מכוניות היוקרה הקומפקטיות הולכות ומתרחקות מהישג ידו של הנהג הישראלי. אצל רבים ממותגי היוקרה הדגמים הקומפקטיים פשוט נעלמו מההיצע - כך קרה לוולוו V40, אינפיניטי Q30 ואלפא ג'ולייטה. אצל הטריו הגרמני של מרצדס-ב.מ.וו-אודי דווקא יש דגמים עדכניים על המדף, אבל מחירם זינק בדור הנוכחי בעשרות אלפי שקלים. אם לפני 5 שנים יכולנו לרכוש מכונית קומפקטית יוקרתית בתוספת של כ-20-30% לעומת משפחתית עממית כמו סקודה אוקטביה או יונדאי i30, כיום הפער בין העממי ליוקרתי עומד על 40-50% ויותר. והתמורה? בחלק מהמדדים היא השתפרה דווקא אצל המותגים העממיים, שמציעים כיום אבזור וטכנולוגיות שלא תמיד קיימים ברכבי היוקרה המקבילים.
אז למה בכל זאת לרכוש מכונית ממותג יוקרתי? ההבדלים ניכרים כמובן בעיצוב ובסמל הנוצץ שנמצא בקצה מכסה המנוע, אך לעיתים גם באיכויות שלא תמיד מתבטאות במפרטים ובדפי הנתונים.
בתאי הנוסעים הפער נשמר. הב.מ.וו אמנם מציגה מושבי ספורט נאים עם תפירה כחולה, אך הגוונים הכהים שולטים כאן, מסך המולטימדיה קטן יחסית ופשוט למראה ולוח המחוונים הדיגיטלי פשוט לא נראה כזה. ולמה בשנת 2020 עדיין צריך 8 כפתורים נפרדים לבחירת תחנות הרדיו?
גם לאודי מושבים ספורטיביים ונאים, אך הצבעים כאן בהירים ומשרים אווירה יוקרתית. לוח המחוונים הדיגיטלי כולל תצוגה צבעונית (אם כי גם היא לא מתחלפת) ומסך המולטימדיה גדול יותר ומציג רזולוציה גבוהה ועושר של אפשרויות. אפשרויות השליטה מההגה צומצמו, אך ישנה גלגלת מגע (בסגנון אייפוד) לשליטה בפעולות מערכת השמע. כמו בדגמי הדור החדש של קבוצת פולקסווגן, גם כאן יש ידית הילוכים אלקטרונית זעירה, שיוצרת מראה נקי עם שני כפתורים בלבד מצדדיה - לעומת ידית בולטת שיש בב.מ.וו, עם כפתורים רבים סביבה. איכות החומרים מצוינת בשני הרכבים.
אם כן, היתרון לטעמנו ברור והוא לגמרי לטובת האודי - גם אם היא לא מחדשת או לא מציגה יוקרה משתפכת כמו מרצדס A קלאס, למשל.
אבזור ותפעול
אם חשבתם שברכב יוקרה תקבלו אביזרים וטכנולוגיות שהשכן עם משפחתית הליסינג עדיין לא פגש, כדאי שתחשבו שוב. שני הרכבים כוללים אביזרים שמשפרים את הנראות ואת החוויה הויזואלית, כמו למשל תאורת אווירה מבפנים, תאורת לד ראשית מבחוץ ולוחות מחוונים דיגיטליים, אך שניהם וויתרו במפתיע על הפריטים שמשפרים את הנוחות ביומיום - למשל כניסה ללא מפתח, בקרת שיוט אדפטיבית או אפילו מצלמת רוורס. חלק מהפריטים (וגם אביזרים אחרים) זמינים לרכישה בתשלום נוסף, כמובן, אך מחוץ לתחום היוקרה תקבלו אותם כסטנדרט גם בדגמים שעולים מחצית מהמחיר.
ובכל זאת, את הסעיף הזה מנצחת האודי הודות למולטימדיה עדיפה עם מסך גדול יותר (10.1 אינץ') וקישוריות אנדרואיד אוטו ואפל קארפליי שבמפתיע לא זמינות אצל הב.מ.וו, בקרת שיוט (רגילה) שלא קיימת כלל אצל ב.מ.וו ותפעול נוח יותר לרוב המערכות. בתחום הבטיחות שני הדגמים כוללים בלימת חירום אוטונומית ותיקון סטיה מנתיב, והב.מ.וו מוסיפה גם ניטור שטחים מתים במראות הצד. באודי ניתן לקבל את המערכת במסגרת חבילה נפרדת.
שימושיות ומרווח
אודי A3 היא פשוט מכונית גדולה יותר כמעט בכל פרמטר: יש לה עדיפות באורך, ברוחב ובגובה, ואילו לב.מ.וו יש אמנם בסיס גלגלים ארוך יותר, אך זה נוצל בעיקר לטובת שיפור מיקומו של המנוע ולא לטובת שיפור המרווח. המושבים הקדמיים מצוינים בשתיהן, אך מאחור יש יתרון ברור לאודי. היא מציעה כניסה קלה יותר ומרווח עדיף לרגליים ולראש, ובחבילת ה"שארפ" גם פתחי מיזוג מאחור. אמנם, גם כאן לא יהיה מרווח מספק למשפחה עם 3 ילדים, והכסא שלה נמוך במעט מזה של הב.מ.וו ויהיה פחות נוח לאורך זמן, אך היתרון שלה בכל זאת ניכר.
לסדרה 1 יש תקרה נמוכה, שיחד עם הצבעים הכהים יוצרת תחושה אינטימית וצפופה משהו. המרווח כאן מצומצם יותר, ובכל מקרה שתיהן לא יהיו ההמלצה הראשונה שלנו למשפחות עם 3 ילדים.
לשתי המכוניות תאי מטען בנפח של 380 ליטרים, אך זה של האודי נגיש ורחב יותר וגם מציע מדף לחלוקת הגובה, ווי תליה ותאים קטנים בדפנות.
נוחות נסיעה
חישוקי 17 אינץ' עם צמיגים נמוכי חתך הם לא מתכון לספיגת שיבושים משובחת, וזה המצב בשתי המכוניות. הב.מ.וו מוצקה, מרוסנת ונעימה יותר לנסיעה. בתוך העיר מרגישים את השיבושים הקטנים, אך פחות מאשר באודי; הנוחות נשמרת גם במהירויות גבוהות יותר, ואז גם מבחינים בבידוד הרעשים המצוין שלה.
האודי מרגישה נוקשה ועסוקה יותר, מעבירה את מרבית פגמי הכביש לתוך תא הנוסעים - אך עדיין נותרת מוצקה ומאוד מרוסנת גם אחרי פסי האטה גדולים או גלים בכביש. אם תוותרו על חבילת ה-S ליין תקבלו A3 נוחה משמעותית. בכל מקרה, היא ללא ספק מרגישה טוב יותר על כבישים מהירים, אם כי שם היא מעט פחות שקטה מהמתחרה הבווארית.
מנוע וביצועים
בסעיף יחידות ההנעה השתיים דומות מאוד. לשתיהן מנועי טורבו-בנזין בנפח 1.5 ליטרים, עם 3 צילינדרים בב.מ.וו ו-4 צילינדרים באודי. ל-A3 יתרון קל בהספק ובמומנט: 150 כ"ס ו-25.5 קג"מ, לעומת 140 כ"ס ו-22.4 קג"מ בב.מ.וו. לאודי יש גם מערכת מיקרו-היברידית, שאמורה לשפר במעט את צריכת הדלק.
בכל מבחני התאוצות שערכנו, גם ביציאה מהמקום וגם בתאוצות הביניים, נצמדו השתיים זו לזו ולא אפשרו להכריז על מנצחת ברורה. לשתיהן ביצועים מצוינים, עם תאוצה ל-100 קמ"ש בתוך 8.5 שניות לערך, ואם צריך להצביע בכל זאת על הבדלים כלשהם - נציין כי לב.מ.וו יתרון זניח בזינוק, בעוד האודי במצב הספורטיבי מגיבה מהר יותר בעקיפות. נציין גם כי המנוע של הב.מ.וו, למרות שהוא מבוסס על 3 צילינדרים בלבד, לא מרגיש פחות חלק או מאוזן.
לשתיהן תיבות כפולות מצמדים עם 7 הילוכים, שלעיתים סובלות מפעולה פחות חלקה במהירות עירונית אך מגיבות מהר ומחליפות הילוכים בזריזות. במפתיע, ל-סדרה 1 אין מנופי החלפת הילוכים על גלגל ההגה.
המערכת המיקרו-היברידית של האודי מחליפה את המערכת לדימום מנוע בעמידה (שבב.מ.וו מייצרת קופצנות מוגזמת) וגם מנתקת לרגעים קצרים את מנוע הבנזין בשיוט מתון. האם זה תורם לצריכת הדלק? כן, אבל אל תצפו למספרים של מכוניות היברידיות: בשיוט מתון מדדנו 13.1 ק"מ לליטר באודי לעומת 12.3 בב.מ.וו, ובסיכום המבחן נרשמה צריכה של 10.8 ק"מ לליטר באודי לעומת 9.9 בב.מ.וו.
התנהגות כביש
האודי מהנה מאוד לנהיגה. יש לה אחיזת כביש מצוינת, הגה מהיר וגם כניסה חדה לעיקולים, אך התקשורת עם הנהג לא מיטבית וזו לא מכונית עם אופי ספורטיבי שניתן לנהוג "מהדוושה". גם הב.מ.וו היא לא מכונת נהיגה ממוקדת, ודאי שלא בהשוואה לדורות הקודמים עם ההנעה האחורית, אך השלדה שלה עדיפה ויש לה בקרת משיכה סופר-אינטיליגנטית שמסייעת לחיסול מוקדם של מצבי תת היגוי.
סיכום
מי שמחפש כאן את התמורה למחיר במדדים המקובלים של אבזור, טכנולוגיה, שימושיות או אפילו ביצועים, עלול להתאכזב. רכבי מנהלים או רכבי פנאי עממיים שנמכרים במחיר דומה יעניקו תמורה גבוהה בהרבה מצמד המשפחתיות היוקרתיות שנבחנו כאן. את התמורה הטכנולוגית האמיתית של מותגי היוקרה מתחילים לקבל בקטגוריה שמעל, אצל רכב המנהלים המצוינים.
ועדיין, אלה לא רק רכבים עם סמל נוצץ בחזית. גם ה-A3 וגם סדרה 1 מציגות תאי נוסעים איכותיים ומרשימים למראה, לשתיהן יש ביצועים מצוינים והתנהגות כביש מהנה ובשתיהן תקבלו איכות נסיעה גבוהה למדי.
הב.מ.וו מסיימת את המבחן הזה עם יתרונות בנוחות הנסיעה (בעיקר בעיר), בבידוד הרעשים וביכולת הדינאמית, אך היא פחות מאובזרת, פחות נאה לטעמנו, תא הנוסעים שלה פחות שימושי ותחושת היוקרה לא בולטת כמו אצל האודי.
גם אודי A3 היא לא מכונית מושלמת: נוחות הנסיעה בגרסה הנבחנת לא גבוהה, האבזור דל ללא החבילות האופציונאליות והחוויה הדינאמית טובה, אך לא מצוינת. ועדיין, היא נראית מודרנית יותר מבחוץ ומבפנים, יש לה סביבת נהג מרשימה יותר ומולטימדיה עדיפה, היא מרווחת יותר באופן משמעותי וגם חסכונית יותר בדלק. אם תוותרו על חבילת ה-S-Line תוכלו ליהנות מנוחות נסיעה משופרת וגם תישארו עם כסף בצד להשלמות אבזור מתבקשות, וכך תקבלו לטעמנו את ה-A3 הטובה ביותר שניתן לרכוש.
למאמר זה התפרסמו 1 תגובות