט לא רלוונטי מבחינתם. חסל סדר פסי גגון קשוחים למראה, הנעות כפולות ומרווחי גחון מרשימים. "תמה ההתחזות", יהיו שיטענו.

מבחן השוואתי: מיצובישי אקליפס קרוס, פיג'ו 3008 ומאזדה CX5

אבל האקליפס לא מוצא את עצמו לבד בסביבה הזו. את שילוב התכונות הזה - של ביצועים מצוינים, מימדים משפחתיים, עיצוב מרשים ואבזור עשיר - מציעים עוד שני דגמים חשובים. הראשון הוא מאזדה CX5, שבדור השני שלו הפך לרכב שנוגע בעולמות של יוקרה. במחיר של האקליפס המאובזר מקבלים את גרסת הכניסה של המאזדה, והיא זו שהתייצבה למבחן. הדגם השני הוא פיג'ו 3008 מהדור החדש, מי שזכה בתואר "מכונית השנה באירופה" לשנת 2017 וגם גרף אינספור מחמאות במבחני העבר. האם הוא יצליח לבלוט גם מול שני היפניים האדומים והנוצצים?
הכל על עולם הרכב לוגו וואטסאפ ערוץ הוואטסאפ של לוגו icar


מיצובישי אקליפס קרוס

עיצוב וסגנון
וואו, מה זה צריך להיות? האקליפס קרוס לא נראה כמו אף רכב אחר שפגשנו בעבר. הוא מסובב ראשים עם עיצוב אגרסיבי שמשלב בין סגנון קופה ספורטיבי ובין מבנה של SUV גבוה, ויוצר תחושה קומפקטית של רכב קטן מכפי שהוא. הוא קצר מהפיג'ו רק ב-4 ס"מ וגבוה ממנו בלמעלה מ-6 ס"מ, אבל בכל זאת נראה כמו אחיו הקטן.

מצד שני, היו שהרגישו כי העיצוב הזה מוחצן ונוצץ מדי. כמות הכרום על הגריל הקדמי, הזוויות המשוגעות והמבנה הייחודי של החלק האחורי הם ההיפך המוחלט מהסגנון האלגנטי והמאופק של המאזדה. גם בתוך תא הנוסעים התחושה הזו נמשכת, שם המיצובישי אמנם נראה מודרני - אך גם מפגין מגוון רב של חומרים, גוונים וצורות שונות שקצת מעמיסות על העיניים. איכות החומרים לא אחידה: ישנם דיפוני עור מעולים, לצד גימורי פלסטיק פשוטים יחסית.

מיצובישי אקליפס קרוס

אבזור ותפעול
האקליפס חדשני, על סף העתידני, בכל מה שנוגע למערכות הבידור, הנוחות והשליטה בהן. יש לו מסך מולטימדיה צף שנשלט במגע, בכפתורי מגע צדדיים וגם במשטח מגע (כמו של מחשב נייד); יש לו גם את מערכת הקונקטד של כלמוביל שמותקנת על גבי מערכת ההפעלה המקורית, וגם תצוגה עילית ומה לא. רשימת האבזור שלו ממשיכה להפתיע כשמגלים שני גגות שמש חשמליים, מושבי עור עם כוונון חשמלי, תאורת לד מלאה, חיישנים היקפיים ועוד מערכות בטיחות רבות וחשובות. רבים מן האביזרים זמינים כבר בגרסאות זולות יותר.

אבל מה שמוריד לו נקודות זה התפעול של כל המערכות האלו. כמעט 60 כפתורים פיזיים מפוזרים מסביב לנהג, על ההגה, הדלת, הקונסולה המרכזית ואיפה לא; אלה מצטרפים לשליטה הלא-אינטואיטיבית במולטימדיה, ויוצרים בלגאן שקשה להסתדר איתו - וקשה עוד יותר לעשות זאת בזמן נהיגה.

מיצובישי אקליפס קרוס

שימושיות ומרווח
תנוחת הישיבה במיצובישי היא הגבוהה ביותר כאן. זהו גם הרכב הגבוה במבחן, כך שמי שאוהב את התחושה ה"ג'יפית", בהחלט יסתדר פה. מושבי העור רכים, כמעט כורסתיים, אך חלק מן הבוחנים טענו שהם לא תומכים מספיק והיו שאמרו שגם המרווח לברך ימין מוגבל על ידי הקונסולה. שדה הראיה, למרות העיצוב הדרמטי, לא רע בכלל.

במושב האחורי האקליפס מציע שפע של מקום לשני נוסעים, ואפילו המרווח לראש נותר סביר על אף השימוש בשני גגות שמש נפרדים. עם זאת, כאן המושב נמוך וקצר למדי, כך שלמבוגרים יהיה פחות נוח לאורך זמן. זהו הרכב היחיד במבחן שמציע גם מושב שנע על גבי מסילה וגם אפשרות לכוונון משענת הגב, עד למצב של כמעט שכיבה.

מיצובישי אקליפס קרוס

שלושה נוסעים יחושו בצפיפות מסוימת ביחס לפיג'ו ולמאזדה. בעיקר אמורים הדברים כלפי מרווח הכתפיים; בשל העובדה שמרווח הישבנים סביר, אפשר להניח כי 3 כסאות בטיחות בגודל סביר יצליחו להיכנס פנימה. זהו הרכב היחיד במבחן בלי פתחי מיזוג מאחור, אך יש לו שקע 12 וולט, משענת יד עם מחזיקי כוסות וגם תאי אחסון רבים הפזורים בחלל הרכב.

תא המטען של האקליפס קטן ביחס לשני מתחריו, וגם המבנה שלו פחות שימושי בגלל הבליטות של בתי הגלגלים. הזזת המושבים לפנים תאפשר להגדיל את הנפח, ואהבנו את האפשרות למקם את המדף הנגלל במגוון מיקומים שונים.

מיצובישי אקליפס קרוס

נוחות נסיעה
בפני עצמו, המיצובישי הוא רכב בהחלט נוח לנסיעה. הוא מצליח להיות נעים רוב הזמן, בעיקר בתוואי העירוני, שם הוא גם נהנה מרדיוס סיבוב מצוין. עם זאת, במפגש עם שיבושים הוא נוטה לזוז הרבה יותר מצמד מתחריו. על רצף שיבושים ישנן תנודות קבועות, וגם מחוץ לעיר על כבישים גליים הוא מרגיש פחות מרוסן ונינוח. רעשי המתלים נוכחים בחלל הרכב וגם בידוד רעשי הכביש איננו מצטיין.

מנוע וביצועים
זו המיצובישי הראשונה שמקבלת מנוע טורבו-בנזין קטן, וזה קורה באיחור מסוים ביחס לטרנד שכבר הפך נפוץ בעולם הרכב. התוצאה לא רעה בכלל: הספק של 163 כ"ס מנפח של 1.5 ליטרים, מומנט של 25.4 קג"מ ותאוצה של 9.3 שניות ל-100 קמ"ש.

אנחנו אוהבים מאוד את השילוב בין מנוע טורבו חזק לבין תיבת הילוכים רציפה; על אף שחסרונותיה של התיבה ידועים, בעיקר בכל מה שנוגע לרעש בסל"ד גבוה, העברת הכוח שלה מתבצעת בצורה חלקה וליניארית מאוד - בצורה שמעדנת את אופן הפעולה של מנוע הטורבו. העברת ההילוכים הידנית באמצעות מנופי הענק על ההגה היא בעינינו גימיק מיותר. כך גם החלוקה ל-8 יחסי העברה, שאין לה ביטוי ממשי במציאות.

בכל מקרה, במקרה של האקליפס קרוס, אנחנו מקבלים תגובות זריזות ונחושות ללחיצת הדוושה. התחושה היא של ביצועים טובים מאוד, בעיקר בסביבה העירונית-פרברית, וגם במהירויות גבוהות אין בעיה להסתדר. עם זאת, מנוע הטורבו של הפיג'ו הרגיש חלק ונינוח יותר, והוא גם מצליח להאיץ מהר יותר בדרך כלל. כמו במפגשי עבר עם מנועי טורבו בוסריים, צריכת הדלק איננה טובה כפי שהיינו מצפים.

מיצובישי אקליפס קרוס

התנהגות כביש
יש משהו מהיר בהגה של האקליפס קרוס, ויחד עם תגובות הדוושה הזריזות נוצר חשק לדחוק במיצובישי אל עבר המגבלות. אחרי סיבוב דינאמי אחד או שניים, מבינים שזו לא סביבת המחיה הטבעית שלה. אחיזת הכביש אמנם סבירה, אך יש רכינת מרכב מורגשת, נטיה לתת היגוי תחת עומס, להגה יש שטח מת במרכזו ובאופן כללי היא הרבה פחות מדויקת וספורטיבית באופיה לעומת הפיג'ו והמאזדה.

צריכת הדלק במבחן: 9.7 ק"מ לליטר.

מאזדה CX5

עיצוב וסגנון
מאזדה עשו זאת שוב. למעשה, מאז שנפרדנו מהלאנטיס באמצע העשור הקודם, אנחנו לא זוכרים מכונית "לא יפה" שיצאה תחת ידיה של מאזדה. אבל הפעם מדובר במכונית מרשימה במיוחד - לפחות מהחזית. מכסה המנוע יורד נמוך, הגריל ענק ובמרכזו בולט הסמל המרשים, פנסי הלד הצרים נראים נהדר, ובכלל זו מכונית שפשוט משאירה רושם. בטח שבצבע האדום של מכונית המבחן (בתוספת כמה אלפי שקלים).

מנגד, החלק האחורי שלה הרבה פחות מרשים מזה של האקליפס ואפילו ביחס לפיג'ו; תא הנוסעים שלה הרבה יותר שמרני מהשתיים האחרות. הוא אלגנטי מאוד ולפרקים הרגיש ממש יוקרתי, עם לא מעט קריצות לאודי וב.מ.וו, אך הוא רחוק מלהציע את אותו עושר ואוונגרדיות של הפיג'ו.

מאזדה CX5

אבזור ותפעול
בניגוד לשתי האחרות, שמתחילות במחירים של 150,000 שקלים והתייצבו למבחן בגרסאות מהודרות יותר, המאזדה הגיעה אלינו בגרסתה הבסיסית ביותר. כבר בגרסה הזאת יש ריפודי עור מלאים עם כוונון חשמלי למושב הנהג, תאורת לד מלאה, מצלמת רוורס, בלם יד חשמלי, מראות מתקפלות ועוד. תמורת 180,000 שקלים - מחיר זהה לפיג'ו - תקבלו את המאזדה עם חישוקים גדולים יותר וגם עם חלון שמש בגג.

אהבנו מאוד את מערכת המולטימדיה של המאזדה, שדוברת עברית מלאה ונשלטת מגלגלת נוחה מאוד. בכלל, הנדסת האנוש במכונית הזו פשוט מצוינת.

אבל בכל מה שנוגע לרשימת האבזור, אין בה הברקות כמו של המיצובישי (צמד חלונות בגג ותצוגה עילית) או כמו של הפיג'ו (לוח מחוונים וירטואלי ומצלמה עילית). ובעיקר הפריע לנו המחסור במערכות בטיחות במאזדה. יש לה אמנם בלימת חירום אוטונומית, אבל זו המערכת המקורית היחידה. את היתר משלימה המובילאיי, בעוד שתי המתחרות מגיעות עם מפרט עשיר בהרבה של אביזרי בטיחות.

מאזדה CX5

שימושיות ומרווח
המאזדה היא המכונית הארוכה במבחן, ויש לה גם את בסיס הגלגלים הגדול ביותר - 270 ס"מ. אבל כל מי שקרא אצלנו מבחנים למאזדות בעבר, יודע שאת בסיס הגלגלים מנצלת מאזדה כדי למקם את המנוע מאחורי הציר הקדמי - משיקולים דינאמיים - והמרווח לא בהכרח יוצא נשכר מכך.

בשורה התחתונה, ה-CX5 היא מכונית בהחלט מרווחת. ארבעה נוסעים גדולים יהנו ממרווח מצוין לרגליים ולראש (מרווח הראש הוא הטוב במבחן הזה), אך שלושה נוסעים שישבו מאחור יתקלו בתעלת הינע גדולה ובמרווח כתפיים לא מושלם. הפיג'ו תהיה עדיפה לשלושה.

מאזדה CX5

היושבים מאחור יהנו גם מפתחי מיזוג וממשענת יד ייחודית שכוללת בתוכה מחזיקי כוסות וקופסת הטענה עם שני שקעי USB במתח של 2.1 אמפר. מה שאולי עלול להפריע לחלקם זו העובדה שהמושבים עצמם לא מאוד רכים וגם לא תומכים במיוחד. הכורסאות המתכווננות של המיצובישי הרשימו יותר.

תא המטען של המאזדה גדול למדי, עם נפח של 442 ליטרים. הוא שימושי יותר מזה של המיצובישי, ומציע מדף חכם שעולה ביחד עם החלון האחורי, שני תאים קטנים בצד ושתי ידיות לקיפול המושב האחורי. עם זאת, הוא קטן במעט מהבגאז' המרשים של הפיג'ו.

מאזדה CX5

נוחות נסיעה
לעיתים היה נדמה כאילו מישהו לקח את המתלים של המיצובישי, הידק היטב את הברגים, סגר בחוזקה כל מה שצריך  - וכך יצר את המאזדה. המכונית הזו קשה יותר משתי המתחרות שהצבנו מולה, אבל בצורה חיובית: היא מרוסנת היטב בכבישים בין עירוניים, יציבה להפליא ומרגישה יותר גרמניה מבירה עם  נקניקיה וכרוב כבוש.

עם זאת, הנוקשות הזו יוצרת ספיגת שיבושים פחות מוצלחת מזו של הפיג'ו, במיוחד בתוך העיר. בגרסאות היקרות יותר, שם יש חישוקי "19, היא נוקשה אפילו יותר. גם בידוד הרעשים במאזדה לא מצטיין, ואל תא הנוסעים חודרת תהודה מורגשת מכיוון הגלגלים.

מנוע וביצועים
לשלושת המכוניות במבחן יש הספקים דומים - 165 כ"ס, פלוס מינוס. אבל המאזדה היא היחידה שמביאה את ההספק הזה ממנוע אטמוספרי (כלומר, ללא טורבו) ולכן היא מציגה את נתון המומנט הנמוך ביותר (21.4 קג"מ, לעומת 24-25 בפיג'ו ובמיצובישי) והוא גם מגיע בשלב המאוחר ביותר (4000 סל"ד במאזדה לעומת 1,400-1,800 אצל המתחרות). המשמעות של כל זה היא שכדי לקבל את מלוא הכוח של המאזדה, צריך לאמץ את המנוע שלה ולהביא אותו למקומות בהם הוא לא נמצא בשגרה.

למזלה של היפנית, יש לה את תיבת ההילוכים הטובה ביותר במבחן הזה. מדובר בתיבה אוטומטית עם 6 יחסי העברה, שמלוטשת כמו יהלום אמיתי. היא מגיבה במיידיות לפקודות הדוושה, מהירה כמו שד וכמעט תמיד גם מאוד חלקה. זה מאפשר לה לזנק בנחישות מהמקום וגם להגיע בקלות לטווחי הסל"ד הגבוהים.

אבל למרות התיבה, ובגלל המנוע האטמוספרי ובעיקר בגלל המשקל - שעומד על 1,635 ק"ג (כמעט 300 ק"ג יותר מהפיג'ו), המאזדה נשארת מאחור בסעיף הזה. יש לה מספיק כוח לכל משימה, אבל לאקליפס ול-3008 פשוט יש יותר.

מאזדה CX5

התנהגות כביש
את כל הנקודות שהמאזדה הפסידה בסעיף הקודם, היא מרוויחה כאן ובענק. יש לה אחיזת כביש מעולה, שלדה פנטסטית שמתקשרת עם הנהג, הגה מדויק. התחושה כמעט ספורטיבית. אלא שגם כאן המתחרות לא נכנעות בקלות - והדברים אמורים בעיקר כלפי הפיג'ו, שמצליחה להיות לא פחות מהנה ואפילו לוקחת עוד כמה נקודות בסעיף ההגה.

צריכת הדלק במבחן: 10.9 ק"מ לליטר

פיג'ו 3008

עיצוב וסגנון
עוד לפני שניגע בכל האיכויות של הצרפתיה - ויש לה לא מעט כאלו - מגיעות לה קודם כל מחמאות על העיצוב. מבחוץ היא נראית שונה, מיוחדת ומסקרנת מאוד. אהבנו את השבירות של הצבע הכהה, עם הנגיעות הכסופות מתחת לפגוש הקדמי, בחישוקי הגלגלים, במסגרת החלונות ובפס הקישוט הרוחבי. גם מאחור הפיג'ו נראית מצוין עם "טפרי האריה" בפנסים, אך הקסם האמיתי הוא בתא הנוסעים.

יש כאן סביבת נהג עתידנית עם חוויה שלקוחה מעולמות היוקרה והגיימינג; הקונסולה המרכזית גבוהה ויוצרת לנהג קוקפיט סגור משלו, ההגה קטן ונמצא מתחת ללוח המחוונים היפהפה, ופסנתר הכפתורים האלגנטי מפקד על המסך המרכזי. תוסיפו לכל זה גם איכות חומרים מצוינת, ותקבלו רכב שפשוט קשה לעמוד בפניו.

פיג'ו 3008

אבזור ותפעול
הפיג'ו היא היקרה בקבוצה, עם מחיר של 180,000 שקלים לגרסת הפרימיום עם מנוע הבנזין, אך בתמורה למחיר היקר מקבלים אבזור עשיר מאוד. יש כאן גג שמש פנוראמי ענק, מושבים חשמליים משולבי עור עם חימום, חיישנים היקפיים ומצלמה עילית, משטח טעינה אלחוטית לסלולארי וגם מערך מקיף ומלא של מערכות בטיחות אקטיביות חשובות.

מה שהעיב על השמחה היה, כרגיל אצל פיג'ו, התפעול. כדי לשנות טמפרטורה במזגן צריך לנווט בתפריטים של מסך המגע, ופעולה דומה נדרשת גם כדי לטפל ברדיו, בהגדרות הרכב או בכל דבר אחר כמעט. לוח המחוונים נראה נהדר אך הוא לא תורם מידע נוסף משלו - ופסנתר הכפתורים אמנם הציל במשהו את המצב, ביחס לדגמים אחרים של פיג'ו-סיטרואן, אך גם הוא דורש הסטת מבט שכן כל הכפתורים נראים זהים...

פיג'ו 3008

שימושיות ומרווח
למרות מימדים חיצוניים לא גדולים במיוחד, הפיג'ו הציגה את המרווח הפנימי הטוב ביותר במבחן. שלושה נוסעים מאחור אמנם לא יהנו ממרווח כתפיים מושלם, אך מרווח הראש טוב למרות הגג הפנוראמי והרצפה השטוחה מקלה על אכלוס מלא של המושב. לשניים כמובן יהיה מרווח רב, אם כי הכסא מעט נמוך ופחות נוח מאשר במיצובישי. המושב האחורי מציע גם פתחי מיזוג, תאי אחסון רבים, תאורת קריאה ומחזיקי כוסות.

מושב הנהג, לדעת הבוחנים, הוא הטוב במבחן הודות לאיזון מוצלח בין רכות ותמיכה - וגם בשל אפשרויות הכוונון הרבות, כולל אפילו אורך בסיס המושב. קונסולה מרכזית גבוהה מאוד יוצרת הפרדה ברורה בין הנהג לנוסע שלצידו (מבלי לפגוע במרווח לרגל ימין של הנהג), ובתוכה מסתתר תא אחסון עצום, מואר ומקורר.

פיג'ו 3008

שדה הראיה הוא נקודת החולשה של הפיג'ו: החלונות מלפנים ומאחור צרים יחסית,  והקורות הקדמיות קרובות מאוד לנהג.

תא המטען בפיג'ו מנצח בזכות נפח מרשים, מבנה שימושי, סף הטענה נמוך, תאים קטנים בפנים ופטנט יחודי שמאפשר להחזיק למעלה את המדף שמעל הגלגל החלופי.

פיג'ו 3008

נוחות נסיעה
באופן מפתיע, הפיג'ו התגלתה כמכונית נוחה מאוד גם בגרסה הזו - שהגיעה עם חישוקי "19 עצומים. ספיגת השיבושים שלה היא הטובה ביותר, במיוחד על פסי האטה ופגמים גדולים. על החריצים הקטנים היא בכל זאת מעבירה תזוזה קלה לנוסעים בשל חישוקי הענק.

גם מחוץ לעיר נשמרת הנוחות הגבוהה, ושם הפיג'ו מרגישה נעימה, יציבה, מרוסה וגם מאוד מאוד שקטה. איזה כיף.

מנוע וביצועים
את הפיג'ו ניתן לקבל עם שני מנועים שונים, שניהם מוגדשים ובעלי נפח של 1.6 ליטרים - האחד דיזל והשני בנזין. הפעם התייצבה גרסת הבנזין למבחן, והצליחה לסחוט מאיתנו בעיקר מחמאות. קודם כל, מדובר ביחידת הנעה שקטה, חלקה ומאוד מאוד נעימה. גם הביצועים עצמם טובים מאוד, ומשקל עצמי נמוך מסייע ל-3008 להשיג את נתון התאוצה הטוב ביותר במבחן הזה. נכון, לעיתים התיבה מגיבה מעט לאט - ודאי שביחס לתיבה הנפלאה של המאזדה - אך החלפת ההילוכים חלקה כמעט תמיד, ובסוף הפיג'ו היתה המכונית שהתקדמה בקצב הנחוש ביותר בכל חלקי המבחן. במיוחד כשהתיבה במצב הספורטיבי שלה. ואחרי כל זה, היא גם הצליחה להיות המכונית החסכונית ביותר במבחן.

פיג'ו 3008

התנהגות כביש
צרפתים ידועים ככאלו שמייצרים מכוניות נוחות ומהנות. כבר עם תחילת המבחן נוכחנו לדעת שהפיג'ו נוחה; מהר מאוד גילינו שהיא גם מהנה. השלדה שלה נהדרת, היא אמנם רוכנת מעט יותר מהמאזדה אך מצליחה להשיג דיוק נפלא, הזנב פוסע קלות בהרפיית דוושה וההגה מהיר כמו שד. אמנם יש לו מעט שטח מת הכרחי במרכז, בשל הקוטר הקטנטן שלו, וגם התקשורת ממנו לא בשיאה - אך מדובר בסך הכל ברכב פנאי מהנה וספורטיבי בהחלט.

צריכת הדלק במבחן: 12.9 ק"מ לליטר

סיכום

עוד לפני שנתחיל בחלוקת הנקודות, נסכם ונאמר כי מדובר באמת ב-3 מכוניות טובות מאוד. כל אחת מהן הרשימה מאוד במבחני הסולו שערכנו לה, וגם כאשר הציונים היחסיים היו נמוכים יותר בנקודה זו או אחרת - הרושם הכללי היה מוצלח מאוד משלושתן. מדובר ללא ספק בצמרת של רכבי הפנאי בישראל, ואל שלישיית הפסגה הזו אפשר לצרף גם את סקודה קארוק, שאמנם לא השתתף במבחן הפעם - אך הצליח להרשים אותנו יותר מפעם אחת. ואחרי כל זה, ודאי תבחינו כי פעמים רבות הפיג'ו הפגין עליונות על פני המתחרים. מדובר במקרה נדיר במבחנים שאנו עורכים - ועל כך מגיעות מחמאות של ממש ליצרן הצרפתי.

עיצוב וסגנון
יש לנו כאן 3 מכוניות מעוצבות ומסוגננות - אף אחת מהן לא יכולה לקבל פחות מ-4 כוכבים, ובסוף גם העיצוב הוא עניין של טעם. הבוחנים הסכימו כי למיצובישי יהיה דירוג מעט יותר נמוך בשל תא הנוסעים המבולגן והסגנון האגרסיבי שלא יתאים לכל אחד. המאזדה מעט יותר אלגנטית (אם כי יש הבדל בין החזית לאחור אצלה) ואילו הפיג'ו הצליחה להרשים עם סגנון חיצוני מודרני ונאה, ותא נוסעים מהמם שנלקח מעולמות אחרים. אגב, 

עיצוב וסגנון


מבחן השוואתי: מיצובישי אקליפס קרוס, פיג'ו 3008 ומאזדה CX5

אבזור ותפעול
כאן המאזדה מסיימת שלישית. למרות שהמחיר ההתחלתי שלה איננו נמוך כלל, היא לא מציעה מספיק אבזור בתמורה - ודאי שלא בתחום מערכות הבטיחות החשוב כל כך. המיצובישי עדיפה עליה במפרט האבזור (אם כי נופלת בתפעול), והפיג'ו היא המכונית המאובזרת מכולן - אך גם ממנה נגרעת חצי נקודה בשל תפעול מסובך.

אבזור ותפעול


שימושיות ומרווח
גם כאן ההבדלים בין המכוניות לא גדולים, והם מסתכמים בחצי נקודה לכאן או לשם. המיצובישי הכי פחות מרווחת לחמישה נוסעים וגם תא המטען שלה קטן משל כולן. המאזדה עדיפה עליה (אם כי מושביה הרבה פחות נוחים), בעוד הפיג'ו מציעה את המושב האחורי שיתאים מכולם ל-3 נוסעים, מושבים קדמיים מצוינים ותא מטען גדול ושימושי מאוד.

שימושיות ומרווח


מבחן השוואתי: מיצובישי אקליפס קרוס, פיג'ו 3008 ומאזדה CX5

נוחות נסיעה
האקליפס, שהרשים במבחן הסולו, הראה נחיתות בסעיף הזה אל מול המתחרות. בעיר הוא רך מדי ומתנועע על מתליו, ומחוץ לעיר הוא גם כן נוטה לעיתים להתנדנד ולהרעיש. המאזדה נוקשה ממנו אך נוחה יותר רוב הזמן, ואת הנקודה הבודדת היא מפסידה פה בשל ההתמודדות עם הפגמים הקטנים בעיר ובשל בידוד הרעשים הבינוני. הפיג'ו הצטיינה בנוחות הנסיעה בכל תנאי הדרך וגם היתה שקטה מכולן.

נוחות נסיעה


מבחן השוואתי: מיצובישי אקליפס קרוס, פיג'ו 3008 ומאזדה CX5

מנוע וביצועים
הטורבו, כך כבר למדנו, הוא זה שעושה את ההבדל. למרות יתרון הנפח של המאזדה היא היתה המכונית הפחות זריזה במבחן, דרשה מאמץ כדי להראות את יכולותיה והצליחה לחפות על כך במעט בזכות תיבת ההילוכים הנהדרת. למיצובישי מנוע נמרץ עם תגובות זריזות, אך התיבה שלה רועשת לעיתים וגם צריכת הדלק גבוהה. הפיג'ו, לא בפעם אחרונה, הצטיינה שוב עם ביצועים מצוינים ופעולה שקטה וחלקה.

מנוע וביצועים


התנהגות כביש
כשאנחנו מדברים על היכולת הדינאמית ברכבי פנאי משפחתיים, אנחנו מתייחסים קודם כל לתחושת הבטחון שהם מעניקים - ורק אחר כך מחפשים איזשהו ניצוץ ספורטיבי. זו הסיבה לפערים הגדולים בין המכוניות.

המיצובישי לא הצליחה לשמור על רמת האחיזה הגבוהה של מתחרותיה בתנאי קיצון, ולפעמים הרגישה פחות יציבה ובטוחה. הפיג'ו והמאזדה, לעומתה, לא רק שהיו מאוד בטוחות ואוחזות - אלא גם הראו כישורים דינאמיים של מכוניות עם אופי ספורטיבי, בזכות שלדה מעולה והגאים מצוינים.

התנהגות כביש


מבחן השוואתי: מיצובישי אקליפס קרוס, פיג'ו 3008 ומאזדה CX5

למאמר זה התפרסמו 38 תגובות

יעוץ מקצועי חינם לפני קניית רכב
  • צור קשר בוואטסאפ
  • התקשר אלינו

הוספת תגובה

תגובות

תגובות לכתבה

טען תגובות נוספות
לייעוץ מקצועי חינם:צרו עימנו קשר בוואטסאפ צרו עימנו קשר בטלפון 074-799-1900
  • בחר רכב
לפי דגם
או לפי קטגוריה

כתבות נוספות

יונדאי אלנטרה 2024 - מה השתנה?
יונדאי אלנטרה 2024 - מה השתנה?
ציירי לך סבכה – מרצדס מעדכנת EQS
ציירי לך סבכה – מרצדס מעדכנת EQS
להציל את אלפא: מילאנו יוצא לאור
להציל את אלפא: מילאנו יוצא לאור
אחרי עשור וחצי, טויוטה מציגה פוראנר חדש
אחרי עשור וחצי, טויוטה מציגה פוראנר חדש
מבחני ריסוק: שלושה דגמים מצטיינים, כמעט
מבחני ריסוק: שלושה דגמים מצטיינים, כמעט
וולוו EX30 (מבחן ראשון) - סינית במבטא שוודי
וולוו EX30 (מבחן ראשון) - סינית במבטא שוודי

מתעניין ברכישת רכב ?

קבל ייעוץ מומחה

אודות

תוכן

כלים ומידע

מדורים

כל הזכויות שמורות
אי-קאר 2007 בע"מ
חזור למעלה