ב.מ.וו סדרה 3 (מתיחת פנים, פלאג-אין) - מבחן רכב

ב.מ.וו סדרה 3 היא מכונית "הלחם והחמאה" של ב.מ.וו, וזכתה בצדק להיות עמוד השדרה של מותג היוקרה הגרמני שגם חרט על דגלו את ההנאה מנהיגה. הדור השביעי של סדרה 3 עבר מתיחת פנים קלילה בחודש מאי והגיע לישראל בחודש שעבר. כעת היא נחתה אצלנו למבחן ראשון ואנחנו ניסינו להבין מה באמת השתנה במתיחת הפנים והאם גם בגרסתה כבדת המשקל וההיברידית-נטענת היא עדיין מהנה לנהיגה.

לעמוד הדגם בקטלוג iCar: ב.מ.וו סדרה 3

ב.מ.וו סדרה 3, טורבו-בנזין היברידי-נטען, 2.0 ליטר, 292 כ"ס, מ-324,900 שקלים
יתרונות	חסרונות
התנהגות כביש	בידוד רעשים
יחידת הנעה	הנדסת אנוש
איכות חומרים	מרווח מאחור

עיצוב

במסגרת מתיחת הפנים ה-3 קיבלה חזית מעודכנת עם פנסים צרים יותר וחתימת תאורה חדשה. בהתאם השתנה החיבור לסבכת הכליות שנשארה צנועה, וכך אנו מעדיפים אותה. הפגוש הקדמי בעיצוב אגרסיבי מבעבר עם סבכה תחתונה בסגנון "חלת דבש", וגם החישוקים בעיצוב חדש. מאחור השינוי כולל מסיט אוויר בולט יותר, את מחזירי האור העבירו במקום פתחי האוורור המדומים שבצדדים ויש אפילו אנטנת "כריש" חדשה, לחובבי הז'אנר.



מבפנים היא מיישרת קו עם שפת העיצוב העדכנית של המותג. שני מסכים מחוברים יחדיו בצורה קעורה - לוח המחוונים הדיגיטלי החדש ("12.3) עם תצוגות מתחלפות וצבעים שונים בהתאם למצבי הנהיגה, ומסך המולטימדיה ("14.9 לעומת "10.25 בעבר), שהטמיע בתוכו את תפעול בקרת האקלים ולכן אולי זה טוב ששמר על גלגלת iDrive היעילה לתפעול. את ידית ההילוכים הוותיקה החליף כפתור. עיצוב הפנים אולי עדכני יותר, אך לא חדשני.

תא הנוסעים

מושב הנהג נוח ותומך ואין בעיה למצוא תנוחת נהיגה מתאימה, על אף שחגורות הבטיחות אינן מתכווננות לגובה. עניין מקובל במכוניות עממיות וקטנות יותר ולא ברכב מנהלים יוקרתי. המרווח מלפנים סביר עם תחושה עוטפת בעקבות שטח חלונות קטן יחסית ותנוחת הנהיגה הנמוכה. איכות החומרים וההרכבה טובה מאוד כבעבר.



הנדסת אנוש טובה אך לא מצטיינת. ראשית מכיוון שב.מ.וו ויתרה על הפקדים הפיזיים לבקרת האקלים ושולחת אותנו לא פעם אל מסך המולטימדיה. שנית, אותה מולטימדיה כוללת לא מעט תפריטים ותתי-תפריטים, כך שנדרש זמן מסך רב למציאת הפקודה המתאימה. כמו בדגמים אחרים של היצרן, לא תמצאו כאן קישורית אנדרואיד אוטו. בורר מצבי הנהיגה כולל 3 כפתורים נפרדים ושטוחים שדורשים הסטת מבט.



המושב האחורי יתאים בעיקר לשני נוסעים שיהנו ממרווח טוב לישבנים ולרגליים. מרווח הראש מצומצם יחסית. נוסע שלישי יתמודד עם תעלת הינע גבוהה ורחבה. מאידך יש פתחי מיזוג עם שליטה נפרדת ושני שקעי USB שינעימו את השהות.



גרסת הפלאג-אין הבכירה משווקת בשתי רמות גימור. ב-M-דיזיין ישנם פריטים כגון בקרת אקלים תלת-איזורית (לעומת בקרה דו-איזורית ללא פתחי מיזוג לאחור בדגם הקודם), ריפודי בד משולבי עור, מצלמת רוורס, הנעה בכפתור, חישוקי "18 ועוד. גרסת ה-M-ספורט (עוד 30 אלף שקל) מוסיפה ריפודי עור עם חימום מלפנים ומשטח טעינה אלחוטית (שלא היו סטנדרט בדגם הקודם), כניסה ללא מפתח ומערכת שמע עם 10 רמקולים.

בבטיחות תמצאו את כל המערכות המקובלות, כולל התרעת רכב בשטח מת, ואילו לגרסה הבכירה יש גם תאורה אדפטיבית.



תא המטען בנפח 375 ליטר, לאחר שאיבד 105 ליטר עבור מיקום הסוללה. בעקבותיה חלקו הפנימי מוגבה כך שרק חצי רצפה מתרוממת לטובת נפח אחסון וגלגל חלופי נעדר. בכל מקרה המפתח רחב יחסית ואין בעיה להעמיס ציוד.

נוחות נסיעה

ב.מ.וו סדרה 3 מרגישה מהודקת יותר וקשיחה, אך עדיין הנוחות העירונית טובה, עם ריסון טוב ברוב המקרים.

בנסיעה בין-עירונית הנוחות משתפרת ואין בעיה לגמוע איתה מרחקים ארוכים, אך בכביש גלי המשקל העודף של הסוללה יורגש והיא תהיה מעט קופצנית.

בידוד הרעשים טוב, אך בעיקר בנסיעה חשמלית נשמעים לא מעט רעשי כביש מכיוון הצמיגים. רעשי רוח מכיוון הקורות הקדמיות מצטרפים בדרך מהירה.

מנוע ותיבת הילוכים

יחידת ההנעה נותרה זהה לזו של טרום מתיחת הפנים. זו כוללת בגרסת ה-330e שנבחנה מנוע טורבו-בנזין בנפח 2.0 ליטר (184 כ"ס) ומנוע חשמלי (109 כ"ס) שיוצרים הספק משולב של 292 כ"ס. אל המנוע משודכת תיבה אוטומטית עם 8 הילוכים עם החלפת הילוכים מההגה, כעת גם מגרסת M-דיזיין לאחר ויתור על הידית הקונבנציונלית.

אפשר לנהוג בסדרה 3 פלאג-אין באופן מתון ורגוע, עם תגובות ליניאריות ללחיצה על דוושת ההאצה ואפשר בלחיצת כפתור לחלץ את כל סוגי הסוסים מהאורווה, אז מתקבל מופע מרשים הרבה יותר עם האצה ל-100 קמ"ש בתוך 5.8 שניות, משל הייתה הוט האצ' קומפקטית.

יש כאן 3 מצבי נסיעה עיקריים ולהם עוד תתי מצבים - מצב חשמלי ובו גם אפשרות התאמה אישית, עם התנהלות רגועה, שלווה וכמעט חרישית; מצב היברידי ובו גם מצב Eco Pro, לנסיעה משולבת וחסכונית שיודעת להטעין את הסוללה בכמה ק"מ בודדים במקרה והיא התרוקנה. המעברים בין סוגי ההנעות מורגשים לעיתים. וישנו גם מצב ספורט שבו גם מצב "אקסטרה בוסט" עם התאמה אישית לביצועים מיטביים. המעבר בין מצבי הנהיגה מלווה לעיתים ברעד מורגש.



ומה לגבי הסוללה? גם כאן אין חדש. זו מוצעת בנפח של 12 קוט"ש עם הבטחה לטווח נסיעה חשמלי משופר קלות של 59-61 ק"מ (בהתאם לרמת הגימור). מנוע הבנזין נכנס לפעולה במבחן שלנו אחרי 60 ק"מ בדיוק (צריכת חשמל של 166 וואט שעה לק"מ). טווח הנסיעה שימושי למדי לנסיעות בית-עבודה למשל, מה שיחסוך לא מעט ביקורים בתחנת הדלק. טעינה ביתית מלאה אורכת כ-3.5 שעות.

אחרי כמעט 400 ק"מ של נסיעה וללא טעינה נוספת אך עם אחזור אנרגיה השווה לכ-38 ק"מ חשמליים, סיימנו את המבחן עם צריכת דלק של 17.3 ק"מ לליטר, נתון מרשים לרכב כזה, שכמובן ילך וישתפר ככל שתטעינו יותר.

התנהגות כביש

התנהגות הכביש של ההיברידית הכבדה (מעל 1.7 טון ו-270 ק''ג יותר מגרסת ה-318) מפתיעה לטובה. האחיזה גבוהה והרכינה מינימלית, ההגה מדויק ועם משקל טוב אך לא היינו מתנגדים לעוד היזון חוזר, אבל זה לא מפריע ל-330e להיענות לרצונות הנהג בכבישים מפותלים וגם לשחק עם הזנב.

ובכל זאת שתי הערות - למהלך הראשוני של דוושת הבלמים תחושה מעורפלת, מה שמשתפר מעט במצב "ספורט", וצליל המנוע הבשרני במצב זה מגיע בכלל מהרמקולים.

סיכום

אם הגעתם עד לכאן או אם פשוט דילגתם לסיכום, השורה התחתונה היא שב.מ.וו שינתה מעט מאוד את הסדרה 3 המוצלחת תוך שהיא שומרת על תא נוסעים איכותי, אבזור מכובד, יחידת הנעה מוצלחת וחשוב אולי יותר - על התנהגות הכביש המהנה.

המעבר לתצוגת לוח המחוונים ומסך המולטימדיה החדשים טיפלו באחת מנקודות החולשה שלה – עיצוב תא הנוסעים, מה שהפך אותו לעדכני יותר, אך וויתור על תפעול פיזי לבקרת האקלים והרדיו פגע בהנדסת האנוש. כבעבר המרווח מאחור יתאים בעיקר לשני אנשים ותא המטען בגרסת הפלאג-אין מצומצם יותר. גם המחיר התעדכן, כלפי מעלה כמובן, ב-20 אלף שקלים (נכון לדצמבר 2022).

אם אתם לא מסיעים 3 מבוגרים מאחור ולא יוצאים לקמפינג משפחתי בכל שבוע, מדובר בחסרונות זניחים, כך שתקבלו מכונית מנהלים יוקרתית ואיכותית שבלחיצת כפתור הופכת מהיברידית משעממת לרכב עם ניחוח ספורטיבי שיזכיר לכם בדיוק מהי חווית נהיגה.


לצפייה בכל דגמי ב.מ.וו בישראל